ב – "המס היהודי" – יוסף בן מתתיהו פורש לפנינו את היריעה ההיסטורית בזיקה ל"מס היהודי" בעקבות דיכוי המרד הגדול על ידי ווספסיאנוס וטיטיוס משנת
לאחר חורבן הבית השני בשנת 70 לספ' שוב נתקלקלו היחסים בין ירושלים לאלכסנדריה, מה שמתבטא במעין מחיקת הנוכחות היהודית בעיר המרכזית הזו, וזאת, לטעמי, מן
זוהי הפעם השנייה בלבד שאזכור השם יהודה מתגלה בכתובת כלשהי מהתקופה הרומית", ציינו פרופ' אסף יסעור לנדאו וד"ר גיל גמבש מאוניברסיטת חיפה*
עדויות להבקעת "החומה השלישית" של ירושלים בסוף ימי בית שני התגלו בחפירת רשות העתיקות במרכז העיר, שם ייבנה הקמפוס החדש של "בצלאל" * מנהלי החפירה:
מדוע נשכחו או הושכחו היבטים של אירועים הסטוריים, אפילו שיש מהם עדות כתובה וממוסמכת
במחקר המודרני, אט-אט, נשמט בסיס ההוקעה הבוגדנית כלפי יוסף בן מתיתיהו, וחוקרים ידועי שם, כמו פרופ' דויד פלוסר, מורי ורבי, בקשו לבחון את התנהגותו בהשוואה
המסורת רואה בהוראה חשובה זו של רבן גמליאל, נשיא הסנהדריןן, את המנוף שעל בסיסו החלה והתנהלה סעודת ערב החג המסורתית, מה שידועה במקומותינו בשם "ארוחת
המטמון, אשר נשמר בקופה מחרס, כלל 114 מטבעות ברונזה, המתוארכים לשנה הרביעית למרד הגדול נגד הרומאים. מרד זה הוביל לחורבן הבית, ב-ט' באב לפני כ-2000
מהו מבין השמות הנפוצים: בן כוסבה, בן כוסבא, בר כוזיבא או "פשוט" בר כוכבא?
הרהורים על נסיונות חידוש המקדש
לרגל חג החנוכה, מעניין לדעת כי בין אם נפלה המנורה בידי הרומאים, בין אם הותכה בחום הנורא שניתז עם שריפת האתר המקדשי או נותצה ונבזזה,
בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד הכותל המערבי בתעלת הניקוז שמגיעה מבריכת השילוח שבעיר דוד ועד לקשת רובינזון בגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשפו בתוך בור מים
ד"ר יחיעם שורק מעלה בסמניריון שהוא מעביר לתלמידיו בימים אלה, לאן נעלמו גופות מתאבדי מצדה, ומאיפה צצו סיקרים שהמרידו את היהודים במצרים ובקריני (לוב של
שני חורבני הבית איפוא חוללו מפנה דרמטי בכהונה, בבחינת שיקוף מעניין של אירועי התקופה לאחר אותן שתי מהלומות טראומטיות
את הפרק הקודם סיימנו בשאלה: אז מה באמת היה הקשר בין מהלכיו של בן כוסבה לבין הכהונה. ועל כך אבקש להתייחס בפרק הנוכחי.
המושג "אהבת חינם" נתפס כנוצרי אך עשרות שנים לפני הספירה היה זה הורדוס שמנע בתקופתו מהיהודים ביהודה כל עיסוק ביהדות שמשלב ולו ברמז בין הדת
היינו מצפים ממי שמיוחס לו מרד עיקש וטורדני כלפי הרומאים, שישתקף הדבר בספרות חז"ל, וזו, מטעמיה היא דוממת
הרשימה הקודמת "תקעה" אותנו בשאלת חידוש המקדש והפשרת היחסים בין הנשיאות לבין הכהונה והנוכחית תבחן את המשך ההתנהלות בהתאם למדיניותו ולמעמדו של רבן גמליאל.
עד כה ברור לנו מדוע מחזק הנשיא רבן גמליאל את קשריו עם הכהונה ומדוע גמלה בלבו החלטה, אם כי רופפת משהו, לחדש את המקדש, פיזית
הרשימה הקודמת טיפלה בחג הפסח במשמעות הפוליטית, החל מתקופת המקרא, הרשימה הנוכחית תתמקד בהגדה של פסח. כדור להנחתה הרים לי אחד הטוקבקיסטים. הבטחתי לו שאתייחס
המרד הגדול הסתיים כידוע בשנת 73 לספ'. שלוש שנים מוקדם יותר נפלה ירושלים ועימה המקדש. באין מקדש אין קרבנות ואין כל עבודה פולחנית, וכתוצאה מכך
מגילת הנחושת היא חיבור קצר, בן 12 עמודים בסך-הכל המכילים 180 שורות, המתאר את בית המקדש בירושלים לאחר חורבנו, כנראה בסמוך למרד בן כוסבה, בבחינת
יוסף בן מתיתיהו היה דמות מפתח בתקופת המרד הגדול. באוטוביוגרפיה שלו, חיי יוסף, הוא מדגיש את היותו נצר למשפחת כוהנים מהמכובדות ביותר
הזיקה בין הפעילות הפולחנית והגופנית היתה ידועה בתרבויות הקדומות והחברה הישראלית-יהודאית לא היתה שונה כלל ועיקר מתופעה זו. הכהונה היתה צריכה, במידה מסויימת, להפגין מול
נפילת הגליל הביאה לירושלים את קבוצות הקנאים הבורחות מהרומאים הישר מן הצפון. התרכזותן בירושלים היתה מלווה בתחושת מסר אדיר של המלחמה האפוקליפטית, האסכאטולוגית – ה"טובים"
