סוליוט 5

פרק נוסף במסגרת הסדרה על ההסטוריה של ראשית עידן החלל

מבוא
ב־23 ביוני 1976 שוגרה מעבדת החלל החמישית בסדרת סוליוט. מטרות השיגור היו לערוך ניסויים טכניים ומדעיים ולשפר במידה נוספת את התכנון של תחנות חלל רוסיות לעתיד, לחקור עצמים וחומרים המצויים על כדור הארץ, תופעות אטמוספריות ומזג האוויר במגמה לאסוף מידע “לטובת הכלכלה הלאומית”. בריאיון לעיתון מזרח גרמני תיאר ויטאלי סבסטינוב את תכנית החומש הסובייטית לשנים 1980-1976. כל טיסות החלל הרוסיות המאוישות תהיינה קשורות לטיסות סוליוט. הצעות לתכניות מדעיות המבוססות על טיסות סויוז בודדות בוטלו כדי להשיג ניצול מקסימלי של תחנות החלל החדשות, סויוז 13 היא דוגמה לכך.
סמוך לשיגורה של סוליוט 5, ספינות המעקב “גאגארין” ו־”קורליוב” נכנסו למערב האוקיינוס האטלנטי. הפרמטריים המסלוליים והטלמטריים זהים לאלה של סוליוט 3. המשגר הוא פרוטון D-1-H. סוליוט 5 נכנסה למסלול של 256-213 ק”מ, זווית הנטייה 51.59 מעלות ומשך הקפה 89.15 דקות. ב־4 ביולי המסלול היה 275-220 ק”מ, זווית הנטייה 51.6 מעלות ומשך הקפה 89.6 דקות. ב־20 בספטמבר המסלול היה 283-258 ק”מ, זווית הנטייה 51.6 מעלות ומשך הקפה 89.7 דקות. סוליוט 5 המשיכה בטיסה בפיקוח אוטומטי. מאוחר יותר התברר שסוליוט 5 אינה מסוגלת להתחבר לשתי חלליות בו־זמנית, אלא לאחת בלבד. ב־5 במארס 1977 המסלול היה 265-251 ק”מ ומשך הקפה 89.67 דקות. סוליוט 5 סיימה את תפקידה ב־8 באוגוסט 1977 ונשרפה באטמוספירה.
מבנה המעבדה
משקלה של סוליוט 5 19 טון. זוהי המעבדה הרוסית הקבועה למחצה הראשונה. אורך החיים שלה הוא יותר משנה ובכל זמן שהוא ניתן לאיישה לתקופה של 90 יום. לסוליוט 5 שני פתחי כניסה, אחד מלפנים ואחד מאחור. הותקנו בה חלקים מהתקן לחידוש מערכת החיים המתוכנן לטיסות ארוכות טווח מחוץ למסלול ארצי. אין בה אופניים, ארגומטר ותרגילי התעמלות מבוצעים על מסילה נעה. לשקילה עצמית של האסטרונאוטים, הותקן במעבדה מד־עצר המחובר לגוף המודד את התנודות. את הנתונים הנמדדים משווים לסקלת ייחוס ועל פיה מחשבים את המשקל. במעבדה מתקני מחקר משוכללים שלא היו במעבדות קודמות.
מכשור וניסויים
1. ניסויים ביולוגיים:
א. אקווריום חלל – באקווריום דגי Guppy זכר ונקבה. תנועותיהם הוסרטו כדי לבדוק כיצד הם שוחים, לבדוק את כושר ניווטם ביחס למקור אור ותנועת הזכר ביחס לנקבה. דגים צעירים שנולדו בחלל הושוו מאוחר יותר עם אלה שנולדו על כדור הארץ כדי לבדוק כיצד הכלים הווסטבולריים מתפתחים בתנאי החלל.
ב. המשך המחקר של השפעת חוסר המשקל על ביצי דגים מופרים, צמחים כמו זקן הנץ ואחד המינים של צמח ה־Crepis .זרעי צמחים נשתלו מאוחר יותר על כדור הארץ כדי לבדוק שינויים גנטיים.
2. ניסויים מטלורגיים:
א. Shphere – מכשיר למחקרים בתהליכים תעשייתיים של התכה ומיצוק מחדש של מתכות. במכשיר זה תערובת של ביסמות, עופרת, בדיל וקדמיום מועברת דרך כבשן לתא חתום וסגור. מטרתם של מחקרים אלה לייצר כדורים מושלמים באמצעות נוזלים מתכתיים.
ב. Reation – מכשיר זה כולל שני מקורות אנרגיה כימיים להתכת תרכובות חזקות של ניקל ומנגזיט והלחמת צינורות מתכת שלא הופעלו עליהם כוחות מאמץ. פעולות אלה חשובות לביצוע הרכבות בחלל.
ג. Potex – מכשיר לבניית משאבות חלל קפילריות שלא צורכות חשמל.
ד. Stroka – טלפרינטר נייד לקבלת אינפורמציה ממרכז הבקרה.
5. מכשיר אינפרה אדום – טלסקופ לחקירת האטמוספירה העליונה.
6. ספקטוגרף ידני לבדיקת אירוסולים (עשן, אבק וזיהומים אחרים.) בגבהים שונים עד לדיוק של 500 – 800 מטרים והוא שימש למחקרים שבדקו שינויים אקלימיים. הספקטוגרף בדק גם את זרימת המים בוולגה.
סויוז 21
ב־6 ביולי 1976 שוגרה סויוז 21 ובה האסטרונאוטים בוריס וולינוב מפקד הטיסה וויטאלי זולובוב מהנדס הטיסה. טיסה זו הוגדרה חלק מתכנית לחקירת החלל שמסביב לכדור הארץ ועליהם היה לבצע את המשימות הבאות:
1. לבצע ניסויים משותפים עם מעבדת החלל ובדיקת מערכותיה.
2. לבצע ניסויים טכניים.
3. לחקור את השפעת חוסר המשקל על גוף האדם.
4. לערוך תצפיות לעבר כדור הארץ.
גֵיאוגרפיה – סיקור שטחים מתחת לקו הרוחב 52 מעלות צפון.
השלמת מפות בקנה מידה 6 1:10 קילומטרים ומפות בקנה מידה של 5 10 :1.
חקירת נושאים הקשורים לתכניות הידרו־חשמליות הנמצאות בשלבי שרטוט.
צילום אזורים סמוכים לאגף המזרחי של מסילת הברזל בייקל – אמור.
יערנות – תצפיות על שרפות והעברת אינפורמציה מידית על נזקי שרפות ביערות.
גיאולוגיה – ניתוח של סטרוקטורות טקטוניות ולימוד הפעילות הססמית.
חיפוש מחצבים – ניתוח של שטחים נבחרים שניתן למצוא בהם נפט, גז ומרבצי מחצבים.
5. חקר האטמוספירה – תצפיות עליה וחקירת הפורמציות שלה.
6. מחקר מטאורולוגי – חיזוי מזג האוויר, תצפיות לצורך ניסוח שלבי סופות במהלך התפתחותן והוריקנים, הבנת הסכנות שבזרימת בוץ ונפילתם של גושי שלג באזורים הרריים.
7. ניסויים מטלורגיים – הלחמת מתכות וניסויים טכניים בתנאים של חוסר משקל.
8. ניסויים ביולוגיים – גידול דגים, חרקים וצמחים.
9. חקירת תהליכים פיזיים ותופעות בחלל.
טייסי סויוז 21 התאמנו גם לקראת אפשרות של נחיתת חירום ימית. מקורות סובייטיים רמזו כי אם הכול יֵלֵך כשורה, סוליוט 5 תאויש בשני אסטרונאוטים נוספים בתוך ארבע־חמש שבועות.
בריאיון לעיתון פראבדה ב־3 באוגוסט אמר בוריס פטרוב כי טיסת סויוז 21 מייצגת את התרומה הגדולה להתפתחות הקוסמונאוטיקה. לדבריו, להוציא את תפקידם של טייסי סויוז 21 בהכנות לקראת טיסות לכוכבי לכת אחרים, למחקרים באסטרופיזיים שביצעו תהיה חשיבות רבה בתכנון תחנות חלל. תחומים אלה כוללים חקירת קרני גמא, טלסקופ קרני X וקרינה אינפרה אדומה החשובה גם לחיפושי מחצבים.
עד כה תחנות החלל הוכיחו את כדאיותן כמעבדות ביולוגיות ובאשר לטכנולוגיות חלל המנצלות ואקום גדול וחוסר משקל. חשיבות רבה להן בתכנון תחנות חלל ובתעשייה. לדעתו תבנינה בעתיד תחנות חלל שתוחלת החיים שלהן תנוע בין כמה שנים עד כמה עשורים כשהן מאוישות בצוותים של 30-20 איש שיתחלפו מדי פעם. תהיינה גם תחנות מורכבות רב־משימתיות עם צוותים של למעלה מ־100 איש והן תבנינה מרכיבים שישוגרו על־ידי משגרים קטנים יחסית. בנייתה של תחנת חלל מסוג זה היא שאלה לעשורים הבאים, אבל כל ניסוי חדש בחלל מקרב את מועד שיגורן.
שבוע ראשון, מ־6 עד 12 ביולי
6 ביולי – שיגור. המסלול 193 -253 ק”מ, זווית הנטייה 51.6 מעלות ומשך הקפה 88.7 דקות.
7 ביולי – לאחר מנוחת הלילה החלו טייסי סויוז 21 בעבודתם. עבודה זו החלה בביצוע תיקון בנתיב הטיסה לקראת התחברות עם סוליוט 5 שהתבצעה כמה שעות מאוחר יותר. המסלול החדש שנבחר ביום השיגור היה 254 – 280 ק”מ, זווית הנטייה 51.6 מעלות ומשך הקפה 89.6 דקות. המשימה הקשה של ההתחברות נמשכה 10 דקות. חמש שעות לאחר מכן עברו למעבדת החלל ובכך השלימו את מה שהגדירה סוכנות טא”ס “השלב הקשה ביותר בעבודתם”. וולינוב וזולובוב נכנסו לסוליוט 25 שעות ו־31 דקות לאחר השיגור. בדיקת המעבדה מצאה אותה כשרה ומוכנה לפעילות מדעית.
8 ביולי – האסטרונאוטים החלו בעבודתם שכללה בדיקות רפואיות, הכנות לשהייה ממושכת בחלל ושידור טלוויזיה ארצה.
10 ביולי – מתוכנן יום מנוחה אך האסטרונאוטים ביקשו לוותר עליו ולהמשיך בעבודתם שכללה בדיקה של המכשור המדעי. מאחר שעמדו בפניהם משימות רבות, רופאי החלל נענו להם והציעו להם לנוח ביום הרצוי להם.
12 ביולי – האסטרונאוטים אספו נתונים רפואיים החיוניים לאימונם של טייסי חלל לעתיד לבוא. וולינוב וזולובוב עשו בדיקות של זרימת הדם, פעולת הלב, הנשימה ומצבם של כלי הדם בתנאיה של טיסת החלל, בדקו את השפעת חוסר המשקל על הגוף וביצעו ניסויים מטלורגיים במכשיר ה־Shphere.
שבוע שני, מ־13 עד 19 ביולי
14 ביולי – ניסויים רפואיים. האסטרונאוטים בחנו אחד את רעהו, בחנו את השפעת חוסר המשקל על גופם, בחנו את פעולת הלב, זרימת הדם, את הנשימה ולקחו דגימות דם. בהשוואה לבדיקות הרפואיות שנעשו לפני הטיסה וולינוב וזולובוב יכלו לקבוע בעצמם את בריאותם.
15 ביולי – האסטרונאוטים ביצעו ניסוי טכנולוגי בגבישים. המטרה הייתה לבדוק את אופי גידולם של גבישים במשיכה אפס. “זרעי” גבישים נשתלו בתמיסות מימיות של אשלגן ו־Alum. תוצאות הניסוי הושוו מאוחר יותר עם ניסויים דומים שנערכו על פני כדור הארץ בתנאים מבוקרים.
16 ביולי – מחקר מטארולוגי עם הספקטוגרף הידני.
18 ביולי- נמסר כי האסטרונאוטים הסתגלו ללא שום בעיות לתנאי חוסר המשקל. האסטרונאוטים סיפרו כי הם מתכוננים לבצע שורה ארוכה של ניסויים מדעיים.
שבוע שלישי, מ־20 עד 26 ביולי
22 ביולי – נעשו ניסויים ב־Stroka וערכו ניסויים ביולוגיים באקווריום, בביצי דגים מופרים, בזרעי צמחים ובצמחים.
שבוע רביעי, מ־27 ביולי עד 2 באוגוסט
28 ביולי – עד היום ביצעו האסטרונאוטים ניסויים בייצור גבישים, הלחמת מתכות ובדיקת חוסר המשקל והשפעתו על תהליכים אלה. המשיכו בתכנית טיסתם שכללה תרביות דגים, גידול צמחים ומטלורגיה. האסטרונאוטים הרגישו בטוב ומילאו בהצלחה את משימתם.
2 באוגוסט – המסלול 262 – 286 ק”ג, זווית הנטייה 51.6 מעלות ומשך הקפה 89.8 דקות.
סיכום ביניים
בחודש הראשון לטיסה ביצעו האסטרונאוטים ניסויים ביולוגיים בהשפעת חוסר המשקל על גופם של דגי Guppy צעירים, ייצורן של סגסוגות הומוגניות, גידול גבישים, מיפוי מחצבים ומיפוי זיהומים באטמוספירה. בדיקת דגי ה־Guppy נועדה לבחון את השינויים שחלים באוזן הפנימית שלהם בהשפעת חוסר המשקל. נמשכו הניסויים בבדיקת התנהגותם של דגי Donio שהחלו בהם בסויוז 16. נמסר כי דגים שבקעו מביצים ששוגרו לחלל מצאו את נקודת איזונם ושחו בקווים ישרים, בשעה שדגים בוגרים ששוגרו לחלל יכלו לשחות רק בתנועות ספירליות.
בניסויים המטרולוגים הותכו ביסמות, בדיל, עופרת וקדמיום ואחר כך מוצקו לתוך גוף ספרי תחת לחץ של מתח הפנים. הומוגניות הנתך נבדקה עם החזרתו ארצה. לדברי הרוסים השפעת הזיהום המלאכותי של עשן ותחמוצות “מעושנות” בשל תהליכים תעשייתיים עולה על אלה הנפלטים מהרי געש ומסופות חול. תוצאות מדידותיה של הוולגה צורפו לתוצאות של מדידות קרקעיות שנעשו על־ידי המיניסטריון לשיפור הקרקע ושימור המים. הוכנו תכניות לשנות חלק מתוואי הנהרות בצפון רוסיה וחלק מנהרות סיביר להטות לכיוון דרום. כדאיותם של פרויקטים אלה לא הייתה ברורה. קיוו שמדידותיה של סויוז 21 תעזורנה בקבלת החלטות.
שבוע חמישי, מ־3 עד 9 באוגוסט

4 באוגוסט – תצפיות על האטמוספירה בקרני X ובדיקת התכולה של האטמוספירה. חקרו את האוזון ואת הכמות של אדי המים. וולינוב וזולובוב עשו אחד לשני בדיקות רפואיות שכללו את הלב ומערכות הגוף. האסטרונאוטים חשו בטוב.

שבוע שישי, מ־8 עד 16 באוגוסט
10 ו־11 באוגוסט – וולינוב וזולובוב ערכו לעצמם בדיקות רפואיות. בדקו את הלב וכלי הדם וחשו בטוב.

16 באוגוסט – הם המשיכו במחקר של “צילום שטחים נבחרים בברית־המועצות בתחומים שונים של הכלכלה הלאומית”. ניסוי גידול הגבישים שנערך היום שונה מזה שנערך ב־15ביולי. השוני התבטא בכך שהפעם האסטרונאוטים הוסיפו חומר צובע לתמיסת האשלגן המימית כדי לבדוק כיצד חומר זה מתפשט עם גידולו של הגביש. מטרת הניסוי היא לייצר סגסוגות של Dibenzyl ו־Tolane הומוגניות יותר מאלה שניתן לייצר על כדור הארץ. נעשה ניסוי ביולוגי חדש בזרעי צמחים כדי לבדוק את תוצאות גידולם בתנאי שהייה ממושכים בחלל.

שבוע שביעי, מ־17 עד 23 באוגוסט

17 באוגוסט – האסטרונאוטים סבלו ממה שהוגדר “מחסור תחושתי” או מעין “רעב לתחושות”. העיתון “איזבסטיה” הסביר כי בזמן שהייה בחלל חושיהם של ווילינוב זולובוב התחדדו וכתוצאה מכך הם חשו בריחות, שמעו קולות והרגישו בשינויי טמפרטורה בצורה אינטנסיבית יותר והתחילו לשאול בתכיפות גדולה והולכת על חדשות מכדור הארץ. בהמלצת פסיכולוגים, תחנות התקשורת השמיעו להם חדשות ומוזיקה בהתקשרויות הקבועות אִתם. האסטרונאוטים ביצעו את הניסויים המדעיים, הרפואיים והביולוגיים המתוכננים. היום בוצעה סדרת ניסויים לשיפור מערכת הניווט של המעבדה. במשך כמה שעות היה הפיקוח על סוליוט ידנית, והם השתמשו בעזרים אופטיים לניווט.

22 באוגוסט – היום הושלמו הניסויים האחרונים. נעשה שימוש בטלסקופ האינפרה אדום.
23 באוגוסט – היום וולינוב וזולובוב עסקו בהעברת חומר ביולוגי, יומנים וסרטי צילום לסויוז 21. בדיקת המערכות של סוליוט 5 הושלמה והם הכינו את סויוז 21 לקראת שיבה אוטומטית ארצה. הם הספיקו לבצע ניסויים אחרונים בצילומים באינפרה אדום.
24 באוגוסט – יום הנחיתה

האסטרונאוטים החלו בהכנות לקראת הנחיתה ו־10 שעות לאחר מכן נחתו. לפני הנחיתה סוליוט 5 הועברה לפעילות אוטומטית. כל זמן שהיא אינה מאוישת, המעבדה מבצעת תצפיות גיאולוגיות וחקלאיות. סויוז 21 נחתה 200 ק”מ דרום־מערב לעיר קוצ’טאב שבקזחסטן לאחר חצות. האסטרונאוטים השלימו את התכנית שנקבעה להם במלואה והתקבל מידע חדש על החלל. במהלך טיסתם הם ביצעו גם תצפיות מטארולוגיות על מזרח אירופה ומערבה ובכך השלימו אינפורמציה ששודרה קודם לכן מלוויינים מטארולוגים. כך תכננו לבנות תמונה מושלמת של אקלים כדור הארץ.

רמזים מעורפלים בעיתונות הסובייטית הצביעו על כך ששני האסטרונאוטים נלאו מהסתובבות סביב כדור הארץ יום אחרי יום בתנאים בלתי־נוחים, אף ששקדו הרבה במילוי המשימות שהוטלו עליהם. בריאיון ששודר בטלוויזיה הרוסית תיארו ווליננוב וזולובוב את טיסתם כקשה ומעייפת. בסוף כל יום עבודה הם חשו עייפות רבה מאוד. מאוחר יותר נמסר כי סיבה נוספת היא שגרמה להפסקת הטיסה, דליפה חזקה במערכת מיזוג האוויר של סוליוט 5.

סויוז 22

ב־15 בספטמבר 1976 שוגרה סויוז 22 ובה האסטרונאוטים ואלרי ביקובסקי מפקד הטיסה וולדימיר אקסנוב מהנדס הטיסה שאיננו איש צבא, אלא אזרח. סויוז 22 שוגרה במסגרת תכנית לשיתוף פעולה בחלל עם המדינות הקומוניסטיות ומטרתה היה לשפר שיטות מחקר גיאוגרפיות וגיאולוגיות של כדור הארץ על־ידי מעקב מהחלל לטובת הכלכלה הלאומית. שבוע לפני השיגור ברית־המועצות ומדינות מזרח אירופה חתמו על תכנית לשיתוף פעולה בחלל. סויוז 22 לא יועדה להתחבר עם מעבדת החלל סוליוט 5.

על האסטרונאוטים לצלם 30 אזורים בברית־המועצות ובמזרח גרמניה במצלמה מזרח גרמנית שהוצבה בחרטום החללית במקום מנגנון ההתחברות. זוהי מצלמת Zeiss “רב־ רצועתית” לפי הגדרת האסטרונאוטים ויש לה הספק גבוה מאוד. כמות התמונות שהיא מצלמת בחמש דקות שווה לאותה כמות המצולמת ממטוסים במשך שנתיים. המצלמה מצלמת בארבעה אורכי גל בתחום הנראה ושניים בתחום הבלתי־נראה. למצלמה יכולת צילום תלת־ממדית. כל הצילומים נעשו סימולטנית עם תצפיות ממטוסים. מטרות אחרות הן עריכת ניסויים רפואיים, ביולוגיים וביוכימיים וניסויים בניהוג החללית.

16 בספטמבר – יום השיגור, המסלול 200 – 281 ק”מ וזווית הנטייה 64.75 מעלות. היום החלו בצילומים הראשונים.

17 בספטמבר – היום האסטרונאוטים ביצעו תצפיות לעבר כדור הארץ בפרט באמור ובסיביר שבברית־המועצות וניסויים לבדיקת השפעתה של קרינת השמש על עין האדם.
19 בספטמבר – נערכן תצפיות לעבר כדור הארץ וניסויים ביולוגיים בדגים ובצמחים.
20 בספטמבר – נערכו תצפיות לעבר כדור הארץ. צולמו שטחים בברית־המועצות ובמזרח גרמניה. הצילומים יועדו למטרות חקלאיות, יערנות וגיאולוגיות.
21 בספטמבר – האסטרונאוטים סיימו את משימותיהם.
22 בספטמבר – ביקובסקי ואקסנוב התכוננו לקראת שיבתם ארצה ובדקו את החללית ומערכותיה.
23 בספטמבר – סויוז 21 נחתה בשלום בקזחסטן, 150 ק”מ מערב מצלינוגרד ומצבם טוב. הם שהו בחלל שמונה ימים. המשימות בוצעו בהצלחה.

סויוז 23
ב־14 באוקטובר 1976 שוגרה סויוז 23 ובה האסטרונאוטים ויצ’אסלב זדוב מפקד הטיסה וואלרי רוז’צ’אווינסקי מהנדס הטיסה. טיסה זו באה כהמשך למחקר המדע טכני של סוליוט 5 ומיד לאחר שיגורם, האסטרונאוטים החלו לבצע את התכנית שנקבעה להם.

15 באוקטובר – שיגור למסלול 187 – 226 ק”מ ולאחר כמה שעות שונה המסלול ל־ 234- 267ק”מ.
16 באוקטובר – נמסר כי טיסת סויוז 23 בוטלה וכי היא לא תתחבר לסוליוט 5 כמתוכנן. שעה שסויוז 23 החלה בתמרונים האוטומטיים לקראת ההתחברות, אובחנה תקלה במערכת ההתחברות. סוכם בין האסטרונאוטים למרכז הבקרה להפסיק את הטיסה, זדוב ורוז’צ’אווינסקי החלו בהכנות לקראת הנחיתה וב־16 באוקטובר נחתו. הטיסה נמשכה 48 שעות בלבד במקום כמה שבועות כמתוכנן. הנחיתה הייתה לילית באגם טנגיז, 195 ק”מ דרום־מערב לצלינוגרד. אמצעי החילוץ שכללו מטוסים, מסוקים וכלי שיט הבטיחו פינוי מהיר של האסטרונאוטים. גנראל שטאלוב ציין כי צוותי החילוץ גילו “מידה רבה של אומץ לב ואף גבורה” כאשר הצילו את שני האסטרונאוטים מאגם טנגיז בתנאים של קור עז וחשֵכה התחוללה במקום סופת שלגים.

סויוז 24

ב־7 בפברואר 1977 שוגרה סויוז 24 ובה האסטרונאוטים ויקטור גוברטקו מפקד הטיסה ויורי גלאזקוב מהנדס הטיסה. זאת טיסת המשנה של סויוז 23. מטרת הטיסה להמשיך בניסויים המדעיים, הרפואיים והטכניים בסוליוט 5. תוצאות הניסויים יושמו בכלכלה, במדע, בטכנולוגיה ובבניית מכשור חללי חדש. שטאלוב תיאר את טיסתה של סויוז 24 – טיסה שגרתית. טיסה זו היא המשך לטיסת סויוז 21.

הניסויים כוללים:
1. תצפיות לעבר כדור הארץ – צילום שטחה של ברית־המועצות.

2. ניסויים רפואיים – לבחון את השפעת הגירויים החשמליים של אברי שיווי המשקל בזמן הטיסה. תוצאות הניסויים נועדו לעזור בבחירת אסטרונאוטים בעתיד.

3. ניסויים מטלורגים – לבדוק כיצד חומרים מרוכבים ניתכים בחום בתנאים של חוסר משקל. גוברטו וגלאזקוב אומנו גם לקראת אפשרות של פעילות חוץ־רכבית. גלאזקוב במיוחד היה אימון לפעילות מסוג זו.
שבוע ראשון, מ־7 עד 13 בפברואר

7 בפברואר – שיגור.
8 בפברואר – שינוי בנתיב הטיסה. המסלול 218 – 281 ק”מ, זווית הנטייה 51.6 מעלות ומשך הקפה 89.2 דקות. מאוחר יותר סויוז 24 התחברה עם מעבדת החלל. עד למרחק של 80 מטר, תמרוני ההתחברות היו אוטומטיים ומכאן ואילך התמרונים היו ידניים. בתום ההתחברות נמסר כי האסטרונאוטים חשים בטוב וממשיכים במשימותיהם כמתוכנן. השעות הראשונות שלאחר ההתחברות הוקדשו למנוחה בסויוז 24. ההתחברות בוצעה בהקפה ה־18 המסלול 222 – 287 ק”מ וזווית הנטייה 51.5 מעלות.

9 בפברואר – לאחר שהתעוררו גוברטקו וגלאזקוב הם נכנסו למעבדת החלל והחלו בניסוייהם.
11 בפברואר – הניסויים שביצעו היום התמקדו בהשפעת חוסר המשקל על גוף האדן ורגישות איברים בגוף האדם לגירויים חשמליים.

12 בפברואר – מסלול הטיסה היום הוא 253 – 274 ק”מ, זווית הנטייה 51.6 מעלות ומשך הקפה 89.5 דקות.
שבוע שני, מ־14 עד 20

15 בפברואר – האסטרונאוטים בחנו את מערכות המעבדה והחליפו מספר חלקים במחשב המעבדה, תצפיות לעבר כדור הארץ והעננים, בדיקות רפואיות אלקטרו־קרדיוגרפיות ודגימות דם שהוחזרו ארצה. בדיקת מאפיינים מיוחדים לגידול גבישים בחלל. ניסויים ביולוגיים בביצי דגים וביצי fungi ובחנו suds Spouting שהיו במעבדה מרגע השיגור והוחזרו ארצה למחקרים גנטיים.

16 בפברואר – ניסויים חדשים לבדיקת הדיפוזיה של שתי תרכובות אורגניות בתנאים של חוסר משקל. בניסויים מטלורגיים שנערכו היום התברר כי הלחמת חומרים בעלי אמינות גבוהה ניתנות לביצוע בחלל וביציקת כדורי מתכת לא מקבלים “פנים חלקים כפי שציפו”. נבחנה העבירות של שכבות האטמוספירה העליונה בעזרת טלסקופ ספקטרומטר אינפרה אדום ותוך שימת דגש על אדי מים, אוזון ותחמוצת חנקון. סוכנות טא”ס הודיעה כי האסטרונאוטים סיימו מחצית מזמן טיסתם.
19 בפברואר – היום כולו הוקדש לניסויים רפואיים.

שבוע שלישי, מ־21 עד 27 בפברואר

21 בפברואר – היום נערך תרגיל בהחלפת אוויר המעבדה. באותו זמן בו נפתחו פתחי האוויר להוצאתו מהמעבדה הוחדר פנימה אוויר ממיכלי האחסון של המעבדה. האוויר החדש היה לשביעות רצונם של האסטרונאוטים ורופאיהם. עם זאת הוחלט לבדוק שוב את מערכת האוויר בשל חיוניותה לטיסות ממושכות. עם החלפת האוויר נשבה רוח קלה בתאי המעבדה.

23 בפברואר – גוברטקו וגלאזקוב השלימו את כל המשימות שהוטלו עליהם. הם חשו בטוב והחלו בהכנות לחזור הביתה. הם העבירו את תוצאות הבדיקות והניסויים לחללית הסויוז. זמן רב הוקדש לאריזת הציוד המדעי ותוצאות הניסויים לסוליוט. בתום העברתם של אלה סוליוט 5 הועברה להילוך אוטומטי.

25 בפברואר – בתום העברתם של אלה, סוליוט 5 הועברה להילוך אוטומטי. סויוז 24 נחתה בשלום 23 ק”מ צפון־מזרח לארקליק שבצפון קזחסטן והם הרגישו טוב. מזג האוויר באתר הנחיתה היה קשה. נשבו שם רוחות חזקות וסופות שלגים. עננים ריחפו בגובה נמוך והטמפרטורות היו מתחת לאפס. תכנית המחקר של סוליוט 5 הושלמה בהצלחה.
.