סוליוט 2 – התחנה שהתפרקה בחלל ואשר הסויוזים שיועדו אליה הוסבו למשימות מדעיות קצרות

המעבדה התפרקה בחלל, לפני שהקוסמונאוטים הספיקו להגיע אליה ושתי משימות הסויוז שתוכננו אליה הפכו למשימות מדעיות קצרות טווח

לוגו תוכנית סאליוט. מתוך ויקיפדיה
לוגו תוכנית סאליוט. מתוך ויקיפדיה

במאי 1972 עמדו הרוסים לשגר מעבדת חלל אך התוכנית נדחתה ליולי. השיגור נעשה במועד הדחוי אבל תקלה בשלב השני של המשגר גרמה לחזרתו לקרקע ולהשמדתו על מטענו באטמוספירה. ניסיון שיגור נוסף בספטמבר בוטל מראש. בסוף מרס 1973 הגיעו שתי ספינות המעקב "יורי גאגארין" ו"קומרוב" לאוקיינוס האטלנטי. היה ברור שהרוסים עומדים לבצע שיגור מאויש ואמנם ב – 3.4.1973 שוגרה מעבדת החלל סוליוט 2. מסלול המעבדה היה 260 – 215 ק"מ, זווית הנטייה 51.6 מעלות ומשך הקפה 88.9 דקות. מסלול זה היה מאפשר למעבדה לחלוף מעל בסיס השיגור שלה ב–10.4. יום לאחר מכן בהקפה ה – 20 שונה המסלול. נקודת הפריגאה הוגבהה ב- 15 ק"מ ומשך ההקפה היה 88.3 דקות. תיקון זה הקדים את המעבר מעל כן השיגור ל–9.4 ואפשר מעבר מעל הבסיס כל 5 ימים.

אל המעבדה עמדו להצטרף 2 צוותים. כל צוות לתקופה של 30 יום. על פי התקנות החדשות על האסטרונאוטים ללבוש חליפות חלל במהלך השיגור. ב – 14.4 בהקפה ה – 83 המסלול שונה ל – 296 -261 ק"מ ומשך הקפה 89.9 דקות. ב – 15.4 המעבדה התפרקה. המסלול האחרון היה 228 – 223 ק"מ, זווית הנטייה 51.5 מעלות ומשך הקפה 89 דקות. ב – 28.4 נמסר כי סוליוט 2 סיימה את תפקידה. מתצפיות במערב התברר כי המעבדה שוגרה על ידי משגר הפרוטון וכי חלקים הרוסים מהשלב העליון נראו מסביב למעבדה.

סויוז 12
ב – 27.9.1973 שוגרה סויוז 12 ובה האסטרונאוטים וסילי לזארב מפקד הטיסה ואולג מקרוב מהנדס הטיסה ליומיים. החללית בה שוגרו האסטרונאוטים היתה חללית סויוז משופרת. מטרות הטיסה היו לבדוק אותה ובפרט את מערכות הניווט שלה, את כושר התמרון שלה, לבחון יחידות הנעה כלכליות ולבדוק את כל השינויים האפשריים והדרושים שהוכנסו בחללית. שינויים אלה עיכבו את תוכנית החלל מאז האסון של סויוז 11. מטרות משניות היו תצפיות לעבר השמש וחקירת פני הארץ.

סויוז 12 שוגרה למסלול של 343 – 325 ק"מ, זווית נטייה 51.58 מעלות ומשך הקפה 91.2 דקות. לאחר 5 הקפות שונה המסלול ל – 362 – 345 ק"מ ומשך הקפה 91.1 דקות. למחרת המסלול שונה ל – 345 – 326 ק"מ. במהלך טיסתם האסטרונאוטים לבשו חליפות חלל חדשות, קלות ונוחות. כחלק מאמצעי הבטיחות החדשים האסטרונאוטים חוייבו ללבוש את חליפות החלל ב – 2 ההקפות הראשונות, בזמן ההכנות לחזרה ארצה ובכל שלבי הנחיתה.

לאחר שהייה של 47 שעות ו 16 דקות סויוז 12 נחתה ב – 29.9 500 ק"מ דרומית לקרגנדה. בגובה 7.5 ק"מ נפרש מצנח גדול ובקרבת הקרקע הופעל מנגנון הבלימה. האסטרונאוטים התאמנו גם לקראת אפשרות של נחיתה חירום ימית.

סויוז 13
ב – 18.12.1973 שוגרה סויוז 13 ובה האסטרונאוטים פיוטר קלימוק מפקד החללית וולנטין לבדב מהנדס הטיסה ל – 8 ימים ועליהם לבצע מספר משימות ולשם כך התא המסלולי הוסב למעבדה מדעית.
1. לחקור את פני הארץ כחלק מתוכנית לסיקור אוצרות הטבע הלאומיים.
2. תצפיות לעבר השמש והכוכבים באמצעות טלסקופ אולטרה סגול חדש אוריון 2 למדידת כוכבים בסדר גודל של עשירית מהשמש וצילום השמש בקרני X .
3. לבחון את החללית ומערכותיה – חללית זו זהה לסויוז 12 ועל האסטרונאוטים לבדוק את מערכות הניווט שלה, מערכות הבקרה הידנית והאוטומטית. כל זאת כהכנה לקראת הטיסה עם חללית אפולו אמריקאית ב – 15.7.1975. בדיקת המערכת האקולוגית של החללית נעשתה במסגרת ניסויים הקשורים לטיסות בין כוכביות בעתיד.
4. אואזיס 2 – לבחון מערכת לייצור פרוטואינים מפסולת גוף האדם ומיקרואורגניזמים לטיסות ארוכות טווח.
5. בדיקת ההשפעה של חוסר המשקל על גוף האדם ומחזור הדם במוח.
6. לטפל בגינה – חממה.
סויוז 13 שוגרה למסלול של 253 – 222 ק"מ, זווית הנטייה 51.7 מעלות ומשך הקפה 89.22 דקות. בהקפה ה – 5 המסלול שונה למעגלי.
19.12 – נמסר כי האסטרונאוטים התרגלו לחוסר המשקל.
20.12 – האסטרונאוטים השלימו את הכנת הציוד המדעי וניקוי הטלסקופים.
25.12 – נמסר כי האסטרונאוטים משלימים את תוכנית העבודה במהירות רבה יותר ממה שחשבו.
26.12 – לאחר שהייה של 7 ימים 20 שעות 9 ו – 37 דקות בחלל סויוז 13 נחתה בשלום 200 ק"מ דרומית מערבית לקרגנדה.
חרדה מילאה את ליבם של מפקחי הטיסה במהלך השיבה ארצה. מזג האוויר באתר הנחיתה היה גרוע. התחוללה אז סופת שלגים חזקה, רוחות חזקות חבטו בחללית והראות היתה לקויה. למרות זאת החללית נחתה באתר הנחיתה כמתוכנן. הבעיה היחידה שהטרידה את האסטרונאוטים במהלך הטיסה חלונות מלוכלכים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן