סיקור מקיף

מגדלים קטלניים

סקר שנערך בצפון אמריקה יכול להוות קנה מידה לסכנה שבהקמת מבנים גבוהים במסלולי הנדידה. על פי הסקר, כל שנה נופלים קורבן כשבעה מיליון עופות (רובם נודדים) להיתקלות במגדלי תקשורת. ישראל חייבת להפיק לקחים בהיותה על מסלול נדידה

עופות נודדים מעל כרם מהרל. צילום: יואב דותן, רשיון GNU מתוך ויקימדיה קומונס (ויקישיתוף)
עופות נודדים מעל כרם מהרל. צילום: יואב דותן, רשיון GNU מתוך ויקימדיה קומונס (ויקישיתוף)

בארץ מתנהל ויכוח סביב הקמת טורבינות רוח לייצור חשמל, כאשר הירוקים קוראים לבדיקה יסודית של מיקום הטורבינות כדי למנוע פגיעה בסביבה, פגיעה בנוף ובעיקר פגיעה בעופות נודדים.

כידוע, ישראל בכלל ועמק הירדן והערבה בפרט, מהווים מסלול נדידה עבור כחצי מיליארד עופות, בדרכם מאפריקה צפונה למערב אסיה ולאירופה לארצות בהן העופות מקננים וחזרה דרומה לאפריקה שם הם מבלים את החורף.

סקר שנערך בצפון אמריקה יכול להוות קנה מידה לסכנה שבהקמת מבנים גבוהים במסלולי הנדידה. על פי הסקר, כל שנה נופלים קורבן כשבעה מיליון עופות (רובם נודדים) להיתקלות במגדלי תקשורת.

הסקר התבסס על מחקרים קודמים שבהם נאספו פגרי עופות סביב 38 מגדלי תקשורת בקנדה ובארה”ב, מגדלים שגובהם כ-60 מטר.
הסוקרים העריכו כי במסלול הנדידה של העופות (מצפון קנדה למקסיקו), עומדים כ-200 מגדלים, אחדים מהמגדלים כה גבוהים שהם מגיעים לגובה בו נודדות הציפורים. המגדלים הגבוהים מסומנים באור אדום מה שמוסיף לבלבול העופות בלילות ערפיליים או מעוננים. בלילות בהם הכוכבים אינם נראים העופות עפים במסלולים נמוכים בהם עשוי פנס אדום בראש עמוד להראות כמו כוכב. העופות נמשכים אל האור הדלוק באופן קבוע ותוך כדי מעוף סביב האור נתקלים במגדלים ובכבלי העיגון, הבלבול כה גדול עד כי העופות מתנגשים ביניהם, והתוצאה – מוות.

הסקר נערך ע”י אוניברסיטת דרום קרולינה והארגון “ארץ-בר עירונית” Urban Wildlands Group & University of Southern California ופורסם ב-PLoS ONE. על פי הסקר 71% מהעופות המתים נאספו סביב מגדלים גבוהים (מעל 60 מטר), בעיקר מגדלים שמשמשים להעברת שידורי רדיו וטלוויזיה.
יתר הפגרים נאספו סביב מגדלים פחות גבוהים שמשמשים בעיקר להעברת תקשורת סלולרית. הסוקרים ממליצים להחליף את האורות הקבועים לאורות מנצנצים בהנחה שאלה יבלבלו או ימשכו את העופות פחות.

חזרה אלינו. העופות שנודדים בלילות הם בעיקר עופות מים וציפורי שיר קטנות, ולכן עבורם הסקר משמעותי וחייב להוות בסיס לתכנון סביבתי. הלהקות שכולנו יכולים לראות את נדידתן הן בעיקר של דורסי-יום. אלה עפים באור יום ולכן יש להניח שאורות במגדלים לא ימשכו אותם.

אלא שאם נחזור לפתיח בו הזכרתי את הוויכוח על הקמת טורבינות לייצור חשמל חשוב להביא בחשבון כי המדחפים הענקיים משנים את משטר הרוחות המקומיות ויוצרים מנהרות רוח שיתכן שישאבו לתוכן כל עוף שיעבור בסביבתן, וכך גם ישאבו דורסים אל מותם.

בעוד אני כותב את הדברים מופיעות בשמיים להקות ענק של ניצים שמנמיכים לקראת מנוחת לילה במטעי התמרים ושדות החקלאות שבדרום הערבה. ראוי ונכון שמתכננים ומקימים של מגדלים גבוהים בכלל וטורבינות רוח בפרט, יביאו בחשבון את מסלולי נדידת העופות ויפעלו למניעת פגיעה באחד ממופעי הטבע החשובים והיפים בסביבתנו בכלל ובמסלולי הנדידה בארצנו בפרט.

4 תגובות

  1. הגבול עובר ברגע שהשמירה על החיות מפריעות במידה רבה לחיים של בני האדם.
    אם אפשר להחליף צבע של תאורה כדי לעזור לציפורים אז כדאי, אם הדבר היחיד שיעזור זה שלא יהיו מגדלי תקשורת וטורבינות רוח, אז כנראה שעוד קצת ציפורים ימותו…

  2. להקות ציפורים זה באמת אחד הדברים היפים שיש, אבל מתי מפסיקים “להתחשב” בבעלי חיים, ומתחילים לחשוב על הצרכים של הבני-אדם?
    בד”כ התשובה שמתקבלת לשאלה הזאת היא, “יש מקומות אחרים” , הבעיה היא שאומרים את זה על כל מקום
    איפה באמת עובר הגבול?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.