12,000 מינים על סף הכחדה

עולם הולך ונעלם: קופי-על, דגי נהרות ואלבטרוסים

ריכוז מקורות

האיים סיישל, גלפגוס והוואי תוארו לא פעם כגן עדן של יופי טבעי. על פי הנתונים האחרונים על הכחדת חיות בר בעולם, יופי זה נעלם במהירות, בעקבות הרס בתי הגידול שלהם בתהליכים שהאדם אחראי להם. מנתונים שהתפרסמו אתמול עולה כי המצב דומה באזורים נוספים של העולם: יותר 12-מ אלף מינים של צומח וחי נמצאים כיום בסכנת הכחדה.

את הנתונים פירסם הארגון העולמי לשימור טבע (NCUI) במסגרת “הספר האדום של המינים בסכנת הכחדה”. זהו הפרסום המקיף ביותר על מצב הצומח והחי בעולם, והוא משמש גופים רשמיים בבואם לקבוע מדיניות שימור טבע. במסמך מוגדרות כמה רמות סיכון לצומח ולחי, כשהקיצונית שבהן – לפני היעלמות סופית של המין – היא “סכנת הכחדה חמורה”. כיום ידוע על 762 מינים שכבר נכחדו ועל 58 מינים שאפשר למצוא רק בגני חיות או חוות.

כשבוחנים את המגמות העולמיות, אפשר לזהות כמה קבוצות של מינים שמצבם חמור במיוחד. אחת מהן היא “קופי העל”, שרבים מהם נמצאים בסכנת הכחדה. מצבם של האורנג אוטנים והגורילות חמור במיוחד, וגם שלושה מינים אחרים של קופים, ממרכז ודרום אמריקה, נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.

קבוצה אחרת בסכנת הכחדה: דגים ויונקים גדולים שחיים במים מתוקים. דוגמה בולטת למין כזה הוא דולפין נהר מדרום אמריקה, ששליש מאוכלוסייתו נכחדה בשלושת העשורים האחרונים. דוגמה נוספת היא דג החתול הענק בווייטנאם, שהוא דג המים המתוקים הגדול בעולם, ואורכו מגיע לשלושה מטרים. אוכלוסיית דג זה – שאפשר למצוא רק בנהר המקונג שבדרום-מזרח אסיה – הצטמקה תוך 13 שנים בשמונים אחוזים, והוא מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה.

ברשימת הקבוצות שבסכנת הכחדה גם עופות ים, בהם האלבטרוסים והסערונים. לפי הספר האדום, שישה מיני אלבטרוסים נמצאים בסכנת הכחדה גדולה יותר ממה שהוערך בעבר. כיום נמצאים כל מיני האלבטרוסים על פני כדור הארץ בסכנת הכחדה, בעיקר מכיוון שהם נלכדים בקרסים שמפזרים דייגים.

מה גורם להכחדה? דיג תעשייתי הוא אחד הגורמים העיקריים להכחדת בעלי חיים ימיים (גם בים התיכון). ואולם, שני הגורמים העיקריים להכחדה על פני כדור הארץ הם הרס ישיר של בתי גידול – כתוצאה מפעולות כמו כריתת יערות, סכירת נהרות, ובנייה על חופי ים – ופלישה של מינים זרים, הדוחקים מינים מקומיים. גורמי הכחדה נוספים הם זיהום, סחר בלתי-חוקי וציד.

מקרים רבים של הכחדת מינים כתוצאה מפלישת מינים זרים אפשר למצוא באיים באוקיינוסים. הסיבה: מינים ייחודיים רבים שהתפתחו במקומות אלה – המבודדים מבחינה אקולוגית – אינם מותאמים לתחרות מול מינים זרים, ונעלמים במהירות. כך למשל, הצמח “מאוי הספרומניה” מאיי הוואי נמצא בסכנת הכחדה חמורה מכיוון שנדחק על ידי צמח מפלורידה שהגיע עם האדם. בסכנת הכחדה נמצא גם שבלול ניוקומב, שקיים רק בשישה נהרות באי קוואי (אחד האיים בהוואי). הגורם העיקרי להכחדתו: שבלול זר שחדר להוואי ב-1955 וטורף מאז את המינים המקומיים.

גם התפשטות חתולי רחוב וכלבים עזובים לשטחים פתוחים ואזורים כפריים הפכה לגורם משמעותי בהכחדת חיות בר. מין של ארנב דרום אפריקאי נטרף על ידי חתולי רחוב, ואוכלוסייתו מונה כיום רק 250 פרטים.

התמונה הקודרת שמתאר הספר האדום – שהחומר שבו נאסף בידי מומחים ממדינות שונות וצוותים מיוחדים שהתמקדו במשפחות של מינים – אינה בלתי הפיכה בחלק מהמקרים. במקומות רבים בעולם, כמו ישראל, מושקעים מאמצים לשמר בתי גידול בעבור מינים בסכנת הכחדה, ויש מספר רב של פרויקטים להשבת מינים שנכחדו אל הטבע.

הדוגמאות הידועות ביותר של פרויקטים כאלה הם השבתם לטבע בארה”ב של הקונדור (גדול העופות הדורסים) ושל הזאבים. באפריקה היתה הצלחה בלתי מבוטלת למאמצי שימור הקרנף הלבן, שעמד על סף הכחדה. בישראל הושבו לטבע יחמורים, ראמים ופראים ובשנים האחרונות הוקמו גרעיני רבייה של עופות דורסים, ורבים מהם הושבו לטבע בהצלחה.

יש גם מקרים שבהם מתגלים מינים מחדש, אחרי שהמומחים היו משוכנעים שהם נעלמו. אנשי הארגון לשימור טבע מזכירים חמש דוגמאות של מינים שלא נצפו במשך עשרות או מאות שנים ולכן נחשבו כנכחדים, אך בשנים האחרונות שוב צפו בהם מדענים. אחד מהם הוא מין של שבלול מהאי מדירה, שלא נראה מאז אמצע המאה ה-19 והוגדר ב-1966 כנכחד. לפני ארבע שנים נערך סקר שבלולים באזור שלא נחשב בעבר כבית גידול של שבלול זה והוא התגלה מחדש. המומחים הורידו אותו בסיפוק למעמד “נמצא בסכנת הכחדה”.

עולם הולך ונעלם

ציפור ספוגה בנפט שנשפך ממכלית בחופי ספרד. צילום: רויטרס

כ-2,000 זנים חדשים של בעלי-חיים וצמחים נכנסו השנה

לרשימת הזנים הנמצאים בסכנת הכחדה * הם הצטרפו ל-10,000 זנים אחרים שכבר נמצאים ברשימה * באיי גלפגוס

ובהוואי, בים-התיכון ובאסיה – האיום אינו מדלג על אף איזור

בעולם * רק בשנה האחרונה נעלמו מעל פני כדור-הארץ 11 סוגים של חיות וצמחים * מי אשם בזה? אנחנו * “פעילות אנושית היא האיום המרכזי לקיומם של כל הזנים”, אומרים באירגון השימור הבינלאומי * ויש גם חדשות טובות: 11 זנים של בעלי-חיים וצמחים שהוגדרו בעבר כ”נכחדים”, התגלו השנה מחדש

(מעריב)

כשרואים את התמונות של איי-סיישל, גלפגוס והוואי נדמה לרגע שמדובר בגן-עדן עלי אדמות. אבל מתחת לתדמית הנעימה הזו מסתתר סיפור קשה של הרס ומוות המסכנים את קיומם של אלפי זנים של חיות וצמחים. עוד 2,000 זנים חדשים נוספו ל”רשימה האדומה” שמפרסם מדי שנה אירגון השימור הבינלאומי (IUCN), העוקב אחרי כל הצמחים ובעלי-החיים הנמצאים בסכנת הכחדה.
למעלה מ-12,000 זנים כלולים ברשימה של .2003 ליתר דיוק, 12,259 זנים שעדיין תוכלו לראות היום, אך ייתכן שבעוד מספר שנים ילמדו עליהם רק בשיעורי טבע, לצד הדינזואורים וחיות אחרות שנכחדו.

להציל את חילזון הגלפגוס

על-אף שאירגון השימור הבינלאומי אוסף את נתוניו מכל העולם, השנה הוא בחר לשים דגש על איים מיושבים, כמו איי-הוואי ואיי-סיישל, בהם מגוון ענק של יונקים, חרקים וצמחים, שלטענתם עומדים בפני עתיד שחור.
כבר היום, מתוך 125 זנים של חיות וצמחים הקיימים רק באיי-הוואי, 85 נמצאים בסכנה. הרשימה מחולקת לתתי רשימות – זנים הנמצאים בסכנה קריטית לקיומם, זנים הנמצאים בסכנה לקיומם, וזנים שקיומם נמצא כעת תחת איום (אבל עדיין לא בסכנה מיידית).

אתמול, שעות לאחר פרסום הרשימה השנתית, התעוררה השאלה הצינית: “מי מהיר יותר, ארנב הריבריין או חילזון גלפגוס?”. במילים אחרות, מי מהשניים ייכחד קודם. שתי החיות “התקדמו” השנה לקטגוריית הסכנה הקריטית וסיכוי סביר שאם תנאי המחייה שלהם לא יישתנו בקרוב, הם ייכחדו.
ארנב הריבריין הוא בעל אוזניים ארוכות במיוחד, פס שחור על הלסת התחתונה וזנב שעיר, כהה וצמרירי, הבולט לעין כשהוא קופץ. כבר עכשיו נחשבת חיה זו לאחת מהנדירות בעולם, מאחר שנקבת הארנב יכולה להמליט צאצא אחד בשנה, ובסך-הכל ארבעה במהלך כל חייה.
כיום יש בעולם כ-250 זוגות פוריים, אך המספר צונח בהדרגה. מלכ ודות, חתולי-בר וכלבי-בר ממשיכים לפגוע בארנב הנדיר ולהוריד בהדרגה את מספרו.

גם חילזון הגלפגוס נמצא בסכנה קריטית. למעשה, יש לחילזון זה 49 תתי-זנים, וייתכן שחלקם כבר אינם קיימים. הרכיכה הקטנה נאספה פעם על-יד צ'ארלס דרווין עצמו, והיוותה סימן ליכולת קיום והישרדות מרשימה לאחר ששרדה התפרצויות געשיות ושטפונות קשים במהלך אלפי שנות קיומה. אבל נוכחותם של זנים פולשניים, כמו עיזים וחזירים, מאיימים על קיומה, אומרים מומחים מאירגון השימור. רוב החיות הפולשות הוחדרו לאיים באופן מלאכותי על-ידי בני-אדם ב-200 השנה האחרונות.
כמו החילזון והארנבת, גם יצורי הים אינם בטוחים בכלל. דג-החתול המקונגי הענק הנמצא בדרום-אסיה,אחד מדגי-הים הענקיים בעולם, “שודרג” גם הוא לרשימת הנמצאים תחת סכנת קיום קריטית. דג-חתול משופם זה יכול להגיע לגודל של שלושה מטרים ולמשקל של 300 קילוגרם. הוא סובל מדיג מוגזם, אובדן איזורי מחיה והרס וחסימה של צירי הנדידה המרכזיים בגלל בנייה של סכרים תת-מימיים. אוכלוסיית הדגים האלו קטנה ב-80 אחוז רק ב-12 השנה האחרונות, וקצב הקטל רק גדל.

רק בגני-החיות

שלא תטעו, הצרות לא נמצאות רק רחוק מאיתנו. גם דולפין קצר-חרטום החי במימי ים-התיכון נוסף השנה לרשימה, לאחר שאוכלוסייתו הצטמצמה ב-50 אחוז ב-30 השנה האחרונות. הדולפין מתקשה להתקיים כי הדגים ממנו הוא ניזון נעלמים בהדרגה בגלל זיהום המים.
מהי הסיבה המרכזית לפגיעה באוכלוסיית בעלי-החיים והצמחים? צדקתם. אנחנו. כמעט כל מה שבני-אדם עושים, החל מכריתת יערות, הרחבת ערים, חקלאות, דיג, שאיבת מים, זיהום וציד, יוצרים איום ממשי למגוון הטבעי של יצורי העולם.
“פעילות אנושית היא אולי האיום המרכזי לקיומם של כל הזנים”, אומר אכים סטיינר, מנכ”ל אירגון השימור הבינלאומי, “אבל בידי בני-האדם גם הכוח לשקם אותם”.

אולם בינתיים נראה כי אנחנו הולכים בכיוון ההפוך. על-פי המספרים שמציגה הרשימה האדומה, ב-500 השנה האחרונות נעלמו מהעולם 762 מיני צמחים ובעלי-חיים. חוץ מהם, ישנם עוד 58 מינים שניתן למצוא היום רק בשבי (בגני-חיות ובמכוני מחקר, למשל).
צב-המים של איי-סיישל הפסיד בקרב השנה. אפילו צב-מים אחד לא שרד, ובכך הוא מצטרף לרשימת המינים הנכחדים מפני כדור-הארץ. אם לא ביקרתם מעולם באיים וזכיתם לראות צב כזה – מעכשיו תוכלו לראותו רק בתמונות.

גם העצים לא שורדים

ומה קורה בעולם הצומח? קחו לדוגמה את שני הצמחים הבאים, שהיו אופייניים

לאיי-הוואי ונכנסו השנה לרשימת הנכחדים: Clermonteia Peleaneהפרחוני ו- Cyanea Superbaממשפחת הדקלים. שניהם היו בשנה שעברה ברשימת הזנים בסכנה קריטית ולא שרדו. הוכחה לכך ששיבוץ ברשימת הזנים תחת הגדרה “סכנה קריטית”, הוא סוג של נבואה מעוררת דאגה. חוץ מהם, עוד שמונה זנים נוספו לרשימת נכחדים של השנה, ביניהם גם תולעת אוסטרלית קטנה שנצפתה באחרונה ב-71'

כבר השבוע ירד עוד שם אחד מרשימת המלאי העולמית – עץ הזית סנט-הלנה. נכחד כל הנראה בשבוע האחרון. עליו של העץ האחרון שבני-אדם מודעים לקיומו באי סנט-הלנה הדרום-אטלנטי קמלו ממש בימים האחרונים ופשוט מתו.
לפעמים יש גם חדשות טובות. באופן מפתיע, גם זנים שהוצאו מרשימת האיום ונכנסו לרשימת הנכחדים, מצאו את עצמם לפעמים חוזרים בחזרה לרשימת המאויימים. שינויים כימיים, גלגולי חיים מפתיעים או זיהוי בתי-גידול חדשים שלא היו מוכרים עד כה, יכולים להביא לכך שצמח או בעל-חיים שנחשב כאבד מהעולם, יחזור פתאום להיחשב כקיים.

אירגון השימור הבינלאומי מסביר שעל-מנת להגדיר זן מסוי ים כזן נכחד, צריך שלא יהיה כל מקום לספק שהפרט האחרון שנשאר מזן זה מת. משמעות הדבר, שמחקרים על בני המין הנכחד נערכו באיזורי הגידול או המחייה באופן קבוע ולאורך זמן ושמחקרים אלה לא הצליחו לאתר עוד נציגים אחרונים מאותו הזן.
יחד עם זאת ולמרות הקפדנות היתרה שנוקט האירגון, 11 זנים של בעלי-חיים וצמחים שהוגדרו בעבר כ”נכחדים”, התגלו מחדש השנה. בין השבים לשורותינו נמצא גם עש הספינקס הירוק, שמקורו מהוואי. ככל הנראה, עש זה הוגדר באופן זה בגלל הקושי הרב למצוא את בני-משפחתו.

ייעלמו לפני שנכיר אותם זוהי הסיבה העיקרית, מסבירים באירגון השימור, שקשה להשוות את הרשימה של השנה לשנים קודמות. אמנם בשנה שעברה רשימת הזנים בסכנה היתה קטנה ביותר מאלף (11,167 בסך-הכל), אבל יש לקחת בחשבון שזנים חדשים מתגלים מדי יום, ואילו זנים ישנים מחליפים את מיקומם ברשימה.
7,000 חוקרים מטעם האירגון המרושתים על כל העולם גיבשו את הרשימה האדומה. הם חקרו למעלה מ-18,000 זנים ותת-זנים הפרושים על מאות מדינות. המספר אולי נשמע גדול, אבל יש לקחת בחשבון שההערכה היא כי יש בעולם למעלה מ-14 מיליון זנים של צמחים ובעלי-חיים, מתוכם תועדו על-ידי בני-אדם רק כמיליון ו-750 אלף זנים. ייתכן ורבים מהזנים ייכחדו עוד לפני שבכלל נזהה אותם.

אירגון השימור אומר שקצב ההכחדה היום גבוה פי 1,000 עד 10,000 ממה שהוא צריך להיות, תחת נסיבות טבעיות של חוקי הטבע וההישרדות. משמעות הדבר היא, שעד המאה הבאה יעלמו רבים מהשכנים שלנו. חלקם כאן עוד הרבה לפנינו.

מיני חי וצומח שנמצאים בסכנת הכחדה

הבנה סנט הלנה

שיח בסכנת הכחדה חמורה שנמצא באי סנט הלנה. נעלם כמעט לחלוטין במאה ה- 18 בגלל רעיית עיזים שאכלו אותו. כיום נותרו שיחים בודדים בטבע

טמרין הארי המוזהב

חי בברזיל. מוגדר כבע”ח בסכנת הכחדה, אך יש שיפור במצבו בגלל מאמצי שימור. כיום בטבע יותר 1,000-מ פרטים, אך בית הגידול הטבעי שלו נהרס.

דולפין מצוי ים-תיכוני

תת מין הנפוץ באזורים רבים (גם בחופי ישראל). אוכלוסייתו בים התיכון הצטמקה בחצי בעשורים האחרונים עקב זיהום סביבתי וירידה בכמויות מזון כתוצאה מדיג

אלבטרוס שחור גבה

כל 21 מיני האלבטרוסים בעולם בסכנת הכחדה. הגורם העיקרי להיעלמותם: קרסים שמשליכים הדייגים שהעופות נלכדים בהם ומתים

דג חתול ענק

דג מים מתוקים מהגדולים בעולם שחי בווייטנאם. בסכנת הכחדה חמורה עקב סכרים שמשבשים את תנועתו וכריתת יערות שהגבירה סחף לנהר

מאוי הספירומניה

שיח קטן מהוואי שנמצא בסכנת הכחדה חמורה. כיום נותרו פחות מ-25 שיחים בטבע. בין הגורמים להיעלמותו: חזירי בר שרומסים ואוכלים את הצמח

נמצאים בסכנה ברורה ומיידית

(רותי רוסו, מעריב)

אליגטור סיני
זהו אחד מזני התנינים שניצב בפני סכנת ההכחדה החמורה ביותר. מדובר בזוחל קטן יחסית, שמגיע לאורך של עד שני מטרים. התנין הסיני מבלה חלק ניכר מן השנה במאורה. האיום הגדול ביותר על זן זה בא מאיכרים מקומיים שהורגים אותו ומשמידים את מאורתו משום שהיא מזיקה לאדמה החקלאית.
* עטלף הפירות מהאי בונין

נמצא במספרים קטנים מאוד בחמישה איים יפניים קטנים ומרוחקים. נמצא בסכנת הכחדה חמורה בשל ציד וכן בשל תהליך של הכחדת יערות באיים, שאינו מותיר לו מרחב מחייה. ב-'96 הוגדר ברשימת הזנים הפגיעים, ותוך 6 שנים הוא “קפץ” לרשימת הזנים שנמצאים בסכנה קריטית.
* נשר פיליפיני

אוכלוסיית הנשרים הפיליפינים מוערכת בכ-350 עד 650 נשרים. אחת הבעיות החמורות שמאיימות על קיומו של זן זה היא הכחדת היערות שהם מרחב המחייה שלהם. כדי להגן עליהם נחקקו בפיליפינים תקנות האוסרות על ציד של הזן הזה ומגנות על הקינים שלו וכן הוחל בקמפיין ציבורי למען הצלתם. הצלת הזן הזה תלויה רק באכיפה קשה של התקנות הללו ובשימור היערות באיזור.

גם בארץ: 170 מינים בסכנת הכחדה

(מעריב)

מה משותף לצב-הים הירוק, הנמר, צפע-החרמון, סנאי-הזהב, חתול-החולות, הבז-האדום והעורב-השחור? כולם מצאו מקום מדאיג ברשימת המינים הנמצאים בסכנת הכחדה בישראל. לצערם הרב של חובבי הטבע המקומיים, גם לארצנו הקטנטונת יש רשימה אדומה שהולכת וגדלה, כזו שיכולה למלא ספר שלם.

בתחילת השנה פירסמו רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע את “הספר האדום” – גירסה מקבילה לרשימות האדומות שמפרסם האירגון העולמי לשמירת טבע. במבט ראשון נראה הספר כמו עוד מגדיר בעלי-חיים, אלא שהפעם מדובר ברשימת חיות שאו-טו-טו ייעלמו מהנוף הארצישראלי. 170 מינים של בעלי-חוליות (חולייתנים) החיים בישראל נמצאים בימים אלה בסכנת הכחדה (מתוך 450 מינים).
העובדה שיש כל-כך הרבה בעלי-חיים הנמצאים בסכנה על פיסת שטח קטנה כמו ישראל, הופכת כל צעד לקריטי במונחים של שמירת טבע. כל שכונה חדשה שנבנית או דיונת חול שנהרסת עלולה לפגוע במארג חיים שלם.
אחת החיות היותר מוכרות ברשימה היא הלוטרה. כיום נותרו קצת פחות מ-100 לוטרות בכל רחבי הארץ. הלוטרות היו שכיחות ביותר בנחלי החוף ובאגם החולה אך ניצודו בהמוניהן בגלל פרוותן.
עמית דולב, מנהל מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע ואחד מעורכי הספר: “אנחנו מזהים את הבעיות בין השורות ומנסים לטפל במינים הבעיתיים ביותר, בדגש על מינים יחודיים לישראל. במקביל, אנחנו עושים ניסיון למנוע הרס לבתי הגידול באופן כללי. הרגישות בארץ היא גדולה, כי למרות העושר מדובר במספרים של אוכלוסיות קטנות. אם ניקח את אוכלוסיית הנמרים כדוגמה, פעם היתה לנו אינפלציה של 15 נמרים. בארץ זה נחשב ליותר מדי, אבל באופן אבסולוטי זה נתון קטן מאוד וכל פרט הוא חשוב”