אפשר עוד למצוא את התנ"ך האבוד

המדע מציע את הכלים לכך

במאמרו במוסף "הארץ" בשבוע שעבר יצא הארכיאולוג הפרופ' זאב הרצוג בהצהרה המרעישה שתקופת המקרא לא התרחשה מעולם, שכן אין מוצאים לה עדות בחפירות. רוב הארכיאולוגים האחרים שרואיינו הביעו הסכמה גמורה לנאמר בכתבה ואף טענו כי אין ברעיונות שהובעו בה שום חידוש. יש אמנם דעת מיעוט הממשיכה להציג ראיות חומריות למסופר בתנ"ך, אך נראה שהקונסנסוס המדעי העכשווי אינו נוטה לכיוונה. עם זאת, אלה שאינם ארכיאולוגים, דתיים וחילונים כאחד, היו תמימי דעים שגם אם התנ"ך הוא אמת וגם אם הוא אגדה, מדובר ביצירה בת אלמוות שדבר אינו יכול לפגוע בחשיבותה. אך מטריד שכמה מהם הרחיקו לכת והכריזו שאין להאמין כלל לארכיאולוגים ולממצאיהם.

מאמרו של הרצוג מעורר בעצם שאלה עקרונית: האם הארכיאולוגיה היא מדע מדויק? הדיסציפלינה המדעית אינה מתייחסת למעמדו של מדען או לתגובות הרגשיות שכתיבתו מעוררת. באמירה המיוחסת לו, "ואף על פי כן נוע תנוע", הביע גלילאו גליליי את שאט נפשו מרצון הכנסייה להכפיף את הניסוי המדעי לרגשות שמעורר הממצא כי הארץ אינה מרכז היקום. לכן אין להעלות על הדעת שדעתם של פוליטיקאים ומשוררים תהיה רלוונטית למחלוקת בין הארכיאולוגים. אם מניחים שהארכיאולוגיה היא מדע ככל מדע אחר, ושעיקר עיסוקה הוא איסוף עובדות בשטח וניסיון להסבירן באמצעות תיאוריות היסטוריות, הרי המוצא היחיד מן הסבך הוא הגדלת דיוק התצפיות ושינויים אפשריים בתיאוריה. בעשורים האחרונים עוברת הארכיאולוגיה שינויים מפליגים, שיאפשרו את מעברה מתחום מדעי הרוח, שבמסגרתו היא נלמדת עכשיו באוניברסיטאות, לתחום מדעי הטבע. "הארכיאולוגיה החדשה" מרחיבה את השימוש בטכנולוגיות כגון תארוך רדיואקטיווי ובדיקות דנ"א עתיק, וכן כרוכה בה הבנת הצורך בכימות מדויק וניתוחים סטטיסטיים. במכון ויצמן למדע הוקם באחרונה מרכז לארכיאולוגיה מדעית, בראשות הפרופ' סטיב ויינר, המאפשר לתלמידים בעלי תואר שני במדעי הטבע ללמוד לקראת תואר דוקטור בארכיאולוגיה. שינויים דומים מתרחשים במחלקות המקצועיות באוניברסיטאות האחרות. האם תוכל מהפכה זו ליישב את הסתירה שהתגלעה בין ממצאי החפירות לבין הכתוב בספר הספרים?

בתנ"ך שלושה מרכיבים עיקריים: מיתוסים שנועדו ליצור לאומיות חדשה, טקסטים שהם הבסיס הרעיוני לדת המונותאיסטית הראשונה בעולם ותיאורים היסטוריים פרטניים. גם אם מניחים לשני המרכיבים הראשונים, קשה להתעלם מהתחושה שהדיווחים ההיסטוריים בתנ"ך נשמעים אמינים וראויים לבדיקה מקפת. שום חבר מושבעים לא היה מעז להתייחס למכלול העדויות המדויקות על מלכים ונביאים, ערים ומקדשים, קרבות ומלחמות דת כאל בדותה גמורה. כך נולדה במאה הקודמת דיסציפלינה שמטרתה לאשש את הכתוב בתנ"ך בשיטות היסטוריות וארכיאולוגיות. האם יש בידינו עתה די ראיות להכריז חד משמעית על כישלון מאמץ נרחב זה? כשנתקל המדע בסתירה בין עובדות לתיאוריה רועדות אמות הספים. כך היה כשהניסוי של מייקלסון ומורלי בשנת 1887 הראה כי האור נע תמיד במהירות קבועה, בלא תלות במהירות התנועה של הפנס. הדבר עמד בסתירה למשוואות ניוטון והביא את איינשטיין לנסח את תורת היחסות הפרטית. המהפך לא התקבל בתחילה באהדה ונדרשו שנים של ניסויים דייקניים כדי לשכנע את הממסד הפיסיקלי כולו. נראה ששילוב כזה של תיאוריה חדשה ושל איסוף קפדני של ממצאים נדרש גם בעניין הארכיאולוגיה התנ"כית.

כיצד מחליטים מדענים אם תיאוריה חדשה אכן מצדיקה את המאמץ הדרוש לאישורה?
מובן מאליו שתיאוריה חלופית חייבת להסביר את העובדות החדשות שהתגלו. אך ייתכן מצב שבו כמה תיאוריות שונות יהיו מוצלחות בה במידה. במקרים כאלה נזקק המדע לקריטריון "התער של אוקאם", הקרוי על שמו של ויליאם מאוקאם, תיאולוג אנגלי בן המאה ה-14. לפי עיקרון זה, ראוי לתת קדימות לתיאוריה הפשוטה ביותר. דוגמה לכך היא הניסיון ליישב את הסתירה שגילו
אסטרונומים בין התפלגות החומר בגלקסיות ביקום לבין האור השופע מהן. רוב המדענים עדיין דוגלים ברעיון שיש בגלקסיות "חומר אפל", אך נאלצים להניח שכמותו והתפלגותו משתנות מגלקסיה לרעותה. הפרופ' מרדכי מילגרום ממכון ויצמן הציע כחלופה לשנות (שוב) את משוואות ניוטון. מתברר ששינוי פשוט אחד בנוסחה מאפשר להסביר את הסתירות במאות גלקסיות שונות. קשה לממסד לקבל הצעה למהפכה שכזאת, אך בגלל כלל אוקאם מתייחסים אליה במלוא הרצינות.

האם קיימת תיאוריה חלופית בארכיאולוגיה של ארץ ישראל?
לפני שבע שנים הופיע בהוצאת שוקן הספר "התנ"ך האבוד" מאת יהושע עציון. הספר פירט כבר אז כמעט מלה במלה, תוך כדי התבססות על סקר ספרות מקיף, את כל הסתירות המוצגות עתה במאמרו של הפרופ' הרצוג. וחשוב עוד יותר: מוצע בו לחולל שינוי רדיקלי בשיטת התארוך של ממצאי החפירות בארץ, וזאת בהמשך לכתביו של עמנואל וליקובסקי ("תקופות בתוהו"). הספר נכתב בידי אדם שאינו ארכיאולוג מקצועי, ולכן רוב מדעני הממסד התייחסו אליו בזלזול או בהתעלמות. אף על פי שקשה לקבל שינוי מהפכני כזה, ועוד מפיו של אדם חסר השכלה פורמלית בארכיאולוגיה, המתודה המדעית מחייבת לענות על שתי שאלות: האם הגישה החדשה מיישבת סתירות מהותיות? והאם היא מצייתת לעקרון אוקאם?

"התנ"ך האבוד" מציע להפסיק להתבסס על שיטת התזמון שפותחה לארכיאולוגיה של מצרים העתיקה ולנסות לבנות סקלה נפרדת לתארוך השכבות כאן. יש בזאת ריח של כפירה, ממש כמו שהיה בתחילה לתורת היחסות. אך מתברר שאם משנים את התאריכים המיוחסים לשכבות השונות על ידי תזוזה זהה ה"מצעירה" אותן בכ-500 שנה, מתקבלת פתאום התאמה טובה הרבה יותר למסופר בתנ"ך, וזאת בעשרות אתרי חפירה. בכך נכללים סימני נדודים במדבר סיני בתקופת יציאת מצרים, כיבוש מהיר והרס פתאומי של ערים גדולות כגון יריחו בתקופת ההתנחלות, שרידי בנייה מסיווית בתקופת דוד ושלמה, וכן הוכחות להרס הדרגתי שבא מצפון בתקופת הכיבוש האשורי והבבלי אשר הביא לידי חורבן בית ראשון.

מוסבר גם חסרונה העקבי של שכבה מוגדרת לתקופה הפרסית, שבה התרחשה שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה. נראה איפוא שההצעה אכן מיישבת סתירות, ושכלל אוקאם מתקיים בה היטב: שינוי יחיד מוליך בה להתאמה נרחבת, והיא פשוטה בהרבה מההנחה שכל התיאורים ההיסטוריים בתנ"ך לא היו ולא נבראו. השיטה המדעית אינה דורשת כמובן שהארכיאולוגים יקבלו את התיאוריה החלופית מיד ובלא עוררים. גם אין נדרשים במקרה זה ניסויים ייחודיים לבדיקת התיאוריה. איסוף נתונים קפדני יוכל לברר בקלות אם יש לה בסיס, תוך כדי בחינה מקבילה של תיאוריות רבות אחרות. כל שנדרש הוא שינוי רדיקלי בשימוש בטכנולוגיות חדישות. בשיטת המדידה בעזרת פחמן 14 רדיואקטיווי מושג עתה דיוק של כ-20 שנה, בתנאי שמוקדשים משאבים מתאימים לכל מדידה ומדידה. אם יוכלו ארכיאולוגים, בכלל זה בעלי הכשרה במדעי הטבע, לקיים תארוך בשיטות מתקדמות באלפי פריטים באתרים ובשכבות רבות, יהיה אפשר לנסות ליישב את הסתירה הכואבת בין הארכיאולוגיה לתנ"ך. המדע מציע את הכלים למצוא מחדש את התנ"ך האבוד. נדרשת רק גישה אמיצה ויצירתית של הארכיאולוגים ושל האחראים לתמיכה במחקריהם.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

16 תגובות

  1. לדעתי רוב הארכאולוגים פועלים בתוך תבנית בלי שום טיפת יצירתיות, כי אין עשן בלי אש (או ההפך)ויש בהחלט ממצאים שאינם מסתדרים עם הזמן שנקבע

  2. למתי,
    האם ב"ספר הכפירה" מתווה עציון את כל תורתו או שיש צורך לקרוא את "התנ"ך האבוד" קודם לכן?

  3. לאדם ואבי,

    יהושע עציון לא כתב את ספרו על מנת לשכנע בדבר אמיתות הדת שבתנ"ך, יהושע עציון מראה כי ההיסטוריה שכתובה בו אמינה. (הוא עצמו אינו דתי, עיינו גם בספרו "הכפירה")

    את ההשלכות לכך יערוך כל אדם לעצמו, דתי כאתאיסט.

    התובנה העיקרית העולה מספרו היא כי סופו של דבר אנשי מחקר הינם "מקובעים" במחשבותיהם וכפי שכותב פה כותב המאמר: "נדרשת רק גישה אמיצה ויצירתית של הארכיאולוגים ושל האחראים לתמיכה במחקריהם."

  4. הערה אחרונה להערב: רעיונותיהם של הפוסט מודרניטים הולכים ונדחקים לאור המחקר המדעי – לא רק בפרספקטיבה של הידע המחקרי הישן יותר (ראו למשל את הלולינות הפרשנית הדחוקה של פינקלשטיין לאסטלת מרנפתח) – אלא גם בפרספקטיבה של הידע המחקרי החדש.
    מסתבר שרעיונות אלה יזרקו לפח האשפה ההמדעי ההיסטורי, אבל יש לשים לב שהנזק שנגרם כאן אינו רק במישור המדעי. הרעיונות של הפוסט מודרניטים הישראלים משמשים כבר כ -15 שנה בידיהם של אנטישמים, כולל אנטישמים סמויים (נוצרים ומוסלמים) וגם בידי הפוליטיקאים וה'משכילים' הפלסטינים והפרו פלסטינים – כבסיס 'עובדתי' לתעמולה נגד הלגיטימיות של היהדות, היהודים, הציונות ומדינת ישראל כמדינת לאום יהודית שיש לה זכות קיום. כל אלה מוצגים כרמאים וזייפנים הסטוריים וגזלנים קולוסליים – בערך בסגנון של אחמדינג'ד, אבל ביתר תחכום.
    את המשגה המדעי שעשו הפוסט מודרניסטים ניתן לתקן. אבל את הנזקים החוץ מדעיים האלה לא ניתן יהיה לתקן.

  5. ועוד משהו – שימו לב שהפוסט מודרניסטים מגיעים מאוניברסיטת ת"א – בלבד. זה לא נראה מגמתי?

  6. "רוב הארכיאולוגים האחרים שרואיינו הביעו הסכמה גמורה לנאמר בכתבה ואף טענו כי אין ברעיונות שהובעו בה שום חידוש. יש אמנם דעת מיעוט הממשיכה להציג ראיות חומריות למסופר בתנ"ך, אך נראה שהקונסנסוס המדעי העכשווי אינו נוטה לכיוונה".

    עם כל הכבוד לפרופ' לנצט – דבריו המצוטטים לעיל הם בגדר שטויות, או מה שיותר גרוע – סילוף מדעת של האמת.

    לשם הדגמת דעתם האמיתית של רוב החוקרים, ובתור נקודת מוצא – אני מפנה לספר המיצג את את מיגוון הגישות, שהוא גם קריא ומובן למי שאינו ארכיאולוג מקצועי – "הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא"/ישראל לוין ועמיחי מזר, הוצאת יד בן צבי.
    אני מאוד ממליץ לעיין לא רק במאמריהם של הפוסט מודרניסטים הקיצוניים פרופ' פינקלשטיין והרצוג, השוללים את המשקל ההסטורי המשמעותי של התנ"ך אך המהווים מיעוט בקהיליה המדעית המודרנית. מאמריהם של רוב החוקרים – מזר, זרטל, הורביץ ואחרים – שקולים ומשכנעים הרבה יותר, וההכרה בערך ההסטורי של התאור התנכ"י בכללותו היא ברורה.

  7. הפלא המדהים בכל הויכוחים האלה שלא משנה עד כמה שיכליים הם ישמעו למעשה אין בהם אף טיפת לא טיפת אוביטקיביות. כל אמירה חד משמעית על הוכחה מדעית על קיום האל או שלילתו היא תלויה במאזין אם רוצה לקבל אותה או לא.
    העובדות הידועות לנו מהארכיואלוגיה הן רבות וסותרות אחת את השניה ונתונות לפרשנות . את בניית הרצץצף ההוסיטורי עושים מאות היסטוריונים ע"פ השקפת עולמם "קודם כל בונים תיאוריה ואח"כ מחפשים ראיות, ואם אין ראיות אז עושים שינויים קלים בתיאוריה כי אף אחד לא רוצה לנטוש תיאוריה שעבד עליה עשרים שנה" (סטיבן הוקינג – חורים שחורים וגורי יקומים)
    ואין היטוריון אחד שמסכים עם חברו.
    כולנו עובדים עם שכל סלקטיבי ומוטה , קודם כל בוחרים אם אני רוצה שיהיה לי איזה א-ל שינהל לי את החיים או לא – ולפי זה השכל שלנו קובע איזה נתונים נראים לו הגיוניים ואיזה לא. למעשה גם אמונה וגם כפירה הם שניהם תופעות פסילוגויות נורמליות . מצד אחד אמונה – אדם מחפש משענת ויעוד לחייו , מצד שני כפירה – אדם מרגיש כוח שדורש ממנו והוא מתמרד ממש כמו נער מתבגר שיודע שבגרות זה חשוב אבל בכל זאת הוא מפתח אנטי נגד לימודים.
    השאלה שמתרידה אותי היא מודע חלק מאיתנו כך וחלק כך???

  8. וואי וואי איזה כתבה שטותית.
    הארכיאולוגים היחידים שמסכימים עם דעתו של זאב הרצוג הם מאוניברסיטת תל-אביב.
    תקופת המקרא היא עובדה הסטורית שכל פעם מתגלה עוד ממצא שמאמת אותה.
    כנסו גם לזה – http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190230

  9. אביב,

    כוס פלסטיק לא תיווצר בפיצוץ, ולא משנה כמה זמן תיתן לה. אבל בוא ניקח דוגמא אחרת. האבולוציה לא מאמינה בפיצוצים ובאירועים מהירים. האבולוציה מדברת על תהליכים איטיים מאד, שנבררים בקפידה.

    נגיד שאני לוקח גוש פלסטיק, וכל שנה משייף אותו קצת. ממש קצת. רק כמה גרגרי פלסטיק נופלים מהקצוות. אבל בכל פעם אני משייף אותו כך שיראה יותר ויותר דומה לכוס.

    תהליך כזה ידרוש מאות אלפי שנים, כשבכל שנה אני משייף רק עוד קצת, עד שגוש הפלסטיק יהיה דומה לכוס. אבל בסוף זה יקרה.

    האבולוציה פועלת בצורה דומה – כל הזמן משייפת, כל הזמן מהקצעת. לאט, לאט, לאט.
    עכשיו תשאל, מי בוחר איך לשייף ואיפה לשייף? מי מחליט מה תהיה הצורה בסוף? מיהו הבורר בתהליך?

    המנגנון של האבולוציה נקרא 'הברירה הטבעית' והוא מבוסס על הרעיון שכל שנה אנחנו משייפים מליוני גושי פלסטיק, בוחרים את זה שמתאים ביותר לצורה שאנחנו חושבים עליה באותו רגע, וזורקים את כל השאר. בדרך זו הברירה הטבעית בוחרת רק את התבניות המתאימות ביותר לסביבה. ברירה זו מופעלת כל העת ע"י הסביבה – כוחות הטבע ושאר היצורים החיים.

    כך שאין כאן שום קשר למקרה או למאורע חד-פעמי. לפי האבולוציה אנחנו צריכים למצוא המון 'כוסות' שלא שויפו עד הסוף – צורות חיים פרימיטיביות יותר מאיתנו – ואנו אכן מוצאים אותן מדי יום, כמאובנים וכיצורים החיים עוד בזמננו.

    בתקווה שעניתי על שאלתך,

    רועי.

  10. סליחה, גם אדם וגם אביב, אבל אתם מדברים שטויות.
    חבל שלא ראיתי את התגובה של אדם – למה לי לדבר עם רבנים שלא יותר חכמים ממני (ואני אומר לא יותר, בלשון המעטה) בוודאי אמנון יצחק וזמיר כהן. זה שהם מצליחים בגלל הכריזמה שלהם לשכנע טפשים זה לא אומר שהם צריכים לשכנע אותי.
    הרב אמנון יצחק אחרי שאיים על ויקיפדיה כדי להוריד קטע על נער שהתאבד בגללו, סיפור שהופיע בתוכנית עובדה של אילנה דיין, לא יכול לשמש אורים ותומים כמי שלא מנצזר תגובות.
    לאביב – מה שהמחב"תים מסבירים לך על האבולוציה כדי שתשתכנע שהיא לא נכונה, ומה שקרה במציאות – יש הבדל של שמים וארץ.

  11. מסכים עם אדם, איך יכול להיות שיש מאות אלפי סוגי יצורים חיים ומאוד מילארדי תאים בגוף שכנולדים כל הפעולות צריכות להתבצע בפעם אחת איך מקרה יכול לעשות דבר כזה? אני נותן לכל העולם כמה זמן שהם רוצים ואני רוצה לראות שמפיצוץ הם יעשו לי כוס פלסטיק….

  12. תאמין לי שאני לא מתרגש לקרוא את המאמרים האלה והם בכלל לא מרגיזים אותי ההיפך הוא הנכון…
    ולגבי הבקיאות שלך (וגם התארון לא נכון לא זה המקום לפרט)בתנך אני מבין שאתה מאוד לוקה בחסר לכן אני ממליץ לך לשאול את הקושיות שלך רק סמכותי שבקיא בחכמינו!!
    לגבי דרך הכתיבה שאתה טוען שבן אדם כתב אותו ישנם הרבה ראיות שמפריכות את הטענה שלך כמו למשל

    א-הצופן התנכ"י שוודאי אין אדם יכול לתכנן כזה דבר(עיין באתר הדברות יש להם הסבר מפורט על התופעה)

    ב-הנבואות הרבות שפרושות לכל אורך התנך דבר המביט את העובדה שיצירה שכזו לא יכולה להיווצר על ידי בן אנוש(לא זה המקום להאריך עיין גם באתר הידברות של הרב זמיר כהן הוא מוכיח בצורה מפליאה איך התקיימו הנבואות!!)

    "עם זאת אני שמח שאתה קורא כתבות כאלה למרות שהן מרגיזות אותך, אני בטוח שאם אני אגיב תגובה אתאיסטית באתר דתי, ימחקו אותה מיד ולא יכבדו אותי כמו שאני מכבד אותך"
    לא מקבל את זה מכיוון שבאתר של הרב אמנון יצחק יש הרבה כמוך שמאמינים שבאו מקופים וניתנת להם האפשרות להגיב!!

  13. עם כל הכבוד, התנך נכתב בתקופת התפר שבין גלות ישראל לגלות יהודה, כאשר המוני פליטים מישראל הציפו את יהודה, והיה לחץ חזק למזג בין שתי הדתות הקרובות אמנם אך בהחלט לא זהות. אפשר לראות את התפרים הללו כמעט בכל ספר בתורה (נוח, בקטע אחד עורב וכמה פסקאות אחר כך זו יונה), ואף הבדלי גרסאות בין ספרים שונים בנביאים ובכתובים (דוגמה מלכים מול דברי הימים). דרך הכתיבה א. מעידה שבני אדם כתבו אותה וב. משקפת את הפוליטיקה של אותה תקופה.
    בוודאי שחלק מהסיפורים נכון, כי ככל שהתקופה קרובה יותר, הזכרונות שהשתמשו בקרב המשכילים ששימרו את הידע מדור לדור, היו מדויקים יותר.
    אם אתה מתעקש להתייחס לתנך כאל ספר הדרכה לחיי היום יום, אז למה לגמור בתפילין? האם אתה נמנע מללכת בין נשים, או שאתה רוצע אזנו של עבד? אני אתאיסט, לי בהחלט מספיק להתייחס אליו כאל ספר חשוב, לא יותר מכך. בוודאי לא כמדריך לחיים. אינני להוט אחרי אף גורם על טבעי שידריך אותי, ושבעצם ישעבד אותי אליו, בין אם זו כת, דת אחרת כלשהי או הדת שבמקרה נולדתי לתוכה.

    אבל גם לך כדתי צריכה להיות ביקורת. עם כל הכבוד, הנצרות הופיעה 500 שנה לאחר כתיבת התנך בערך ולכן היא קיבלה אותו כמשהו עתיק מן המוכן, וכמו כל דת, לא פקפקה במקורותיו. האיסלם מאוחר ב-700 שנים נוספות. גם לחייו של ישו יש עדויות מעטות בלבד, ובכל מקרה, אין עדות אמינה לנסים שלו אלא של אנשי אמונו, שקשה להתייחס אליהם וגם ביניהם יש סתירות. מה גם שההנחה הראשונית שלי, היא שנסים לא יכולים להתרחש וואט סו אבר.

    עם זאת אני שמח שאתה קורא כתבות כאלה למרות שהן מרגיזות אותך, אני בטוח שאם אני אגיב תגובה אתאיסטית באתר דתי, ימחקו אותה מיד ולא יכבדו אותי כמו שאני מכבד אותך.

  14. לאבי
    א-לגבי הנחת תפילין אם היא נותנת לאנושות או לא על זה ניתן להתווכח אבל דבר אחד אינו ניתן לוויכוח והוא המסורת היהודית החזקה שמבוצרת בהרבה מאוד פעולות יומיומיות שנועדו להזכיר לנו את המסורת שלנו ותפילין היא אחת מאותן פעולות

    ב-אתה אומר כי "אף אחד לא טוען שנפוליון עשה דברים על-טבעיים"ואני שואל אז מה אם הוא לא עשה??
    וישוע המשיח של הנוצרים שכן עשה יש מישהו שמכחיש את קיומו..אני אפילו מודה שהיו לו כוחות(ד"א זה לא אומר כלום כל עוד לא הייתה התגלות של הבורא לעיני מליונים כמו בהר סיני(שעל זה יש את המסורה שהזכרתי)וודאי שהוא היה

    ג-אתה אומר שלמאורעות התנכיים אין מקור נוסף שניתן להצליב ולבדוק את אמיתות הסיפורים..מצטער גם בזה אני חולק עליך מכיוון שכל הדתות כולן הן הנצרות האיסלאם והבודהיזם בלי יוצא מן הכלל מודות במאורעות התנכיים הסיבה לכך היא שהיה ידוע בעולם שאכן היה מאורע כזה עוצמתי שממנו ידע כל העולם כולו ומזה שאין על כך עוררים נותנת את העוצמה ואת ההצלבה שאותה אתה כ"כ רוצה

    נ"ב…חנוכה שמח

  15. לאדם
    אם לא היו קיימים אנשי מדע ספקנים, לא היה לך אינטרנט לכתוב בו את התגובה הזו. זכותם של הסטוריונים להיות ספקנים גם הם.
    עם כל הכבוד להנחת התפילין, היא לא תורמת שום דבר לרווחת האנושות.
    ובאשר לטיעון החרדי הותיק באשר לנפוליון שנעשה בו שימוש יתר על ידי מחזירים בתשובה. יש גם הבדל בין נפוליון ליציאת מצרים, אף אחד לא טוען שנפוליון עשה דברים על-טבעיים, בזמנו כבר היתה תקשורת מסודרת, שאפשר להצליב מקורות רבים ולא מקור אחד שנכתב אלף שנה לאחר המקרה, ושמסתמך על העברה מפה לאוזן של עשרות דורות שכל אחד שינה לפי הבנתו.

  16. מה הספק בכלל אם היה או לא היה?…זה כמו שאני אשאל שואה..היתה או לא היתה??התשובה הראשונית של כולנו בטח שהייתה כי יש לכך עדים…ומה יקרה שהם ילכו לעולמם ולא יהיו עדים??מה אז..תמונות??היום אפשר לזיף את הכל!!לכן מה שאני רוצה לומר זה שההוכחה הכי חזקה שיכולה להיות זה יום הזכרון שאותו קבעה מדינת ישראל כדי להתיחד עם נרצחי השואה…עכשיו ביהדות אין יום אחד בשנה שמחזק את המאורעות(יציאת מצרים..מתן תורה..ההליכה במדבר ועוד..)כל יום יש לנו זיכרון לכך והיא הנחת התפילין שבה כתוב על יציאת מצרים והמזוזות בכדי להזכיר לנו את הדם שהיה על המזוזות…בנוסף לכך ישנם גם 3 חגים בשנה והם פסח שבועות וסוכות..פסח זכר ליציאת מצריים…שבועות זכר למתן תורה…סוכות זכר להליכה במדבר…עכשיו אני שואל אותכם שאלה נוספת האם נפוליאון היה???מה ההוכחות לקיומו הארכיאולוגיה לוקה בחסר אי אפשר לבנות תיאוריות על נתונים ארכיאולוגים כי זה מאוד ספקני ולכן הדבר היחידי שנשאר לנו זאת המסורה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן