נחשפה בהר ציון: החומה הדרומית של ירושלים מימי בית חשמונאי

במקום נתגלו גם שרידים ארכיאולוגיים חדשים יותר – בקבוקי יין, בירה ונעל שהותירו חברי משלחת מחקר בריטית שחפרה במקום בסוף המאה ה-19 * האתר כוסה אז בעפר והתגלה מחדש

חפירות החומה מימי החשמונאים. צילום: רשות העתיקות
חפירות החומה מימי החשמונאים. צילום: רשות העתיקות

תגלית מרגשת בירושלים – שרידים מרשימים של החומה הראשונה של העיר מתק' בית שני (מתוארכת למאה ה-2 לפנה"ס – 70 לספירה), שנבנתה ע"י המלכים החשמונאים ואשר חרבה בימי המרד הגדול, וכן שרידי חומה מהתקופה הביזנטית (640-324 לספירה) שנבנו מעליה, נחשפו בחפירה גדולה הנערכת ימים אלה בהר ציון. קווי ביצור אלה תחמו את ירושלים מדרום, בתקופות בהן היתה העיר הקדומה בשיא גודלה.

הממצאים החדשים הוצגו אתמול (ד') במסיבת עיתונאים שנערכה בהר ציון. החפירה נערכת מזה כשנה וחצי, בניהולו של הארכיאולוג יחיאל זלינגר מרשות העתיקות, בשיתוף רשות הטבע והגנים ובמימון עמותת אלעד.

הפרויקט מבוצע כחלק מתוכנית האב של גן לאומי "סובב חומות ירושלים", שמטרתו לשמר את האזור סביב העיר העתיקה של ירושלים כשטח תיירות פתוח. בעתיד ישולבו שרידי החומות הקדומות בטיילת, שתקיף את הר ציון מדרום, תמשיך בגדה הצפונית של גיא בן הינום, ותסתיים בעיר דוד.

קווי החומה התוחמים את הר ציון ממערב ומדרום, נתגלו ונחפרו לראשונה בסוף המאה ה-19 (בשנים 1894-97), על ידי משלחת מחקר בריטית, בראשות החוקר פרדריק ג'ונס בליס ועוזרו הארכיטקט ארצ'יבולד דיקי. שיטת העבודה בה השתמשו, הייתה חפירת מערכת פירים, שחוברו ביניהם במנהרות תת קרקעיות, בסמוך לפן החיצוני של חומות העיר.

עם השנים, התמלאה חפירתם באדמה, ולפני כשנה וחצי, כשביקשו הארכיאולוגים לקבוע את מיקום השטחים שנחפרו לפני מאה שנה, לא הצליחו לאתר את שרידי החפירה. באמצעות מפות של החפירה הישנה, שהצליב החופר יחיאל זלינגר עם מפות מעודכנות של השטח דהיום, אותרה המנהרה אותה חפרה המשלחת, ובה "מזכרות" שהשאירו החופרים, בדמות נעל של אחד הפועלים, ראש מנורת גז ששימשה להארת המנהרות – ואפילו שברי בקבוקי בירה ויין מלפני 120 שנה…

לדברי יחיאל זלינגר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "איתור שתי החומות בהר ציון, מאשש את השערתנו לגבי התרחבות העיר כלפי דרום בשתי התקופות הללו, כשירושלים הגיעה לשיא גודלה. בתקופת הבית השני הייתה העיר, והמקדש שבמרכזה, מוקד עלייה לרגל של יהודים מכל העולם הקדום, ובתקופה הביזנטית, היא היוותה מקור משיכה לצליינים נוצרים, שבאו בעקבות סיפור חייו ומותו של משיחם. חשיפת החומה מהתקופה החשמונאית, וממש מעליה – קו הביצור מהתקופה הביזנטית, המתוארכת ל-400 שנה מאוחר יותר, מוכיחה כי זהו המיקום הטופוגרפי הטוב ביותר להגנה על העיר. הממצאים מעידים, שלמרות שבוני החומה הביזנטית לא ידעו על קיומה של החומה מתקופת הבית השני, הם בנו אותה בדיוק באותו תוואי". לדברי זלינגר, "העובדה ששרידי החומה הראשונה השתמרו לגובה של שלושה מטרים, לאחר 2100 שנה, מדהימה. זהו אחד מהקטעים היפים והשלמים של בנייה בסגנון חשמונאי בירושלים".

החומה מהתקופה הביזנטית

עולי רגל נוצרים מהמאה ה-5' וה-6' לספה"נ מייחסים את בניית תוואי החומה לקיסרית אוודוקיה, אשתו בנפרד של הקיסר תיאודוסיוס השני. לפי מקורות מתק' זו, היה הגורם לבניית החומה הפסוק: "היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים" (תהילים נא: כ). בתרגום התנ"ך ליוונית, המילה "ברצונך" תורגמה בדומה לשם הקיסרית, ולכן היא הסיקה כי הפניה מכוונת ישירות אליה, ושהיא היא נועדה לבנות את חומות ירושלים. בחפירה נחשף קטע מחומת העיר, בגובה מרבי של 3.30 מ' וברוחב של כ- 2.50 מ'. החומה נבנתה מאבנים שיוצרו וסותתו במיוחד לבנייתה, אם כי ניתן להבחין גם באבנים שלוקטו, כנראה, מביצורים קדומים סמוכים.

הביצור מימי הבית השני

מדרום לקו הביצור מהתקופה הביזנטית, בעומק של כ-4 מ' תחת גובה בסיסו, נחשף מגדל, המתוארך לימי בית חשמונאי (תק' בית שני), שהשתמר לגובה 3.20 מ'. המגדל נבנה על סלע-האם, שיושר ופולס למשעי, מאבנים גדולות עם סיתות בולט במרכזן, וללא חומר מילוט ביניהן. שיטת הבניה של המגדל – "ראשים ופתינים", אופיינית לתקופה החשמונאית. המגדל היה חלק מתוואי ה"חומה הראשונה", אותה מתאר יוסף בן מתיתיהו, שקטעים נוספים שלה מוכרים בבסיס החומה המערבית של החומה העות'מנית, במגדל דוד ובחפירות נוספות ברובע היהודי. מילויי העפר והחרסים הניגשים לחומה, מוכיחים כי החומה שימשה עד לימי המרד הגדול וחורבן ירושלים והמקדש בשנת 70 לסה"נ.
אבני החומה נלקחו לשימוש חוזר, ככל הנראה, לצורך בניית 'איליה קפיטולינה' המושבה הרומית שהקים הקיסר אדריאנוס על חורבות ירושלים בשנת 131 לספה"נ.

מתוך הודעה לעיתונות של רשות העתיקות

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. חפירות בעיר ירושלים הנן בעייתיות ביותר בגלל הצד הפוליטי שלהן.
    כל חפירה עלולה לחזק את טענת היהודים שהם היו שם בעבר.
    האיסלאם שולל זאת ואף מפרסם חוברות באנגלית בעיר העתיקה שבהן ממש כתוב שלא נמצא כל ממצא ארכיאולוגי בהר הבית שתומך בטענת היהודים שהיה שם בית מקדש !
    {בטח שלא נמצא, הרי אוסרים עלינו לחפור שם ! }
    שימו לב לכך שחפירות "ההצלה" של העלייה להר הבית ליד הכותל, אותו קיר שהתמוטט ליד צד הנשים ושעל ידו נבנה מעלה מעץ זמני, נעצרו.
    כולכם זוכרים בוודאי שהגיעו משלחות אפילו מתורכיה כדי לראות האם החפירות שליד הכותל מסכנות את כיפת הסלע… 350 מטר משם על ראש ההר.
    ובכן ברור שלא, אך החפירות סובלות מ- ווטו עולמי בחסות האו"ם ולראייה : החפירות נעצרו.
    כמובן עד להודעה חדשה אבל בכך רואים כולם שאפילו שהיהודים נמצאים בירושלים וברובע שלהם ממש, עדיין יש זכות לאיזה עם אחר או לארגון אחר לקבוע קביעות.
    גם ברובע היהודי שבו לכל מילימטר מרובע יש ערך כלכלי עצום כמו דירות וכ"ו קיים מגרש חנייה ענק.
    ובכן זה באמת בזבוז של נדל"ן אבל דעו שמתחת לחניון ישנן הריסות מנזר ענק ששמו היה "כנסיית הניאה" – החדשה – ואם ייחשף לאויר שוב פעם, הרי הוא כבר נחשף בעבר, יהפוך לאתר ארכיאולוגי נוצרי ועוד ברובע היהודי.
    ולכן מגרש חנייה זו דרך מצויינת לשימוש בנדל"ן אך כמובן זמני ביותר… ככה לעוד איזה 100 שנה או משהו, במונחי ירושלים זה ממש הרף עין.
    ובכן אנו בביתנו ההיסטורי עליו יש לנו זכות היסטורית אבל איננו בעלי הבית וכל פעם מוכיחים לנו את זאת מחדש.
    הר ציון ברובו הוא בבעלות הכנסיות הנוצריות שהדבר האחרון שהן רוצות זה חשיפת גדולת היהדות הרוחנית והחומרית בעבר אותה ניסו ומנסים להשמיד כל כך.
    רק תנו לי להיות ראש הממשלה לאיזה 20 דקות…..

  2. אנו מתנצלים בשם "החופרים" למינהם,שאין שעתם פנויה ברגע זה להגיב ולהתייחס
    למימצאים שמצאו..ולהתייחסות הידען לפועלם…
    אולי הם באיזה פאב..משאירים איזה ממצא זכוכיתי,לדורות הבאים????אהה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן