ולחשוב שרק ימים אחדים לפני קטע המסע לאיים הוא כותב לעמיתו הנסלו כי בעיקר מעניינים אותו הרי הגעש הפעילים שם
פרופ' שי המאירי מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב מספר על תורת האבולוציה שהפכה את פני הביולוגיה והשפיעה רבות על המדע בכללותו
בתחילת נובמבר 2014 הושקה על־ידי ״ארגון התיירות העולמי של האו"ם (United Nations World Tourism Organization (UNWTO תכנית לעידוד התיירות בת-הקיימא, תיירות שלא תפגע בסביבה אלא
צוללות משוכללות מוכנות לסרוק את התהומות העמוקות ביותר בקרקעית האוקיינוסים ולהשיב על שאלות ותיקות העוסקות ביצורים האקזוטיים השוכנים שם, במקורות גלי הצונאמי ובמוצא החיים על
החשש הוא מתהליך דומה לזה שקרה בהוואי, שם טפילים זרים גרמו להכחדה של 30% ממיני העופות האנדמיים באי.
לעתים קרובות כאשר יש התיחסות להכחדת מינים שנגרמת ע"י פעילות אנושית יש הטוענים כי "זו דרכו של עולם, וההכחדות הן כורח טבעי מאז ומעולם". האמנם?
במאמר הקודם הצגנו את הרעיון של בל להשבחה אנושית להארכת חיים, ותהינו מדוע במהלך האבולוציה לא פיתחנו תכונה זו באופן טבעי.
מחקר שנעזר בלוויין מגלה היכן בדיוק נתקלים הצבים הגִלדיים בספינות דיג
נוכחותו של הגז מתאן באטמוספרות של מאדים ושל טיטאן עשויה לרמז על חיים או על פעילות גאולוגית בלתי רגילה. בכל מקרה מדובר באחת התעלומות המאתגרות
מחקר חדש מונה את האיזורים בהם יש לשמור על היונקים הימיים מפני הכחדה. הים התיכון הוא אחד מהם החל בגדול היונקים – הלוויתן הכחול דרך
מבחינה גאוגרפית הארכיפלג של גלפגוס נמצא על קו המשווה, אבל מבחינה מטאורולוגית האקלים המשווני והטרופי נדחק ונשטף בזרם ההומבולדט שמביא איתו מים קרים, מזג אוויר
מאמץ משותף של מספר צוותי חוקרים גדול מרחבי העולם, ובהם פרופ' דורון לנצט וד"ר צביה אולנדר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, הוביל באחרונה לקביעת
אמר נילס אלדגרידג', פאלאונתולוג במוזיאון האמריקני להסטוריה של הטבע בניו יורק, ואוצר תערוכת דארווין הסובבת את העולם משנת 2005 בהרצאה שנתן באוניברסיטת מדינת ניו יורק
לאחרונה זיהו חוקרים באנגליה שני טיפוסים שונים זה מזה של לוויתנים קטלנים, שונים בהתנהגותם ובגדלם
בעקבות מס' כתבות ובעיקר תגובות, חשבתי שנכון יהיה להבהיר את השיטה והמושגים המשמשים במיון החי והצומח
חוקרים העובדים 36 שנים באיי גלפאגוס והמככבים גם בספר "מקור הפרוש" גילו כי מין חדש נוצר כתוצאה מזיווג בין פרוש זכר מאי שכן לנקבה מקומית
לפני 150 שנה קיבל עליו חובב מדע ויקטרואני מפעל חיים של תצפיות אטיות ומדוקדקות ושל חשיבה על עולם הטבע. התוצאה הייתה תיאוריה שעדיין עומדת בראש
המחקר גם סיפק תמיכה נוספת לרעיון שהתמיינות, שאינה תלויה בחוצצים הפיזיים בין המינים, שכיחה יותר משחשבו בעבר. הבידוד הנחוץ עשוי להיות מושג גם באמצעות הפרשים
חיות משק רבות הן צמחוניות. מרבית זמנם הם מכניסים לפה צמחים ירוקים (או שהיו כאלה – למשל קש), לועסים אותם ובולעים. אך האם מהצמחים הירוקים
מתוך הספר, התגליות המדעיות החדשות על מאורע ששינה את ההיסטוריה מאת: ויליאם ריאן / וולטר פיטמן, הוצאת עם עובד, ספרית אפקים מדע, 2008
יוזמה להשיג רווחים כספיים מאצות הזוללות פחמן דו-חמצני מרגיזה מדענים
מי יכול לתאר לעצמו את חיינו היום בלא נפט? רוב האנרגיה שאנו צורכים, וגם מרבית מוצרי הפלסטיק שאנו משתמשים בהם, מקורם באותו נוזל שחור ושמנוני
נוכחותו של הגז מתאן באטמוספרות של מאדים ושל טיטן עשויה לרמז על חיים או על פעילות גאולוגית בלתי רגילה. בכל מקרה מדובר באחת התעלומות המאתגרות
התערוכה, שתינעל ב-1 בינואר משלבת מוצגים ממספר מוזיאוני מדע וטבע גדולים בעולם ומלמדת על השלבים השונים בחשיבתו של דארווין שהביאו אותו לפיתוח תורת האבולוציה
מגוון גדול של מינים קיים בקבוצה המתרבה ברבייה אל-מינית, שבה משבטות הנקבות את עצמן ללא מעורבות זכרית
