מעבורת החלל הרוסית בוראן – סוף עצוב. למה?

ב־5 בפברואר 2002 בשל שילוב של אחזקה גרועה ושלג רב שנערם על גג המבנה, קרס הגג. האנשים ששהו במבנה נספו. מפעל טכנולוגי שיש להתפאר בו הסתיים בצורה מעוררות רחמים

דגם של המעבורת בוראן בפארק גורקי במוסקבה. צילום: shutterstock
דגם של המעבורת בוראן בפארק גורקי במוסקבה. צילום: shutterstock

לא מזמן קראתי כתבה על סופה העצוב של מעבורת החלל הרוסית בוראן. מעבורת זו שוגרה פעם אחת בלבד ב־1988 ומאז אופסנה בביקונור. הייתה זו כתבה מצולמת וטקסט קצר מאוד. מתברר שב־5 בפברואר 2002 בשל שילוב של אחזקה גרועה ושלג רב שנערם על גג המבנה, קרס הגג. האנשים ששהו במבנה נספו. מפעל טכנולוגי שיש להתפאר בו הסתיים בצורה מעוררות רחמים. השאלה המתבקשת היא למה? בארצות־ הברית זה לא היה קורה. מה היו עושים עם כל המעבורות בתקופת שירותן? דאגו לכך שהמעבורת תוכנס למבנה מתאים, מטפלים בה ומתחזקים אותה. הופכים את מקום האחסון למרכז מבקרים ומרוויחים על כך כספים. במדינה מתוקנת משמרים מפעלים שהם נכס היסטורי ותרבותי ממדרגה ראשונה.

אז מה קרה כאן. עם התפרקותה של ברה"מ וסגירת תקציבים, תקציביה של סוכנות החלל גם הם קוצצו. חשיבותה ההיסטורית של המעבורת הוזנחה ואחזקתה הייתה לקויה ביותר. קשה להאמין שאי־אפשר היה למצוא תקציב לשימורה של המעבורת. לאף אחד זה לא היה אכפת וחבל.

ואולי אבדנה של המעבורת הוא סימפטומטי לבעיה אחרת? האמריקנים הנחיתו אדם על הירח והרוסים לא. היו להם תכניות לכך. שיגורים רוסיים רבים למאדים כשלו לרבות השיגור של פובוס גרונט ב־9 בנובמבר2011 וזה היה כישלון צורב שגרם למבוכה רבה. האמריקנים שיגרו חלליות למרקורי, לכוכבי הלכת החיצוניים ולאסטרואידים.

שתי חלליות אירופיות, אחת לנוגה ואחת למאדים שוגרו על־ידי משגרים רוסיים והן פועלות עד היום. הרוסים לא הצליחו. בשנות ה־60 פיתחו הרוסים משגר ענק N1 כדי שאפשר יהיה בעזרתו לשגר חלליות מאוישות לירח וקרוב לוודאי שאפשר היה לשגר באמצעותו גם חלליות לכוכבי הלכת החיצוניים. שלוש פעמים ניסו לשגר אותו ובכול הניסיונות הוא התפוצץ וגרם גם למותם של מי שהיו באזור השיגור. הרוסים ידעו לעשות דברים יפים בחקר החלל כמו למשל הנחתת רכבי שטח על הירח והחזרת דגימות קרקע ממנו. היה משהו בסיסי מאוד שמנע מהם להגיע להישגים כמו אלה של האמריקנים. לאמריקנים היו גם כן כישלונות אבל הם התגברו עליהם. התשובה כפי הנראה נעוצה בגורם שהוא חוץ הנדסי. הרוסים ידעו לעבוד ולתכנן מפעלי חלל מרשימים, אבל הם לא ידעו לנהל.

בשנות ה־80 הוצגה בגני התערוכה תערוכה של הישגי החלל של רוסיה. הלכתי לתערוכה זאת ולתדהמתי לא היה שם אפילו דף הסבר אחד על המוצגים ולא חוברת פרסומית אחת. אי־הבנה מוחלטת ביחסי ציבור ובשיווק. כאשר ניגשתי לאחד העובדים הרוסיים לבקש הסבר על פריט אחד הוא התעצבן ושאל אם אני עוקב אחריו. כנראה שהוא עדיין חי בעידן של הק־ג־ב.

צריך רק לקוות שהרוסים למדו את מכלול הלקחים האלה לקראת תכניות עתידיות. האם יצליחו בכך? ימים יגידו.

מקור
Photos: "Soviet Shuttle Dreams To Dust" Jun 16, 2014
Frank Morring Jr. On Space

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

33 תגובות

  1. ספקן
    לידיעתך כל המשגרים גם משגרי הסטורן ששיגרו אסטרונאוטים לירח הם רובם דלק. קח את משקל המשגר עם הדלק וחלק במשקל החללית ותראה. הרוסים שיגרו את מעבורת החלל שלהם פעם אחת וזמן קצר לאחר מכן ברה"מ התפרקה. לרוסים לא היה כסף לשום דבר. מטוסי נוסעים מיועדים לשימוש רב פעמי. האם זה הופך אותם למסוכנים. החללית של בואינג spaceX שזכתה במכרז של נ.א.ס.א בנויה כך שאפשר יהיה להשתמש בה 10- פעמים,האם זה הופך אותה למסוכנת כמו המעבורות. האמריקאים לא שגרו אסטרונאוטים זה מספר שנים מכיון שנדרש מספר שנים עד לפיתוח של חללית חדשה מאז הפסקת שיגורן של המעבורת.. תעשה שיעורי בית לפני שאתה מגיב.

  2. חיים –
    המודל שהצאת אולי נכון, אבל הממצאים בשטח לא מסכימים אם התאוריה –
    השורה התחתונה עדיין נשארת – (ולא נכנס לשאלה, למי יש משגרים גדולים יותר…לא רלוונטי)

    בנקודת זמן הזאת האמריקאים לא יכולים לשגר אדם לחלל. הרוסים כן.
    ואתה עדיין חושב שהרוסים מפגרים במרוץ? ומחפש למה זה כך ?!!
    אולי הם פשוט הבינו לפני האמריקאים שרכב חלל שרוב משקלו גם ככה זה הדלק, לא כלכלי, ולא בטיחותי שיהיה בנוי לטיסות מרובות. אפילו עם זה מצטלם טוב יותר…

  3. חיים
    2 מתוך 120 – איך אתה מקשר את זה למילה "בלבד"? אני יודע שהיו עוד מיקרים של "כמעט ונפגע", כך שהמספר 2 הוא הרבה ענין של מזל. למשל, ה"אטלנטיס" נפגעה בהמראה (1988) ונחתה די במזל אני חושב. היה גם מקרה אחד לפחות של כביית מנוע בהמראה.

    טיסה לחלל זה דבר מאד מסוכן והניהול האמריקאי טוב בהמון מהניהול הרוסי, אל זה אין כל ויכוח. אבל, אל תגיד שהיו "רק" 2 תאונות מעבורת ….

  4. אליסף מובשוביץ
    אם היית קורא את הכתבה בעיון היית רואה שבמשפט "אצל האמריקאים זה לא היה קורה" הכוונה היא לאופן האחזקה של המעבורת בוראן ואיך שהיא הוזנחה. זה לא היה קורא אצל האמריקאים. זה היה מקור גאווה והיו מתחזקים ומשמרים אותה. תשתדל בפעם הבאה לקרוא בעיון ואז תבין את כוונת נמשורר

  5. חיים, אני בהחלט קורא את המאמרים שלך, בכללם את המאמר על אפולו 13 🙂
    אמנם הפיתרון מבריק, אבל היה לי רושם שאחרי זה, כבר היתה אווירה, של "גם אם ישתבש משהו נצליח לפתור את זה", וזה אולי גרם לשאננות יתר.
    בכל מקרה, אני מסכים שאצל הרוסים היו יותר תקלות מאשר אצל האמריקאים, אבל משפט כמו ש"אצל האמריקאים זה לא היה קורה" אינו מדוייק.

  6. ניסים
    מאחר ואינני דובר רוסית האם נכתב אי פעם ברוסיה, לשעבר ברה"מ, ספר ניהול בשפה זו להוציא שיטות ניהול קומוניסטיות? כאן להערכתי נמצא שורש הבעיה. מבין למעלה מ – 120 שיגורים של מעבורות ( המספר המדויק לא זכור לי) היו שני אסונות חלל בלבד.הישג ראוי להערכה ,עם כל הכאב הכרוך באובדן חיי אדם. תקלות הנדסיות וכשלי ניהול הם בלתי נמנעים. צריך ואפילו חובה לראות הכל במבט פנורמי רחב יריעה. רק כך אפשר לצמצם כשלים הנדסיים וניהוליים למספר מינימלי ככל שניתן.

  7. חיים
    כמה שאני מכיר, הבעיה באפולו 13 הייתה טכנית. החליפו את מערכת החשמל מ-28 ל-115 וולט ושכחו גלאי אחד (אני כנראה מאד מפשט). אבל, בצ'לנ'זר בפרוש הייתה בעיה ניהולית, והבעיה הטכנית הייתה ידועה מראש.
    אז גם אצל דוברי האנגלית יש בעיות ניהול. אני מסכים לגמרי שהבעיה אצל הרוסים קשה בסדר גדול…

  8. אליסף מובשוביץ
    מה שאתה אומר נכון, אבל אל תשכח שתקלות תמיד יהיו. דבר בלתי נמנע. אם תעשה השוואה בין סך ההצלחות של ארה"ב לאלה של רוסיה רואים בבירור שארה"ב הצליחה יותר ובאופן גורף. בארה"ב היתה הפקת לקחים ועם המצבים הקשים ביותר ידעו להתמודד. כדוגמה טיסת אפולו 13. התקלה היתה חמורה, אבל הפתרונות היו מבריקים , להחזיר בחיים אסטרונאוטים בשלום ארצה ממוות כמעט ודאי ועוד במרחק כך כך גדול מכדור הארץ זה הישג חסר תקדים.. תקרא את המאמר שלי על טיסת אפולו 13. אצל הרוסים היתה הפקת לקחים אם כי היא היתה מינורית,אבל היתה גם עריפת ראשים וזה היה דבר נפוץ במשטר הקומוניסטי. הרוסים עם כל הניסיונות שלהם כשלו בהנחתת אדם על הירח. הבעיה היסודית שלהם והיא כנראה נשארה גם כיום היא הניהול. אל תשכח שניהול הוא מקצוע. תקרא קצת ספרים בניהול. אני חוזר ואומר תקלות זה דבר בלתי נמנע.

  9. המשפט "בארצות־ הברית זה לא היה קורה" לא מדוייק.
    שתי מעבורות התפוצצו על צוותן, בגלל מחדלים (אם אני לא טועה עורך האתר הזה כתב על כך ספר).
    הטעויות באפולו 13 בנס לא גרמו לאסון, אבל מי שבוחן אותם, זה מגיע לרמה מזעזעת.
    את טלסקופ החלל האבל, שהושקעו בו מיליארדים, העלו לחלל כשהמוקד של המראה רחוק ב2 ס"מ מהמקום שצריך. ועוד הכינו מראה תחליפית, אבל לא ניתן להחליף מראה בחלל.
    ועוד ועוד…

  10. ספקן
    אני מכיר כל תאונה שהייתה לאמריקאים וחלק קטן מהתאונות של הרוסים. החלק הרוסי גדול מהשלם האמריקאי…

  11. ספקן
    לידיעתך המשגר הגדול ביותר היה זה של חלליות אפולו. הוא יכל להכניס למסלול כדור הארץ מטען של 120 טון ולירח מטען של 45 טון. המשגר הגדול ביותר של הרוסים היה זה ששיגר את מעבורת החלל בוראן. הוא יכל להכניס לכדור הארץ מטען של 90 טון. הוא היה בשימוש פעם אחת בלבד ולאחר מכן באה קריסתה של ברה"מ ולא היה לזה המשך.. באשר לביוקרטיה זה ברוסיה גדולה בהרבה . יש מושג במדע המדינה אשר מקורו ברוסית – אפארצ'יק, זה שחי מהמנגנון בפרט חברי המפלגה הקומוניסטית. מאחר והשכלתי האקדמיה היא במדע המדינה ואני מכיר היטב את תוכנית החלל הרוסית אני מכיר שני תחומים אלה היטב. להבא שאתה רוצה להגיב תעשה היטב היטב שיעורי בית. חוסר הבקיאות שלך צועק לשמיים והוא מגיע עד לאוזניו של גאגארין והוא מתחלחל.

  12. כתבה הזויה,
    כנראה שכחו את העובדה כי הרוסים בנו משגרים הרבה יותר אמינים מהאמריקאים.
    כנראה שחכו כי בנקודת זמן זאת , היחידים שיכולים לשגר אדם לחלל או להחזירו הם הרוסים.
    (שהאמריקאים צריכים את שירותיהם לאייש ולתחזק את תחנת החלל)
    אם כבר, הייתי אומר שיש משהו רקוב בדרך ההתנהלות והניהול האמריקאי.
    רוב המדע האמריקאי מבוסס על בירוקרטים מקומיים שמנהלים מדענים סינים רוסים והודים.
    דווח הוגן – אני לא רוסי, ולא מקבל משכורת מפוטין.

  13. חיים
    לא הצלחתי להבין. אם תכתוב באותיות אנגלית אוכל להבין.
    סטוינוסט – יציבות, עמידות?
    נלוגני – התכוונת נלוז'ניי? או נה לוגני?
    דובביצ'נה?

  14. אני רואה שבישראל יש אנשים שמקדישים הרבה שנאה לרוסיה ,שלרוסיה.אבל מדוע אנו לא מקדישים יותר תשומת לב לבעיות החריפות שלנו? בעיות של פערים גדלים בין עשירים לעניים- קריסת מעמד הבניים.או הקושי להתגייר- מי מונע מכל כך הרבה אנשים זכות להגדרה עצמית? או השנאה למיעוטים- פועל יוצא של עוני= סכנה למלחמת אזרחים.

  15. יוסי

    ולא לשכוח ברשימת הגאונים את הגאון השטני יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי ששם בכיס הקטן את אויבו אדולף שִׁיקֶלְגְרוּבֶּר.

  16. אחרון חביב לא נשכח שהענק הברברי ממוסקבה, הוא שנלחם רוב מלה"ע 2, כרוב העולם, נגד גרמניה הנאצית, תוך איפשור ליהודים להיות פרטיזנים, וכ 1.5 מיליון חיילים יהודים בצבא עצמו מתוכם אלופי מישנה מח"טים בחטיבות שיריון וחרמ"ש, ושחרר את מפעל ההשמדה והשריפה אושוויץ. מעורבים היו בו אנטישמיות, ברבריות עצמית וכלפי אחרים ועוד. אבל בעלות הברית המערביות ביצעו פלישה מסיבית לנורמנדי רק ב 1944 והמלחמה נסתיימה ב 1945. הן אמנם פשטו לאיטליה, אך ללא הכרעה מדרום, ונלחמו באפריקה. אך היו עסוקות מול יפאן וגם חימשו את בריה"מ עד שמנגנוני הייצור בה נכנסו לפעולה. הענק הרוסי הוא תערובת של ניגודים: ברבריות וטוטליטריות, ואמנות ומדעים והנדסה, גאוניות צבאית, העדר דמוקרטיה והצלת העולם מפני עצמו, אך ממניעים אנוכיים. בשורת הביצועים הם שפכו הרבה דם במלחמת העולם השניה. היהודים איבדו 33% מעמם. הרוסים 10%.

  17. לצקת תוכן לגאונים שאמרתי: אני אגב לא רוסי.
    ספרות: דוסטויבסקי, טולסטוי, גורקי, טורגנייב, בולגקוס, סולזניצין.
    מוזיקה: רחמנינוב, צ'איקובסקי, סטרוינסקי, שוסטקוביץ. בוירטואוזים של הפסנתרנות בהווה, שליטה של הרוסים לפחות ב 40% להערכתי.
    מתימטיקה ופיזיקה: לנדאו, האחים ליפשיץ (האחד המשיך את מפעלו של לנדאו בהוצאת הסדרה בפיזיקה עיונית שיצאה במערב בהוצאת פרגמון, והשני בחקר מוליכים למחצה), קפיצה, חייטין (כאוס), מרקוב, גאמוב. עד סוף שנות ה 80 הם בלטו מאד במדעים. היום יש האטה בגלל המשבר הכלכלי, אבל הגרעין שניתן לטפח, קיים שם.
    שח-מט.
    לא ניתן לוותר עליהם כיהודים בישראל. תרומתם להיי-טק בישראל מכרעת, ודמוגרפית הם קנו לנו 20 שנים של שקט שמסתימות כעת. אפילו פוטין מכיר בתרומתם האדירה לישראל והציע להם לשוב לרוסיה.
    יש להם דברים מרגיזים חלק מאיתנו ולא ניתן להכלילם. ולכן שמרתי לסוף: אלכוהול, התכנסות בתוך עצמם, מתירנות. אבל בסה"כ החיובי עולה לאין שיעור על השלילי.

  18. לרוסים מתוך כל העוני יש מורשת מפוארת במוסיקה, בפרט במאה העשרים, בספרות, ובמתימטיקה ופיזיקה.
    מי שמוכן בכזו קלות להתבדל מהרוסים, לא התנהגות נאותה. זו איננה אירופה, אלא תרבות מיוחדת שנמצאת בתערובת בין אסיה לאירופה. אבל הכמות הגדולה של גאונים, שהורישה לעולם, לא מאפשרת לוותר עליהם.
    גם באנגליה קורות שטויות טרגיות בעיני. ההעמדה לשאלה האם סקוטלנד עם 55% משאבי טבע ו 20% אוכלוסיה צריכה להתפרק בשם דמוקרטיה, והאם מוחמד צריך להיות השם הנפוץ בממלכה, מביישת לדעתי מורשת בת 1500 שנה. וכך גם צרפת.

  19. העם הרוסי הוכיח שאם יצירתיות ניתן להגיע רחוק.אבל כדי להיות מעצמה אזרחי רוסיה צרכים לחיות ברמת חיים מערבית.כדי שתהייה הצדקה אמיתית פרויקטים הסופר יקרים האלה.ולגביי ישראל ביבי שולט זמן רב מדיי,והוא מסכן את הדמוקרטיה

  20. למי איכפת אם הרוסים למדו או לא? שיטבעו בחרא של עצמם. גם האיראנים לא מצליחים.
    חקר החלל הוא לא נחלתם של הרוסים. החלל שייך לכולם. ואם האמריקאים מצליחים לחקור את החלל..מה טוב.
    מה איכפת לנו שהרוסים לא הצליחו (בגלל הפוליטיקה המחורבנת שלהם)?

  21. לפני כשנה טיילתי ברוסיה. המדריכה המקומית אמרה שיש לצפות שהעובדים בסופרמרקט יתיחסו אלינו בגסות, הרגל מתקופת הקומוניזם. אז רוסיה עכשיו היא דיקטטורה, מה שהשתנה זה רק השם של הממשל, השיטה נשארה כמעט אותו דבר. את הועד הפועל של המפלגה הקומוניסטית החליפה קבוצה של אוליגרכים. בנושא מדע – היו ברוסיה הרבה מדענים גאונים, אבל מי שלא הסתדר עם השלטון נזרק הצידה. בארגונים גדולים, כמו תכנית החלל, קודמו אנשים לפי הקשרים שלהם במפלגה ולא לפי כישוריהם. חלק מהתוצאות מתואר במאמר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן