בעזרת השם: מהו שמו האמיתי של גיבור ל”ג בעומר

מהו מבין השמות הנפוצים: בן כוסבה, בן כוסבא, בר כוזיבא או “פשוט” בר כוכבא?

ל”ג בעומר בפתח ומצטער אנוכי אם אשבית “כהרגלי” את שמחת החג בטפלי בשמו של מושא הרשימה – בן כוסבה, בן כוסבא, בר כוזיבא או “פשוט” בר כוכבא.

אקרא לו ברשותכם, וגם ללא רשותכם בשם בן כוסבה, ומדוע? מיד!.

המקורות למרד בן כוסבה, זה שפרץ בשנת 132 לספ’ והסתיים בשנת 135 לספ’, אינם רבים, מול, נאמר, עדויותיו העשירות והמגוונות של יוסף בן מתתיהו המתארות את מה שמכונה בשם המרד הגדול (73-66 לספ’).
עדויות המרד הנידון מצויות בספרות חז”ל, במטבעות המרד, באגרות המרד, בהיסטוריוגרפיה רומית ובמקורות נוצריים-כנסייתיים.

ומה נלמד מהם באשר לשמו של מנהיג המרד?

באגדות הכרוכות במרד כגון בסיפור המיתולוגי אודות התרנגול והתרנגולת שבגינם חרב “טור מלכא” (תלמוד בבלי, גיטין נ, עמ’ א) , אולי אחד ממעוזי המרד, שמא מדובר בהר המלך, או ביוונית – “גיי באסיליקיי”, מופיע דמות מיתולוגית, שמא אחד ממנהיגי המרד, או המנהיג בכבודו ובעצמו, ושמו “בר דרומא”, היינו הדרומי, אולי מלוד. יכולותיו הפיזיות של בר דרומא על פי המקור הינה מרשימה ואגדית – מסוגל היה לקפוץ לאורך מיל רומי (כקילומטר ומחצה) ולפגוע ברומאים. אולי מעין דימוי ליכולת של מיתקפה מהירה, פתאומית, הפתעתית.
בתוספתא שבת, פרק טו, הלכה ט’ מעיד רבי יהודה, כמי שהיה ממנהיגי הדור לאחר המרד, בזיקה לגזירת המילה של הדריאנוס, על מהיג המרד ושמו “בן כוזיבא”. גם המדרש של סדר עולם רבה (פרשה ל’) מכנה את המרד בשם “מלחמת בן כוזיבא”.

במסכת סנהדרין של התלמוד הבבלי (צג עמ’ ב’) מסופר על התחזותו של מנהיג המרד למשיח ועל כן הוצא להורג על ידי הסנהדרין. שמו של המתחזה היה “בר כוזיבא”, שלטענת הסנהדרין המליך עצמו למלך.

בסיפור המפורסם המגולל ויכוח בין חכמי הסנהדרין בשאלה האם מנהיג המרד ראוי להיקרא משיח, דרש רבי עקיבא על הפסוק “דרך כוכב מיעקב” (במדבר כד, 17), היינו משל בלעם, “דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבא כד הוה חמי (כאשר היה רואה את) בר כוזבה, הוה אמר: דין הוא מלכא משיחא (זה הוא מלך המשיח” (תלמוד ירושלמי תעניות פרק ד’ סח עמ’ ד’). עולה מכאן ששמו היה “בר כוזבה” או “כוזבא”.

נפנה למקור נומיסמטי, מטבעי, שהוא אמין, עקרונית, הרבה יותר מאשר הספרות התלמודית. מדובר במטבעות המרד, במטבעתו של מנהיג המרד, שעצם הטיבוע, בין אם מדובר בטביעה ראשונית או משנית (ממטבעות קיימים שנשחקו), היה בעל כוונה פוליטית ותעמולתית מופגנת. ובל נשכח כי מטבעות אלה הופקו והופצו בהוראתו ובפיקוחו של המנהיג. ואיזה שם מופיע שם? נעיין באחת המטבעות, שבה מופיע הכיתוב הברור – “שמעון בר כוסבא הנסי (כלומר – הנשיא) על ישראל”. כאן בפעם הראשונה מופיע אישור נומיסמטי לא רק לשמו – “בר כוסבא”, אלא גם לשמו הפרטי – “שמעון”.
ומעניין שבמסורת תלמודית (תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק א’ נב עמ’ ד’) נאמר: “מטבע שמרד (כלומר – של מרד) כגון בן כוזביא, אינו מחלל (כלומר אסור לפדות בו פירות על מנת להעלותם לירושלים)”. יש בה במסורת התלמודית אישור מעניין למטבעות הכוזביים מחד ומאידך מוצגת בה ביקורת מסתייגת כלפי המרד.

מכאן נעבור לאגרות המרד, שאף הן מהימנות ואמינות, ולפחות בהיבט הטכני-לשוני. מנהיג המרד הוא שכתבן והוא שחתום עליהן. בחוזה חכירה של אלעזר בן השילוני משנת 133 לספ’, מופיע מנהיג המרד בזה הלשון: “שמעון בן כוסבא, נסיא (נשיא) ישראל”, ולבסוף הוא חותם כך: “שמעון בן כוסבא מן מאמרה”, וכך בכל אגרותיו, כשלעיתים הוא מופיע בשמו הפרטי בלבד – “שמעון”.

מעניין, אגב, ועל כך אני טוען זה שנים, מאגרותיו לא ניתן כלל-וכלל ללמוד על ניהול מרידה, מלחמה, או קרבות ולפחות הכנה לקראת אירועים צבאיים, מה שמתאים לראות בבן כוסבה קבלן משנה רומי (קונדוקטור), אולי כמו דויד בשעתו תחת סמכותו של אכיש מלך גת, שהגביר כוחו ומעמדו על ידי עסקאות נדל”ן באזור המכונה בשם “מדינת המרד”.

אז בכל אופן מה לנו ולשם “בר כוכבא”? הלוז נמצא בכתביו של אב הכנסיה אוסביוס, שחי מאות שנים לאחר המרד, וכך הוא כותב: “באותם הימים הנהיג את חיל היהודים אדם אחד ושמו בר-כוכבא. פירושו – כוכב, איש רוצח וליסטים, אשר הצליח לגנוב את דעתם (של היהודים), שירד אליהם ככוכב מן השמים” (היסטוריה כנסייתית ד’ 6). הדעת נותנת כי אוסביוס השתמש כנראה במדרש של רבי עקיבא על הפסוק התנ”כי בזיקה משיחית.
בהמשך דבריו מדגיש אוסביוס כי “כוכבא, דוכס הכיתה היהודית, הרג את הנוצרים בכל מיני עינויים …”, ללמד מחד על כתיבתו המגמתית ומאידך על גסותו של המנהיג.

העולה מכל האמור, בהתבסס על נתוני מהימנות ואמינות, יש בהחלט לקבל את “גבורנו” כבר כוסבה או בן כוסבה.

אז מדוע בכל אופן כולם מכירים אותו ובו כבר כוכבא? יש להניח כי פריצתו של בן כוסבה לחלל ההיסטוריה כבר כוכבא נולדה בזיקה לצמיחת התנועה הלאומית-הציונית. תנועה זו, ששאבה את עוצמתה הכרונולוגית מתהליכי הלאומיות שפקדו את אירופה לקראת המחצית השניה של המאה ה-19, והיא כשאר התנועות הלאומיות חפשה דמויות של גיבורים מן העבר על מנת להופכם לאייקוני הערצה והידבקות סביב גורמים בעלי מעוף רגשי. אחד הגיבורים הבולטים בהקשר זה היה בן כוסבה, ומדוע בר-כוכבא? הסיבה היא העתקה ממקורות אירופאים, אשר אימצו את שמו של המנהיג מכתבים נוצריים, ירושת אוסביוס.

בקונגרס הציוני השני, שנת 1898, נשא מקס נורדאו, יד ימינו ואיש אמונו של הרצל, נאום חוצב-להבות וכותרתו – “יהדות השרירים” (Muskuljudentum) בגרמנית כמובן, בו כרך אמיצות את התחיה הלאומית עם זו התרבותית והגופנית, ודרש מהנוכחים לעשות מאמצים בלתי-נלאים על-מנת להטמיע בקרב הצעירים בעיקר את תחיית הערכים הקדומים ואימוץ גיבורי העבר כמו המקבים ובר-כוכבא. כשבועיים אחר-כך קם בהשראת הנאום מועדון ספורט יהודי-ציוני בשם “בר כוכבא ברלין”, ואחר-כך “בר כוכבא וינה” ובעקבותיהם נפוצה רשת המועדונים בכרכי אירופה.
מעט מאוחר יותר כתב שאול טשרניחובסקי את השיר “ביתרה” להעצמת דמותו של בר כוכבא ולוין קיפניס תרם מכישוריו את שיר הילדים “בר כוכבא” על מאבקו באריה כמין יעקב במהדורה מודרנית, וכל השאר היסטוריה.

ולסיום – לקראת כינוס המכביה הראשון בשנת 1932, הציעו המארגנים לכנות את האירוע ואת השנה בכלל כשנת בר-כוכבא, ובפרסומים נאמר כי האירוע יחול י”ח מאות שנים לאחר המרד (היינו משנת 132 לספ’), ומתוך כך תגבר העליה ארצה. ובכן מה לא עושים ואת מה לא רותמים לטובת מפעלים לאומיים.

עוד בנושא באתר הידען:

• התגלה מטמון גדול של מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא
• הצד המוסיקלי של בן כוסבא (בר כוכבא)
• המניפולציה של בן כוסבא (א’)
• המניפולציה של בן כוסבא (ב’)
• הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור, האמנם?