מחקר חדש בוחן את תפקידן החברתי של מחלות במאה ה 17, דרך דיון שנערך בפני אב בית הדין היהודי במצרים, העוסק בפנייתו של גביר יהודי הסבל ממלנכוליה מסכנת חיים עקב הצטברות זרע בגלל ריחוקה הפיזי של אשתו
הכולרה הייתה למאה ה19 מה שהקורונה היא לנו. מה למדנו מהמגיפות הגדולות של העבר והיכן אנו דורכים במקום?
התעניינותו של חוקר הטבע טוביה קושניר ז"ל בביולוגיה ובטבע החל עוד בילדותו, והמשיך עד למותו בתש"ח. על פועלו האדיר של חוקר טבע מזן נדיר, הכולל
פרופ' שי המאירי מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב מספר על תורת האבולוציה שהפכה את פני הביולוגיה והשפיעה רבות על המדע בכללותו
אנה אטקינס (16 במרס 1799 – 16 ביוני 1871) נחשבת לאישה הראשונה שיצרה צילום. תחילה היא הוכשרה כבוטנאית בריטית וגילתה את הצילום כדרך לתעד פרטים
בני האדם התקשו להבין כי יְצוּרים שאי אפשר לראות אותם בעיניים גורמים מחלות קַטלניוֹת, והאמינו כי "אוויר רע" גורם אותן
קרופוט-הודג'קין פענחה, בין השאר, את המבנה של המולקולות כולסטרול, פניצילין, ויטמין B12, אינסולין, לקטוגלובולין, פריטין ווירוס מוזאיקת הטבק.
100 שנה למותו של אלפרד ראסל וולאס
שני אנשים מתו מוירוס מסתורי. בעוד בכלי התקשורת ההמוניים מבשרים שזהו סוף העולם, האפידמיולוגית קרן לנדסמן מכניסה אותנו לפרופורציות הנכונות
היום הוא יום הולדתו של גרגור מנדל, אבי הגנטיקה, ומסתבר שלמרות היותו נזיר, הוא דווקא חיבב את דארווין, עובדה שלא היתה אהודה על חבריו במנזר
הארווי, שנחשף במהלך לימודיו לגישתו המדעית של גלילאו ואחרים, פיתח גישת מחקר מדעית לפיה יש לפקפק בהנחה עד שהוכחה כנכונה בדרך של ניסוי ומחקר.
על תפקידו הלא כל כך מוכר של מרצה טוב באקדמיה, לחנך את פורצי הדרך ולאו דווקא את אלו שיילכו בתלם. פרק מתוך הספר "גילוי לב"
בשנת 1901 הגיעו ששלושה מדענים, בנפרד האחד מהשני, לתובנות מהפכניות לגבי מנגנון התורשה- תובנות שהפכו את תפיסת עולמם של הביולוגים. כשדיווחו אותם המדענים על ממצאיהם,
ביקורת ספרות על ספרה של ג'נט בראון
במערב השתמשו ביישומים המעשיים של תורתו כדי להכליא צמחים אחד עם השני וליצור זנים משופרים לתועלת האדם. רק במעצמה הסובייטית נקטע התהליך באיבו, כתוצאה ממעשה
ברנדה מדוקס יצאה ממשימת ההתאבדות שלה באופן מעורר הערצה. היא מביאה ביוגרפיה מדעית עם מעט מאוד מדע אבל הרבה מאוד מדענים. למי שנמשך לצדדים האנושיים
רוזלינד פרנקלין, האישה שנגזל ממנה התואר "מגלת מבנה הדנ"א" ואיתו פרס נובל, הפכה לסמל פמיניסטי, סילביה פּלאת של הביולוגיה המוֹלקוּלרית, האישה שכישרונותיה הוקרבו למען האדרת
התובנות של צ'ארלס דרווין על האבולוציה עומדות בהצלחה בבחינה ובביקורת כבר 150 שנה. אבל תורת האבולוציה התרחבה והשתנתה כשרעיונותיו של דרווין התמזגו עם מדע הגנטיקה.
לפני 150 שנה קיבל עליו חובב מדע ויקטרואני מפעל חיים של תצפיות אטיות ומדוקדקות ושל חשיבה על עולם הטבע. התוצאה הייתה תיאוריה שעדיין עומדת בראש
כיצד עוקרו עשרות-אלפי נשים בניגוד לרצונן, במדינה החופשייה ביותר בעולם, בשם טוהר הגזע.
שתי קבוצות נפרדות של חוקרים, חקרו את הסתגלותם של בעלי-חיים לרעלן המיוצר ע"י האורגניזמים אותם הם אוכלים. הרעלנים בשני המקרים דומים מאוד: שניהם תוקפים חלבון
האבולוציה האיטית של דארווין מאת דיווי קוומי. הספר יצא בהוצאת אריה ניר, 2007
מדוע לא הסכים זמלווייס לפרסם את תגליתו בקהילה הרפואית, לזכות בתהילה לה היה ראוי ולהציל יולדות רבות-מספור ממוות בבתי-חולים?
"אם אינכם שוטפים את ידיכם, הרי שאתם רוצחים את אותן נשים אומללות!" קרא זמלוויס למיילדים של תקופתו
גם גילויים כמו זה של פסטר לא מספיקים לשכנע את הקהיליה המדעית, צריך לשם כך גם אדם בעל כריזמה ונחישות
