חורים שחורים עצומים נמצאים בליבותיהם של כמעט כל הגלקסיות, מחקר חדש סותר את ההשערה שמדובר בחורים שחורים שהיוו שרדי כוכבים שהתפוצצו וכמה מיליונים מהם התמזגו בהדרגה ואף בלעו כוכבים שעמדו בדרכם. האם יתכן שהם נוצרו יחד עם הגלקסיה עצמה?
מאז התגלו החורים השחורים הסופר-מאסיביים, האסטרונומים עדיין לא יודעים כיצד הם התהוו. מה שבטוח זה שהם שם, בתוך רוב הגלקסיות. למעשה, תצפיות בקווזרים חושפות שחורים שחורים סופר-מאסיביים היו קיימים ביקום הצעיר. קווזרים הם מהעצמים הבוהקים ביותר ביקום, בגלל הקרינה המופצת מהם ע”י חורים שחורים סופר-מאסיביים שבולעים חומר מסביבם.
אפשרות אחת היא שלמפלצות הללו היתה התחלה צנועה ככוכב מאסיבי שהתפוצץ והפך לסופר-נובה, ואז הפך לחור שחור. זהו תהליך שאסטרונומים מבינים די טוב. הבעיה עם תיאוריה זו היא שהחורים השחורים הסופר-מאסיביים המוקדמים הללו היו חייבים לגדול כבר מההתחלה, בקצב קבוע ומקסימלי שמוכתב ע”י הפיזיקה. וכפי שאנו רואים כיום, גלקסיות נדות בין מצבים אקטיביים כאשר החור השחור שלהם בולע חומר, לבין מצבים רגועים.
אפשרות אחרת היא שהחורים השחורים הללו נוצרו ישירות, ע”י איסוף כמות חומר רבה כל כך שהם דילגו מעבר לשלב הכוכב.
דוקטור מיטצ'ל ס. בגלמן, פרופסור במחלקה למדעי האסטרופיזיקה והכוכבים באוניברסיטת קולורדו, פירסם לאחרונה מאמר שכותרתו 'האם חורים שחורים סופר-מאסיביים נוצרו ע”י קריסה ישירה?' המאמר מתאר תיאוריה אלטרנטיבית של יצירת החורים השחורים ביקום הצעיר.
לאחר המפץ הגדול, היקום התקרר מספיק כדי לאפשר לכוכבים הראשונים להיווצר מאטומי המימן וההליום הראשוניים. זה היה חומר טהור, שלא זוהם עדיין בדורות קודמים של כוכבים. אסטרונומים חישבו שלכוכבים הראשונים הללו, שנקראים 'אוכלוסיה III', היה קצב מקסימלי שבו הם יוכלו לאסוף חומר כדי להפוך לכוכב.
אבל מה אם היה הרבה יותר גז מסביב? הרבה יותר מהמגבלות הנחוצות ליצירת כוכב?
בכוכב רגיל, החומר מתאסף באיטיות יחסית, ויוצר מסה במרכז. כשיש מספיק מסה, מרכז הכוכב נדלק וכתוצאה נוצר לחץ כלפי חוץ שעוצר את החומר מלקרוס לתוך מרכז הכוכב.
אך דוקטור בגלמן חישב כי יתכן מצב בו קצב הקריסה כלפי המרכז יהיה יותר מכמה עשיריות של מסת שמש מדי שנה. במקרה זה, ליבת הכוכב תהיה דחוסה כל כך שהאנרגיה המשוחררת בתהליך של היתוך גרעיני לא תהיה מספקת כדי למנוע מהכוכב להמשיך להידחס. במקרה זה, לא יהיה לנו בכלל כוכב – אנחנו פשוט נעבור ממצב צבירה של ענן מימן למצב של מסה מרכזית דחוסה מאד. ומשם נעבור לחור שחור.
השאלה המתבקשת היא – האם יכול חומר להתכנס במהירות הדרושה? והתשובה היא שהוא יכול, אם משהו דוחף אותו… כמו חומר אפל [2]. לפי דוקטור בגלמן, יכולים להיות מספר מצבים בהם כוח חיצוני – כמו הגרביטציה מהילה גדולה של חומר אפל – יכול לכפות על גז תנועה לאזור מרכזי. למעשה, הוכח שמהירות זו של נפילת חומר לתוך מסה מרכזית מתקיימת עבור חומר שנופל לתוך חורים שחורים. זהו קצב הקריסה הנדרש כדי 'לתדלק' קווזרים. אך האם ניתן להגיע למהירות קריסה כזו ללא חור שחור, או אם החור השחור קטן מאד?
ברגע שהצטברו רק כמה מאסות שמש של גז, הליבה מתחילה להתכווץ תחת המסה הגדלה של עצמה. יש תקופה קצרה של היתוך גרעיני, כאשר העצם מגיע למסה של 100 מסות שמש, אך הוא עובר את השלב הזה מהר כל כך שהוא לא מקבל הזדמנות להתפשט כלפי חוץ.
בסופו של דבר העצם מגיע למסה של כמה-אלפי מסות שמש, והטמפרטורה שלו מטפסת למאות מליוני מעלות. בנקודה זו, כוח הכבידה תופס שליטה וגורם לליבה לקרוס לתוך עצמה. בדרך זו מתקבל חור שחור בעל 10-20 מסות שמש, שמתחיל לצרוך את כל המסה שמסביבו.
מנקודה זו ואילך, החור השחור מסוגל לשאוב לתוכו חומר נוסף ביעילות, תוך כדי שהוא גדל בקצב המקסימלי המנובא ע”י הפיזיקה. בדרך זו הוא יגיע בסופו של דבר למסה של מליוני מסות שמש. אם יותר מדי חומר נופל פנימה, הרי שהחור השחור הסופר-מאסיבי, עדיין ינוקא, עשוי להתנהג כ- 'מיני-קווזר' (דוקטור בגלמן מכנה אותו 'קווזיסטר'). קווזיסטר זה יבהיק מקרינה, כאשר חומר קורס לתוכו מסביבתו של החור השחור.
והחדשות הטובות : ניתן יהיה לאתר את הקוויזטרים הללו באמצעות טלסקופים רבי-עוצמה. עם זאת, אורך החיים שלהם יהיה קצר מאד – לא יותר מ- 100,000 שנים. קיים סיכוי שנוכל להציץ בקוויזסטרים בעזרת 'טלסקופ החלל ג'יימס ווב' העתידי [3]
[1] נהוג לחשוב כיום כי חורים שחורים מתהווים מכוכבים כמו השמש שלנו (אך גדולים ומסיביים הרבה יותר), שעוברים מספר שלבים של בעירה פנימית (השלב בו השמש שלנו נמצאת כרגע) ואז שלב של 'כיבוי אורות', קריסה לתוך עצמם והפיכה לחור שחור. לקריאה נוספת
[2] חומר אפל – חומר היפותטי שמרכיביו אינם ידועים, ואינו משקף או מפיץ מספיק קרינה אלקטרומגנטית כדי שניתן יהיה לראות אותו ישירות. ניתן להסיק כי הוא קיים כתוצאה מההשפעות הכבידתיות שהוא מפעיל על חומר נראה. קיים חשד כיום כי רוב המסה ביקום הנראה מורכבת מחומר אפל. לקריאה נוספת
[3] טלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST) הוא טלסקופ חלל גדול, המותאם במיוחד לצפיה בתחום האינפרא-אדום. שיגורו מתוכנן לשנת 2013. הוא יסתובב במסלול במרחק 1.5 מליון קילומטרים מסביב לכדור הארץ. הוא מכונה על שם מנהל לשעבר של NASA. אתר טלסקופ החלל ג'יימס ווב במסגרת אתר נאס”א הכולל
עוד בנושא באתר הידען
אסטרונומים גילו את גלעיני החורים השחורים של גלקסיות בתהליכי התמזגות
17 תגובות
יפה. תודה.
לפי עניות דעתי, החורים השחורים הללו יכלו להיוצר ללא המנוע של ספיחת גז, אלא ישירות מהמצב הצפוף ההתחלתי של היקום, תנודות קוונטיות יצרו חורים שחורים שגדלו במהירות (היה הרבה חומר צפוף סביבם).
לפרץ, זה נכון שהחורים השחורים שבמרכז הם המנועים של הגלקסיה, או לפחות כך היו בעיצוב הגלקסיה. אבל אין לכך שום קשר ל "רצון" שזהו תהליך נפשי ואין לו שום השפעה על הביולוגיה (התופעות הביולוגיות העיקריותם מוסברות באמצעות החומרים הכימיים הידועים).
לסבדרמיש ..כבר נאמר יהללך זר ולא פיך וזה תמיד נשמע יותר טוב !
אני רוצה לנגוע בנקודה שהיא מובנת מאליה והיא הכח הצנטריפוגלי איתו מסבירים את הישארות הכוכב במרחק מהשמש ולא נמשך אליה עד כלות !
ייתכן והכח הצנטריפוגלי אינו עובד בחלל!? כי אם חושבים על זה ללא כח משיכה כולל אין תוקף לכח הצנטריפוגלי !
הדוגמא הידועה של הכדור המתרחק מהמרכז כאשר מסובבים את המשטח עליו הוא נמצא בנויה על התנגדות המשטח בעזרת כח המשיכה! ואז נזכרתי באופנוע מהקרקס הנוסע על הקירות וחשבתי הנה דוגמא רעה מבחינתי בה הכח הצנטריפוגלי עובד ללא משטח מתנגד! אבל כאשר דמיינתי עוד קצת את האופנוע ראיתי מול עיניי את המשטח עליו הוא נוסע ..זה המשטח הוא רק אופקי ולכן יש מה שיתנגד לו !!
אבל בחלל מדובר בשני גופים בעלי כח משיכה עצמי ללא שום משטח התנגדות עליו אפשר “ליצור” את הכח הצנטריפוגלי..אם כך שני הגופים האלה היו אמורים להימשך אחד לשני בכל הכח עד התמזגות ו..זה לא קורה!
ברור מדבריי כאן שאני בוחן בעין ביקורתית (העין החזקה אצלי) את המקובל וכנראה הלא מוכח (כמובן אם בנו ניסוי שבודק את נוכחות הכח הצנטריפוגלי כמשפיע על מרחק הכוכב מהשמש והניסוי נותן תוצאה חיובית שמצדיקה הסבר זה אזיי מה שכתבתי כאן חסר משמעות ) ..ואם אין אפשרות להוכיח ..צריך הסבר אחר ואותו מספק החומר האפל כשומר על המרחקים בין כל כוכבי הלכת לבין עצמם ובינם לבין השמש מעצם מהותו ונוכחותו בזמן שהוא גם מחזיק את הכוכב בחתיכה אחת ! כמובן עד גבול מסויים שאם אותו הכוכב עובר ההתנגשות בלתי נמנעת !
אבל בטח המלומדים כאן יביאו עכשיו הוכחות חותכות להימצאות ופעילות הכח הצנטריפוגלי היוצר כח דחיה בין גופים בחלל ..אוקיי ! שוט !
לעמי בכר
על זה נאמר:- צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים.
שתהיה שנה טובה לך,לצזנה ןלמר חדש ובכלל, לכל מגיבי הידען!
סבדרמיש יהודה
מר צזנה ומר חדש היקרים,
הרשו לי להפנות אתכם ללינק באתר הידען פרי ידיו של מר סבדרמיש שמסביר היטב את הבעיתיות של החומר האפל ואף נותן אלטרנטיבה מסויימת. מצאתי את צמד החיבורים הללו מעניינים מאוד ואת השאלות והתשובות של הטוקבקיסטים והכותב כמרחיבות את הדעת עד מאוד. אם כן:
על גלקסיות ספיראליות, גרביטציה ומסה אפילה
פרק ב’, המשך – על גלקסיות ספיראליות, גרביטציה ומסה אפילה
בברכת חברים,
עמי
להלן תגובותיי למגיבים:
למר מה חדש
ההתנגדות שלי כוללת שמונה אפשרויות להסבר ולא רק ע"י מסה אפילה. והסברים האחרים לדעתי הם לא פחות טובים מאלה של המסה האפילה ולפחות אחד עולה עליו.
ולגבי הידע שלי בנושא, כאן ניתחתי את כל המערכת מכל צדדיה כפי שאני יודע לנתח גם מערכות תעשיתיות, בעיקר מהיותי מהנדס בניהול תעשייתי.. יהיו כאלה שיראו בכך חיסרון, אבל לעניות דעתי יש כאן יתרון שאני לא קשור לכל פרדיגמה קיימת.
בנוסף, באמת שאין בעיה לאדם אקדמאי לתפוס נושא מצומצם מסויים ולדוש את כל הידוע עליו את כל הידוע (כמעט). אם יתנו לי לנתח וליעל פעילות של חברת בניה, אני בטוח שאוכל לעשות זאת בצורה טובה גם בלי להיות מהנדס בניין.
דבר נוסף, אשמח אם תציג את עצמך בשם מין הישוב ולא משהו חדש או ישן.
לרועי צזנה
אפילו אם אנו חושבים שהפתרון שלנו הוא הפיתרון הנכון, אסור לנו לקדש אותו, וכתוצאה מכך להמעיט, או אפילו למנוע פתרונות אחרים.
ולגבי טענתך הבאה:
"כח הכבידה הוא הכח החזק ביותר במימדי המקרו, ולכן סביר להניח שאם קיים חומר אפל, הרי שהוא משפיע בעיקר דרך כח הכבידה.". סוף ציטוט.
ובכן אתה ו 99.9999% מהמדענים מאמינים ובטוחים שהגרביטציה היא הכוח החזק ביותר ביקום, רק שלהצהרה זו אין כל הוכחה מדעית מעבר למרחקים של אלפית שנת אור. במילים אחרות גרביטציה הפועלת על פי נוסחת ניוטון מוכחת רק במערכת השמש ואולי גם במערכות כוכבים כפולים שהמרחק בין בני הזוג הוא לכל היותר כמה מאות בודדות של יחידות אסטרונומיות. זה מאד מוזר, אנשים נוטים לבטל זאת על הסף אבל… זה נכון!, אין הוכחה.
להזכירכם, בשנת אור אחת יש 63400 יחידות אסטרונומיות.
כוח שיכול להחליף את הגרביטציה במרחקים האדירים בהם מדובר-עד למיליארדיי שנות אור, הוא כוח שנובע מעצם קיומם של חלקיקים בכמויות אדירות בכל מרחביי היקום, החל מהקרינה הקוסמולוגית, הנטרינים ועוד חלקיקים רבים שודאי יתגלו, שמעצם תנועתם במרחב, חייבים לגרום לחץ על הגופיפ השוכנים בתוכם- הגלקסיות וצביריי הגלקסיות.
ליוסי אנדור
תיאורית ה MOND היא אחת משמונה אפשרויות להסבר, והיא די טובה, אך לעניות דעתי לא נכונה כי היא נועזת מידי אפילו לטעמי בדרישתה לשנות את החוק השני של ניוטון F=M*A .
לד. פרץ
אני מסכים אתך שאין למהר ולכתוב:- "לעולם לא", המדע באמת משתנה בקצב וזה יהיה בעייתי לטעון כך.
חג שמח לכל המגיבים!
סבדרמיש יהודה
גם אני לא אסטרופיזיקאי ואף לא פחות מכך ! כל ההתייחסות שלי לחומר האפל נובעת מחשיבה אישית וקריאה קלילה למדיי על ההתפתוחויות בנדון ..מה שאני כותב אלה תובנות אישיות כפי שאני מבין בהתאם למאמר ולעובדות החדשות הנובעות ממנו !!
הייתי רוצה להפנות את תשומת לב המגיבים והקוראים לעןבדה כי בתכנית טלוויזיה (יום רביעי נדמה לי)בה הופיעו מדענים מהשורה הראשונה (חקר החלל) אחד מהם (לצערי לא זוכר את שמו) בנה מודלים ממוחשבים של היקום וכאשר לא כלל את החומר האפל כל הכוכבים התפרקו לאבק כי הכבידה לא הספיקה כדי להחזיק יחד את כל מרכיבי הכוכב ! וכאשר הוכנס לחישוב החומר האפל במינון הנכון(חייבים להדגיש זאת ) נוצרו הגלקסיות כפי שאנו מכירים אותם ..ולכן המסקנה מהניסוי הממוחשב היא שאין יכולת קיום לכוכבים ללא החומר האפל ..בלעדיו הכל סתם אבק בחלל ורק כאשר הוא נכנס לתמונה מתחילה לידת הכוכבים !!
לכן אני רואה בו את הרצון של היקום או אם תרצו זה שמוציא לפועל את הרצון או רצונות אחרים!!
בקשר לחורים השחורים כמנועים של הגלקסיות ייתכן והגזמתי משהו ..אבל משהו צריך להניע את הגלקסיה!? אז מבחינתי כל עוד לא יהיו מועמדים אחרים הם על תקן המנוע הגדול המסיע ומנווט את הגלקסיה בחלל !
ובקשר להשפעה של החומר האפל על הביולוגיה ..באותה תכנית נאמר כי בכל רגע נתון עוברים דרך גופנו מיליארדי חלקיקים של החומר האפל !! מה שכיוונתי אליו הוא כי גם באשר לדרך בה משפיע החומר האפל על הכוכבים לא ידועה עדיין אבל ההשפעה קיימת לכן אולי רק אולי החומר האפל משפיע בדרך לא ידועה גם על הביולוגיה ! הרי אם היית מספר למישהו לפני מאה שנה כי גלי רדיו הבלתי נראים משפיעים עליו לא היה מאמין לך וידוע כי הרבה אנשים חיפשו מאחורי הרדיו את האיש המדבר !!
חוץ מזה אני לא הייתי ממהר לכתוב לעולם לא..זה תמיד בעייתי במיוחד בשטח המדע !
ותודה לכל המגיבים וחג שמח (לאתמול)
כמדומני לאחרונה הפריכו את הגרסא היחסותית של MOND (שקוראים לה TeVeS אם אני לא טועה).
מר סבדרמיש –
הסיבה שאני מראש ‘מקדש’ את תפקידו של החומר האפל כהשפעה גרביטציונית היא שזה הכח שנראה סביר ביותר. למיטב ידיעתי (ותקן אותי אם אני טועה), כח הכבידה הוא הכח החזק ביותר במימדי המקרו, ולכן סביר להניח שאם קיים חומר אפל, הרי שהוא משפיע בעיקר דרך כח הכבידה.
אשמח לשמוע ממך על תיאוריות אחרות שקיימות בנושא.
לסבדרמיש יהודה
התרשמתי מההתנגדות הנחרצת שלך לתאוריה "חומר אפל, אנרגיה אפלה"
האם נחרצות זאת מגובה מבחינה מתמטית פיזיקית וכוללת את כל האפשרויות (אני לא יודע עד כמה היידע שלך במתמטיקה פיזיקלית).
אם הידע שלך בנושא הוא מיקצועי ועמוק אז בבקשה שלך מאמר בנושא זה לאקדמיה למדעים או לגוף אקדמי אחר ומי יודע אולי תזכה בפרס נובל.
אני לא אומר את זה כדי לקנטר , אני באמת מתכוון.
טעות נפוצה בדבריו של רועי צזנה. הוא אומר:-
"החומר האפל הוא תיאוריה שמשוייכת לאסטרונומיה בלבד, ונועדה להסביר השפעות כבידתיות לא מוסברות שפועלות בין עצמים בחלל.
סוף ציטוט.
צריך להיות שהוא נועד להסביר תנועה בילתי מוסברת של עצמים בחלל.
ברגע שאתה כותב:- "השפעות כבידתיות לא מוסברות"
אתה מראש מחליט שהבעיה היא בעיה שפיתרונה הוא כבידתי, וע"י כך מכשיר מראש (מהמילה:-כשר) את ההסבר הכבידתי של המסה האפילה.
ע"י ראיית הבעיה כ:-"תנועה בילתי מוסברת של גופים קוסמולוגיים", אנו נותנים מראש אפשרות לכל שאר ההסברים האפשריים לבעיה.
אפשר להסתכל על הבעיה גם כמו שמסתכל עליה המגיב בינימין מאי :- " "החומר האפל" ו"האנרגיה האפלה" נועדו להסביר פערים בין תצפיות לנוסחאות,". סוף ציטוט. כאן המגיב בנימין מאי מעלה היכן נימצאת בעית אי השיויון הדורשת הסבר (בנוסחאות), ומראש לא מקדש את אחת האפשרויות להסבר.
סבדרמיש יהודה
מר מאי –
האתר לא היה טעות של המדענים. הוא היה תיאוריה שהועלתה, שנתמכה ע”י עדויות מסויימות… אך בסופו של דבר הופרכה ע”י עדויות אחרות (עוד לפני איינשטיין, אם זכרוני אינו מטעני).
זוהי דרכו של המדע – להעלות תיאוריות ולהפריך את קיומן ע”י מציאת תיאוריות שמתארות בצורה יותר טובה את המציאות.
זו אולי דרך מסורבלת להגיע לאמת, אך העובדה הפשוטה היא שאין דרך אחרת. ראה לדוגמא את הדת, שם יש אקסיומה מאד מסויימת “הכל מידי האלוהים”, שהגבילה את היכולת להעלות תיאוריות חדשות ולפסול אותן. כתוצאה מזה, הדת לא קידמה את האנושות במאומה לאורך תקופה של יותר משלושת-אלפים שנה.
עכשיו ראה את המדע. מהרגע שהרעיון ל ‘חשיבה ביקורתית’ הועלה ושוכלל ע”י פרנסיס בייקון במאה ה- 16, האנושות עברה תוך 400 שנה לעידן שבו אדם מערבי ממוצע חי בתנאים שלא היו אפילו למלכים בימי הביניים.
כך שהמדענים כל הזמן לומדים מטעויות קודמיהם (וגם איינשטיין טעה פה ושם) – וזוהי בדיוק דרכו של המדע.
דומני שהמדע ממתין ל"אינשטיין חדש",
או לכיול..
"החומר האפל" ו"האנרגיה האפלה" נועדו
להסביר פערים בין תצפיות לנוסחאות,
ממש כשם שהחומר הלא קיים, "אתר",
נועד להסביר את מעבר הגלים האלקטרו
מגנטיים בריק. בסופו של דבר בא
אינשטיין והסביר שלא צריך "אתר"
כדי להעביר גלים בריק – והיום
הכל ברור בעניין זה.
השאלה היא, מתי ילמדו המדענים
מטעויות קודמיהם.
מר פרץ,
אין בכוונתי להתייחס לקיומו או חוסר-קיומו של החומר האפל. בנקודה זו במדע, החומר האפל הוא תיאוריה שאת קיומה מנסים להפריך או לאשש. אם, בבוא היום, יצטברו מספיק עדויות לקיומו של חומר אפל ואנרגיה אפלה, אזי התיאוריה תהפוך לאחת מאושיות מדע האסטרונומיה. אם לא, אז… לא.
מה שמפריע לי הוא שכתבת כי :
"לפי תצפיות האסטרונומים ומסקנותיהם אפשר להתייחס לחומר השחור כאל "הרצון של היקום" הוא המניע תהליכים ביקום ברמת הכוכבים ומי יודע אולי עוד יתברר שגם ברמה הביולוגית !"
החומר האפל הוא תיאוריה שמשוייכת לאסטרונומיה בלבד, ונועדה להסביר השפעות כבידתיות לא מוסברות שפועלות בין עצמים בחלל. אין לו שום קשר (וגם לעולם גם לא יהיה לו, במתכונתו הנוכחית) עם מדע הביולוגיה. הביולוגיה עוסקת ביצורים חיים, בעוד שהחומר האפל מסביר תופעות כבידתיות שאין להן הסבר אחר עדיין. מכיוון שבמערכת השמש הפעוטה שלנו כל תזוזות הפלנטות והכוכבים ניתנות להסבר גם ללא נוכחותו של חומר אפל, לא סביר שיש לו איזושהי נגיעה עם החיים על כדור הארץ – או בכלל.
תאריך ההרצאה הוא 21.10.2007.
סבדרמיש יהודה
עד להיכן אפשר להתדרדר עם החומר האפל ועם החורים השחורים?
אי אפשר לראות אותם אז לכן אפשר לתת להם כל תכונה שרק חפצים?
ואז החומר האפל, כמו האלוהים הכל יכול, הוא אפילו, (כדברי המגיב ד. פרץ) נותן לנו גם חיים?
אז לאחר שכולם כבר שרים שיריי הלל לחומר האפל, צר לי להיות הקטגור לחומר האפל ולחורים השחורים הכל יכולים.
מה שמפריע לי זו העובדה שמישהו מחליט שיש במרחביי היקום חומר אפל שתכונותיו מוזרות שכל כולו הומצא כדי "לתפור" פתרונות לבעיות קוסמולוגיות לא פתורות ובראשן סיבובן המהיר מידי של הגלקסיות הספיראליות.
הפתרון של חומר אפל הוא רק אחד מתוך הרבה אפשרויות אחרות שחלקן מוצלחות יותר, כגון תיאורית ה MOND.
אל לנו לשכוח שהחומר האפל אינו יכול לעמוד כפתרון בזכות עצמו ושימוש בפתרון כזה עדין ידרוש בנוסף, גם את קיומה של האנרגיה האפילה, מעין כוח דחיה של הריק, שיסביר את התפשטותו המואצת של היקום.
זהו עוד פתרון שהומצא כדי להסביר תופעות פיזיקליות לא מוסברות, וזה נעשה לא בהצלחה יתרה.
וכעת מדברים פה במאמר על חור שחור אדיר שאפילו בולע חומר אפל.
אני מתנגד להסבר של חומר אפל ובנוסף לחור שחור מסיבי או סופר מסיבי או אפילו "ינוקא", שתכונותיהם מוזרות.
אני מבין מדבריו של המגיב עמי בכר שגם דעתו אינה נוחה מהפתרונות שאנו נוטים לייחס לחור השחור האפל שגודלו הוא זעיר יחסית לגודלן של גלקסיות רגילות.
סבדרמיש יהודה
לכל מי שחפץ, אני עומד להרצות בנושא זה בטכנודע, מצפה הכוכבים בגבעת אולגה ביום ראשון 21.4.2007 בשעה שמונה בערב.
ד. פרץ יקר,
ראשית עלי להגיד שאינני מבין דבר וחצי דבר באסטרונומיה, אסטרופיזיקה קוסמולוגיה או כל דבר אחר ששונה מתחום ההתמחות שלי (מיקרוביולוגיה). לאחר שזה נאמר, יתקנו אותי החברים, אך למיטב הבנתי חור שחור סופר מאסיבי במרכז הגלקסיה, שיכול להכיל מליוני מאסות שמש (נניח אפילו כמה עשרות או מאות) הוא, לכאורה, גוף קטן ביחס לגלקסיה שמורכבת ממאות מיליארדי כוכבים. להגיד שמשהו סופר מאסיבי מניע את הגלקסיה יהיה, אם אני לא טועה, להכיל את המושג "סופר מאסיבי" בסדר גודל גלקטי והרי יש כאן אי צדק. גלקסיות גדולות בסדרי גודל מחורים שחורים, אפילו אלו הסופר מאסיביים במרכז.
באשר לחומר אפל… שוב, אין לי מושג. אבל אולי (כשאין מושג מותר להגיד הכל) הזיקה של חומר אפל לחורים שחורים שונה מהזיקה של חומר "רגיל"? אולי חור שחור לא מושך כלל חומר אפל? אולי הוא מושך אותו הרבה יותר מחומר רגיל? אם כן, במידה וחורים שחורים סופר מאסיביים מושכים חומר אפל אלייהם באופן מיוחד ובזיקה גדולה מאוד (הרבה יותר מזו של חומר "רגיל") הרי שיכול להיות שהמאסה של החור השחור או לחילופין הלחץ שמסביב לחור השחור, היא ארטיפקט חישובי.
ובפעם האלף (תסלחו לי, אני מרגיש שאני חייב להגיד את זה שוב ושוב ושוב) אני לא מבין שום דבר בתחום, רק מתעניין קצת ומכיר טיפה מושגי יסוד. אשמח אם יודעי דבר יוכלו להשיב ולהתיחס לדבריו של ד. פרץ
בברכת שנה טובה לקוראי הידען
עמי
האם האסטרונומים והפיזיקאים לא מגדירים את החורים השחורים העצומים במרכז כל גלקסיה כמנוע של הגלקסיה? כי כך אני רואה אותם מאז שקראתי כאן על העובדה שיש חורים שחורים מעל 2 3 מיליון מסות שמש ואף 10 ו15 מיליון מסות שמש ועכשיו כבר מדברים על מאות מסות שמש !
ברור שהם לא שם במקרה ולכן הכי טיבעי לחשוב עליהם כעל המנועים של הגלקסיה ..וזה אומר שצריך להיות מיתאם בין גודל החור השחור במרכז הגלקסיה לגודלה של הגלקסיה !
לפחות כאן כבר מזכירים את פעילותו האפשרית של החומר השחור (נהייתי יחצן של החומר השחור!!) ..דבר סביר לחלוטין !
לפי תצפיות האסטרונומים ומסקנותיהם אפשר להתייחס לחומר השחור כאל "הרצון של היקום" הוא המניע תהליכים ביקום ברמת הכוכבים ומי יודע אולי עוד יתברר שגם ברמה הביולוגית !
לי זה נשמע הגיוני שאלה חורים שחורים הנוצרים כך מלכתחילה בגודל עצום ועוד הגיוני בעיניי שחורים שחורים אלה מתחילים את "לידת" הגלקסיה ורק אח"כ מתחילים להיווצר הכוכבים..הגיוני מאד !
בכל מקרה על הכל מפקח החומר האפל ואם נרצה לדעת מה צופן העתיד נצטרך ללמוד את שפת החומר האפל (הלכתי עוד צעד קדימה)(מותר בשעה הזאת !)..כלומר יהיה שווה לפתח מיכשור שיפענח את פעילות החומר האפל וכך נוכל לדעת מראש מה עתיד לקרות לחומר הנראה !!