תוצאות חיפוש עבור: חומר אפל – עמוד 7

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

עירוי-דם לכוכבים זקנים

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

גלקסיות גדולות בולעות את שכנותיהן הקטנות

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

היקום שטוח – ימשיך להתפשט לנצח

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

אפשר עוד למצוא את התנ"ך האבוד

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

אור חדש על חורים שחורים

בועות מעל ומתחת לגלגסיית שביל החלב. איור: טלסקופ פרמי באתר נאס"א

עננים קרים “בלתי אפשריים” בתוך בועות פרמי הנמצאות מעל ומתחת לשביל החלב

גילוי עננים צפופים של מימן ניטרלי במרכז המבנים העצומים מאתגר את ההשערה על גיל ויציבות בועות פרמי
תנודות אקוסטיות של באריונים (BAOs) – ה"צליל של המפץ הגדול" – תומכות ברעיון של ריק מקומי. קרדיט: גבריאלה סקרה, מכון פרימטר

השערה חדשה: יתכן שכדור הארץ נמצא בתוך בועה קוסמית ענקית שמעוותת את היקום

על פי השערה חדשה של אסטרונומים, ייתכן שכדור הארץ — וכל גלקסיית שביל החלב — שוכנים בתוך אזור חלול ענק ודל-חומר בקוטר של כמיליארד שנות אור. אזור זה יוצר אשליה
כפיל AI יבחן תרופות מותאמות אישית. המחשה: depositphotos.com

כפיל AI אישי ינבא מחלות – ויעזור למנוע אותן

על בסיס מאגר המידע המתקדם של פרויקט הפנוטיפ האנושי ומודלים של בינה מלאכותית, יצרו מדעני מכון ויצמן למדע ״תאום דיגיטלי״ שיסייע לחזות את העתיד הרפואי של כל משתתף ומשתתפת
איזור יצירת כוכבים. המחשה: depositphotos.com

חוקרי פלזמה חשפו מנגנון חדש להיווצרות כוכבי לכת

רעידות בלתי סימטריות בדיסקות פלזמה עשויות להסביר כיצד מתהווים כוכבי לכת סביב כוכבים ושחוריים על־מסיביים
האם CHATGPT משפיע על המוח?

מחקר מ-MIT מזהיר: שימוש מופרז בצ'אט-GPT עלול לפגוע בקישוריות המוחית ובחשיבה ביקורתית

מחקר חדש חושף ירידה דרמטית בפעילות מוחית בקרב משתמשי בינה מלאכותית בכתיבה – ומעלה חשש מהשפעות עמוקות על החינוך, הזיכרון והעצמאות המחשבתית של הדור הבא
שביל החלב מרחפת בשמיים הבהירים מעל המצפה הבין-אמריקני סרו טולולו בצ'ילה. קרדיט: Nicole Firestone/Rutgers University

בייבי בום קוסמי: אסטרונומים תפסו גלקסיות ניצתות בפעם הראשונה

מדענים חשפו גלקסיות עתיקות ברגעי פרץ יצירת הכוכבים הראשון שלהן – תגלית המספקת הצצה נדירה לפרק המוקדם ביותר בתולדות גלקסיות כמו שביל החלב
העתיד האפשרי שלנו: שלושה תרחישים למפגש עתידי בין גלקסיות שביל החלב ואנדרומדה: למעלה משמאל: שתי הגלקסיות חולפות זו על פני זו במרחק של מיליון שנות אור. למעלה מימין: כשהמרחק ביניהן מצטמצם ל-500 אלף שנות אור, החיכוך שמפעילה החומר האפל גורם להן להתקרב למפגש קרוב. למטה: מרחק של 100 אלף שנות אור מוביל להתנגשות. (באדיבות: NASA / ESA)

ייתכן שגלקסיית אנדרומדה לא תתנגש בשביל החלב – בניגוד למה שחשבנו

מחקר חדש המבוסס על נתוני החללית Gaia מעלה אפשרות: ההתנגשות הגלקטית הצפויה עשויה לא להתרחש כלל, או לפחות להידחות משמעותית.
איור אומנותי של רשת נוירונים המחברת בין התצפיות (משמאל) למודלים (מימין). קרדיט: EHT Collaboration / Janssen et al.

בינה מלאכותית ומיחשוב מבוזר עתיר תפוקה חושפים את סודות החור השחור של שביל החלב

שילוב של רשת נוירונים בייסיאנית עם מיליוני סימולציות ממוחשבות איפשר לקבוע כי החור השחור במרכז הגלקסיה מסתובב כמעט במהירות המרבית – בזכות תשתית חישוב שפותחה על ידי פרופ' מירון ליבני
הצד החיצוני של ניסוי אטלס ב-CERN. המחשה: depositphotos.com

פרס Breakthrough היוקרתי חולק השנה לניסוי אטלס במאיץ החלקיקים בסרן ששותפים לו כמאה חוקרים ישראליים

בניסוי ATLAS שותפות ארבע קבוצות מישראל, המונות כ-100 חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון

קוד היקום – האם הטבע בוחר תמיד במסלול הקצר ביותר? מאמר והזמנה להרצאה

האם הטבע בוחר תמיד במסלול הקצר ביותר? מהפילוסופיה של אריסטו, דרך תגליותיהם של הרון, פרמה וניוטון, ועד לפרשנות המהפכנית של ריצ'רד פיינמן במכניקת הקוונטים, מסתבר שהטבע פועל לפי עיקרון פשוט
אוקלידס הוא טלסקופ חלל אירופי ששוגר ב-2023 כדי למפות את הגאומטריה של היקום ולחקור את טיבם המסתורי של החומר האפל והאנרגיה האפלה על ידי צילום תמונות ברזולוציה גבוהה של מיליארדי גלקסיות. קרדיט: ESA

ייתכן שהיקום אינו אחיד – אוקלידס יתחקה אחר הטיות כיווניות

מדענים משתמשים בעיוותים קוסמיים באור כדי לבדוק רעיון נועז: ייתכן שהעולם לא סימטרי כפי שסבורים מזמן. אם אוקלידס יאתר את הדפוסים מהסוג הנכון, הוא יוכל לגלות כיוון או הטיה נסתרים
אירוע ChipEx 2024 בתל אביב. צילום: ניב קנטור

תעשיית השבבים הישראלית מוכיחה את חוסנה ומקומה בתעשייה העולמית

כבכל שנה הכנס הבינלאומי השנתי ChipEx2025 יתקיים בתל אביב בהשתתפות בכירים מהחברות המובילות בעולם: TSMC, סמסונג, אמזון, אנבידיה ואפל. במוקד השנה: מקומה של הבינה המלאכותית בתעשיית השבבים
כדור הארץ מוקף בפלסמה מפולסר רחוק. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

סופות פלזמה נמצאו בחלל סביב כדור הארץ שאמור להיות ריק

על ידי ניתוח של פולסר מנצנץ, מדענים מיפו גושי פלזמה וגל הלם קשתי בבהירות חסרת תקדים, והפכו על פניה את ההנחה שהשכונה הבין-כוכבית המקומית שלנו רגועה
לילה מלא כוכבים. המחשה: depositphotos.com

נצנץ כוכב קטן

מה הם הכוכבים? מדוע הם מנצנצים? ואיך נוכל לזהות בשמיים זרועי הכוכבים את כוכבי הלכת הקרובים אלינו ביותר?
הדיסק של הפלזמה החמה המקיף את סגיטריה A* – החור השחור המרכזי של שביל החלב – מהבהב ומבעבע כל הזמן, כפי שמוצג באיור של האמן. קרדיט: NASA, ESA, CSA, ראלף קרופפורד (STScI)

החור השחור שבמרכז שביל החלב איננו נח – הוא מבעבע כל הזמן

תצפיות ארוכות טווח בג'יימס ווב חושפות שינויים דינמיים בדיסק הפלזמה הסובב את סגיטריה A*
האיור הזה מראה שחזור איך גלקסיית נצנוץ הגחלילית נראתה בערך 600 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול ללא המתיחה והעיוות בגלל העידוש הכבידתי. הוא מבוסס על תמונות ונתונים מווב. קרדיט: ASA, ESA, CSA, Ralf Crawford (STScI), Lamiya Mowla (Wellesley College), Guillaume Desprez (Saint Mary’s University)

טלסקופ ווב מגלה את התאומה הקדומה של שביל החלב מנצנצת מהשחר הקוסמי

הגלקסיה "נצנוץ הגחלילית", שהתגלתה על ידי טלסקופ החלל ג'יימס ווב, התקיימה רק 600 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול – עם מסה הדומה לשביל החלב הצעיר. עידוש כבידתי איפשר תצפית חסרת
המשוואה (E = mc^2) של איינשטיין מתארת את הקשר בין מסה ואנרגיה. המחשה: depositphotos.com

לכבוד יום הולדתו של אלברט איינשטיין: האור – גלים או חלקיקים?

מתוך הפרק "שנת הפלאות" מספרו של פרופ' חנוך גוטפרוינד: אלברט איינשטיין יוצר תמונת עולם
איור אמן של החללית SPHEREx .איור: NASA/JPL-Caltech

נאס"א משגרת את SPHEREx, טלסקופ חלל שאולי יכתוב מחדש את סיפור מקור היקום

הטלסקופ SPHEREx ייצור את המפה הכי צבעונית אי פעם של כל השמיים. השיגור בסוף השבוע ממרכז החלל ונדנברג בקליפורניה, על גבי משגר פאלקון 9 של ספייס אקס
פרופסור ארז עציון. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: הסודות של מאיץ החלקיקים CERN

מתוך סדרת הפודקאסטים "תל אביב 360" (עברית)
בשנים האחרונות ישראל מייבאת כ-60 אחוז מצריכת העגבניות בחודשים שלאחר שיא הקיץ. שוק אוכל בתל אביב. המחשה: depositphotos.com

החיידק שמציל את הסלט

משבר האקלים והיקפי הייבוא הגדלים מאיימים על העגבנייה הישראלית. מחקר פורץ דרך מציע פתרון טבעי ויעיל: שימוש בחיידקים
טסרקט (קובייה ארבעה-ממדית) וה"צל" שהוא מטיל על מישור - הקוואזי-גביש שגילה שכטמן. לדברי פרופ' ברטל, "העובדה שקוואזי-גביש הוא "צל" של גביש מחזורי במימד גבוה אינה חדשה לכשעצמה. אנחנו גילינו שההטלה היא לא רק של אלא גם של תכונות טופולוגיות כמו חורים, עיוותים או מערבולות". איור: Florian Sterl, Sterltech Optics

ד"ש מהממד הרביעי: חוקרי הטכניון חושפים פריצת דרך חדשה בתחום הקוואזי-גבישים

מחקר חדש מגלה כי הממד הרביעי מכתיב לא רק את המבנה אלא גם את התכונות הטופולוגיות של קוואזי-גבישים, ומציע הבנה מעמיקה יותר של תופעה שזיכתה את פרופ' דן שכטמן בפרס
יוליוס גמבל, 1931. מתוך ויקימדיה

אמיל יוליוס גומבל – סטטיסטיקה קטלנית

כוכבים בדיסק הדק המרכזי של שביל החלב (האזור הבוהק ביותר בתמונה זו מהחללית Gaia) מכילים יותר כוכבי לכת מאשר כוכבים שממוקמים מעל ומתחת למישור זה.

כאוס גלקטי בצהריים הקוסמי מעכב את היווצרות כוכבי הלכת בשביל החלב

תקופת שיא יצירת כוכבים, תקופת כאוס גלקטי
סצנה הומוריסטית של חמישה אנשים סביב שולחן במטבח חם ומואר.

קיצור תולדות הבינה המלאכותית

פיתוחי הצ'טבוטים שמחוללים בשנים האחרונות מהפכות בתחומים רבים בחיינו הם תולדה של פיתוחים הדרגתיים רבים, שעברו דרך רשתות עצבים, טיפול פסיכולוגי, נקניקיות (כדוגמה), שחמט ופרס נובל בפיזיקה
״שיטה זו לא פוגעת בציפור המקננת שכן היא ממשיכה בדגירה בלי לדעת שהביצים לא יבקעו" הדמיה, יוחאי רותם

קינים נגד פולשים: הדברה הומנית של מיינות

מעצב תעשייתי ישראלי פיתח קן חכם שמונע התפתחות של ביצי מיינות ללא פגיעה בציפור –האם נמצא הפתרון למיגור הציפור הפולשת הידועה לשמצה?
גלקסיות האנטנה בתהליך התנגשויות. קרדיט: NASA

כיצד התנגשויות קוסמיות יצרו את הגלקסיות הגדולות ביותר ביקום

המחקר מציע כי גלקסיות אלו נוצרו מזרימות גדולות של גז קר ומהתנגשויות בין גלקסיות ביקום הקדום, מה שהוביל ליצירת כוכבים בקצב מהיר במיוחד
מדובר בקבוצה של כימיקלים בעלי יציבות רבה מאוד בסביבה שאינם מתפרקים באופן טבעי – מה שמקנה להם את הכינוי "כימיקל הנצח". המחשה: depositphotos.com

למה החביתה של הבוקר הרסה לי את הלילה?

במים, בבגדים, באריזות ואפילו בחביתה שלכם: המקומות שבהם מסתתרים הכימיקלים העמידים מסוג PFAS, הסיבה שקשה לוותר עליהם ואיך בכל זאת אפשר להימנע מהסכנות הבריאותיות
ההיסטוריה של מדידת הטמפרטורה. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה איור מדעי

מהי טמפרטורה?

בסדרת הפוסטים הקרובה, אעסוק בפרקים נבחרים מתוך ההיסטוריה המרתקת של התרמודינמיקה. בפוסט הראשון נפתח בשאלה הבסיסית: מהי טמפרטורה?
פרופ' רון ליפשיץ. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

 פודקאסט: מבוא להתהוות והמרחב המזוסקופי | המסע שלא נגמר מהפשוט למורכב (פרק 1)

פרופ' רון ליפשיץ –בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב מתארח בפודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
פרשנות אמנותית של המערכת IRAS 04125+2902 (TIDYE-1). כוכבים צעירים כמו זה מכוסים בכתמי כוכבים – אזורים קרים יותר מפני הכוכב שסביבם. הדיסקה הפנימית מרוקנת, ומשאירה דיסקה חיצונית שלמה שיוצרת מבנה דמוי דונאט סביב הכוכב המארח. הדיסקה החיצונית כמעט מול הפנים, לעומת המסלול של כוכב הלכת סביב הכוכב שהוא מול השפה. זה מאפשר מבט לא חסום על המערכת. אם גם הדיסקה הייתה מול השפה, היא הייתה חוסמת את כוכב הלכת והכוכב המארח, ומונעת את התגלית. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt, K. Miller (Caltech/IPAC)

הגילוי של כוכב הלכת TIDYE-1, הצעיר ביותר עד כה מנפץ את התאוריות על היווצרות כוכבי לכת

חוקרים גילו את TIDYE-1, כוכב לכת צעיר בן שלושה מיליון שנים בלבד, המקיף במהירות את הכוכב שלו * דיסקה חיצונית שלמה ומסלול ייחודי חושפים את הכוכב וכוכב הלכת שלו בזכות
חור שחור מפואר עם דיסק הקצאה וגבעת חומר קוסמית.

חורים שחורים על-מסיביים קוראים תיגר על הפיזיקה כדי להפוך לענקים קוסמיים

חוקרים קישרו בין פליטות קרני רנטגן מ-21 קוואזרים רחוקים לגדילה מהירה של חורים שחורים על-מסיביים ביקום המוקדם
חיטה ואורז צמחי המזון הנפוצים בעולם. המחשה: depositphotos.com

בסוף זה הכול עניין של כימיה (פרק 1)

בסוף זה הכול עניין של כימיה (פרק 1) * כיצד מקנים לצמחי המזון עמידות למזיקים?
צביר הגלקסיות PLCK G165.7+67.0 ו-SN H0pe כפי שצולם על ידי מכשיר NIRCam בטלסקופ החלל ווב. קרדיט: NASA, ESA, CSA, STScI, ברנדה פריי (אוניברסיטת אריזונה), רוג'יר ווינדהורסט (ASU), ס. כהן (ASU), ג'ורדן סי ג'יי ד'סילבה (UWA), אנטון מ. קוקמור (STScI), ג'ייק סאמרס (ASU)

טלסקופ החלל ווב גילה סופרנובה המעדכנת את קבוע האבל – קצב התפשטות היקום

גילוי SN H0pe, סופרנובה רחוקה שנצפתה בשלושה שכפולים באמצעות עידוש כבידתי, אפשרה לחוקרים למדוד במדויק את קבוע האבל בתקופות שונות, ולחשוף תובנות לגבי קצב התפשטות היקום
עתיד העתידנות. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

עתיד המערכות האוטונומיות – ועתיד העתידנות

ד"ר רועי צזנה פיתח כלי בינה מלאכותית המחקרה תהליך המחקר של עתידנים. ספציפית, שלו עצמו. הוא מקבל כקלט המרכזי שלו את התחום שהוא אמור לחקור, ואת שנת היעד עבורה הוא
עור מלאכותי. המחשה: shutterstock

פודקאסט: חותרים למדע , פרק 9: חשמל זורם בכפות ידיך