מחקר שנעזר בלוויין מגלה היכן בדיוק נתקלים הצבים הגִלדיים בספינות דיג
צבי הים הגִלדיים (leatherbacks), שמשקלם כ-900 קילוגרמים ואורכם כשני מטרים, הם הזוחלים הגדולים ביותר החיים כיום. עם זאת, גודלם מטעה ומסתיר את פגיעותם: אוכלוסיית הצבים הגלדיים באוקיינוס השקט הצטמקה ב-90% במהלך עשרים השנים האחרונות. ביולוגים ידעו שרשתות דיג מסוכנות לצבים הנכחדים, שעלולים להסתבך בהן, אך הם לא ידעו בוודאות היכן ומתי בדיוק תאונות כאלה מתרחשות.
“בעלי החיים האלה גומאים אלפי קילומטרים באוקיינוס, כך שאין שום דרך לעקוב אחריהם מן היבשה או מספינה,” אומרת הביולוגית הימית הלן ביילי מן המרכז למדעי הסביבה באוניברסיטת מרילנד. ביילי ועמיתיה החליטו אפוא לעקוב אחריהם באמצעות לוויין. המדענים קשרו התקני מעקב על השריון הרך של הצבים. ההתקנים שידרו אות בכל פעם שעלו הצבים אל פני המים. המחקר, שפורסם בגיליון אפריל 2012 של כתב העת Ecological Applications, זיהה במדויק את אזורי הסכנה שבהם הצבים נתקלים בספינות הדיג. נתונים אלה יסייעו לרשויות המפקחות להחליט באילו זמנים ומקומות יש להגביל את הדיג במטרה להגן על הצבים.
החוקרים עקבו אחר 135 נקבות, מקצתן מן החלק המזרחי של האוקיינוס ומקצתן ממערבו, במשך 15 שנים שבהן שחו הצבות הלוך ושוב באוקיינוס בחיפוש אחר מדוזות למאכל. המחקר גילה שלשתי האוכלוסיות היו תבניות נדידה שונות. הצבים הגלדיים ממערב האוקיינוס השקט עוזבים את אתרי הקינון באינדונזיה ומחפשים אוכל בים סין הדרומי, בימים של אינדונזיה ודרום-מזרח אוסטרליה ולאורך החוף המערבי של ארצות הברית. הצבים האלה פגיעים אפוא לרשתות דיג באזורים רבים.
הצבים ממזרח האוקיינוס יוצאים מאתרי קינון במקסיקו ובקוסטה ריקה אל דרום-מזרח האוקיינוס, ורבים מהם מסתבכים בציוד דיג לאורך החוף של דרום אמריקה. לדברי ביילי, מכיוון שאוכלוסייה זו מרוכזת במרחב קטן יותר, הסיכון להכחדתה רב יותר.
הממצאים החדשים יכולים לעזור למקבלי ההחלטות לתכנן את סגירתם לטווח קצר של אזורי דיג. ביילי מספרת שהחלטה שהתקבלה לאחרונה, לאסור דיג של דגי חרב וכרישים שועליים מול חופי קליפורניה בין אמצע אוגוסט לאמצע נובמבר מדי שנה, הפחיתה במידה מרשימה גם את מספר הלכידות הבלתי מכוונות של צבים (ב-2010 לא נלכד בטעות שום צב). המעקב הלווייני יכול לסייע בצמצום חלון הזמן ושטח האיסור, ולהציע איסורים אחרים בקרבת החופים של מדינות וושינגטון ואורגון. באיי גלפגוס, הצבים הגלדיים עוברים דרך “מסדרון” נדידה מוגדר היטב בין פברואר לאפריל, כך שאיסור דיג מתאים באותו אזור יכול למנוע לגמרי את הלכידות.
“הייתה לנו תחושה שספינות הדיג היו מקור הבעיה,” אומרת ביילי, “אבל עכשיו אנחנו יודעים היכן למקד את המאמצים.”
