תוצאות חיפוש עבור: חומר אפל – עמוד 8

חור שחור. המחשה: depositphotos.com

אור על החור השחור: איך הוא מחבר בין יחסות, קוונטים ותרמודינמיקה

אבשלום אליצור מסביר מדוע החור השחור אינו רק עצם קוסמי קיצוני, אלא גם רמז עמוק לפיזיקה חדשה שתאחד את תורת היחסות, תורת הקוונטים והתרמודינמיקה
אסטרונומים גילו סופרנובה מעודשת כבידתית בלתי רגילה שהאור שלה נע יותר מ-10 מיליארד שנים עד שהגיע לכדור הארץ. המחשה: depositphotos.com

סופרנובה מעודשת נדירה עשויה לסייע בפענוח קצב התפשטות היקום

האירוע SN 2025wny, שנראה דרך עידוש כבידתי לאחר מסע של יותר מעשרה מיליארד שנה, עשוי לספק מדידה חדשה של קבוע האבל ולתרום להבנת האנרגיה האפלה
הגלקסיה הספירלית ESO 137-001, הנראית כאן בתמונה שצילם האבל, היא דוגמה לגלקסיית "מדוזה", כי קנוקנות כחולות של היווצרות כוכבים יוצאות ממנה כמו זרועות ציד של מדוזה. קרדיט: NASA, ESA

גלקסיית “מדוזה” רחוקה עם זרועות גז וכוכבים התגלתה ביקום המוקדם

תצפיות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב חשפו את גלקסיית המדוזה הרחוקה ביותר שנצפתה עד כה – עדות לכך שקילוף גז בצבירי גלקסיות התרחש כבר לפני 8.5 מיליארד שנים
הדמיית מחשב המראה חורים שחורים עוללים גדלים בגלקסיה צעירה ביקום המוקדם. קרדיט: Dr John Regan

הדמיות חדשות מציעות פתרון: כך חורים שחורים גדלו מהר לעל־מסיביים ביקום המוקדם

מחקר סימולציות טוען שהיקום הצעיר היה כאוטי ועשיר בגז צפוף, ואפשר גם ל“זרעים קלים” לעבור פרקי “זלילה” שחצו את מגבלות הגדילה המקובלות

האיחוד האירופי מרכך את ה-GDPR כדי להאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית

אחרי שנים שבהן ה-GDPR הפך את השימוש בנתונים למוגבל ומסובך, האיחוד האירופי מקדם הקלות שירחיבו גישה למידע לצורכי אימון AI; התעשייה מברכת, ארגוני זכויות מזהירים מפגיעה בשקיפות ובשליטה של האזרחים
אסטרואידים בחגורת האסטרואידים המרכזית. איור NOIRLAB

מצפה רובין זיהה אסטרואיד ענק שמסתובב במהירות שיא – ורומז שהוא “סלע מוצק”

המאמר המדעי הראשון עם נתוני מצלמת LSST מתאר גוף בקוטר כ־710 מטר שמבצע סיבוב מלא כל 1.88 דקות, ומדגים את היכולת של מצפה רובין לאתר תופעות קיצון במערכת השמש
שושנת ים. פרופ' ליאור אפלבאום ופרופ' אורן לוי, אוניברסיטת בר אילן

למה בכלל אנחנו ישנים?התשובה המפתיעה שמגיעה מהים

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפענח את מנגנון השינה הקדום וחושפים ששינה מגינה על תאי העצב
התרשמות אמן של חומר נע בספירלה פנימה, נמשך על ידי הכבידה החזקה של חור שחור על-מסיבי מרכזי, ויוצר "דיסקת ספיחה". קרדיט: Dimitrios Sakkas (tomakti), Antonis Georgakakis, Angel Ruiz, Maria Chira (NOA)

תצפיות חדשות: הקשר בין קרינת UV לרנטגן בקוואזרים השתנה עם הזמן הקוסמי

מחקר בינלאומי מצא שהמיתאם הוותיק בין פליטות ה־UV והרנטגן של קוואזרים אינו קבוע לאורך ההיסטוריה של היקום – רמז לכך שמבנה דיסקת הספיחה וה“עטרה” סביב חורים שחורים על־מסיביים אינו אוניברסלי
משמאל: שדה הכוכבים סביב הגלקסיה המארחת של GRB 250702B; מימין: תקריב של הגלקסיה מטלסקופ ג’מיני צפון, לאחר יותר משעתיים תצפית, כשהגלקסיה עדיין נראית חיוורת בגלל האבק. קרדיט: International Gemini Observatory/CTIO/NOIRLab/DOE/NSF/AURA.

פרץ קרינת גמא שובר שיא נמשך יותר משבע שעות ומאתגר את ההסברים הקיימים

תצפיות אינפרה־אדום ואופטיקה ממצפי NOIRLab וג’מיני מצביעות על סילון רלטיביסטי שנוצר בסביבה צפופה ומאובקת במיוחד בגלקסיה מסיבית
מדידות חדשות ברמת דיוק גבוהה של המסות של זרחן-26 וגופרית-27 הבהירו כיצד מתרחשות תגובות גרעיניות במהלך התפרצויות קרני רנטגן נפיצות בכוכבי נייטרונים (הדמיית אמן). המחשה: depositphotos.com

מפענחים את ההתפוצצויות הכי חזקות ביקום: נתונים חדשים על התפרצויות קרני רנטגן

מדידות מדויקות חדשות של המסות של שני איזוטופים נדירים משנות את הבנתנו לגבי תגובה קריטית בהתפרצויות קרני רנטגן
מערכת הכוכבים GK פרסי, שבה התרחשה התפרצות נובה מפורסמת, כפי שהיא נראית בטלסקופ הרנטגן צ’נדרה. נובה בהירה אף יותר צפויה להתפרץ ממערכת V Sagittae במהלך המאה הבאה. (קרדיט: NASA Goddard)

הכוכב הקניבל V Sagittae: מחקר חדש ממפה את המערכת שבדרך לסופרנובה באור יום

ניתוח ספקטרוסקופי עדכני מגלה שננס לבן רעב ובן זוגו במסה סולארית, עטופים בדיסק גז ענק ומקור רנטגן רך במיוחד, בדרך לנובה נראית־עין בשנים הקרובות ולסופרנובה בהירה במיוחד במאה ה־21
מייסדי Moonshot - מימין פרד סימון הילה חדד חמלניק שחר בהירי. צילום יחצ

הסטארטאפ Moonshot יוצא מהחשאיות עם מאיץ אלקטרומגנטי היפרסוני ומגייס 12 מיליון דולר

החברה, שהוקמה ב־2024 בידי הילה חדד חמלניק, פרד סימון ושחר בהירי, מפתחת מאיץ אלקטרומגנטי שיגיע למהירויות של עד 8 ק״מ בשנייה לשיגור מטענים לחלל ולמתקן ניסויים היפרסוני בקיסריה – וצפויה
תמונות חזיתית (משמאל) ומהצד (מימין) של דיסקת גז גלקטית. תמונות אלה של פיזור גז אחרי פיצוץ סופרנובה נוצרו על ידי מודל הלמידה העמוקה החלופי. קרדיט: RIKEN

טכנולוגיית AI חדשה ממפה 100 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו בדיוק ומהירות חסרי תקדים

שילוב מודל למידה עמוקה עם הדמיה פיזיקלית חוסך עשרות שנות חישוב ומאפשר לעקוב גם אחרי סופרנובות וגם אחרי האבולוציה הגלקטית לטווח ארוך
צילום של השביט i3/Atlas ממסלול מאדים.

נאס"א מסכמת את מעבר השביט הבינכוכבי 3I/ATLAS: “מאובן קפוא” ממערכת שמש זרה

צי חלליות וטלסקופים – מהאבל וג'יימס ווב ועד חלליות סביב מאדים – עקב אחרי השביט 3I/ATLAS, השלישי שמגיע אלינו מחוץ למערכת השמש, וגילה הרכב וגיאומטריה שונים מן השביטים המקומיים אך
סופרנובה מסוג Ia - האם היקום מאט? המחשה: depositphotos.com

האם היקום מאט?

תמונה מתוך סימולציה ממוחשבת של היווצרות והתפתחות חור שחור. קרדיט: Ore Gottlieb/Simons Foundation

נפתרה התעלומה: איך התרחש המיזוג ה"בלתי אפשרי" של שני חורים שחורים ענקיים

סימולציות חדשות של מרכז האסטרופיזיקה החישובית במכון פלטאיירון מציעות שהיווצרות חורים שחורים בטווח המסות ה"אסור" נובעת משילוב בין סיבוב מהיר ושדות מגנטיים חזקים, המשגרים החוצה עד מחצית ממסת הכוכב ויוצרים
חביבים, קטנים וחמודים, בגודל של כסנטימטר עד סנטימטר וחצי. עקרביש עיוור. צילום: שלמי אהרן

העקרביש: לא עקרב, לא עכביש – העתק-הדבק של אימא

הוא לא עקרב וגם לא עכביש. הוא העתק-הדבק של אימא שלו, ואם אתם מירושלים, אולי פגשתם אותו במקלחת. מה כל כך מיוחד בעקרביש? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
מעבר לשעון חורף. המחשה: depositphotos.com

עוברים לשעון חורף: למה כדאי להישאר בו לאורך כל השנה

בארצות הברית הסיכון למחלות סרטן עלה ככל שהמגורים היו מערבה יותר באותו אזור זמן – כלומר במקומות שבהם השעה החברתית רחוקה יותר מהשעה השמשית, מצב הדומה לשעון קיץ קבוע
סעודת חג הקורבן, לקיה. המחשה: depositphotos.com

כלכלה מעגלית ביישובים ערביים בישראל: מהפסולת למשאב

מחקר חדש מגלה פעילות ערה של שימוש חוזר בתוצרי לוואי בעסקים בוואדי עארה – אך מצביע על צורך דחוף בפלטפורמה, תשתיות ושינוי תודעתי להרחבת המהלך
החיים בעידן הרובוטים דמויי האדם. מתוך המאמר המדעי

איך ייראו החיים בעידן הרובוטים דמויי-האדם

דו"ח חדש של RethinkX צופה שבעשורים הקרובים הרובוטים יחליפו לא רק עבודות בית אלא גם מקצועות מומחים – ויביאו לחיים ברמת שפע שלא הכרנו
תמונה חדשה של הגלקסיה OJ 287 חושפת לראשונה את המבנה דמוי הסרט עם העקומה החדה של סילון הפלזמה שנפלט ממרכזה. קרדיט: Dr Efthalia Traianou, Heidelberg University, IWR

מה מסתתר בלב OJ 287? תמונה חדשה חושפת סוד חורים שחורים מתמזגים

אסטרונומים צילמו לראשונה את מבנה הסילון המפותל בליבת הגלקסיה OJ 287 – עדות לשני חורים שחורים על-מסיביים בתהליך מיזוג
פרופ' רפי ביסטריצר. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: פרופ' רפי ביסטריצר על "זווית הקסם" בגרפין והולדת תחום הטוויסט־רוניקה

פודקאסט תל אביב 360: חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 2020 מספר על הגילוי ששינה את עולם החומרים הדו־ממדיים, ועל מחקריו החדשים בסריגי־על אקוסטו־אלקטריים
לוחם אש בפעולה. המחשה: depositphotos.com

זיהום על האש: הסכנות שמסתתרות מאחורי השריפות

שריפות דלקים, פסולת ויער גורמות לנזקים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים חמורים – החל בחשיפה ל־PFAS ועד מחלות לב וסרטן. מומחים מזהירים: חייבים לצמצם את השימוש בחומרים רעילים ולעבור לפתרונות נקיים
הזוהר העמום של כוכבים בודדים המתמשך בין שתי גלקסיות בהירות מעיד שהגלקסיות נמצאות במיזוג פעיל — ובו־זמנית גם צבירי הגלקסיות שסביבן מתמזגים. התמונה הורכבה מסך־הכול מ־28 שעות תצפית באמצעות מצלמת האנרגיה האפלה (DECam) ברזולוציה 570 מגה־פיקסל, שיוצרה עבור מחלקת האנרגיה של ארה״ב, ומורכבת על טלסקופ ויקטור מ. בלנקו בקוטר 4 מ׳ של הקרן הלאומית למדע של ארה״ב (NSF) במצפה הבין־אמריקאי סרו טולולו. קרדיט: CTIO/NOIRLab/NSF/AURA

גשר רפאים של כוכבים גנובים חושף “משיכת חבל” גלקטית

גשר אור תוך־צבירי באורך כ־מיליון שנות אור בצביר Abell 3667 מספק הוכחה אופטית ראשונה למיזוג אגרסיבי בין שתי הגלקסיות הבהירות בצביר — ומרמז על מיזוג שני צבירים קדום
בועות מעל ומתחת לגלגסיית שביל החלב. איור: טלסקופ פרמי באתר נאס"א

עננים קרים “בלתי אפשריים” בתוך בועות פרמי הנמצאות מעל ומתחת לשביל החלב

גילוי עננים צפופים של מימן ניטרלי במרכז המבנים העצומים מאתגר את ההשערה על גיל ויציבות בועות פרמי
תנודות אקוסטיות של באריונים (BAOs) – ה"צליל של המפץ הגדול" – תומכות ברעיון של ריק מקומי. קרדיט: גבריאלה סקרה, מכון פרימטר

השערה חדשה: יתכן שכדור הארץ נמצא בתוך בועה קוסמית ענקית שמעוותת את היקום

על פי השערה חדשה של אסטרונומים, ייתכן שכדור הארץ — וכל גלקסיית שביל החלב — שוכנים בתוך אזור חלול ענק ודל-חומר בקוטר של כמיליארד שנות אור. אזור זה יוצר אשליה
כפיל AI יבחן תרופות מותאמות אישית. המחשה: depositphotos.com

כפיל AI אישי ינבא מחלות – ויעזור למנוע אותן

על בסיס מאגר המידע המתקדם של פרויקט הפנוטיפ האנושי ומודלים של בינה מלאכותית, יצרו מדעני מכון ויצמן למדע ״תאום דיגיטלי״ שיסייע לחזות את העתיד הרפואי של כל משתתף ומשתתפת
איזור יצירת כוכבים. המחשה: depositphotos.com

חוקרי פלזמה חשפו מנגנון חדש להיווצרות כוכבי לכת

רעידות בלתי סימטריות בדיסקות פלזמה עשויות להסביר כיצד מתהווים כוכבי לכת סביב כוכבים ושחוריים על־מסיביים
האם CHATGPT משפיע על המוח?

מחקר מ-MIT מזהיר: שימוש מופרז בצ'אט-GPT עלול לפגוע בקישוריות המוחית ובחשיבה ביקורתית

מחקר חדש חושף ירידה דרמטית בפעילות מוחית בקרב משתמשי בינה מלאכותית בכתיבה – ומעלה חשש מהשפעות עמוקות על החינוך, הזיכרון והעצמאות המחשבתית של הדור הבא
שביל החלב מרחפת בשמיים הבהירים מעל המצפה הבין-אמריקני סרו טולולו בצ'ילה. קרדיט: Nicole Firestone/Rutgers University

בייבי בום קוסמי: אסטרונומים תפסו גלקסיות ניצתות בפעם הראשונה

מדענים חשפו גלקסיות עתיקות ברגעי פרץ יצירת הכוכבים הראשון שלהן – תגלית המספקת הצצה נדירה לפרק המוקדם ביותר בתולדות גלקסיות כמו שביל החלב
העתיד האפשרי שלנו: שלושה תרחישים למפגש עתידי בין גלקסיות שביל החלב ואנדרומדה: למעלה משמאל: שתי הגלקסיות חולפות זו על פני זו במרחק של מיליון שנות אור. למעלה מימין: כשהמרחק ביניהן מצטמצם ל-500 אלף שנות אור, החיכוך שמפעילה החומר האפל גורם להן להתקרב למפגש קרוב. למטה: מרחק של 100 אלף שנות אור מוביל להתנגשות. (באדיבות: NASA / ESA)

ייתכן שגלקסיית אנדרומדה לא תתנגש בשביל החלב – בניגוד למה שחשבנו

מחקר חדש המבוסס על נתוני החללית Gaia מעלה אפשרות: ההתנגשות הגלקטית הצפויה עשויה לא להתרחש כלל, או לפחות להידחות משמעותית.
איור אומנותי של רשת נוירונים המחברת בין התצפיות (משמאל) למודלים (מימין). קרדיט: EHT Collaboration / Janssen et al.

בינה מלאכותית ומיחשוב מבוזר עתיר תפוקה חושפים את סודות החור השחור של שביל החלב

שילוב של רשת נוירונים בייסיאנית עם מיליוני סימולציות ממוחשבות איפשר לקבוע כי החור השחור במרכז הגלקסיה מסתובב כמעט במהירות המרבית – בזכות תשתית חישוב שפותחה על ידי פרופ' מירון ליבני
הצד החיצוני של ניסוי אטלס ב-CERN. המחשה: depositphotos.com

פרס Breakthrough היוקרתי חולק השנה לניסוי אטלס במאיץ החלקיקים בסרן ששותפים לו כמאה חוקרים ישראליים

בניסוי ATLAS שותפות ארבע קבוצות מישראל, המונות כ-100 חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון

קוד היקום – האם הטבע בוחר תמיד במסלול הקצר ביותר? מאמר והזמנה להרצאה

האם הטבע בוחר תמיד במסלול הקצר ביותר? מהפילוסופיה של אריסטו, דרך תגליותיהם של הרון, פרמה וניוטון, ועד לפרשנות המהפכנית של ריצ'רד פיינמן במכניקת הקוונטים, מסתבר שהטבע פועל לפי עיקרון פשוט
אוקלידס הוא טלסקופ חלל אירופי ששוגר ב-2023 כדי למפות את הגאומטריה של היקום ולחקור את טיבם המסתורי של החומר האפל והאנרגיה האפלה על ידי צילום תמונות ברזולוציה גבוהה של מיליארדי גלקסיות. קרדיט: ESA

ייתכן שהיקום אינו אחיד – אוקלידס יתחקה אחר הטיות כיווניות

מדענים משתמשים בעיוותים קוסמיים באור כדי לבדוק רעיון נועז: ייתכן שהעולם לא סימטרי כפי שסבורים מזמן. אם אוקלידס יאתר את הדפוסים מהסוג הנכון, הוא יוכל לגלות כיוון או הטיה נסתרים
אירוע ChipEx 2024 בתל אביב. צילום: ניב קנטור

תעשיית השבבים הישראלית מוכיחה את חוסנה ומקומה בתעשייה העולמית

כבכל שנה הכנס הבינלאומי השנתי ChipEx2025 יתקיים בתל אביב בהשתתפות בכירים מהחברות המובילות בעולם: TSMC, סמסונג, אמזון, אנבידיה ואפל. במוקד השנה: מקומה של הבינה המלאכותית בתעשיית השבבים
כדור הארץ מוקף בפלסמה מפולסר רחוק. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

סופות פלזמה נמצאו בחלל סביב כדור הארץ שאמור להיות ריק

על ידי ניתוח של פולסר מנצנץ, מדענים מיפו גושי פלזמה וגל הלם קשתי בבהירות חסרת תקדים, והפכו על פניה את ההנחה שהשכונה הבין-כוכבית המקומית שלנו רגועה
לילה מלא כוכבים. המחשה: depositphotos.com

נצנץ כוכב קטן

מה הם הכוכבים? מדוע הם מנצנצים? ואיך נוכל לזהות בשמיים זרועי הכוכבים את כוכבי הלכת הקרובים אלינו ביותר?
הדיסק של הפלזמה החמה המקיף את סגיטריה A* – החור השחור המרכזי של שביל החלב – מהבהב ומבעבע כל הזמן, כפי שמוצג באיור של האמן. קרדיט: NASA, ESA, CSA, ראלף קרופפורד (STScI)

החור השחור שבמרכז שביל החלב איננו נח – הוא מבעבע כל הזמן

תצפיות ארוכות טווח בג'יימס ווב חושפות שינויים דינמיים בדיסק הפלזמה הסובב את סגיטריה A*
האיור הזה מראה שחזור איך גלקסיית נצנוץ הגחלילית נראתה בערך 600 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול ללא המתיחה והעיוות בגלל העידוש הכבידתי. הוא מבוסס על תמונות ונתונים מווב. קרדיט: ASA, ESA, CSA, Ralf Crawford (STScI), Lamiya Mowla (Wellesley College), Guillaume Desprez (Saint Mary’s University)

טלסקופ ווב מגלה את התאומה הקדומה של שביל החלב מנצנצת מהשחר הקוסמי

הגלקסיה "נצנוץ הגחלילית", שהתגלתה על ידי טלסקופ החלל ג'יימס ווב, התקיימה רק 600 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול – עם מסה הדומה לשביל החלב הצעיר. עידוש כבידתי איפשר תצפית חסרת
המשוואה (E = mc^2) של איינשטיין מתארת את הקשר בין מסה ואנרגיה. המחשה: depositphotos.com

לכבוד יום הולדתו של אלברט איינשטיין: האור – גלים או חלקיקים?

מתוך הפרק "שנת הפלאות" מספרו של פרופ' חנוך גוטפרוינד: אלברט איינשטיין יוצר תמונת עולם
איור אמן של החללית SPHEREx .איור: NASA/JPL-Caltech

נאס"א משגרת את SPHEREx, טלסקופ חלל שאולי יכתוב מחדש את סיפור מקור היקום

הטלסקופ SPHEREx ייצור את המפה הכי צבעונית אי פעם של כל השמיים. השיגור בסוף השבוע ממרכז החלל ונדנברג בקליפורניה, על גבי משגר פאלקון 9 של ספייס אקס
פרופסור ארז עציון. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: הסודות של מאיץ החלקיקים CERN

מתוך סדרת הפודקאסטים "תל אביב 360" (עברית)
בשנים האחרונות ישראל מייבאת כ-60 אחוז מצריכת העגבניות בחודשים שלאחר שיא הקיץ. שוק אוכל בתל אביב. המחשה: depositphotos.com

החיידק שמציל את הסלט

משבר האקלים והיקפי הייבוא הגדלים מאיימים על העגבנייה הישראלית. מחקר פורץ דרך מציע פתרון טבעי ויעיל: שימוש בחיידקים