כל הכתבות - הידען - Hayadan

מושבה של דובי ים צילום: Bries מתוך ויקיפידיה (רשיון CC)

מה בין קנדה לנמיביה

עגינת החללית שנז'ו 8 ומעבדת החלל טיאנגונג-1, 3/11/2011. צילום: סוכנות החלל הסינית וסוכנות הידיעות הסינית שינחואה

מתחים וטייקונאוטים / ג'ון מטסון

דוקטור שגיב שיפמן (ימין) ואייל בן-דוד. צילום: האוניברסיטה העברית

הגנטיקה של האוטיזם

כריכת הספר "אפקט מדיצ'י", מאת פרנס ג'והנסון, Harvard Business Press Books, 2004

הרהורים – אפקט מדיצ'י / ברכה רגר ומאיר פרשטמן

פוטוסינתיזה קרדיט: ויקיפדיה (Fabelfroh)

פוטוסינתזה משופצרת / דיוויד ביילו

פסל האדם החושב של אוגוסט רודן

מחקר מ-2012 טען שחשיבה אנליטית מחלישה את האמונה באלוהים – אך הממצא לא שוחזר

מחקר חדש שהתפרסם בכתב-העת המדעי החשוב ביותר בעולם (Science) ביום שישי האחרון, מראה כי ייתכן ונמצאה דרך להעלות רבים על הנתיב של חזרה בשאלה - להפעיל את ההיגיון
מתמודדי התוכנית ג'פרדי ובהם ווטסון - מחשב על של יבמ

קולו של הספקן – בשנת 9595 / מייקל שרמר

סימני רכילות: צילום של התנגשות חלקיקים בגלאי ה-CMS מראה את תוצרי ההתפרקות של בריון Xi_b^*. בין היתר רואים שני מיואונים (הקווים האדומים). צילום: CERN

חלקיק חדש התגלה במאיץ החלקיקים בסרן

גמר פיימלאב 2011. מימין לשמאל: ג'וליה טוביאס, קרן לביא, איתן קריין, רפי ארזי, אושרית יקנה מארגנת התחרות בחמד"ע ומיכאל טליאס. צילום: סיון שחור

פיימלאב 2012 לתקשורת המדע יוצאת לדרך בישראל בפעם השישית

עופות נודדים מעל כרם מהרל. צילום: יואב דותן, רשיון GNU מתוך ויקימדיה קומונס (ויקישיתוף)

מגדלים קטלניים

גלדיאטורים בזירת הקרב, בציורו של ז'אן-לאון ז'רום מ-1872

שיר השרירים כ"ב: דם בזירה

כבשים רועות באיזור ריברינה שבאוסטרליה, במהלך הבצורת של 2007. מתוך ויקיפדיה

פורום – המגה-בצורת הבאה / פיטר ה' גליק ומתיו הברגר

איור של משלחת אנושית על מאדים. קרדיט: נאס"א

הפנייה הבאה: מאדים / דיימון לנדאו ונתן ג' סטריינג'

פרופ' חיים סידר, האוניברסיטה העברית

זרקור: אפיגנטיקה – תורשה לא רק בגנים / דורית פרנס

שלושה דורות של רובוטים מאדימאיים - מימין קיוריוסיטי, משמאל למעלה - ספיריט/אופורטיוניטי ומתחתיו סוג'ורנר. איור: נאס"א

מאדים, מבט סקרני פנימה / פיטר ה' סמית

פרופ' ראלף סטיינמן, מגלה תאי החיסון. זוכה פרס הובל לרפואה לשנת 2011. מתוך ה-NIH

המדען המטופל / קתרין הרמון

חוקרים בג'ורג'יהטק מכינים רובידיום למצב רידברג - לשחרור פוטונים למיחשוב קוונטי. צילום: אוניברסיטת ג'ורג'יהטק

הפקה יעילה של פוטונים נפרדים למיחשוב קוונטי

רוכסן פלסטיק ורוכסן ניילון. מתוך ויקיפדיה

132 שנה להולדתו של גדעון סאנדבק – מפתח הרוכסן

בוטוקס Botulinum toxin מתוך ויקיפדיה

שטיפת מוח – בוטוקס וטיפולים קוסמטיים / יצחק פרנס

מימין: ד"ר דנה גנץ, ד"ר לילך גלבוע ותמר לנגיל. תיאום. צילום: מכון ויצמן

סביבה תומכת

תמונות מכ"ם של האסטרואיד 1999 RQ36. צילום: נאס"א / GSFC / UA

נאס"א רוצה את עזרתכם במציאת אסטרואידים

זיהום אוויר מתחנת כוח פחמית בארה"ב. התחנה מייצרת 2,900 מגוואט ופולטת 14.5 מיליון טון דו תחמוצת הפחמן בשנה צילום: גרינפיס

יום כדור הארץ – בשמונה בערב מכבים את האור לשעה

פרופ' רענן ריין. צילום: אוניברסיטת תל אביב

סגני נשיא חדשים באוניברסיטת תל-אביב

משמאל לימין: תחמוצת-טונגסטן שהופקה בהתאם לדרישת הלקוח בצורה גבישית; תחמוצת-טונגסטן שהופקה בהתאם לדרישת הלקוח בצורה אמורפית; חלקיק תחמוצת-סיליקון בעל קוטר ממוצע של 50 ננומטרים, המקובץ בצבר של 3-2 מיקרון, בהתאם לדרישת הלקוח. ניתן לפרק בקלות את הצבר הנ"ל במידת הצורך. מתוך אתר חברת ננוסול

חברת ננוסול מפתחת יישומים של ננו-חלקיקים

מיקום מטר הלירידים. איור: יוניברס טודיי

עשרות מטאורים בלירה – במוצ"ש שיא מטר הלירידים

חקר פני שטח. איור: חברת KRUSS

לראשונה אי-פעם פותח סבון מגנטי

איינשטיין ואשתו הראשונה מילבה מאריץ׳ בצילום משנת 1912

האם אשתו הראשונה של איינשטיין חיברה יחד עמו בחשאיות את מאמר היחסות מ-1905?

ד"ר גלי וינשטיין, חוקרת אורחת במרכז איינשטיין באוניברסיטת בוסטון, טוענת במחקר היסטורי שערכה כי מילבה מאריץ' לא יכלה לבצע תרומה משמעותית משום שרמתה בפיסיקה לא הייתה גבוהה
מטוסי נוסעים נוחתים ונוסעיהם הצליחו לצפות במעבורת דיסקברי על גבי מטוס התעבורה נאס"א 905. צילום: קן קריימר, יוניברס טודיי

מסעה האחרון של דיסקברי הסתיים במוזיאון הסמיתסוניאן

גל חום באפריל 2011. מתוך אתר israelweather.co.il

חם, חם, מתחמם!

השעון בעל האותיות העבריות בפארג. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

מחקר שפורסם לקראת יום השואה: האנטישמיות מתגברת

"כריך" של אוסף כדורי-באלי בין שתי שכבות של חומרים מגנטיים.

פיתוח של התקני ספינטרוניקה

גופיף דמוי-עובר של תאי גזע עובריים אנושיים, הנוצר כשמעבירים את תאי הגזע למצע נוזלי לשם יצירת תרחיף. מקור הצבעים בסמנים של תאים שונים שמקורם בשלוש שכבות הנבט. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של x20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית

עוברי המחלוקת

פרופ' אורי אלון ויעל בן-ארי. תיאום מופלא. צילום: מכון ויצמן

תנועת השחרור

אפיגנטיקה, מתוך אתר integratedhealthcare.eu

‫אפיגנטיקה: המתגים הסמויים של הנפש / אריק ג' נסטלר‬