על מספר עובדות ותצפיות שמראות איך עובדת האבולוציה
איי הגלפגוס שימשו עבור דארווין השראה לרעיון האבולוציה. בגלל המיגוון הביולוגי הגדול של מינים במס' סוגים קטן, כאשר הסוג המיצג היה פרושים: בגלל תנאים שונים בכל אי התפתחו הפרושים למינים רבים שהותאמו לסביבה הייחודית. ההבדלים בין המינים השונים ניתנים להבחנה גם ע”י מי שאינו “מומחה” וכאשר בודקים את בתי הגידול ותנאי הסביבה נוכחים איך בכל אי פותחו יכולות שיאפשרו לפרושים להמשיך ולהתקיים, יכולות שמבוטאות בתכונות מורפולוגיות שונות, תכונות שגרמו להיווצרות מינים חדשים.
לאחרונה ראו חוקרים את האבולוציה בהיתהוותה : החוקרים פיטר ורוזמרי גרנט (GrantI) פרסמו בכתב העת סיינס את ממצאי מחקרם באי קטן ששמו דפנה מייג'ור (Daphne Major), באי התקיים הפרוש 'פ' בעיקר מזרעי שיח קוצני. הזרעים שהיו גדולים יחסית סיפקו קיום סביר לבעלי המקור הגדול יותר, בשנים אחרונות חדרו לאי פרושים ממין המכונה 'מ' ואלה התחרו על מקורות המזון. מקור גדול יותר נתן לפרוש 'מ' יתרון. לפעמים בוקעים (בקיני פרוש 'פ') “בטעות” גוזלים בעלי מקור קטן יותר. בתנאים שהיו עד להגעת פרוש 'מ' היו גוזלים כאלה בעמדה נחותה וסיכויי קיומם היו מועטים, אבל בגלל התחרות מצד פרוש 'מ' הצליחו גוזלים בעלי מקור קטן להגיע לזרעים קטנים (זרעים שלא היו מושגים ע”י בעלי מקור גדול). הצלחה זאת נתנה להם יתרון, יתרון שהביא לריבוי פרוש 'פ' בעלי מקור קטן וכך במשך זמן קצר (עשר שנים) פיתח פרוש 'פ' אפיונים מורפולוגיים (צורתיים) שאולי ברבות הימים יהוו מין חדש.
על ההתחממות העולמית והשפעתה על עולם החי והצומח נכתב רבות. מקובל על הביולוגים כי הגורם לתחילת: הנצת עלים, פריחת פרחים, תחילת קינון, נדידת ציפרים ןאפילו
כניסה לשנת חורף, לכל אלה הסמן העיקרי הוא אורך היום (photoperiod). כלומר העולם הביולוגי מכוון שעונו על פי אורך היום. כאשר עד לפני זמן לא רב אורך היום היה מקביל לעליית הטמפרטורות וכך מי שכיוון את פריחתו, יקיצתו, תחילת נדידתו, לאורך היום היה מתוגמל בטמפרטורות שמתאימות לפעילות.
בגלל ההתחממות העולמית “התבלבלו היוצרות” וההתאמה בין אורך היום להתחממות אינה כשהייתה. הראשונים שמגיבים לשינוי הם צמחים חד שנתיים וחרקים. אלה כאלה מתרבים בכמויות גדולות, ודורותיהם קצרים. כלומר בכל דור יש צאצאים רבים, כאשר אצל מס' צאצאים השעון הביולוגי “מקדים”, הרי זו תקלה, תקלה שבתנאים רגילים היתה גורמת להכחדתם, אבל כאשר חם יותר הרי התקלה היא יתרון שכן הצמחים שהנצו נהנים מתנאים משופרים והחרקים שבקעו נהנים ממזון רב ללא תחרות וכך צמחים חד שנתיים וחרקים יהיו הראשונים שייהנו, הראשונים שיותאמו לתנאים החדשים.
שונה יהיה המצב אצל מינים שמיתרבים לאט. ככל שמספר הצאצאים בכל דור קטן, ככל שהדורות ארוכים יותר כך יידרש למין יותר זמן להסתגל לשינויים. אחת הארצות בה נוח למדוד את השפעת ההתחממות היא אנגליה. בגלל היותה אי מבודד יחסית ניתן למדוד את השנויים החלים במגוון הביולוגי ובהתנהגות מינים שונים. ואכן סקר שנערך לבדיקת השפעת ההתחממות על ציפורים נודדות שמקייצות/דוגרות באי הבריטי הראה תוצאות מפתיעות. ההנחה הראשונית היתה כי ככל שמסלול הנדידה ארוך כך תארך ההסתגלות. לשמחת הסוקרים הסתבר כי ההנחה היתה לא מדויקת. נראה כי הצורך לתאם הגעה לאזורי הקינון עם שפע מזון / חרקים מהווה לחץ (אבולוציוני) חזק מהצורך להישמע לשעון הביולוגי. הסיבה נעוצה אולי בכך שההתחממות היא עולמית כלומר גם איזורי החריפה של הציפורים מתחממים והתחממות זאת מהווה גורם שמשפיע על השעון הביולוגי ודוחף את הציפורים לעזוב את איזורי חריפתם מוקדם?
במבט אבולוציוני, שוב, יתכן כי צעירים / גוזלים ש”שעונם אינו מכוון כיאות” חוזרים מוקדם, להם כמובן יתרון, ולכן יעמידו יותר צאצאים (ששעונם מקדים) ואלה יהוו את דור ההמשך וכך תקלה לכאורה מאפשרת התאמה לתנאים משתנים. הסקר הראה כי ציפורים “מרחיקות נדוד” מגיעות לאיזורי קינון (באירופה) כעשרה ימים מוקדם ממה שהיה ידוע עד כה.
כמובן שיחסית לצמחים חד שנתיים ולחרקים הריבוי הטבעי אצל ציפורים איטי מאד ולכן יחד עם העובדה שציפורים מגיעות מוקדם יותר, ישנה ירידה חדה ומדאיגה במספרי הציפורים. עמיתי וידידי דר' יוסף ראובן, האחראי על תחנת הטיבוע באילת סגר את התחנה שבועיים מוקדם מהמקובל, בגלל מס' נמוך מאד של ציפורים ש”נלכדו”. ברור כי אין באפשרות האבולוציה של הציפורים לעמוד בקצב השינויים ולכן יש פחות ציפורים, אבל ניתן לקוות כי אחת הסיבות למספר הנמוך היא העובדה שציפורים מתחילות את נדידתם מוקדם מהמקובל כלומר לפני שמתחילה פעילות התחנה?
כך או אחרת בגלל השינויים המהירים בתנאים הסביבתיים ניתנת לנו ההזדמנות הנדירה לראות את דרכיה המופלאות של האבולוציה!
ד'ר אסף רוזנטל
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה
0505640309 / 077-6172298 לפרטים טל'
דוא'ל [email protected]
