כך עולה ממחקר חדש באוני' בר-אילן והמעבדה הלאומית לורנס ברקלי בקליפורניה ■ להערכת החוקרים: “ייתכן ומדובר בעדות מדעית לעושרה של העיר באותה תקופה”
חרסים מהרובע היהודי, בעיר העתיקה בירושלים מהם ומנוספים בסביבתם נלקחו הדגימות שהוכיחו ריכוזי כסף גבוהים (מתוארכים לשנת 30 עד 10 לפנסה”נ). צילום: גבי לרום.
צוות חוקרים משותף מאוניברסיטת בר-אילן ומהמעבדה הלאומית לורנס ברקלי בקליפורניה מצאו ריכוזים גבוהים של היסוד כסף בכלי חרס עתיקים בירושלים. הכלים, מסוגים שונים, נתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים בשכבות מתקופת שלהי ימי בית שני (סוף מאה ראשונה לפנה”ס – 70 לספ').
המחקר, שתוצאותיו מפורסמות בגיליון האחרון של כתב העת Archaeometry של אוניברסיטת אוקספורד, הוא המחקר הראשון בעולם הבודק ריכוזי כסף בכלי חרס ארכיאולוגיים.
צוות המחקר המשותף נוהל על ידי פרופ' דוד אדן-ביוביץ מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע”ש מרטין זוס באוני' בר-אילן וחוקר אורח במעבדה הלאומית לורנס ברקלי, ד”ר פרנק אסרו ורוברט ג'ייוק, מהמחלקה לטכנולוגיות אנרגיה סביבתיות במעבדת ברקלי. המחקר נערך במימון קרן המדע הלאומית בארה”ב והקרן הדו-לאומית ארה”ב-ישראל למדע.
החוקרים מדדו את ריכוזי הכסף ב-1,200 כלי חרס מ-38 אתרים ארכיאולוגיים מהתקופה הרומית הקדומה בארץ ישראל, כלומר סוף ימי בית שני. הם עשו זאת באמצעות שיטה אנליטית חדשה שפיתחו, ונמצאה אמינה יותר מהשיטות האחרות למדידת ריכוזי כסף בכלי חרס ארכיאולוגיים. “ערכנו סידרת ניסויים” מסביר פרופ' אדן-ביוביץ, “נבדקו ריכוזי כסף בכלי חרס מאתרים עירוניים וכפריים, ומאתרי חפירה שונים מתקופות שונות בירושלים עצמה. הבדיקות כללו כלים מירושלים ואתרים אחרים הזהים בתקופתם, צורתם והרכבם הכימי, פרט להבדלים בריכוזי הכסף שנמצאו בהם. התוצאות הראו שריכוזי הכסף בכלים מירושלים מסוף תקופת בית שני, גבוהים באופן מובהק מהדגימות מכל האתרים האחרים ומריכוזי הכסף בכלים מאוחרים יותר מירושלים”.
ריכוזי כסף חריגים נתגלו גם במספר כלי חרס מערים אחרות (בית שאן, דור וציפורי). אך, ריכוזי הכסף בכלים מירושלים גבוהים יותר (מעל 5.5 חלקים חלקי מיליון).
“התפרוסת הגיאוגרפית של הכלים בעלי ריכוזי כסף גבוהים לא ניתנת להסבר מסיבות הקשורות בגורמי טבע”, מסביר פרופ' אדן-ביוביץ. “לכן הסקנו שמקור הכסף בפעילות אדם.” הבדיקות הראו שהכסף חדר לתוך הכלים באמצעות מים, אך יתכן שבמקרים מסוימים שימוש הכלים גרם לריכוזי הכסף הגבוהים. “ירושלים ובית המקדש היוו מוקד ליהודים מכל רחבי העולם הרומי. העלייה לרגל והתרומות הביאו להצטברות עושר רב בעיר” אומר פרופ' אדן-ביוביץ. “ייתכן שכמויות הכסף החריגות בכלי החרס בירושלים הן עדות מדעית-אנליטית לעושרה של העיר בסוף ימי בית שני”.
תיעוד המתאר את עושרה של העיר מופיע בספרות היסטורית עתיקה. הסופר הרומי פליניוס הזקן, שחי בתקופה זו, מכנה את ירושלים “המפורסמת לאין שיעור בין ערי המזרח”. ההיסטוריון יוספוס, שהיה עד למצור ירושלים וחורבנה, מזכיר זהב וכסף שהוטמנו על ידי תושבי העיר בימי המרד הגדול נגד הרומאים. גם שרידי הבתים מתקופה זו שנחשפו בירושלים, במיוחד “בעיר העליונה” (הרובע היהודי של היום), מצביעים על עושרם של תושבי העיר בתקופה זו.
המחקר בבר-אילן וברקלי עשוי לאשש ולגבות לראשונה את הכתבים ההיסטוריים באמצעות עדות אנליטית. בנוסף, מחקר חלוצי זה מצביע על האפשרות, שמדידת ריכוזי כסף בכלי חרס עשויה לסייע בהערכת שרידים ארכיאולוגיים באתרים אחרים בתקופות שונות.
