מוקדמות התחרות ייתקיימו בנוסף לחמד"ע גם בטכניון ובמוזיאון המדע בירושלים * הגמר ב-23 במאי. ראיון עם ד"ר איתן קריין, אחד מבכירי האירוע מאז ראשיתו
הידיעה פורסמה לראשונה ב-2 באפריל והוזזה שוב משום שהשבוע מתקיימות המוקדמות.
תחרות פיימלאב הבין-לאומית לתקשורת המדע תתקיים במהלך חודש מאי בישראל בפעם השישית. לקראת האירוע, שכבר הפך למסורת, שוחחנו עם מארגן התחרות בישראל, ד"ר איתן קריין, מחמד"ע, המרכז לחינוך מדעי בתל אביב.
מה זה בכלל פיימלאב? האם התחרות היא סוג של "כוכב נולד" מדעי?
איתן: זה נכון שמדובר בתחרות המשלבת יכולת הופעה מול קהל והרבה fun, אבל התכנים רציניים והמטרות שונות לגמרי. פיימלאב נועדה לחפש מדענים צעירים, בעלי תואר ראשון לפחות במדע, בהנדסה, ברפואה או במתמטיקה, שרוצים לשתף את הקהל במה שהם עושים. יחד עם זאת אנחנו מעוניינים לתת להם כלים טובים יותר לעשות זאת, ולכן מי שעולה לגמר מקבל סדנה בתקשורת המדע.
השנה אנחנו עורכים את התחרות בחסות משרד המדע והטכנולוגיה, המועצה הבריטית וכמובן בשיתוף עם הטכניון ועם מוזיאון המדע בלומפילד בירושלים המקיימים אצלם את התחרויות המוקדמות.
איך התחרות נולדה בכלל?
התחרות נולדה בבריטניה, בפסטיבל המדע של צ'לטנהאם. זהו פסטיבל מדעי מדהים ומדליק שנערך בכל שנה ביוני בעיירה החמודה הזאת, שעתיים מלונדון. אלפי אנשים באים אליה כדע לשמוע הרצאות, להשתתף בדיונים ולראות הדגמות. כל הנושא של תקשורת המדע, כלומר יצירת גשר בין אנשי מדע לקהל ולעיתונות, מפותח מאוד בבריטניה, ולכן הם מחפשים כל הזמן שיטות חדשות לעשות זאת. פיימלאב היא סוג כזה של ניסוי שהצליח מעל המשוער.
לפני שש שנים, החליטה המועצה הבריטית להפוך את התחרות לבין-לאומית והיא החלה לרוץ בתשע מדינות במזרח אירופה ובאגן הים התיכון ובהן גם ישראל. למעשה אנחנו בישראל ערכנו כבר יותר תחרויות משנערכו בבריטניה, כי שם, מסיבות כלכליות, היו כמה שנים שבהן התחרות לא התקיימה.
לפני שנתיים, התחרות התרחבה למדינות נוספות בעולם, כמו גרמניה, הונג קונג וניו זילנד. בישראל, המועצה הבריטית העבירה את ניהול התחרות לחמד"ע, שהייתה השותפה המרכזית בארגון התחרות גם בשנים הראשונות שלה, והשנה אנחנו שמחים לשתף בכך גם את משרד המדע.
מה צריך לעשות כדי לזכות בתחרות?
השם המלא של התחרות בישראל הוא: פיימלאב – מדע בשלוש דקות! זה בעצם אומר הכול. צריך לעמוד בפני הקהל, וכמעט בלי עזרים, ובטח בלי מצגת פאור-פוינט, צריך להלהיב את הצופים בנושא מדעי. כשאנחנו התחלנו, TED עדיין לא היה קיים ולכן היום זה כבר ברור יותר: צריך לתת הרצאה כמו ב-TED, בשלוש דקות ובלי מצגת.
כל משתתף שמגיע לגמר צריך להרצות למעשה שלוש פעמים, ולהציג שלוש הרצאות שונות: אחת במבחני הבמה, לפני צוות שופטים, אחר כך באותו ערב לפני השופטים וקהל, ואז בגמר לפני שופטים אחרים וקהל גדול יותר. בגמר גם צריך לדבר על המחקר האישי שהחוקר עורך, או על נושא קרוב. מבחינה זו, זה באמת מזכיר את כוכב נולד, בין השופטים יש אנשי מדע, היי-טק ואנשי במה או עיתונות והם רשאים לשאול שאלות.
ומה הקריטריונים לזכייה?
הבריטים מגדירים את זה כ-3C – שלוש מילים המתחילות באות C – Content, Clarity, Charisma. תוכן – המידע והמדע חייבים להיות מדויקים ונכונים, בהירות – חשוב שהקהל יבין את ההרצאה וכריזמה – אותו ניצוץ שגם "ידליק" את הקהל.
האם המשתתפים מקבלים כלים שיעזרו להם?
משתתפי הגמר זוכים לסדנת מומחה שנמשכת יומיים בתל אביב. ביום הראשון הם פוגשים את המומחה הבריטי לתקשורת המדע, מאלקולם לאב שיש לו ניסיון עשיר מאוד בתחום, וביום השני יעביר את הסדנה אורי וייל, שגם לו ניסיון עשיר בתקשורת המדע ובתיאטרון. זה פרס נאה מאוד לדעתנו.
ומי זכה עד כה בישראל?
אנחנו חייבים להיות מיוחדים! לישראל יש מקום מיוחד בתחרות שאי-אפשר להתעלם ממנו למרות שאין לו שום קשר למדע (אם כי זה יכול להיות נושא למחקר): בכל חמש השנים הקודמות זכו מדעניות במקום הראשון – אף פעם לא מדען גבר. כבר בשנה שעברה חיכה כל הצוות הבין-לאומי במתח לתוצאות…
בשנה הראשונה זכתה מיכל דקל, שדיברה על רביית בתולים של עכברות נקבות במעבדה והלחיצה קצת את הגברים בקהל. עדי יניב סיפרה על הורמונים שהופכים נברנים מונוגמיים למתפרפרים ולהיפך ואולי הלחיצה את הנשים. בשנה השלישית הלהיבה שני וידרגורן את השומעים בסיפורים מרתקים בחקר המוח והזיכרון והסבירה למה אנחנו שוכחים פרצופים. הזוכה הרביעית, רוני עתידיה, הסבירה על אפקט המלכה האדומה באבולוציה תוך שימוש מבריק בספר אליס בארץ הפלאות, ובשנה שעברה נתנה קרן לביא הרצאה בלתי נשכחת על מחיקת זיכרונות והלהיבה גם את הקהל בחו"ל וזכתה במקום השני בתחרות הבין-לאומית.
אז יש גם גמר בין-לאומי?
אכן כן, הזוכה מכל מדינה נוסע לפסטיבל המדע בצ'לטנהם – זה הפרס הראשון – ומשתתף שם בתחרות העולמית. האווירה לקראת התחרות מדהימה. לפני שנתיים, למשל, הצטרפתי לזוכה ויצאנו מיד לאחר פרשיית יירוט ספינת הפעילים לעזה, כשהתקשורת הבריטית הייתה מאוד תוקפנית נגד ישראל. בתחרות השתתפו באותה שנה גם נציגים ממרוקו, מצרים ולוב ולכן די חששנו. אבל כל החששות התבדו – נוצרה ידידות עם כל המשתתפים, ובייחוד עם המצרים (הם שלחו גם את הזוכה המקום השני). אחרי שנה, קיבלנו תמונות של אחד מהם בכיכר תחריר.
ומה זה עושה למשתתפים?
זה תלוי כמובן באישיות, אבל כמה מן המשתתפים ממש נשאבו לנושא של תקשורת המדע ולטענתם זאת חוויה ששינתה את חייהם – לטובה. כמה מהם הקימו אפילו קבוצה, "מדע על קצה המזלג" שנותנת הרצאות מדעיות בכל הארץ. חוץ מזה, במהלך השנים המועצה הבריטית, חמד"ע, מוזיאון המדע בירושלים וגופים אחרים הזמינו את המשתתפים הבולטים לאירועים שונים בארץ ובעולם – הנסיעה לבריטניה בהחלט לא הייתה האחרונה לכמה מהם.
מי רשאי להשתתף ואיך נרשמים?
כל מי שיש לו תואר ראשון, לפחות, במדע, בהנדסה, במתמטיקה וברפואה ועוסק בתחום רשאי להירשם – כל מה שצריך לעשות זה למלא טופס מקוון באתר חמד"ע – להכין שתי הרצאות, למבחן הבמה ולחצי הגמר ולבוא.
המוקדמות בצפון יערכו בטכניון ב-1 במאי 2012, במרכז בחמד"ע בתל אביב ב-2 במאי, בירושלים, במוזיאון המדע בלומפילד ב-6 במאי וסדנת המומחה תתקיים ב-15-16 במאי 2012. הגמר יתקיים ב-23 במאי 2012
בכל שאלה אפשר לפנות לחמד"ע, לד"ר איתן קריין [email protected] או לד"ר אושרית יקנה [email protected]
