קולו של הספקן – בשנת 9595 / מייקל שרמר

למרות ההתלהבות מהסוגיה, מייקל שרמר סבור דווקא כי הסינגולריות אינה קרובה, אבל התקווה נצחית

מתמודדי התוכנית ג'פרדי ובהם ווטסון - מחשב על של יבמ
מתמודדי התוכנית ג'פרדי ובהם ווטסון - מחשב על של יבמ

ווטסון הוא מחשב של חברת IBM שבנו דייוויד פרוצ'י ו-25 המדענים בצוותו במטרה ליצור מערכת אינטליגנציה מלאכותית (AI) שתוכל להתחרות באלופים האנושיים של משחק הטריוויה הטלוויזיוני Jeopardy. לאחר שהביס, בפברואר 2011, את אלופי המשחק הגדולים ביותר, קן ג'נינגס ובראד ראטר, הוא מועסק כעת במשימות מעשיות יותר, כמו תשובות לשאלות של אבחון רפואי.

 

יש לי שאלה: האם ווטסון יודע שהוא ניצח ב-Jeopardy? האם חשב, "יש! ניצחתי את קן ג'ן הגדול!"? במילים אחרות, האם ווטסון חש שהוא מוצף גאווה לאחר נצחונו? זאת הייתה התגובה הרגילה שלי בכל פעם שמישהו שאל אותי על הדו-קרב אדם-מול-מכונה הזה. אנשים מגיבים בדרך כלל בשלילה על שאלתי. הם מבינים שמודעות עצמית כזאת אינה עדיין מנת חלקם של מחשבים. ולכן, בכנס שנערך לאחרונה, הפניתי את שאלתי ללא אחר מפרוצ'י עצמו. תשובתו הפתיעה אותי: "כן, ווטסון יודע שהוא זכה ב-Jeopardy." פקפקתי בכך: איך זה יכול להיות, הרי מחשבים עדיין אינם מסוגלים למודעות עצמית כזאת? "מפני שאמרתי לו שהוא זכה," ענה פרוצ'י בחיוך אירוני.

בוודאי. אפשר לתכנת אפילו את ווטסון כדי להפיק צווחת ניצחון, אבל המרחק עדיין רחוק מרגש הניצחון. רמת מודעות עצמית כזאת במחשבים, ופרק הזמן הדרוש להשיג אותה, היו נושאים בולטים בפסגת הסינגולריות שנערכה בעיר ניו יורק באחד מסופי השבוע של אוקטובר 2011. מאות חובבי סינגולריות נאספו שם כדי לשמוע דיווח על ההתקדמות שלנו לקראת שנת 2045. איש החזון ומדען המחשב ריי קורצווייל קבע את השנה הזאת כמועד שבו בינת המחשבים תעלה פי מיליארד על זו של האנושות כולה. בני האדם יזכו אז בחיי נצח והשינויים הטכנולוגיים יהיו כה מהירים ומהותיים, עד שהם יביאו אותנו אל אופק אירועים אינטלקטואלי שמעֶבֶר לו החיים שוב לא יהיו אותם חיים, ממש כמו מעֶבֶר לאופק האירועים האסטרונומי, המקיף חור שחור, שממנו הושאל המונח. [ראו: "המיזוג המתקרב בין מוח למכונה", מאת ריי קורצווייל, סיינטיפיק אמריקן ישראל, אפריל-מאי 2011]

התמלאתי השראה וספקנות בעת ובעונה אחת. כשנשאלתי לדעתי על חיי נצח, למשל, עניתי: "לכו על זה!" אבל השאיפה לחיי נצח, והצעות לדרכים בלתי מוכחות להשיג אותם, היא נושא שהעסיק מיליארדי אנשים לאורך ההיסטוריה. מערכת האזעקה שלי לגילוי שטויות מופעלת בכל פעם שאיזה חוזה עתידות מנבא שהוא ובני דורו עומדים בפני "הדבר הגדול ביותר בתולדות האנושות" שיתרחש עוד בימי חייו של הנביא עצמו. אני נשאר נאמן לעיקרון הקופרניקי שטוען שאנחנו איננו מיוחדים. לשם שינוי, הייתי רוצה לשמוע את העתידן או את המטיף הדתי חוזה ש"זה" יקרה, נניח, ב-2025 או ב-7510. אבל איפה התקווה בתחזית כזאת? כאן טמון כוח המשיכה של קורצווייל וחבורת שוחרי הסינגולריות שלו. יהיו החדשות היום-יומיות המתקיפות את חושינו מדכאות ככל שיהיו, עינינו צריכות להיות נשואות אל עבר הפרס המחכה לנו מעבר לאופק. סבלנות.

וסבלנות היא הדבר שאנו זקוקים לו, מכיוון, שלדעתי, אנחנו מצויים במרחק מאות שנים מן הרגע שבו הבינה המלאכותית תשתווה לזו של האדם. וכפי שאמר כריסטוף קוך, מדען מערכת העצבים מן המכון הטכנולוגי של קליפוניה (קלטק), בעת שתיאר את תרשים החיווט המלא במערכת העצבים של Caenorhabditis elegans: אין לנו מושג איך התולעת העגולה הפשוטה הזאת "חושבת", והרבה פחות כיצד לפרש (ולשחזר במחשב) את המערכת האנושית המורכבת ממנה פי מיליארדים. איננו יודעים אפילו כיצד המוח שלנו מייצר מחשבות מודעות והיכן ה"עצמי" שוכן (אם אפשר בכלל לאתר אותו במקום כלשהו), ועל אחת כמה וכמה כיצד לתכנת מכונה שתעשה דברים דומים. צמד זמרי הפופ זאגר ואוונס היו כנראה קרובים יותר לאמת ב-1969 בלהיטם In the Year 2525, שבו חזו שציוני הדרך החשובים ביותר, מתחילתם ועד סופם, יתרחשו בין 2025 ל-9595.

ובאופן אירוני, בתוך כל הרהב המגוחך הזה על כמה המחשבים משתלטים על העולם ומחקים את החשיבה האנושית, הייתי צריך להקדים את הרצאתי, "הסינגולריות החברתית" (התפתחות המערכות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות במהלך 10,000 השנים האחרונות) מפני שמדען המחשב ג'יימס מק'לוקין מאוניברסיטת רייס לא הצליח להפעיל את נחיל הרובוטים שלו. המיקרופון האלחוטי של מישהו, או הרשת האלחוטית בחדר, הפריעו לתקשורת בין הרובוטים הזעירים שלו, ואיש לא הצליח לפתור את הבעיה. והרי התחזית שלי לגבי הסינגולריות: אנחנו רחוקים ממנה מרחק 10 שנים… ותמיד נהיה.

על המחבר
מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic ((www.skeptic.com ספרו החדש הוא "המוח המאמין". עקבו אחריו בטוויטר:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

104 תגובות

  1. שלחתי בזמנו קישור לאיזה חרדי על מחקרו המעמיק של פרופ' עמוס פרומקין על אישוש תיארוכה של נקבת השילוח לתקופת חזקיהו, והוא סירב לקבל את זה כי מדובר באותן שיטות תיארוך שקובעות תיארוך של מאובנים, גיל העולם, וכו' וכו' באופן שסותר לחלוטין את ספר בראשית.
    אירוני..
    http://tinyurl.com/cqrm249

  2. רובי,
    ראיתי כבר את הכתבה. אינני רואה כיצד היא מחזקת את דבריך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן