סיקור מקיף

דארווין עדיין רלוונטי

אמר נילס אלדגרידג', פאלאונתולוג במוזיאון האמריקני להסטוריה של הטבע בניו יורק, ואוצר תערוכת דארווין הסובבת את העולם משנת 2005 בהרצאה שנתן באוניברסיטת מדינת ניו יורק בניו פאלץ

נילס אלדרידג' (משמאל) מהמוזיאון לטבע בניו יורק וגלן גהר מהמחלקה לאבולוציה באוניברסיטת מדינת ניו יורק בניו פאלץ מציינים את יום הולדתו ה-201 של צ'ארלס דארווין
נילס אלדרידג' (משמאל) מהמוזיאון לטבע בניו יורק וגלן גהר מהמחלקה לאבולוציה באוניברסיטת מדינת ניו יורק בניו פאלץ מציינים את יום הולדתו ה-201 של צ'ארלס דארווין
זוהרם של מרבית האינטלקטואלים הגדולים של המאה ה-19 כגון צ'ארלס דיקנס, זיגמונד פרויד וקארל מרקס הועם באלף החדש, ואולם נילס אלדרידג' מאמין שצ'ארלס דארווין שונה מהם.

אלדרידג', פלאונטולוג במוזיאון האמריקני להסטוריה של הטבע בניו יורק ואוצר תערוכת דארווין הסובבת את העולם משנת 2004, ביקר באוניברסיטת מדינת ניו יורק בניו פאלץ לרגל ציון יום הולדתו ה-201 של צ'ארלס דארווין והרצה על הנושא כיצד הגיע דארווין לתורת האבולוציה והשלכות המהלך הזה.
במהלך ההרצאה הסביר אלדרידג' כי דארווין נשאר רלוונטי משום שעבודתו חייבה את השומעים לחשוב מחדש על התשובות לשאלות כגון 'מי אני?' 'מאיפה הגעתי?' כיצד אני מתאים לעולם?', שאלות שהחברה שלנו עדיין מתמודדת עמן. אמר.

אלדרידג' תיאר את עבודתו של דארווין כ"דוגמה מאלפת כיצד אנשים מבצעים עבודה מדעית". מרבית ההרצאה התמקדה בעבודתו המוקדמת של דארווין וחייו על סיפון הספינה ביגל. "הנרטיב הנפוץ אודות דארווין מתמקד במסעו לאיי הגלפגוס", אמר גלן גהר, מנהל המחלקה ללימודי אבולוציה באוני' ניו יורק בניו פאלץ. ואולם הרצאתו של אלדרידג' התמקדה דווקא בחלקים אחרים של המסע – בתצפיות שערך דארווין בדרום אמריקה ואשר קיבל מהן תובנות.

לאחר שדארווין השלים את לימודיו בקיימברידג' ב-1831, הוא הוזמן לשמש ללא תשלום כאיש הטבע של הספינה ביגל במסעה למפות את איזור החופים של דרום אמריקה, אמר אלדרידג'. למרות היותו נוטה לחלות במחלת ים, דארווין קיבל על עצמו את המשימה.

אלדרידג' שקרא את יומנו של דארווין ואת המכתבים ששלח מהמסע אמר כי בשלב מוקדם של המסע הוא השווה מאובנים לבעלי חיים החיים היום, ולמד אודות המגוון הביולוגי ביערות הגשם בחוף האטלנטי של דרום אמריקה. לאחר שהצוות "לקח בשבי" פשוטו כמשמעו ארבעה ילידים בארץ האש הוא ניסה להשתמש בשיטה גם על ארבעת הילידים. השיעור שלמד היה שלא משנה מהו ההבדל הגזעי בין אנשים, כל בני האדם "דומים באופן בסיסי".

מהערותיו של דארווין נראה כי זרעי תיאורית האבולוציה נזרעו כאשר דארווין השווה מאובנים של ארנבת ממין נכחד לארנבת מודרנית בפטגוניה וקבע כי הם שייכים לאותו סוג. אלדרידג' אמר כי הוכיח שלא נותרו קרובים חיים של בעל חיים שנכחד באותו הזמן. ליד באהיה בלנקה, באמצע שנות השלושים של המאה ה-19, חקר דארווין מאובנים נוספים ומצא עצמות של גליפטודון נכחד, שקישר לארמדילו המודרני, וכן של עצלן ענק שנכחד שקישר לעצלן המודרני של היום.

הרעיון התגבש עוד יותר ב-1835 כאשר דארווין סייר באיי הגלפגוס וראה כיצד העופות התפצלו למינים שונים וכי העופות והצבים ושאר בעלי החיים החליפו זה את זה באיים שונים.

ואולם בין סיום מסע הביגל ב-1836 ועד פרסום מוצא המינים ב-1859, דארווין חשש מפרסום רעיונותיו. "זה כמו שמישהו יידע היום את המתכון של פצצת אטום" אמר אלדרידג' שהוסיף כי הוא הבין איזו השפעה תהיה לפרסום על החברה.

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. רלוונטי אמרתם???

    סופר רלונטי!

    אדם זה , "שרה עם אלוהים ויוכל".

    מאז תגליותיו יש גם רלונטיות לברכת הבוקר "ברוך אתה אדוני פוקח עוורים"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן