הרוסים מתכוננים לחזור לירח

מאז שיגורה של לונה 24 ב־8 באוגוסט 1976 ועד היום לא שוגרה חללית רוסית לירח. ב-2016 הם מתכננים את החזרה הגדולה

מאז שיגורה של לונה 24 ב־8 באוגוסט 1976 ועד היום לא שוגרה חללית רוסית לירח. הניסיונות של הרוסים לפתח משגרים רבי עוצמה לשגר אדם לירח כשלו ובמרוץ עם האמריקנים מי תנחית ראשונה חללית על הירח הם נחלו כישלון צורב. ההחלטה שהתקבלה הייתה לבטל את כל התכניות שהיו קשורות לירח לטובת תחנות החלל סוליוט ומיר. היה זה בעידן של המלחמה הקרה. בהמשך תרמו לכך קריסתה של ברית־המועצות וצמצומים תקציביים. כל אלה חייבו לקחת פסק זמן ארוך מאוד. שנות דור הלכו לאיבוד. נדרש היה זמן רב עד שסוכנות החלל הרוסית תתאושש ובינתיים קם דור חדש של מהנדסי וחוקרי חלל.

רק בינואר 2006 נמסרה לתקשורת הודעה ראשונה בנושא תכנית החלל הרוסית. הייתה זאת הודעה ראשונה מסוגה, לצאת לתקשורת. בימיה של ברית־המועצות זה לא היה קורה. על־פי הצהרה זו יש כוונה להקים מושבה על הירח בשנים 2015 – 2020 והיא תבוצע באמצעות משגרים רבי עוצמה ובאמצעות מעבורת החלל קליפר (Klipper) שאמורה להחליף את חלליות הסויוז. כוונת הרוסים הייתה לכרות מסלעי הירח הליום 3 שישמש בעתיד מקור דלק לתחנות כוח על כדור הארץ. יתרונו של איזוטופ מימן זה הוא שאיננו פולט קרינה רדיואקטיבית. חללית הקליפר עצמה יכולה לשאת שישה אסטרונאוטים או מטען של 12 טון. שיגור לא מאויש של הקליפר ייעשה ב־2012 ושיגור מאויש ראשון יעשה ב־2013.

באפריל, באותה שנה, נמסרו פרטים נוספים ועל פיהם עם תחילתו של אותו פרויקט ייעשה שימוש בחללית סויוז משודרגת – סויוז F6. חללית זו תתבסס על המעבורת קליפר. טיסה ראשונה לירח תעשה ב־2011 – 2012. לא תתבצע נחיתה, אלא הקפתו. כל התכנית הירחית תיעשה בשלושה שלבים, שיגור חללית סויוז לירח, הקמת בסיס מאויש ומחקר תעשייתי של הירח.

חלפו כמה שנים ובפברואר 2012 מנהל סוכנות החלל הרוסית ולדימיר פופווקין Vldimir) Popovkin) מסר ששיגור צוות ראשון לירח ייעשה ב־2020. במפעל זה ישותפו ארצות־הברית ואירופה. באפריל, האותה שנה נמסר שמשלחת ראשונה לירח תשוגר ב־2030. הבדלים אלה בהצהרות לגבי התכניות הירחיות מעידים על קשיים רבים בפיתוחה של מטרה שאפתנית זו. נראה שלהצהרות הראשונות לא היה שום בסיס ריאלי וכי יש להתקדם בקצב אִטי יותר. ההפסקה הממושכת של טיסות לא מאוישות לירח גרמה קרוב לוודאי לקיפאון מחשבתי והאילוצים הכספיים תרמו לכך לא מעט. גם התפרקותה של ברית־המועצות הביאה לקיפאון זה. הממשל החדש שהחל להתבסס היה טרוד בעניינים אחרים, חשובים יותר. ביטולה של תכנית הקליפר אילצה את הרוסים להמשיך להשתמש בחללית הסויוז הישנה, אמנם חללית זו עברה כמה שדרוגים אך לא חל שום שינוי ביכולת המעמס שלה, מה שהאריך את משך הזמן למימושה של התכנית הירחית.

בד בבד עם תכנון הטיסות המאוישות לירח, החלו לתכנן חלליות בלתי־מאוישות להקפת הירח ולנחיתה על פניו. מדובר למעשה בהרחבתה של תכנית לונה. לגבי החללית הרוסית הראשונה שקיבלה את השם Glob 1 Luna נמסר פירוט רב שהוא כשלעצמו לא היה מקובל בעידן המלחמה הקרה, מה שמעיד על פתיחותה של סוכנות החלל הרוסית לתקשורת.

החללית תשוגר ב־2016 והיא תכלול מקפת, נחתת וכמוסה עם 12 חודרנים (penetrators) האמורים להינתק מהחללית ולנוע לעבר פגיעה בקרקע הירח. חודרנים אלה הושאלו מסוכנות החלל היפנית. היפנים פיתחו חללית בשם Lunar A שהייתה אמורה לטוס לירח עם חודרנים אלה. תכנית יפנית זו בסופו של דבר בוטלה. החודרנים מצויים בתוך כמוסה אשר בסמוך לירח ניתקת מהחללית ולאחר מכן משחררת את החודרנים בכמה מנות לקראת פגיעה בקרקע הירח. 10 מבין החודרנים הם בעלי מהירות טיסה גבוהה והשניים הנותרים הם בעלי מהירות טיסה נמוכה. בכל אחד מעשרת החודרנים מצוי ססמומטר פשוט.

ארבעה ימים לאחר שיגור החללית, כשמרחקה מהירח 29 שעות טיסה ו־ 696 ק”מ ממנו, מהירות הסיבובים שלה סביב עצמה מוגדלת ל־20 סל”ד כדי לייצבה, לקראת ניתוקה של כמוסת החודרנים. במנה הראשונה משוחררים חמישה חודרנים הטסים לירח בטיסת מבנה ולאחר מכן מתפזרים, כל אחד טס לעבר מקום אחר בקרקע הירח. במרחק 347 ק”מ מהקרקע ניתקת מנה שנייה של חמישה חודרנים. כל עשרת החודרנים אמורים להינעץ בקרקע של ים הפוריות (Sea of Fretility).

כאשר הם ננעצים בקרקע הם יוצרים רשת של ססמומטרים היכולה לעקוב אחר רעידות אדמה. רדיוס הפיזור של חמשת החודרנים הראשונים הוא 9.6– 12.6 ק”מ. רדיוס הפיזור של חמשת החודרנים השנִיים הוא 4.8 ק”מ בתוך רדיוס הפיזור של חמשת הראשונים. בהמשך הטיסת של החללית לירח משוחררים שני החודרנים האחרונים, אחד יפְגע בקרקע סמוך לאתר הנחיתה של אפולו 11 והשני סמוך לאתר הנחיתה של אפולו 12. אלה מצוידים בססמומטרים מתקדמים היכולים לגלות רעידות אדמה בעומקים גדולים יותר.

הכוונה היא להשוות בין ממצאיהם של החודרנים כולם. עם שחרורם של כל החודרנים החללית נכנסת למסלול קוטבי ולאחר מכן משחררת נחתת האמורה לנחות במכתש, שקוטרו 56 ק”מ, המצוי סמוך לקוטב הדרומי. הכוונה היא למצוא חומרים נדיפים היכולים להעיד על נוכחות קרח מים. כעבור כמה שנים בוצעו שינויים אחדים בתכנית העבודה. ראשית תשוחרר הנחתת לקראת נחיתה בקוטב הדרומי ובמקום 12 חודרנים יהיו בה ארבעה חודרנים בלבד שיינתקו ממנה לאחר מכן.

הנחתת בנויה משני חלקים, חלק תחתון הזהה כמעט לחלוטין לזה של חלליות לונה שהחזירו ארצה דגימות קרקע כמו לונה 16, וחלליות שהנחיתו רכבי שטח כמו לונה 17 ו־לונחוד 1. בחלק זה מצויים מנועי הבלימה. החלק העליון בנוי בצורת תיבה ובו כל מכשירי המחקר ושני מדפי שמש. לתיבה זו מחוברת זרוע חפירה לאיסוף דגימות הקרקע. ממה שנראה בשרטוטים מתקבל הרושם שזרוע זו היא קצרה ויכולת חדירה אנכית בלבד סמוך מאוד לנחתת מאוד. הזרוע איננה מפרקית ואינה טלסקופית כדוגמת זרועות החפירה של החלליות האמריקניות שנחתו על המאדים. מסיבה זו כמה דרגות החופש שלה הוא אפס. האם הרוסים לא השכילו לפתח זרוע כזו או לא רצו? קשה לדעת. יכול להיות שזרוע כזו דורשת זמן תכנון רב מה שעלול היה לעכב את לוח הזמנים. הכוונה הייתה לשגר רצף של חמש חלליות בין 2015 לבין 2022. באפריל 2013 נמסר על דחייה נוספת בשיגורה חללית זו שקיבלה בינתיים את השם לונה 25. באפריל 2014 נמסר שהיא תשוגר ב־2016. שתי החלליות שתבואנה בעקבותיה הן לונה 26 שתיכנס למסלול סביב הירח ולונה 27 שתנחת עליו. ישנה כוונה בהמשך לשגר נחתת שתחזיר ארצה מדגמי קרקע.

מקורות

1. “Russia plans mine on the moon by 2020” 25.2006

2. “Russia Klipper shuttle to be launched in 2015” 26.1.2006

3. Andrei Kislyakov – “Russia has plans for outer space in the 21st century” 20.4.2006

4. “Russia plans to launch first flight to the moon in 2011-2012″ 31.8.2006
5. Andrei Kislyakov -“Russian space program needs to change” 18.2007

6. “Manned moon shot possible by 2020″ 6.2.2012
7. “Russia to send manned mission to moon by 2030” 30.4.2012

8. “Russia plans ambitious robotic lunar mission” 4.6.2006
9. “Russia plans lunar mission in 2012, eyes US Lunar return partnership” 8.12.2006

10 Luna Glob

11. “Lunar probe to search for water on Moon” 20.11.2011
12. “Roscosmos Revives permanent Moon base plans” 20.1.2012

13. “Russian space program to focus on landing missions” 9.4.2013

14. “Russia to launch three Lunar rovers from 2016 – 2019” 9.4.2014

הנחתת של Glob Luna

לונה 16