לואי פסטר – האיש ואגדת ההיווצרות הספונטנית חלק א'

בהמשך לסדרה על הבריאה הספונטנית אנו מביאים בימים הקרובים סדרת המשך – הפעם על חייו ופעלו של לואי פסטר, האיש שחיסל סופית את תקפותה של תורה זו ששלטה שנים רבות במדע ועכבה את התפתחותו

לואי פסטר
לואי פסטר

לפרקים הקודמים בסדרת ההיווצרות הספונטנית:

פרק ראשון – ההיווצרות הספונטנית בראשית ההסטוריה.

פרק שני – חלק א' וחלק ב' – ההיווצרות הספונטנית במאה ה- 18.

המאה ה-19 היתה מלאה בפריצות דרך רפואיות, מדעיות ותעשייתיות. צ'ארלס דרווין הביא בפעם הראשונה את הסבר מפורט וגדוש בעדויות לתורת האבולוציה, בספרו המפורסם 'מוצא המינים'. גרגור מנדל פענח את יסודות הגנטיקה, אשר מלווים אותנו עד עצם היום הזה. אלכסנדר וולטה הראה את כוחו של החשמל ויצר את הבטריות הפרימיטיביות הראשונות. תומאס אדיסון האיר את העולם באמצעות נורת האור הראשונה. בזכות מאמציהם של כימאים רבים, הוכח לראשונה קיומם של המולקולות והאטומים מהם עשויים היסודות השונים, וכן הלאה וכן הלאה.

התגליות וההמצאות הנ"ל הן רק קצה הקרחון בכל הנוגע למאה ה-19, והן חושפות בפנינו שנים עשירות במדע ובתגליות. אך גם בין כל אותם חוקרים וממציאים, לואי פסטר הצליח להתבלט כיחיד במינו ואחד בדורו.

תגליותיו ומחקריו של פסטר עסקו כמעט בכל תחומי המדע והתעשיה בדורו. הוא גילה את הכיראליות (הכיווניות) של מולקולות, ובכך הביא להבנה חדשה של מדע הביו-כימיה. הוא הציל את תעשיית היין של צרפת והפך אותה למעצמת האלכוהול של אירופה. דוגמת ההיווצרות הספונטנית, שנשארה שרירה וקיימת במאות הקודמות, לא יכלה לעמוד בפניו. כאשר לקו תולעי המשי של צרפת במחלה שאיימה לשתק את סחר המשי, פסטר ומזוודת המיקרוסקופים שלו הוזעקו לעזרה וביחד שיקמו את כלל תעשיית המשי בצרפת. מגיפת האנטרקס, שקטלה במאה ה-19 מליוני כבשים ופרות ברחבי אירופה, לא יכלה לעמוד בפני החיסון שפיתח. אפילו מחלת הכלבת, המסירה את דוק ההגיון הערפילי מעל מוחם של בני-אדם והופכת אותם לחיות פרא רצחניות, נכנעה בפני כושר ההמצאה הרפואי של פסטר.

כאשר אנו מנסים לנתח את אישיותו של פסטר, קיימים מסמכים ומכתבים רבים החושפים בפנינו את נבכי לבו. אך אני סבור שמתוך כל כל אלה, עדות אחת במיוחד יכולה ללמד על אופיו יוצא-הדופן של אותו אדם. מתוך פסקה אחת בלבד ממכתב שכתב לחותנתה של בנו שאיימה לבוא לביקור בפריס, אנו יכולים להסיק עולם ומלואו :
”אני עותר בפניך לשקול בשנית, גבירתי היקרה, על שום בריאותי עליה אני מקפיד ביותר, וכן מפני שאת הופכת אותי לאומלל מכל בני-האדם כאשר אני רואה אותך מגיעה לפריס לביקור שאת אומרת בתחילה שיארך אך ימים ספורים, אך אני יודע שוודאי שיתארך למספר שבועות. זה יגרום לי להכנס למצב רוח עצבני ביותר."

אין ספק שמעל לכל תכונה אחרת שלו, לואי פסטר היה אדם אמיץ ועיקש שדבק בעקרונותיו וברעיונותיו וסירב להיכנע לדעה הרווחת. הוא היה שקוע מבוקר ועד ליל במחקר במעבדתו, וכפי שאנו יכולים להבין מהמכתב המצוטט שנא להפסיק את עבודתו ולו גם על מנת להתחשב בצרכיהם של אנשים אחרים או בצרכיו הפרטיים שלו. במפתיע, על אף תכונות אלו, לו ולאשתו היו חיי נישואים ארוכים ומאושרים ובמשך כל שנותיו היא היתה לעזר כנגדו.

קשה לתאר את מכלול עבודתו של פסטר בפרק אחד, ועל כן נדבר בפרק זה רק על עשרים שנותיו הראשונות של פסטר במדע. למרות שהתחומים בהם עסק וחקר נראים רחוקים מאד האחד מהשני, הם יוצרים למעשה שרשרת לוגית של היקשים ומסקנות שליוו את פסטר לאורך כל ימי חייו. בפרק זה נראה כיצד עבר ממחקריו בכימיה לעסוק בבעיית התססת היין והבירה בצרפת, ומשם הגיע לחידה הגדולה של ההיווצרות הספונטנית, אותה פתר באופן חד-משמעי. בפרקים הבאים נדבר על תגליותיו האחרות ובכללן החיסון שפיתח למחלות הכלבת והאנטרקס.

פסטר הצעיר

פסטר נולד ב-22 לדצמבר, 1822, בעיירה הקטנה דולה שבצרפת. אביו היה מנתח בצבא נפוליאון, ומשחזר לביתו כדי לטפל במשפחתו הפך להיות בורסקאי צנוע. למרות שהוא עצמו היה חסר השכלה של ממש, הוא שאף להעניק לבנו את החינוך שנמנע ממנו. חלומו היה שבנו יהפוך למורה בבית-הספר המקומי, אך פסטר הצעיר לא הפגין סימנים לתבונה יתירה, והעדיף להשקיע את זמנו בדיג ובציור מאשר לשבת על ספסל הלימודים. אביו לא היה מרוצה, בלשון המעטה, מרצונו של פסטר להיות אומן כאשר יגדל.

הוא נקט בכל אמצעי שברשותו על מנת להשיב את עניינו של פסטר בבית-הספר, מרצון או מכורח, ולבסוף הצליח לעורר את עניינו של העלם הצעיר במדע הכימיה. פסטר הצעיר שקע ברזי המדעים והפך להיות תלמיד נלהב, ואף סיים את לימודיו בתיכון בהצטיינות. על אף שאביו סבר שלא יצלח ליותר ממשרת הוראה, פסטר עשה רושם עז על מנהל בית-הספר בו למד, וזה שכנע את פסטר ואת אביו כי על האיש הצעיר לנסות ולהתקבל לאחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בצרפת – Ecole Normale Sup rieure שבפריס. אוניברסיטה זו היתה מיועדת אך ורק לפיתוח חוקרים אקדמיים בתחומי המדע. "צרפת צריכה מדענים צעירים, שיעזרו לשקם אותה לאחר המלחמה," בוודאי היה אחד הטיעונים בהם השתמש המנהל, כאשר התווכח עם האב שלא רצה לשלוח את בנו למרחק. האב, שהיה פטריוט גדול ומעריץ מושבע של נפוליאון הראשון, נכנע לגזירה, "לטובת צרפת!" ופסטר הצעיר נשלח לאוניברסיטה כמעט בניגוד לרצונו.

בחלק הבא נרחיב על קורותיו של פסטר הצעיר בעולם האקדמי, וכיצד פרץ דרך עבור מדע הביו-כימיה והקריסטלוגרפיה כפי שאנו מכירים אותו כיום.

חלק ב' של המאמר
חלק ג' של המאמר
חלק ד' של המאמר

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. תודה על המאמרים. לצערי הרב יש מעט מדי מידע על פסטר בעברית, אפילו הערך בויקיפידה כיום (2016) הוא קצת יותר מקצרמר, נראה שיש לתרבות שלנו זיכרון קצר אם אנחנו מוקירים כל כך מעט מדענים חשובים כמו פסטר וחבריו חוקרי המחלות ששינו את המציאות שבה בערך חצי מהילדים לא מגיעים לגיל בגרות .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן