סיקור מקיף

125 התעלומות הגדולות של עולם המדע

במלאת 125 שנה למגזין סיינס, החליטו עורכיו לפרסם את רשימת 125 השאלות המדע עדיין לא פתר: ממה עשוי היקום, למה אנחנו חולמים, מה מקור הפרחים ומה הקשר בין הגוף לנפש?

באוסף מיוחד של מאמרים שפורסמו בגליון ה-1 ביולי 2005 של כתב העת סיינס ובאתרי האינטרנט שלו חוגג המגזין 125 שנים לקיומו במבט קדימה – על החידות המאתגרות ביותר ושאלות העומדות בפני המדענים בימנו.
125 השאלות הללו יעמדו במרכז החקירה המדעית במשך רבע המאה הבאה בנושאים כמו העברת הידע הגנטי מול הסביבה תתן תשובה לכמה מהמאמרים המדעיים הקלאסיים שהשפיעו על חקר תחום אותות התא,. המדע של חקר ההזדקנות בוחן שיפורים בכמה מהשאלות שעמדו בפני חוקרי ההזדקנות. הגל הבא של השאלות המדעיות מצפה לדור המדענים הצעירים הבונים כיום את הקריירה שלהם בנסיון לענות על השאלות שהדורות הקודמים השאירו אחריהם.

מתוך 125 התעלומות שפורסמו, הצביעו העורכים על 25 תעלומות ש”יש סיכוי לפתור, או לפחות ידוע כיצד לגשת לפתרונן, ב-25 השנים הבאות”. כשירות לציבור אנו מביאים את עשרת השאלות החשובות ביותר לפי דירוג עורכי המגזין סיינס:

ממה מורכב היקום

מדידות נפרדות של מגוון תופעות מעידות על כך שהחומר מרכיב רק 30% מהתכולה של היקום (כ-5% ממנו חומר נראה והשאר חומר אפל). שאר 70 האחוזים הם כוח מסתורי הנוגד את כוח המשיכה שאנו מכנים בשם “אנרגיה אפלה”. טבעה של אותה אנרגיה אפלה נתון לויכוח והוא אחד הנושאים הפתוחים החשובים ביותר העומדים בפני המדע.

מהו הבסיס הביולוגי של ההכרה?

ההתעניינות המדעית בשאלה הותיקה והחמקמקה הזו נראית כצוברת תאוצה. עד כה, בכל אופן, למרות שפותחו תיאוריות רבות, עדיין אין די נתונים קשיחים כדי לענות על השאלה הזו.
עוד תעלומה שמדענים מקווים להתקדם בפתרונה בשנים הקרובות, לפי כתב העת, היא חלוקת התפקידים בין הגוף לנפש, בין הביולוגיה לתודעה. במאה ה-17 הכריז הוגה הדיעות הצרפתי, רנה דקארט, שהגוף והנפש נפרדים זה מזה לגמרי. ביולוגים בני ימינו החליפו את “הנפש” במושגים כמו שכל, מחשבה או תודעה, ולתפישתם, כל מה שקורה בתודעתנו נובע מתהליכים פיזיולוגיים, כימיים ומולקולריים המתרחשים במוח. זיהוי תהליכים אלה עומד במרכז המחקר בשטחי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה.

מדוע לבני האדם יש כה מעט גנים

בסוף שנות ה-90, עם פענוח גנום האדם, הופתעו הביולוגים – שציפו לגילוי רצף של כ-100 אלף גנים – לגלות שגנום האדם מכיל כ-25 אלף גנים בלבד. התגלית שלבני האדם יש פחות גנים מאשר הוערך לפני השלמת פרויקט הגנום האנושי הביאה להכרה הולכת וגוברת כי הגנום שלנו ושל שאר היונקים הרבה יותר גמיש והקשרים בין הגנים מורכבים יותלר מאשר תיארנו לעצמנו עד כה.

עד לאיזו מידה השוני הגנטי קשור לבריאות האישית?

המגוון הגנטי קשור לסיכון המוגבר ללקות במחלות כמו אלצהיימר או סרטן השד, והדבר יוצר תקווה לפיה תרופות מותאמות אישית יוכלו להיות יעילות. ואולם נבירה ב-DNA האחראי לכך, אם אכן ה-DNA אחראי לכך – והפיכת הידדע הזה לניסוי גנטי שיוכל לתת לרופאים כלי שימושי לאבחון, תחום זה נשאר אתגר למדעני העתיד.

האם חוקי הפיסיקה יאוחדו?
אף אחד לא הצליח למצוא דרך משכנעת לבנות תיאוריה יחידה הכוללת את כל החלקיקים, הכוח החזק והכוח האלקטרומגנטי, כמו גם הכבידה לחבילה אחת גדולה. ואולם הפיסיקאים הצליחו להשיג כמה רמזים, אולי המבטיחה ביותר היא תאורית מיתרי העל.

עד כמה ניתן להאריך תוחלת החיים של בני האדם?

תוחלת החיים של יצורים משמרים ועד עכברים והשלכות ממגמות תוחלת החיים בבני האדם שיכנעו מדענים רבים כי בני אדם יוכלו באורח שגרתי לחיות עד גיל 100-110. אחרים סבורים שאנחנו עדיין רחוקים מהמגבלה.

מהו המנגנון המבקר התחדשות של אברים?

רפואה רגנרטיבית- בניה מחדש של איברים ורקמות יכולה להיות המקבילה של המאה ה-21 לגילוי האנטיביוטיקה במאה ה-20. לפני שזה יוכל לקרות, החוקרים חייבים להבין את האותות המבקרים את ההתחדשות.


כיצד יכול תא עור להפוך לתא עצב?

המדענים רק החלו להבין כיצד פעולות הדדיות ורמזים מנחים את התא לעבר יעדו הסופי. הבנה כיצד כ-25 אלף הגנים האנושיים פועלים ביחד כדי ליצור רקמות ו”לצבוט” את הנכונות כדי לכוון את התפתחות התא הלא מפותח – ימשיך להעסיק את החוקרים במשך דורות.


כיצד תא סומטי אחד יכול להפוך לצמח שלם?

כמה צמחים יכולים ליצור זרעים חדשים מתוך תא סומטי יחיד, אף כי מדענים המתמחים בצמחים מבינים מעט מאוד בגורמים השולטים בתהליך. החיפוש אחר התשובה עשוי לשפוך אור על השאלה כיצד תא מת מצליח להשתקם במהלך ההתפתחות וכיצד הצמחים מצליחים לשמור על הגמישות הזו.


כיצד פועל פנימו של כדור הארץ?

40 שנים של חקר פנימו של כדור הארץ בעזרת מכשירים סיסמיים מתוכחמים, הביאו לתמונה על מורכבות של המנוע הפנימי של כדור הארץ בלי לפתור את השאלה כיצד הוא פועל. יותר מאותו הדבר ומנה גדולה של סבלנות עשויה לסייע לנו לפרק את המכונה הפלנטרית המורכבת ולמצוא כיצד היא פועלת.

האם אנו לבד ביקום?

לבדנו, בכל החלל? לא סביר. השאלה הגדולה היא, האם יהיו לנו המשאבים והטכנולוגיה הדרושה לצאת ולפגוש את היצורים האינטלגנטיים. עם מעט מזל, זה עשוי להתרחש ב-25 השנים הבאות.
בין שאר השאלות כיצד התפתחו החיים על פני כדור הארץ? (שאלה, שבגלל שלמדע אין עליה תשובה בדוקה אלא כמה תיאוריות, הופכת לכלי הניגוח של מתנגדי האבולוציה) מדוע אנו ישנים? ולמה אנו חולמים? כיצד מתעצבת האישיות שלנו? האם היקום שלנו הוא היחיד או שקיימים יקומים מקבילים.

במאמר המערכת המתלווה לפרויקט מסבירים העורכים דונלד קנדי וקולין נורמן: “החלטנו לשאול את אנשי מועצת המערכת הבכירה של סיינס, הכוללת את כל העורכים המבצעים בדיקה של המאמרים המדעיים לפני פרסומם, וכן את כל הכותבים והעורכים במגזין כדי שיציעו את הנקודות שבהן עדיין קיים פער בידע האנושי. הכלל הבסיסי היה: המדענים צריכים לתת ניחוש טוב ולענות על השאלות שיפתרו ב-25 השנים הבאות, או לפחות צריכים לדעת כיצד לנסות לפתור אותן. התכוונו לקחת 25 מההצעות הללו ולהפוך אותם לסקר של השאלות הגדולות העומדות בפני המדע. ואולם כאשר קבוצת העורכים והכתבים התיישבה לבחור את השאלות הללו, הבננו ש-25 שאלות פשוט לא יעבירו את המגוון הרחב של המחקרים בתחומים אלה העומדים בחזית המדע, כך שלבסוף סיימנו עם 125 שאלות, כך שהדבר יתאים לחגיגת יום ההולדת ה-125. של המגזין.

השאלה שבמקום ה-25 היא שאלה חשובה בפני עצמה: האם מלתוס ימשיך לטעות. השאלה הדחופה ביותר, עונים אנשי המגזין היא האם נוכל לשמור על רמת החיים הנוכחית וגם להבטיח מזון לכל הנזקקים. כיצד יוכלו בני האדם לחיות בדו קיום על כוכב הלכת בדרך שתשמור על המגוון הגנטי?

בתחום אוכלוסיית כדור הארץ, מצוטט הכומר האנגלי תומאס מלתוס, שעוד בשלהי המאה ה-18 טען שאסונות כמו רעב, מלחמות ומחלות יגבילו ויווסתו את הגידול באוכלוסייה. שתי מאות אחרי מלתוס, מספר תושבי כדור הארץ גדול פי שישה. ועדיין, לפי המגזין, השאלות עומדות בעינן: איך תישמר המערכת האקולוגית נוכח הצריכה המוגברת של משאבי הטבע – מים, עצים ודלק? האם זיהום האוויר שיוצרת תרבות הצריכה יביא בסופו של דבר גם להכחדתה? ומה יעלה בגורל האנושות אם תתממש תחזית גידול האוכלוסייה – שצפויה להגיע לעשרה מיליארד איש בשנת 2100?
עורך החדשות של כתב העת, הד”ר קולין נורמן, הסביר: “בחרנו ב-25 מתוך 125 השאלות בהתבסס על מספר קריטריונים: כמה בסיסיות השאלות הללו, כמה הטווח שלהן רחב, והאם הפתרון שלהן ישפיע גם על דיסצפלינות מדעיות אחרות. לאחדות יש השלכות יישומיות – הרכב היקום למשל. באחרים בחרנו משום שהתשובות יהיו בעלות השלכה חברתית כמו למשל מציאת תרופה יעילה לאיידס, או עד כמה הפחמן שאנחנו מפמפמים לאטמוספירה יחמם את כוכב הלכת שלנו.”
“שאלות אחדות כמו השאלה אודות הטבע של האנרגיה האפלה צפו רק לאחרונה. אחרות כמו המנגנון מאחורי התחדשות הגפיים אצל דו-חיים עוררו את המדענים במשך למעלה ממאה שנה. 25 השאלות העיקריות אינן מסודרות בסדר כל שהוא, ו-100 האחרות מסודרות באופן כללי לפי התחומים שהן מכסות.”
לדבריו נורמן, לעתים נדמה שהמדע “הביא את קץ עידן הבורות”, אך בעקיפין מלמד הפרויקט שהמדע אינו מספק תשובות מלאות, ושהחקירה המדעית עמוסת ויכוחים וחוסר ודאות.
“ייתכן שלעולם לא נמצא תשובה מלאה לחלק מהשאלות”, הודה העורך הראשי של כתב העת, פרופ' דונלד קנדי, בהודעה שנלוותה לפרסום, “אבל בדרך לעשות זאת נקדם את הידע שלנו ואת החברה”. לדבריו, “בחינת התעלומות הבולטות במדע משקפת גם את הישגיו העצומים”. ואולם היא גם מזכירה שאלה רק השאלות שהמדענים יודעים איך לשאול.
לסיכום כותבים עורכי כתב העת: “השאלות הללו אינם סקר של הבעיות החברתיות שהמדע יכול לסייע לפתור, ולא תחזית של מה עשויים המדענים להשיג. חשבו עליה כעל סקר של הבורות המדעית שלנו, אלומה רחבה של שאלות שהמדענים עצמם שואלים. כפי שהעיר תום זיגפריד במאמר המבוא “אלו הזדמנויות שצריך לנצל”.
ידען המדע והחברה
לדף הבית של רשימת השאלות באתר סיינס

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~203366507~~~127&SiteName=hayadan

46 תגובות

  1. דע מעין באת ולאן אתה

    התכתבות בתוך מכשיר אלקטרו מגנטי על הנושא

    ואיינשטיין הגה בכך והתורה כתבה על כך ומדענים היום יותר כותבים על הנושא והוא כך…
    כל מה שהגדרנו ביולוגיה זה כימיה (סאב ביולוגיה) כימיה מוגדרת מסטטיסטיקה שזה מספרים שזה מתמטיקה שהיא מוגדרת מזוויות שזה גאומטריה (מבנה הנדסי) כל מבנה הנדסי שווה מסת אנרגייה
    מה שיוכח בהמשך זה שאנחנו מבנה הנדסי מאין סוף ושהוא מהווה אין סוף אפשרויות מתוך אפשרות ראשונית גאומטרית

    נקודה קו משולש מגן-דוד מרכבה

    והכל אלקטרו מגנטי וכל הקיום תחליטו להווה מקום להתפתחות מאין סוף לאין סוף כשהמשוואה היא

    אל < אלהים

    ובגדול כל המדע הבדיוני נוסח פוקימונים צבי נינג'ה סירטי ציורי דימיון וכו'…
    כשהאפשרויות הן כהוויתו אין סוף
    בואו נאמר שהיום השיחה המדעית היא על נושאי חיי נצח התפתחות קוגניטיבית אחדות הוויתית ואהבת הבריאה

    כאן מלומדים

  2. עופר
    אני די מסכים איתך. אבל – אנחנו כן יודעים הרבה על המוח, והיום יש מיקרים שמטפלים במוח ברמה של ניורון בודד! יש רופא ישראלי שמחבר אלקטרודות לתאים בודדים, במסגרת ניתוחים שהוא עושה – והתוצאות מדהימות.
    יש עוד מיקרים – כמו מתן אפשרות לשליטה על גפיים מלאכותיים בעזרת אותות מהמוח, ואפשרות, כרגע מאד מוגבלת, לקריאת מחשבות ואפילו חלומות.
    אני לא חושב שיש היום סיבה לחשוב שיש משהו מסתורי במוח, משהו שאינו פיסיקלי.

  3. אין מיתרים!
    יש “שפירון” זהו חלקיק שלהבדיל מכל החלקיקים אין קטן ממנו והוא אינו עגול יש מספר סוגים של ה”שפירון” אבל צורתם דומה הם גם המרכיב של “החומר החסר” ביקום, הם יכולים להמצא במה שנוהגים לכנות ריק מוחלט (אין דבר כזה תמיד ימצאו “שפירונים” ) צורת השפירון הינה כצורת התווך בין שלושה כדורים וזו גם הסיבה לרנדומליות בעולם וליכולתו של חלקיק אחד לעבור דרך שני חרכים (זה לא באמת קורה אבל התוצאה מתפרשת ככזו)

  4. ניסים,
    גם אם אנו יודעים בדיוק איך עובד ניורון (ואיני יודע אם זה באמת המצב), עדיין אין לנו שמץ של מושג איך עובדים מאה מליארד נוירונים בצימוד חזק (עד רבבת קשרים הדדיים שמקיים כל אחד ואחד). יש מושג בפיזיקה שנקרא “תופעות מגיחות” emergent phenomena. המושג הזה צץ לראשונה בהקשר של הפיזיקה של המצב המוצק כשהבחינו בכל מיני תופעות שהן תוצאה של פעולה קולקטיבית של המון המון דרגות חופש מצומדות. בד”כ אי אפשר לעשות לזה רדוקציה ולעיתים מאוד מסובך להסבירן. זה קורה, למשל, בגוש של מתכת שהמבנה האטומי או המולקולרי שלו הוא פשוט ביותר. המוח מורכב לאין-שיעור מגוש של מתכת והיכולת שלנו להבין את הפיזיקה שלו משולה (איכשהו) ליכולת של האדם הפרה-היסטורי לבנות סמארטפון. אולי אף פחות. ובאמת, המערכת הפיזיקאלית הזאת בסופו של דבר מייצרת את התודעה – פסגת היצירה שאנו מכירים ומושג שלעניות דעתי הוא מעורפל ביותר מנקודת המבט של הפיזיקה.

    שמוליק, האסטרולוגיה אינה מדע. אני לא יודע מהי ועל איזה מתודה היא מבוססת אבל מדע היא ללא ספק לא. לא שמעתי אי פעם על איזשהו הישג של האסטרולוגיה, אני לא מבין את ההגיון מאחוריה ובשל כך אין לי גם כל עניין בה. אם יש מישהו שמגלה בזה עניין אז זה עניינו. אם ישאל אותי לדעתי אומר לו, ואם דעתי אינה מעניינת אותו אז זה גם טוב. יש ערך אנושי המכונה יושרה אינטלקטואלית. מי שדבק בזה יחלץ במוקדם או במאוחר מכל סוג של הונאה עצמית. זה נכון אצל העוסקים באסטרולוגיה ונכון לא פחות גם בעולם המדע.

  5. אלבנטזו,
    בערך בדקה התשיעית בהרצאה קארול אומר כך:
    בלימודי הפיזיקה שלכם למדתם שדברים הם גלים או חלקיקים אבל אף פעם לא שמעתם את התשובה. התשובה היא גלים. אלקטרון הוא ויברציות בשדה אלקטרונים, ניוטרינו הוא…
    שאלתי היא אם כך: הוויברציות שהוא מדבר עליהן אינם הרטיטות של מיתר, אני מניח, אז מה תפקיד המיתר בתיאור שלו?

  6. אגב,
    הדיסקליימר שלי הוא שזה די מבאס שלא נוכל לכופף כפיות או לגנוט (טלפורטציה). מי שקרא את הספר פני מועדות לכוכבים בעברית יודע על מה מדובר. כילד אני זוכר שלאחר קריאת הספר ישבתי וניסיתי לבצע את מה שהספר מתאר אבל טלפורטציה לא יצאה מזה. באסה.

  7. אלבנטזו,
    הדיסקליימר ברור ואתה לא צריך להבהיר כל הזמן במה אתה מצדד. אני מבטיח לא לצטט באופן מגמתי משפטים שלך בדיונים עתידיים 🙂
    חלק אינטגרלי מהטענה שלו היא שגוף האדם עובד בדיוק באותם תחומים ידועים לחלוטין ולכן הטענה לגבי חוסר הקשר בין הנשמה למוח די חזקה.
    ב-2011 הוא כתב מאמר על הנושא (שהוא כנראה האבא של ההרצאה ומה שהשתנה מאז הוא שההיגס התגלה). כפי שכתבתי הוא לא מתעלם מהתהיות שאתה מעלה אלא נדרש אליהן (עם מידת סרקזם לא מבוטלת. אני לא מתעלם מכך):
    http://blogs.scientificamerican.com/guest-blog/physics-and-the-immortality-of-the-soul/

    אני לכן מקבל את הטיעון שאי אפשר לטעון שבאופן מדעי הוכח שאין נשמה אבל אני טוען שהוא הולך קצת יותר רחוק מלטעון שאם המטריאליזם נכון אז המטריאליזם נכון. הוא משתמש בהצלחה הפנומנלית של המודל הסטנדרטי (ומתגאה בהצלחה הזו) בכדי לסלק טענות לגבי יכולת כיפוף כפיות, מהדרך. ההצלחה הזו והטוטליות שלה מהווה שינוי איכותי מטענה דומה שנאמרה מלפני 150 שנה. מה שלדעתי הוא עושה זה לעלות להתקפה בכך שהוא מאתגר את טועני טענות *רוחניות* לנסות להסביר כיצד *הרוחניות* באה במגע עם החומר שכולנו מכירים, אוהבים ומורכבים ממנו (עלאק מבינים. הכל שדות!!!). אם אין אינטראקציה אז מה הפואנטה? הבעיה עם נשמה, בשונה מכפית של אורי גלר, היא שהיא אף פעם לא באמת מוגדרת ולכן לנסות להפריך משהו כזה זה שדה מוקשים לוגי אבל כנראה שאם מישהו ירצה לחפש אחת, זה יצטרך להיות מחוץ למודל הסטנדרטי.

  8. אני חושב שהתייחסתי לזה בתגובה קודמת. במסגרת חיי היומיום, הפיזיקה פחות או יותר פתורה (לא נכנס לפרטים – נסכים שכל העקרונות ברורים לנו). זה טיעון טוב נגד אסטרולוגיה שמתווכת על ידי כוחות כי אנחנו יודעים בדיוק אילו כוחות פועלים בין צדק לבין אישה שיולדת עכשיו באיכילוב. אבל אני, לפחות, לא יודע באיזו סקאלת אנרגיה אני אמור לחפש חלקיק מיסטי כלשהו שאמור לקשר בין עולם החיים והמתים. לא רואה סיבה לחשוב ש”נשמה” או כל רעיון פיקטיבי אחר שכזה חייב להתבטא דווקא בחלק של הפיזיקה שאנחנו מכירים טוב מאוד, ולא להיות חבוי בסקטור נעלם כמו החומר האפל (בין אם על ידי צימוד חלש מאוד, אנרגיה גבוהה מאוד, או מנגנונים סופר-קוונטיים, כמו מערכות שזירה מאוד מסובכות).

    כרגיל הבהרה – לא מאמין לרגע בדברים האלה. אבל מסיבות אחרות, שנראות לי טובות יותר ממה שקארול אומר (כמו למשל הטיעונים שלך בנוגע לעדויות נסיוניות לכך שאין רובד רוחני במוח האנושי).

  9. אלבנצו
    מה שקרול אמר, להבנתי, הוא שבמסגרת “חיי היום יום” הפיסיקה פתורה. אנחנו יודעים לבנות רכיבים אלקטרוניים שמתקרבים לגודל של מולקולות וכן הלאה.
    אין תופעה לא מוסברת שמונעת מאיתנו להבין איך עובדים הניורונים. אנחנו יודעים לסמלץ ניורונים, לקרוא אותות מהם ואף לעורר אותם. כל מה שיש במוח זה ניורונים והאותות שלהם (בערך…) ואנחנו לא רואים שום תופעה שאינה ניתנת להסבר במסגרת הידע הקיים. לכן אני אומר – אין מקום לנשמה.

    פעם – האמינו שרעידות אדמה, טורנדואים, יום ולילה, עונות השנה, מחלות, מלחמות,…, הם פעולות של האלים. היום אנחנו יודעים להסביר את כל אלה, אז מוטת הפעולה של האלים האלה קטנה וקטנה. גם במוח זה ככה – לא ידענו להסביר התנהגות או אופי, זכרונות או חלומות. היום לא כך המצב.

    ברור לי שאני לא צריך לשכנע אותך …. אבל כן אשמח להבין אם יש חורים בדרך המחשבה שלי 🙂

  10. ניסים,

    אני לא רואה בכלל למה אתה חושב ש”היינו צריכים כבר לגלות את האינטראקציה הזו”. יש עוד כל כך הרבה דברים שלא גילינו. כל כך הרבה אינטראקציות חלשות מדי (כמו חומר אפל, למשל). בנוגע למה שאמרת אחר כך (הפרדת האונות, מניפולציות אלקטרוניות) – זה בדיוק מה שדיברתי עליו כשאמרתי שאני מאמין שיש טיעונים בעד מטריאליזם. אבל צריך להבחין בין טיעונים בעד מטריאליזם כמו שאתה נותן, וטיעונים שנכונים רק בהנחה שהתפיסה המטריאליסטית נכונה, כמו מה ששון קארול מדבר עליו.

    וכרגיל, אדגיש שאני לא מנסה לומר שיש נשמות או מימד רוחני או משהו כזה. אני בהחלט חושב שלא. אבל לומר שהפורמליזם של תורת שדות סותר זאת זה פשוט לא נכון. מה שנכון לומר זה שבמסגרת מה שראינו מתצפיות (מה שנקרא, המודל הסטדנרטי) אין עדות לקיום של משהו שיכול לשמש כמכניזם בסיסי לחיים אחרי המוות ושאר נונסנס על טבעי. יש הבדל גדול בין השניים.

  11. עופר
    אף אחד לא תוקף כאן אנשים מאמינים פר סה.
    אנחנו כן תוקפים את אלה שמביאים הוכחה “מדעית” לקיומו של מתכנן תבוני, את אלה שקוראים לאנשי מדע שרלטנים, טיפשים ושקרנים, את אלה שטוענים שאנשים מאמינים מוסריים יותר (ומקביל משתמטים משרות צבאי), ואת אלה שמנסים להשתלט לנו על החיים.

  12. אלבנצו
    אתה נתת בדיוק את ההסבר למה (להבנתי) אין נשמה 🙂
    כתבת “(נגיד, בתורה שלי יהיו שני סקטורים של חלקיקים שאינם עושים אינטראקציה זה עם זה – אלקטרון “גשמי” ו”רוחני”, פוטון “גשמי” ו”רוחני”, וכו’. החלקיק החדש יהיה היחיד שעושה אינטראקציה עם שני הסקטורים)”.

    מה שאני אומר זה, שהיינו צריכים כבר לגלות את האינטראקציה הזאת, ואני חושב שזה גם נובע מדבריו של שון קרול. יש עוד סיבות להבנה שלי.

    הראשונה היא פשוטה ומוכרת – אנחנו יודעים שאנשים שעברו ניתוח להפרדת שני צידי המוח מקבלים אישיות “כפולה”. אתה שואל שאלה אחת – וכל צד יכול לתת תשובה שונה. אז, יש עכשיו שתי נשמות? או שאלוהים שותל עוד נשמה בזמן הניתוח?

    סיבה שנייה היא זה שאנחנו יודעים לקרוא מחשבות, וגם להשפיע על המחשבות בצורה חשמלית (מזמן ידענו להשפיע בעזרת כימיקלים אבל זה חד-כיווני).
    יש שיטה שניקראת ECOG שבה שותלים אלקטרודות מתחת לדורה (כלומר על האונה עצמה). אנחנו יודעים ללמוד לקשר בין אותות מהאלקטרודות למחשבות, וכבר יש ניסויים שבהם אנשים מזיזים סמן על המסך בעזרת מחשבות. והכיוון השני – בזמן ניתוחי מוח מסויימים מעירים את המנותח ומבקשים ממנו לספור למשל. בעזרת גירויים חשמליים – אפשר לגרום למנותח להפסיק לספור, ואף להזכר בכל מיני דברים מעברו…

    מה שאני אומר – זה שיש תצפיות שלא תואמות קיום של משהו כמו “נשמה”. זה הצד השני של מה ששון קרול אומר.

  13. טוב, כמו שאמרתי – לא ראיתי את כל הסרטון ולכן הכוונה שלי לא הייתה לבקר את שון קארול, אלא רק להבהיר שלא ניתן להתייחס לקטע המבודד בין הדקה העשירית לדקה העשרים ואחת כאילו הוא הוכחה מדעית לאי-קיום מימד רוחני.

    בקשר לקרדיט – בתחום שלנו תמיד מסדרים את כותבי המאמרים לפי סדר שמות המשפחה (זה ממש לא הסטנדרט בכל תחומי המדע או אפילו בכל תחומי הפיזיקה). ככה שמלדסנה מופיע לפני ססקינד פשוט בגלל השמות. כדי לדעת מי באמת אחראי למה בעבודה צריך להכיר את הכותבים. ומההיכרות שלי (ושוב, בלי לזלזל בססקינד אפילו קצת)…

  14. אלבנטזו,
    ואתה צודק בקשר לאט. אל.
    צרפתי את המאמר שלהם מארוויקס (התגובה בממתינה) ולמעשה מלדסנה מופיע לפני סוסקינד (כך שאט. אל. היה שגוי מבלי קשר לרמת המוכשרות של מלדסנה)

    בכדי לסגור את נושא הסרטון, אני רק רוצה לציין ששון קארול ציין שוב ושוב שהוא מסתמך על המודל הסטנדרטי(+) בגלל הצלחתו הפנטסטית אבל אומר בעצמו שאם המודל או תורת השדות אינם נכונים, יש על מה לדבר. הוא לא מתעלם מכך.

  15. כשכתבתי בתגובה האחרונה שאין הרבה תמיכה ברעיון, התכוונתי שאין הרבה ראיות תיאורטיות שתומכות בו. לא התכוונתי שהוא לא התקבל בקרב הקהילה.

  16. שמוליק,

    כן. אין ויכוח (לפחות לא שאני מודע אליו) שאם כל מה שניתן להבין במציאות הוא מטריאליסטי (שעל זה יש ויכוח, אבל כעת נקבל זאת כהנחה) ואם אנו מגבילים את עצמנו למודל הסטנדרטי, שבמסגרת התופעות המוכרות לנו הוא קירוב פנומנלי של המציאות, אז אין מכניזם לחיים אחרי המוות. אבל מה שניסיתי להגיד זה בדיוק זה – שהטענה הזאת קופצת על שתי נקודות ענקיות שאין להן ביסוס מדעי (מטריאליזם ונכונות המודל הסטנדרטי).

    בנוגע להוספת חלקיקים חדשים, זה נכון שהם חייבים להיות בסקאלות אחרות או בעלי אינטראקציה חלשה *מאוד*, אבל אני לא מתיימר להגיד איזו השפעה יכולה או לא יכולה להיות לחלקיק חדש, אפילו אם הוא בצימוד חלש מאוד. אני לא מבין מה זה נשמה (מסיבות ברורות) ולא מתיימר להגיד כמה חזקה צריכה להיות אינטראקציה שיכולה להסביר אותה.

    כמו שאמרת, אני לא מנסה להצדיק אסטרולוגיה. רק אמרתי שבהרצאה (או בחלק שלה שבו צפיתי) שון קארול מתייחס אך ורק לאפשרות של קורלציה דרך אינטראקציה, וזה לא מחייב. אני לא בטוח שטענת ה”אז למה לא…” שלך היא הפרכה, אבל אני מסכים ללא כל היסוס שהרעיון עצמו הוא שטות. רק השתמשתי בו כדוגמא לכך ששון קארול לא באמת מכסה את כל הבסיסים ולכן אין לדבריו תוקף של “הפרכה”, אלא אולי רק תובנות לתוך חלק מהטיעונים בגנות אסטרולוגיה. בעיני זה לא רלוונטי מפני שאסטרולוגיה פשוט לא נתמכת תצפיתית (ואת זה אפשר לוודא בקלות) ולכן כל דיון ברקע התאורטי שלה הוא חסר טעם. בסופו של יום, אנחנו עושים פיזיקה ואנו מחוייבים למציאות, לא יעזור כלום.

    לאדם שאת שמו אתה לא זוכר קוראים חואן מלדסנה והוא אחד הפיזיקאים הכי מוכשרים של עשרים השנים האחרונות, וכנראה המוערך ביותר בתחומו (שהוא גם תחומי, במקרה). בלי חס וחלילה לזלזל בלני ססקינד, אי אפשר בשום פנים ואופן להכניס את מלדסנה לסיומת “et al”. הרעיון מדבר על הקשר בין שזירה וחורי תולעת ונקרא בקיצור ER=EPR (כי הוא טוען לזהות בין חורי תולעת, שנקראים גשרי איינשטיין-רוזן, לבין שזירה שהוצגה לראשונה במאמר של איינשטיין, פודלסקי ורוזן). הנושא מעניין מאוד, אם כי לטעמי לא נכון. ברור שיש טעם להמשיך ולחקור את הרעיון (והוא מקבל המון תשומת לב בקהילת הפיזיקאים בתקופה האחרונה) אבל הדוגמאות שהם הביאו הם מאוד מכוונות לבעיה מסוימת שניתן לפתור גם בצורות אחרות, ובאופן כללי אין כל כך הרבה תמיכה ברעיון. למרות שאין ספק שעצם המחשבה ששני דברים כל כך מוזרים ומעניינים הם בעצם אותה תופעה היא די מרתקת.

  17. אלבנטזו,
    בסדר, אז אני חושב שהבנתי נכון: תחת המודל הסטנדרטי + גרוויטציה אין לנשמה היכן להתחבא (סיכום של החצי הראשון של הפוסט שלי).

    הוא אומר, כבר בתחילת ההרצאה, שברור שהמודל הסטנדרטי + גרוויטציה אינו נכון באופן כללי כי הוא לא מדבר על חומר אפל, לא מתאר את תחילת היקום או מרכז חורים שחורים. הדיון שלו הוא תחת המודל הסטנדרטי (+) ולא רק תחת תורת השדות ותחת הדיסקליימר הזה (שהוא חוזר עליו כמה פעמים) הוא טוען, בכדוה״א מעולם לא בוצע ניסוי אחד שהפריך את המודל הזה וכל אותם דברים שהמודל לא מסביר, לא רלוונטיים אלא לפיזיקאים מקצועיים שעוסקים בתחומים הרלוונטיים. המוח, פועל בתחומי אנרגיה שאנחנו לחלוטין מבינים, הוא מכוסה לחלוטין במודל הסטנדרטי (הגם שאנחנו לא מבינים מה זה בדיוק תודעה) ולכן ניתן לטעון שבאנרגיות הללו, אין לנשמה מקום להתחבא. שוב, תחת המודל הסטנדרטי. הוא הוסיף, שאם רוצים לתאר נשמה וכד׳ נצטרך לצאת מתחום המודל הסטנדרטי שהוא מאוד מאוד מוצלח ואולי לא האמת אבל מאוד קרוב אליה ולכן זה מה שנאלץ לעשות אם נרצה לתאר נשמה, חיים אחרי המוות ושאר מרעין בשין.

    הוא תאר שאם תרצה להמציא חלקיק חדש, תחת תורת השדות, אתה אמור לדעת בדיוק היכן לחפשו ואיזה אינטראקציה יש לבצע בכדי לאתרו וזה, לדבריו, ההבדל האיכותי בין מצבנו כעת לבין הידע שהיה לפני 150 שנה. שלפי המודל הסטנדרטי אנחנו יודעים לנבא מה אמור להימצא ובעצם סיימנו למצוא את כל מה שרלוונטי לחיי היומיום. אני מודע לבעייתיות של טיעון זה שהרי אף אחד לא צריך את ההיגס לבניית בניינים, המסה קיימת אם נרצה או לא, תודה. אז מדוע ההיגס כן וחומר אפל לא? והתשובה שלו היא האינטראקציה המאוד חלשה של כל מה שאנחנו עתידים למצוא, עם האטומים, עם החומר, עם המוח וכד׳ ומכאן, גם אם נגלה עוד חלקיקים, בגלל החולשה בה הם מבצעים איתנו אינטראקציה, הם לא יסייעו להחביא את הנשמה.

    מדבריו וממה שקראתי מתגובתך, תחת המודל הסטנדרטי, זו לא טענה שגויה והיא מדעית. אני צודק?

    אגב, מדוע לא להישען על המודל כאשר מדברים על מטריאליזם? המודל הזה הוא ההישג האינטלקטואלי הגדול ביותר שלנו ולדעתי עליו נשען המטריאליזם.

    בקשר לאסטרולוגיה ושזירה, אם נניח שיש משהו בכך, אז מדוע דווקא צדק? מדוע כשהוא מופיע בחלק מסוים של השמים? מה עם שאר גרמי השמים שהתפוצצו פעם ואנחנו נושאים את האטומים שלהם? ומי אמר שקיטוב של פוטון או אלקטרון בודד יכול להשפיע על האישיות? ברור לי שאתה לא מלמד סנגוריה על אסטרולוגיה (!) אבל אני חושב שטענות כאלו מיד עולות שיכולות לבטל את טענת השזירה.

    אגב שזירה, קראתי שסוסקינד ועמית למחקר שלו ששמו ברח לי, טוענים שמנגנון שיכול להסביר את השזירה הוא חור תולעת. מכיר טענה כזו? אם אינני טועה זה היה במאמר שסוסקינד אט. אל. פרסמו.

  18. ניסים,

    כמו שכתבתי לשמוליק, אני לא רואה שום דבר פסול בלהביא נימוקים מדוע התפיסה המטריאליסטית היא נכונה. להיפך – אני באופן אישי מאמין שהטיעונים תקפים ושהיא אכן נכונה. מה שניסיתי לומר זה שאין הרבה טעם בלנסות להוכיח שבהנחה שהיא נכונה, אין נשמה (השתמשתי במילים “הנחת המבוקש” שהן לא מדויקות כאן, אבל תסכים איתי שמדובר בעניין טריוויאלי לכל היותר).

    שמוליק,

    זה נכון שתורת שדות צריכה להיות נכונה בקירוב. זאת אומרת, או שהיא נכונה במדויק (בינינו – סיכוי נמוך, כמו כל דבר במדע) או שהיא גבול מאוד מאוד טוב של תורה כללית יותר. בדיוק כפי שמכניקה ניוטונית נהיית מדויקת בגבולות מסוימים (שדה חלש ביחסות כללית, אי-וודאות קטנה במכניקה קוונטית, וכו’). אבל צריך לעשות כאן הבדלה שנראה ששון קארול לא עושה (ואני שוב מדגיש שלא ראיתי את כל ההרצאה ולכן אולי אני מדבר שטויות), והיא בין תורת שדות למודל הסטנדרטי.

    תורת שדות היא פורמליזם. באנאלוגיה, היא המקבילה של חוקי ניוטון בפיזיקה קלאסית. אין בה פירוט של תוכן היקום, כשם שחוק ניוטון השני לא אומר לך לגבי איזה כוח או איזה מסה הוא נכון. הוא מספק קשר פונקציונאלי, וכך גם תורת שדות. המודל הסטנדרטי הוא תוכן ספציפי שאפשר לצקת (ליצוק?) לתוך הפורמליזם – סט ספציפי של חלקיקים וסימטריות עם וואקום ספציפי, שכשמפעילים עליו את הכללים של תורת שדות מקבלים משהו עם יכולת חיזוי פנומנלית של הטבע כפי שאנו מכירים אותו. באנאלוגיה – זה כמו להפעיל את חוקי ניוטון על מערכת ספציפית של מסות ולראות שמתקבלות תוצאות טובות שמנבאות את הגיאות והשפל בכדה”א.

    בתורת שדות אין שום מגבלה על התוכן החלקיקי (והכוחות, לצורך העניין זה אותו דבר) שאנו יכולים לתת לה. אני יכול לכתוב עכשיו תורת שדות שתכיל חלקיק חדש שאתה לא מכיר, ולטעון שחלקיק זה מגשר בין החיים האלה והבאים (נגיד, בתורה שלי יהיו שני סקטורים של חלקיקים שאינם עושים אינטראקציה זה עם זה – אלקטרון “גשמי” ו”רוחני”, פוטון “גשמי” ו”רוחני”, וכו’. החלקיק החדש יהיה היחיד שעושה אינטראקציה עם שני הסקטורים). אני לא טוען שיש איזהשהו מודל אמיתי של חיים אחרי המוות – מה שאני כותב עכשיו זה ממש שטויות במיץ – אני רק אומר שהטיעונים של שון קארול לא תקפים לגבי הפורמליזם של תורת השדות, אלא לתוכן שלה כפי שאנו מכירים אותו. הוא טוען שבמסגרת המודל הסטנדרטי אין חלקיקים “רוחניים”, אין שום דבר שמקשר בין חיים ומוות. בזה הוא צודק, אבל מה שאני ניסיתי לומר הוא שבמודל הסטנדרטי גם אין כבידה, למשל. או סופר-סימטריה. זה לא אומר שזה לא יכול להיות, אלא שאם זה קיים, זה נמצא בהכרח בסקאלות אנרגיה שאנו לא חשופים להן כיום.

    בנוגע לאסטרולוגיה, הוא צודק – בערך. זה נכון שאף כוח מוכר לנו לא יכול לייצר השפעה של מאדים על בני אדם בעת לידתם, וזה נכון שכאן אנחנו דווקא משוכנעים שאין עוד כוחות – כי בסקאלות האנרגיה והגודל האלה בטוח היינו מגלים את הכוחות הנוספים אם היו קיימים (בניגוד לחיים אחרי המוות, שאין לי שום מושג באיזו סקאלת אנרגיה אני אמור לחפש כוחות וחלקיקים חדשים כאלה). אבל – גם כאן הטיעון שלו לא שלם מפני שאינטראקציה אינה הדרך היחידה לייצר קורלציה. למשל, יכולה להיות התאמה בין מצב הכוכבים לבין הלידה של אדם מסוים, אם פעם הם היו חלק מאותה מערכת (דוגמא לכך היא שזירה – שני חלקיקים שהיו פעם באינטראקציה וחלקו מצב קוונטי, יכולים להתרחק זה מזה כמה שתרצה ועדיין יהיו בקורלציה גם בלי שום מתווך שעובר ביניהם כמו פוטון או גרביטון).

    לסיכום, אני לא חושב שהטיעונים שלו הם באמת “המדע לא מאפשר חיים אחרי המוות”. אני כן חושב שהשיטה המדעית הוכיחה את עצמה תמיד באופן מדהים (בפארפראזה על דבריו של מישהו חכם: כל תעלומה שאי-פעם פתרנו, התגלתה להיות – לא קסם!) ולכן בהחלט יש טעם להניח שטענה שאין לה שום עדות תצפיתית או תיאורטית היא שגויה (במקרה הגרוע) או לא רלוונטית לקיומנו (במקרה הטוב). וכמו שאמרתי – סוג הטיעונים שאני מאמין בהם הם נימוקים למדוע מטריאליזם הוא נכון, ולא הוכחות במסגרת התפיסה המטריאליסטית לכך שאין מימד רוחני.

    ולסיום – אציין שוב שכל מה שכתבתי על מודלים פיזיקליים של חיים אחרי המוות או אסטרולוגיה הוא ממש שטות. אין שום מודל כזה, ואין שום עדות (נסיונית או תיאורטית) לרעיונות האלה. כל מה שכתבתי נכתב בכדי להסביר שכשמקשיבים לטיעוניו של שון קארול, חשוב להבדיל בין דברים שהפורמליזם לא מאפשר לבין דברים שהפורמליזם לא פוסל אך אין לנו שום עדות פיזיקלית לנכונותם והם בגדר סיפורי לילה ולא מדע.

  19. עופר,
    יובל נאמן הגיע להישגים נדירים אבל זה לא משנה את העובדה שאם מישהו מגיע למסקנה בהתבסס על הפיזיקה שאסטרולוגיה אינה נכונה, לדוגמא, הוא צריך לומר זאת ולהיות חשוף לביקורת מצב אנשי מדע אחרים.

    באופן אישי אומר שחבל שאתה לא מוסיף. הרי שאלתי את אלבנטזו שאלה בפורום פתוח וגם אתה מוזמן לתרום מהידע שלך. אני לא החלטתי שקארול צודק וזהו אלא שמח לשמוע כל ערעור על טענתו.

  20. שמוליק וניסים,
    נדמה לי שמה שכתב אלבנצו על תקפותן של הטענות של שון משקף גם את דעתי, כך שלא אוסיף.

    המנחה שלי לדוקטורט היה יובל נאמן. יובל היה אתאיסט בנשמתו אבל הוא חי בהרמוניה מלאה עם אנשים דתיים שהקיפו אותו מכל עבר (גם באקדמיה, אך בעיקר בפוליטיקה). לא היה לו כל צורך להוכיחם על אמונתם, ולמרות גדלות רוחו ויכולותיו האינטלקטואליות והאנליטיות, הוא גם לא חשב שהוא נמצא בעמדה שמאפשר לו לשפוט. הוא מעולם לא ראה את תפיסותיו על החיים והקיום ‘נכונות יותר’ או ‘ראויות יותר’. הוא פשוט אחז בתפיסה אחרת, ובזה זה הסתיים.

  21. אלבנטזו,
    בוא נראה אם הבנתי את טענתו:
    אם תורת השדות נכונה היא מספרת לנו היכן היא נכונה. אם היא נכונה, כל החלקיקים המשפיעים על חיי היומיום שלנו התגלו. אם היא נכונה, היא מנבאת היכן בכל זאת יכולים להתגלות עוד חלקיקים או כוחות ואז או שהכוחות חלשים מאוד או פועלים לטווח מאוד מאוד קצר ואז לדוגמא אין כיפוף כפיות עם המוח או אסטרולוגיה אינה נכונה בכוונה אני משאיר את הנשמה בחוץ לעת עתה.

    אם תורת השדות לא נכונה, היא צריכה להיות שגויה בצורה כזו שהיא מובילה אותנו בכחש אחרת תורה עמוקה יותר בהחלט תיתכן אלא שהיא תתכנס לתורת השדות באיזורים עליה התורה מופקדת.

    האם הבנתי נכון והאם יש השגות לקביעה שלו לגבי כפיות או אסטרולוגיה?

  22. אלבנצו
    גם נשמה וגם חיים לאחר המוות הולכים נגד כל מה שאנחנו יודעים. בפרט – אם אין נשמה, אז, להבנתי, אין כלל מושג של חיים לאחר המוות – ולכן מספיק להראות שאין נשמה.

    אם הייתה נשמה – היינו צריכים לזהות משהו במוח שלא ניתן להסבר פיסיקלי. בינתיים, במכשירי MRI, לא רואים שום דבר לא פיסיקלי – ולמכישירים אלה מגנט יותר חזק מאשר ב-LHC 🙂

  23. ניסים,
    צודק. בשביל הרפאלים של העולם רוחניות זה כרטיסי יציאה מהכלא (של המדע, האפיריות וההגיון)

  24. אלבנטזו,
    צפה עד דקה 24. לדעתי הוא מתייחס למה שכתבת ומסביר את טענתו. כנראה שהיא לא תחדש לך דבר ובכל זאת אשמח להתייחסותך לאחר הצפיה הנוספת

  25. עופר,
    עוד משהו. קארול לא הגדיר בהרצאה זו בעצם שום דבר. לא אלקטרונים, לא פוטונים, לא שדות וכיוצ״ב כך שנראה לי מיותר להיטפל לעובדה שהוא לא הגדיר נשמה ואסטרולוגיה. הוא משתמש בהם לפי ״ההגדרה המקובלת״. הייתי אומר שאם כבר, חובת ההגדרה, שלא נאמר ההוכחה, מוטלת על כתפיהם של אלו שטוענים שהיא קיימת.
    בנוסף׳, לא יודע אם הוא פילוסוף גרוע אבל אוקספורד וקיימבריג׳ החליטו שהוא מספיק טוב. קצת פניה לסמכות אבל גם לי מותר

  26. שמוליק,

    מטעמי קוצר בזמן לא ראיתי את כל ההרצאה. התחלתי בערך בדקה 10 והפסקתי כששון סיכם ואמר שלא יתכנו חיים אחרי המוות. אני חייב להגיד שהדברים שלו לא באמת מבוססים בידע המדעי שלנו, ואינם טענות מדעיות פר-סה. ראשית, כפי שציין עופר, איננו יודעים מהם “החיים אחרי המוות” ולכן קצת קשה לומר שאנו לא מכירים מנגנון שמעביר מידע מפה לשם. שנית, הטיעון של “לא קיימים כוחות או חלקיקים ש…” הוא בעייתי, מפני שאנחנו לא יודעים מה קיים ומה לא. הרי לפי ידיעותינו, גם לא קיים חלקיק שנושא את כוח הכבידה, לא קיימים חלקיקים סופר-סימטריים, לא קיים חומר אפל וכו’. עצם זה שלא מצאנו חלקיק כזה או אחר לא פוסל את האפשרות שהוא קיים אך חמקמק. הרבה מאוד מהפיזיקה התיאורטית נעשית באופן הזה, וזה לא נכון לפסול קיום של משהו כי “הוא לא מופיע בלגרנג’יאן של המודל הסטנדרטי”. שלישית ואחרונה, הוא לוקה בהנחת המבוקש. גם אם היינו יודעים שאכן לא קיים אף כוח שיכול לשאת מידע לחיים שאחרי המוות, זה רק היה אומר שבמסגרת התפיסה המטריאליסטית לא יכולים להתקיים חיים לאחר המוות, אבל הויכוח פה הוא – להבנתי – אם התפיסה הזו נכונה או לא. כשניסים מדבר על הקשר בין המוח הפיזי ל”נפש”, הוא מנסה להראות שהתפיסה המטריאליסטית נכונה. שון קארול רק מדבר על זה שבהנתן שהיא נכונה, אין חיים אחרי המוות.

    אני חושב שהדיעות שלי בנושא די ברורות, ואני לא מנסה לשכנע אף אחד שיש לכולנו נשמות ושהעתיד כתוב בכוכבים. אבל כן צריך להזהר מהקניית נופך מדעי לטענות לא-מדעיות, בין אם זה נעשה על ידי מחזיר בתשובה ובין אם על ידי פיזיקאי מטריאליסט ואתאיסט.

  27. שמוליק
    סטיבן ג’יי גולד דיבר בזמנו על זה שאין חפיפה בין תחומי החקירה של דת ומדע – “עובדות מול ערכים”. גם האקדמיה הלאומית למדעים (NAS) התקפלה בפני הדת (זו דעתי).

    דווקא שון קארול אומר שיש מקום למושג “רצון חופשי” – הוא קיים ברמת הפסיכולוגיה, אבל לא ברמות הנמוכות – בדיוק כמו שטמפרטורה קיימת ברמת המטרמודינמיקה אך לא ברמת החלקיקים.

    מעניין אותי מה הדתיים אומרים על אנשים שעברו ניתוח שנקרא קורפוס קלוסוטומיה – ניתוח שמיועד לטפל באליפסיה. אנשים אלה סובלים, לפעמים ממצב של שני “רצונות חופשיים” – אתה שואל שאלה, ומקבל לפעמים שתי תשובות שונות :).

  28. עופר,
    כמובן ששון קארול אינו אלוהים אלא שטענתו ש- ״אם תורת השדות נכונה אז אסטרולוגיה לא נכונה ונשמה לא יכולה להיות קיימת״, מנומקת היטב. האם אתה מערער על טענתו זו?
    הרי הוא טען שאם נשמה היתה צריכה להיות קיימת היינו צריכים לגלות חלקיק או שדה והוא הסביר בדיוק מה נדרש מהחלקיק או מהשדה. זו טענה לחלוטין פיזיקלית, בדיוק בתחום העיסוק שלו ואם אתה מערער עליה אשמח לשמוע לפי איזה בסיס. שון הוא פילוסוף לא מוכשר אינה טענה טובה.

  29. עופר
    עכשיו אתה מתחיל בשיטת ad verecundiam? 🙂

    אז – אני לא מבין למה אתה תוקף אותו. הוא הסביר שאין אפשרות שיש כוח פיסיקלי, שאנחנו לא מכירים, שיש לו השפעה עלינו או על עולמינו. אתה חושב שהוא טועה?

    אני אוהב את המושג שלך “תכליתו של האדם”. אחד הסימנים לזהות תכנון הוא תכלית. אם אני מוצא ארטיפקט בצורה מעניינת שאני חושב שמישהו יצר – אני אנסה להבין למה הוא יוצר. דוגמה לכך היא “סוללת בגדד” – פון דניקן קישקש שהכלי הזה הוא סוללה שמעיד שהיו פה חייזרים. חקירה העלתה שהמיכל שימש לשימוש מסמכים וכלל אינו יכול להיות סוללה.
    אם האדם תוכנן – אז יש לו תכלית. כלומר “המתכנן” תיכנן את האדם למטרה מסויימת. התכלית אינו של האדם, היא של המתכנן. זה לא רעיון מזעזע בעייניך? מזכיר לי את הסרט האימה “האיש שרצה לחיות לנצח”.

    אני לא מבין למה צריך לפחד להגיד מה אנחנו יודעים. אנחנו יודעים שאין נשמה, אנחנו יודעים שאין חיים לאחר המוות, אנחנו יודעים שהאבולוציה נכונה. אנחנו יודעים מה זה “בחירה חופשית”. אנחנו יודעים לא רע בכלל מה זה “תודעה”.

    אנחנו אפילו מתחילים ללמוד כיצד לקרוא מחשבות, וכיצד לשתול זכרונות במוח. למה אתה חושב שלמדע (או למדען) אין מה להגיד בתחום הזה?

  30. עופר
    גם שיטה מקובלת אצלכם – התקפת ad hominem.
    הוא הגדיר בדיוק למה שהוא מתכוון. הוא הסביר שיש 4 כוחות בטבע, ולא ייתכן שיש יותר (אלא אם כל הפיסיקה שגויה מהיסוד). רק הכוחות האלה יכולים להשפיע עלינו.

    אבל, שון קרול אינו הנושא (למרות שכל מה שמעניין אותך זה לתקוף אותו כדי לבטל את מה שאמר).

    אשאל אותך שאלה פשוטה – מה השפעת הנשמה על האדם? איך אפשר לראות שיש נשמה?

  31. אבל זה קישקוש. כל פיזיקאי יודע שכדי שהוא יוכל לדבר על משהו הוא קודם כל צריך להגדיר אותו באופן לא אמביוולנטי. נראה אותו מגדיר “נשמה” באופן שלא היה מעורר גיחוך אצל ארווין שריידינגר או אצל קורט גדל או אצל שפינוזה (רק בתור דוגמא). קרול אולי היה רוצה לבנות לעצמו תדמית של הוגה דעות אבל מהיכרותי הלא אישית עימו הוא רחוק מזה כמרחק מזרח ממערב.

  32. עופר
    ממש, ממש לא. הוא אומר בדיוק למה הוא מתכוון. הוא אומר שקיומה של נשמה, או חיים לאחר המוות, סותרים את המדע.
    על מה אתה מתווכח?

  33. ניסים, שון קרול מתאר את המדע ואת אלהים *מנקודת מבטו*. נקודת מבטו המדעית על המציאות מעניינת וראוייה להתייחסות אבל נקודת מבטו הפילוסופית על העולם ועל תכליתו של אדם היא מעניינת בדיוק כמו נקודת מבטו של המקובל כדורי – כלומר היא לא מעניינת. לשון קרול אין שום אמירה בנושאים בהם הוא לא מבין דבר. זה שהוא פיזיקאי מאוד מכושר לא הופך אותו גם להוגה דעות מוכשר (למעט כאמור דעות בנושאי התמחותו).

  34. שמוליק
    אחלה הרצאה 🙂

    עופר
    שון קרול לא מכריע כלום – הוא פשוט מתאר את המדע ומה נובע ממה שאנחנו יודעים. אם אנחנו טועים – זה אומר שכל המדע שגוי לחלוטין. אין כל סיבה לחשוב כך.

  35. שמוליק,
    אז אתה החלפת את אלהים בשון קרול? ממתי הפך האיש המיוחד הזה למכריע בסוגייה שגדולים וחכמים ממנו מתחבטים בה מזה עידן ועידנים?

  36. נר אדם
    על מה אתה מדבר??? המולקולות במוח נמצאות בתנועה רציפה, וגם מתחלפות כל הזמן. בלי התנועה הזו אנחנו מתים….
    למה להמציא דברים?

  37. הביולוגים מנסים לחקור תודעה. הסיכוי שיצליחו אפסי כיוון שזה תלוי בהסתברות שהמולקולות יסתדרו בדיוק בצורת הנפש. ואם דקארט צדק אזי רק אחרי שהמולקולות יפרדו לגמרי אזי הם יכירו הנפש…

  38. איך וכיצד מתפלגות 125 השאלות? עשרת השאלות הראשונות מתפלגות ל-70% ביולוגיה, 20% פיזיקה, 10% גיאולוגיה, אם התפלגות זו נשמרת אז יש כ-87 שאלות לביולוגים, כ-25 לפיזיקאים, כ-12 לגיאולוגים, אממה עם הכימאים? הם התבוללו ונטמעו בתוך הביולוגים, לא?

  39. לגבי חיים בפלנטו אחרות, סביר להניח שיש – ויש הרבה.
    לגבי חיים בפלנטות אחרות המסוגלות לשאול את השאלות הנ״ל (או דומות), לדעתי – אין.
    וזה נכון שהחלל הוא אין סופי, וככזה סביר להניח שיש אין סופ תבונה בחלל ובכל זאת, אני מאמין שההסתברות לכך היא אפס.
    זה שאנחנו קיימים (בנתיים) לא משנה את העובדה הזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.