תערוכת צ’ארלס דארווין נפתחה במוזיאון פילד בשיקאגו

התערוכה, שתינעל ב-1 בינואר משלבת מוצגים ממספר מוזיאוני מדע וטבע גדולים בעולם ומלמדת על השלבים השונים בחשיבתו של דארווין שהביאו אותו לפיתוח תורת האבולוציה

כאשר עמד צ’ארלס דארווין בן ה-22 על סיפון ספינת הוד מלכותה ביגל, בשנת 1831, הוא לא לקח איתו יותר מאשר זכוכית מגדלת, חבילת מחברות כתיבה, וראש פתוח. במשך חמש שנים אסף חוקר הטבע החובב הצעיר בעלי חיים, צמחים ומאובנים עתיקים מדרום אמריקה, אוסטרליה, קייפטאון ובסבלנות ובפירוט הוא צפה ב”צורות האינסופיות של היופי” וחיפש את הדמיון שנראה כמקשר בין המינים ברחבי המרחב והזמן. תבונות אלו הובילו אותו בסופו של דבר למסקנה שתשתנה לנצח את הדרך שבה אנו רואים את עצמנו ואת העולם החי סביבנו.

כעת יכולים מבקרים להצטרף למסע התגליות בתערוכה מרהיבה חדשה – דארווין, שנפתחה במוזיאון פילד בשיקאגו ב-15 ביוני 2007 ותימשך עד 1 בינואר 2008. התערוכה אורגנה על ידי המוזיאון האמריקני להסטוריה של הטבע בניו יורק בשיתוף מוזיאון פילד בשיקאגו. מוזיאון המדע בבוסטון, המוזיאון המלכותי של אונטריו בטורונטו והמוזיאון להסטוריה של הטבע בלונדון.

אוסף כמו בתערוכה זו לא נאסף מעולם לתערוכה אחת, אומר אוליבר ריפל, יו”ר מחלקת הגיאולוגיה של מוזיאון פילד, האחראי על תצוגת מאובני הדו-חיים והזוחלים וחבר הוועדה המארגנת של התערוכה. באמצעות חפציפ אישיים ותמונות, כתבי יד ומכתבים, ומאות דוגמאות מדעיות לרבות צפרדעים מקורננות חיות, איגואנה ירוקה וסחלב עדין. התערוכה שופכת אור על החיים האישיים של דארווין וזמנו, מסעו ההסטורי סביב העולם, ההתפתחות הדרמטית של התיאוריה המדעית שפיתח, והדרכים שהיא מעצבת את חיינו כיום. ראיונות עם מדענים בני זממנו, תצוגות אינטראקטיביות, ורגעי ה”אאוריקה” של דארווין עצמו ממחישים בדיוק למה מתכוונים המדענים כשהם מדברים על “תורת האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית” של דארווין

דארווין קרא למסע בן חמש השנים של הביגל כאירוע החשוב ביותר בחייו, והתערוכה מדגישה זאת. ממכתב ההזמנה שבו הוצא לו התפקיד כצופה על הביגל, דרך נסיונותיו לשכנע את אביו לאפשר לו, המבקרים יכולים לחלוק את הציפיות של דארווין ואת ההתרגשות שלו באיסוף מעט הכלים שעימם החל את המסע. שחזור בקנה מידה 1:1 של הביגל יסייע למבקרים לדמין עצמם על סיפון הספינה עם דארווין. הם יעקבו אחרי צעדיו בחופים הטרופיים ויתלהבו מהמראה הראשון של הצמחים ובעלי החיים הטרופיים. הם גם יחוו ריעדל אדמה בצ’ילה וטרק בהרי האנדים, כדי שיבינו את הכוחות הגיאולוגיים של הזמן.

מאובנים משחקים תפקיד חשוב בחשיבתו של דארווין והמבקרים יראו רבים מהם בתערוכה, לרבות העתק של מאובן glyptodont – סוג של ארמדילו ענק שהרשים את דארווין שתהה מדוע נעלמו מינים ואחרים הוחלפו בידי מינים דומים? גם הפרושים המפורסמים של דארווין מאיי הגלפגוס נמצאים בתערוכה, ביחד עם החקינית של איי הגלפגוס שעוררה את סקרנותו של דארווין באשר לתפוצה המיוחדת של מיני הציפורים באיים אלה.

המבקרים יוכלו לראות כיצד חיות וצמחים אלו ואחרים נתנו לדארווין מזון למחשבה והובילו אותו להשערות הראשוניות אודות מוצא המינים החדשים.

עוד יוצגו יומניו של דארווין, חילופי מכתבים שלו עם מדענים אחרים, וכן פריטים מחייו האישיים.

מורשתו של דארווין

כאשר דארווין הציע הסבר למגוון החיים על כדור הארץ, לא היה לו שמץ של מושג כיצד עוברות התכונות מדור לדור, או כיצד מופיעות השונויות הללו. לפיכך ההסבר שלו נראה מרשים יותר בכך שהוא ממשיך לשרוד לאורן של הגנטיקה המודרנית והביולוגיה המולקולרית. מדענים מודרניים ממשיכים להתייחס לתיאוריה של דארווין. האם מדובר בתהליך הרדרגתי, או שהיו בו מעלות ומורדות, האם כל ואריאציה אפשרית, ואם כן, מדוע תוויי גוף דומים הם הכלל? בדברים אלה רואים המדענים כי עבודתו של דארווין היא הבסיס לעבודתם הם, בין אם הם חוקרים וירוסים המשתנים במהירות, מקודדים DNA, מנתחים את רשומת המאובנים או פועלים כדי לשמר מינים בסכנת הכחדה.

“רבים מהמדענים המעורבים בתערוכה משתתפים במאמצים בינלאומיים לארגן מחדש את עץ החיים”, אומר ריפל.הקרן הלאומית למדע תומכת אף היא בפרויקט המאגד תחומי מדע שוניםמחקר המאובנים, דרך מורופולוגיה ועד ביולוגיה מולקולרית כדי למצוא את הקשר האבולוציוני. המאמץ יניב תשואות בתחומים כגון חקלאות, בריאות האדם, איכות הסביבה, ויוכיח כי מורשתו של דארווין ממשיכה עד עצם היום הזה.

להודעה המקורית של מוזיאון פילד בשיקאגו

חשש באירופה מזליגת הבריאתנות ליבשת