סיקור מקיף

מין (ביולוגי) חדש נולד

חוקרים העובדים 36 שנים באיי גלפאגוס והמככבים גם בספר "מקור הפרוש" גילו כי מין חדש נוצר כתוצאה מזיווג בין פרוש זכר מאי שכן לנקבה מקומית ובתוך 4 דורות החלו צאצאיהם להתרבות רק בינם לבין עצמם המחקר פורסם השבוע בכת בעת PNAS

הפרושים של דארווין. מתוך ויקיפדיה
הפרושים של דארווין. מתוך ויקיפדיה

במהלך 36 השנים האחרונות הקדישו את חייהם פיטר ורוזמרי גראנט לחקר תהליך האבולוציה והם בחרו באחד המקומות הסמליים ביותר לעשות כן – באיי הגלאפגוס. בני הזוג גראנט עוקבים אחרי קבוצת ציפורים הנקראת  "הפרושים של דארווין", זאת מאחר והתצפיות שערך דארווין הצעיר בפרושי איי הגלאפגוס, במהלך מסעו על אוניית הביגל, היוו חלק משמעותי בפיתוח תורת האבולוציה. תורת האבולוציה גורסת כי מינים נוצרים ממינים אחרים ולאורך השנים צויינו מספר רב של תהליכים העשויים להוביל להפרדות של קבוצת בעלי חיים לשתי קבוצות נפרדות. במחקר שפורסם השבוע במגזין PNAS מתארים הגראנטים את תהליך היווצרותו של מין פרושים חדש. במובן המקובל ביותר של ההגדרה, מין ביולוגי הוא קבוצת פרטים הדומים זה לזה, המסוגלים להתרבות (באופן טבעי) ולהעמיד צאצאים פוריים.

ב-1981, תפסו רשתותיהם של הגראנטים מהגר חדש באי עליו הם מבצעים את מחקרם. מדובר היה בפרוש אדמה בינוני מהמין Geospiza fortis שהגיע מהאי השכן. הזר האקזוטי מצא במהרה בת זוג והם העמידו חמישה צאצאים זכרים. לפי המסורת המשפחתית אצל הפרושים, הצאצאים הזכרים לומדים את שיר החיזור מאביהם. אך האב המהגר שר ב"מבטא" שהוביל לשינויים בשיר עצמו, שהובילו להפרדת הבנים מהפרושים המקומיים. אף כי חמשת הבנים מצאו בני זוג לקח מספר דורות מועט עד שהמקומיים החלו להתעלם מהשושלת החדשה ובני השושלת החלו להתרבות בתוך עצמם. קשה לקבוע מתי בדיוק בוצעה ההפרדה הרבייתית בין הפרושים המקומיים ולבין בני המהגר, אך לאחר ארבעה דורות מאז בואו של האב, חווה האי בצורת קשה ורק שני פרושים, זכר ונקבה, אחים, שרדו. הם התרבו האחד עם השני וכך גם צאצאיהם.

לא קיימים חוקים ברורים לגבי מתי בדיוק נוצר מין חדש. השאלה הזו כמעט ולא עולה מאחר ונדירות הפעמים בהן מדענים באמת צופים ביצירתו של מין ביולוגי חדש, למעט חיידקים ועוד כמה יצורים פשוטים. לאחר שלושה דורות של רבייה מופרדת משאר תושבי האי, הגראנטים הרגישו בנוח לקרוא למין "חדש".

עתידו של המין רחוק מלהיות ברור. יתכן והם יפסידו בתחרות על מזון וטריטוריה לפרושים האחרים שבאי. ייתכן שמאגר הגנים ההתחלתי שלהם מכיל שגיאות שיוגברו עם הזמן. גם אסון טבע מזדמן עשוי למחוק את המין. יתכן גם שהם יתחילו להתערבב עם הפרושים המקומיים ויתמזגו איתם. לא משנה מה יקרה, את ההשפעה שלהם הם עשו: מינים חדשים יכולים להיווצר מאוד מהר – ולפעמים כל שצריך הוא שיר.

פרטים נוספים על מחקרם של פיטר ורוזמרי גראנט ניתן לקרוא בספר שחיברו "מקור הפרוש" ובו גם הסברים מקיפים של תאורית האבולוציה כפי שהיא משתקפת ממחקרים מודרניים.

“The secondary contact phase of allopatric speciation in Darwin’s finches.” By Peter R. Grant and B. Rosemary Grant. Proceedings of the National Academy of Sciences, Vol. 106, No. 46, Nov. 16, 2009.

באותו נושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

23 תגובות

  1. אתם למעשה אומרים שמהכלאה של סוס וחמור נולד פרד…
    באמת תגלית מרתקת משנות המאה העשרים ואחת…

    שגעון גאון!

  2. ואני מוצא את כל הדיון הזה כהיגררות שלנו אחרי רפלקס מותנה של אדי המופעל על ידי המילה "אבולוציה"

  3. אני מוצא את תגובה 18 טיפשית, יומרנית, וחצופה.
    כמובן שאינני מוצא בה את תשובתו של אדי לידא.

  4. אני מוצא שאין טעם בוויכוחים על קוצו יוד. הדיוק אכן חשוב, אולם מאחר שלא קיימת הגדרה מדעית מוסכמת לרגע הממשי שבו אפשר לכנות מין בשם 'חדש', כל הויכוח (ובמיוחד הרפש הנלווה אליו) נראה מיותר ובזבוז זמן. האמת היא שכנראה הכנוי 'מין חדש' מעט מוגזם, ומצד שני, הסבירות שהוא באמת יהפוך למין חדש גבוהה ביותר (אפשר להשוות זאת למנגנון הופעת זנב הטווס: הנקבות נושאות גנים של משיכה לשיר המסוים של הפרושים/לזנב הארוך יותר של הטווס, והזכרים נושאים את הגנים לשיר המסוים של הפרושים/של הזנב הארוך של הטווס – מחק את המיותר – ושניהם מעבירים את הגנים לצאצאים שלהם, וכך התופעה מבדלת את האוכלוסיה מהסביבה עם פוטנציאל חזק להתגבר).

  5. צר לי, אבל אני מוצא את האובססיה להמציא 'מין חדש' של חולייתנים הקיים כביכול בפועל, וזאת רק לאחר בידוד רבייתי של ארבעה דורות בלבד(!), עם בידול גנטי די מצומצם, ועם אפשרות לזיווג פורה עם אחרים והיתכנות די סבירה לכך – כמשהו שיש בו מעט מאוד אינטלגנציה ויושר אינטלקטואלי.
    מאידך, יש בכך המון המון יומרה פסאודו מדעית.
    התוצאה נמדדת בערכים של שטות, כמנה של חלוקת היומרה (נגיד –בטונות) במעט האינטלגנציה (נגיד – מיקרואינטלגנציה).
    מי שאינו מבין זאת, לוקה ב'מין חדש' של שטותניקיות, שעדיין יש לחפש אחר חיסון מתאים בעבורה.

  6. אני מוצא את העובדה שכשיש מאמר שאין מחלוקת על תוכנו ואין כל טענה שהסתיר עובדה כלשהי – עדיין מוצאים אנשים לנכון להתווכח על מידת ההגזמה או האיפוק שבכותרת – מבדחת.
    מעניין – אם הכותרת מוגזמת – בכמה דצימוגזמים מדובר – האם היא רק מעט מוגזמת (דצימוגזם אחד) או מוגזמת מאד (נאמר – קילומוגזם)?
    מעניין גם מתי מותר להשתמש בביטוי "מין חדש".
    הרי אם מוכנים להכתיר אוכלוסיה מבודדת רבייתית כמין חדש רק אחרי מיליון שנה – יבוא ידא (ההפך מאדי) וייטען שזה מוגזם (אולי אפילו קילומוגזם) לכנות משהו בן מיליון בשם "חדש"

  7. אסף,
    אדי שבתגובה 8 אינו אדי שבתגובה 1,9 (שזה אני). כךל שהבקורת שלך ברישא של תגובתך (12) אינה נוגעת אלי.

    לכולם, כולל אסף:
    קראתי עכשעו את המאמר המקורי. אכן מתברר שישנם הבדלים גנטיים. אבל הבדלים גנטיים בין פרטים כשלעצמם לא בהכרח יוצרים סיווג של מין חדש. אני מסכים עם אסף ש"ברגע שתהיה הזדווגות בין חדש למקומית ויתברר שהצאצאים אינם פוריים , הם יכנסו להגדרה (הישנה) של מין ניפרד". אבל שלב זה עדיין לא אירע; ולכן, מוקדם להכריז שנולד כאן 'מין חדש'. בשלב זה, של חלוף 4 דורות בלבד – מדובר על 'אפשרות' להיוצרות מין חדש – לא יותר. עדיין אין זה מותר לדבר על היווצרות בפועל של מין חדש.
    גם הגדרה מקילה יותר עם היוצרות מין חדש, לאמור: "קבוצה של אורגניזמים שבטבע הם בפועל מבודדים רבייתית" (הגדרה שמיכאל רוטשילד מוצא בה הגיון רב), לדעתי אינה משנה את התוצאה. זאת, מאחר שבידוד רבייתי של 4 דורות בלבד – אינו בידוד ארוך טווח מספיק, ודאי לא כדי ליצור מצב בו לא ניתן להעמיד צאצאים בכלל או צאצאים פוריים כתוצאה מזיווגים עם פרטים שמחוץ לקבוצה, או אפילו מצב בו לא יהיו נסיונות או אפשרויות מעשית לזיווגים כאלה.
    לכן האמירה של המאמר כי "גילו כי מין חדש נוצר כתוצאה מזיווג בין פרוש זכר מאי שכן לנקבה מקומית ובתוך 4 דורות החלו צאצאיהם להתרבות רק בינם לבין עצמם " היא מוגזמת ומוקדמת, ועל כך באה הביקורת שלי.

  8. יש לציין כי בביולגיה (ובתחומים מדעיים אחרים) השימוש במונחים מקצועיים לפעמים מבלבל מכיוון שהם נשמעים לנו כמו מונחים מן היום יום , כמו מין סוג זן גזע (ואלו מספר דוגמאות למושגים בנושא מנושא הכתבה).
    לעוסקים בתחום, המושגים האלה ברורים לחלוטין בהגדרתם המדעית. מאידך גיסא מונחים אלו משמשים כל אחד האדם בחיי היום יום.
    כמו שאמר קודמי, יש להתייחס למונח "מין" בכוונת המשורר המקורית.

  9. חברים:
    קודם כל ברצוני להחרות להחזיק אחרי יגאל ג.
    למעשה רציתי לכתוב תגובה דומה לשלו מיד כשראיתי את התגובה של אדי אבל חשבתי שזה לא מספיק חשוב כדי להתחיל עוד וויכוח (והיה לי ברור שיהיה וויכוח כי לא רק העובדות המדעיות משחקות כאן).
    ניתן להגדיר מין ביולוגי נפרד במספר דרכים שאינן נותנות תמיד את אותו סיווג.
    ראו בעניין זה את הקישור הבא:
    http://www.talkorigins.org/pdf/faq-speciation.pdf

    לכן – כשקוראים מאמר – יש להתייחס לאותה הגדרה של המושג "מין" שבה השתמש כותב המאמר.
    אחת ההגדרות היא "קבוצה של אורגניזמים שבטבע הם בפועל מבודדים רבייתית".
    זו ההגדרה שבה משתמש המאמר וכמו שאמר יגאל – אין כל חשיבות לסיבת הבידוד – עצם הבידוד הוא מה שחשוב.
    יש בהגדרה זו היגיון רב כיוון שמצב כזה גם יוביל בדרך כלל, ברבות השנים, גם לחוסר אפשרות להתרבות מחוץ לקבוצה.
    זה עלול לקחת זמן רב עד כדי כך שהיום אין אפילו ביטחון בכך שאדם ושימפנזה אינם יכולים להתרבות ביחד. מה שידוע הוא שאינם עושים זאת וזה מספיק כדי להגדירם כמינים נפרדים.

  10. לאדי
    מי שמנסה לבקר , מוטב לפחות שידע את המינוח הנכון שכן : בכל ארכיפלגוס הגלפגוס
    יש ס ו ג אחד … פרושיים , סוג שמתמיין למס' מ י נ י ם ,
    האב אינו "מיתולוגי" , יש אב שזוהה ואחריו נערך מעקב מאז הגעתו לאי ,
    ללוטם
    נכון היה לו הוספת את ה "סייפא" של המחקר , להלן.
    לגופו של ענין, החוקרים מציינים (במקור) הבדלים מורפולגים – עובי מקור – הבדלים במחוות
    חיזור ו ש י ר ה , הבדלים באיסוף מזון והעיקר אין רביה בין ה"חדשים" לבין המקומיים,
    ברגע שתהיה הזדווגות בין חדש למקומית ויתברר שהצאצאים אינם פוריים , הם יכנסו
    להגדרה (הישנה) של מין ניפרד, לסרוגין ניתן לבדוק את ההבדלים הגנטיים.
    היחוד והמיוחד שבתצפיות החוקרים הוא:
    א – מצב בו יש אפשרות להיווצרות מין חדש ללא הפרדה גאוגרפית, ללא הבדלים סביבתיים
    וללא קיום תנאים שונים שמבדילים אוכלוסיות .
    ב – האפשרות לראות באופן בילתי אמצעי איך (גם בחולייתנים ) תוך מס' דורות מועט יכול להתפתח מין ניפרד ,( עד כה היו תצפיות כאלה רק בבעלי חיים "ירודים" ),
    ושוב … נפוצה מידי הקלות בה מבקרים ללא הבנה … חבל .

  11. ושוב, אדי, החשיבות שבגילוי טמונה, לדעתי, לא בפרטים שעליהם אתה מתעכב, אלא במה שציינתי בתגובה הקודמת שלי.

  12. אדי,

    במאמר המקורי יש גם התייחסות להבדלים גנטיים בין שתי הקבוצות. האב והאם שהקימו את השושלת היו שניהם בני כלאיים, ולכן התכונות שלהם שונות משאר הפרושים לא רק בשירה.
    ייתכן והיה מקום לפרט על זה בדיווח שלי גם.

  13. יגאל ג.:
    דברתי על המנגנון הגורם להפרדות רק בהקשר להבדל היחידי – שעלה מן המאמר – לגבי משפחת הפרושים המדוברת לבין הפרושים ה'זרים'. לא התכוונתי לתלות את שאלת הגדרת המין כמין חדש בכך.
    עיקר הבקורת שלי על המאמר (ובעצם – על המחקר) היתה ההזדרזות היומרנית להכריז על משפחה אחת השרה במבטא שונה – כעל מין חדש, כאשר לא נעשתה הצבעה על שום מאפיינים גנטיים ייחודיים לפרטיה לעומת פרטי הפרושים ה'זרים', וכאשר ברור כי אין שום מניעה עקרונית לקשרי התרבות איתם. וכל זאת, כאשר המאמר עצמו אינו מזכיר במוצהר שום קנה מידה לפיו נשפט מין כ'מין חדש' ולמעשה הוא מודה כי "לא קיימים חוקים ברורים לגבי מתי בדיוק נוצר מין חדש".
    ממחקרים/מאמרים מדעיים מותר וניתן לצפות ליותר מקצועיות ופחות ראוותנות/רעשנות תקשורתית.

  14. נשמע לי קצת מופרך לקרוא לצאצאים "מין חדש"
    מראש הרי היו לנו שני סוגי פרושים, סוגים שונים אולי
    אבל מאחר ושניהם היו פרושים יותר הגיוני להגיד כי שני סוגים אלו
    התפתחו מאותו ה"אבא" המיתולוגי שלהם
    ורק בני הדם התייחסו אליהם כשני מינים שונים
    כך שכל מה שנצפה הוא אולי מהלך של שני אינדיבידואלים ממשפחות שונות ולא ממין שונה
    יותר בסגנון רומיאו ויוליה מאשר אדם-זאב

  15. נחום ו., איש לא "החליט להגדיר". ככה זה במציאות, בדיוק כמו שאם תזרוק אבן לאוויר היא תחזור אליך ולא תעוף לחלל.

  16. לנחום- עכשיו, אם האוכלוסיה האנושית שלך במאדים תתרבה באופן עצמאי בלי קשר לכדו"א לאורך זמן נתון (אלפי שנים סביר להניח) ואז יגיחו חזרה לביקור בכדורינו היקר, יכול מאוד להיות שהם כבר יהיו מין עצמאי. סביר להניח שיותר מותאמים לכבידה היותר קלה של מאדים, יותר עמידים בתנאים הקשים ובקרינה, ומי יודע מה עוד..

  17. יופי. החלטתם להגדיר "מין חדש" בצורה מסויימת ואז גיליתם היווצרות של "מין חדש" לפי ההגדרות שבחרתם בהם. גם אני יכול להגר למאדים וליצור שם גזע אנושי חדש שיתרבה רק בינו לבין עצמו. מה הביג דיל?

  18. אדי, אין חשיבות למנגנון שגורם להיפרדות מבחינת הרביה מקבוצת האם, העיקר הוא שהיפרדות כזו מגדילה את כמות ההבדלים הגנטיים בין הקבוצות שמובילים בסופו של דבר לחוסר אפשרות להתרבות עם קבוצת האם. זו הנקודה, לדעתי , שבה אפשר לכנות את הקבוצה החדשה 'מין חדש'. העיקר, לטעמי, בידיעה זו נעוץ בשני עניינים: האחד הוא, שלא רק הפרדה פיזית בין שתי הקבוצות יכולה להביא ליצירת מין חדש, אלא שגם צורות אחרות של הפרדה יכולות להביא לכך. השני, שזו כנראה אחת הפעמים הראשונות שמדענים תיעדו את תחילת התהליך שיכול להוביל ליצירת מין חדש.

  19. הכותרת: "מים (ביולוגי)חדש נולד" נשמעת קצת מוגזמת.
    לא ברור לי מדוע משפחה שהחלה להתרבות בינה לבין עצמה נחשבת ע"י החוקרים ל'מין' העומד בפני עצמו, כשברור שהסבה לכך היא רק – שירה ב'מבטא' שונה מהמקובל בחברת הפרושים המקומית. מה גם שגם במאמר עצמו עולה האפשרות של רביה עם פרטים הזרים למשפחה – כאפשרית מבחינה עובדתית וגנטית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן