תוצאות חיפוש עבור: חומר אפל – עמוד 9

טסרקט (קובייה ארבעה-ממדית) וה"צל" שהוא מטיל על מישור - הקוואזי-גביש שגילה שכטמן. לדברי פרופ' ברטל, "העובדה שקוואזי-גביש הוא "צל" של גביש מחזורי במימד גבוה אינה חדשה לכשעצמה. אנחנו גילינו שההטלה היא לא רק של אלא גם של תכונות טופולוגיות כמו חורים, עיוותים או מערבולות". איור: Florian Sterl, Sterltech Optics

ד"ש מהממד הרביעי: חוקרי הטכניון חושפים פריצת דרך חדשה בתחום הקוואזי-גבישים

מחקר חדש מגלה כי הממד הרביעי מכתיב לא רק את המבנה אלא גם את התכונות הטופולוגיות של קוואזי-גבישים, ומציע הבנה מעמיקה יותר של תופעה שזיכתה את פרופ' דן שכטמן בפרס
יוליוס גמבל, 1931. מתוך ויקימדיה

אמיל יוליוס גומבל – סטטיסטיקה קטלנית

כוכבים בדיסק הדק המרכזי של שביל החלב (האזור הבוהק ביותר בתמונה זו מהחללית Gaia) מכילים יותר כוכבי לכת מאשר כוכבים שממוקמים מעל ומתחת למישור זה.

כאוס גלקטי בצהריים הקוסמי מעכב את היווצרות כוכבי הלכת בשביל החלב

תקופת שיא יצירת כוכבים, תקופת כאוס גלקטי
סצנה הומוריסטית של חמישה אנשים סביב שולחן במטבח חם ומואר.

קיצור תולדות הבינה המלאכותית

פיתוחי הצ'טבוטים שמחוללים בשנים האחרונות מהפכות בתחומים רבים בחיינו הם תולדה של פיתוחים הדרגתיים רבים, שעברו דרך רשתות עצבים, טיפול פסיכולוגי, נקניקיות (כדוגמה), שחמט ופרס נובל בפיזיקה
״שיטה זו לא פוגעת בציפור המקננת שכן היא ממשיכה בדגירה בלי לדעת שהביצים לא יבקעו" הדמיה, יוחאי רותם

קינים נגד פולשים: הדברה הומנית של מיינות

מעצב תעשייתי ישראלי פיתח קן חכם שמונע התפתחות של ביצי מיינות ללא פגיעה בציפור –האם נמצא הפתרון למיגור הציפור הפולשת הידועה לשמצה?
גלקסיות האנטנה בתהליך התנגשויות. קרדיט: NASA

כיצד התנגשויות קוסמיות יצרו את הגלקסיות הגדולות ביותר ביקום

המחקר מציע כי גלקסיות אלו נוצרו מזרימות גדולות של גז קר ומהתנגשויות בין גלקסיות ביקום הקדום, מה שהוביל ליצירת כוכבים בקצב מהיר במיוחד
מדובר בקבוצה של כימיקלים בעלי יציבות רבה מאוד בסביבה שאינם מתפרקים באופן טבעי – מה שמקנה להם את הכינוי "כימיקל הנצח". המחשה: depositphotos.com

למה החביתה של הבוקר הרסה לי את הלילה?

במים, בבגדים, באריזות ואפילו בחביתה שלכם: המקומות שבהם מסתתרים הכימיקלים העמידים מסוג PFAS, הסיבה שקשה לוותר עליהם ואיך בכל זאת אפשר להימנע מהסכנות הבריאותיות
ההיסטוריה של מדידת הטמפרטורה. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה איור מדעי

מהי טמפרטורה?

בסדרת הפוסטים הקרובה, אעסוק בפרקים נבחרים מתוך ההיסטוריה המרתקת של התרמודינמיקה. בפוסט הראשון נפתח בשאלה הבסיסית: מהי טמפרטורה?
פרופ' רון ליפשיץ. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

 פודקאסט: מבוא להתהוות והמרחב המזוסקופי | המסע שלא נגמר מהפשוט למורכב (פרק 1)

פרופ' רון ליפשיץ –בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב מתארח בפודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
פרשנות אמנותית של המערכת IRAS 04125+2902 (TIDYE-1). כוכבים צעירים כמו זה מכוסים בכתמי כוכבים – אזורים קרים יותר מפני הכוכב שסביבם. הדיסקה הפנימית מרוקנת, ומשאירה דיסקה חיצונית שלמה שיוצרת מבנה דמוי דונאט סביב הכוכב המארח. הדיסקה החיצונית כמעט מול הפנים, לעומת המסלול של כוכב הלכת סביב הכוכב שהוא מול השפה. זה מאפשר מבט לא חסום על המערכת. אם גם הדיסקה הייתה מול השפה, היא הייתה חוסמת את כוכב הלכת והכוכב המארח, ומונעת את התגלית. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt, K. Miller (Caltech/IPAC)

הגילוי של כוכב הלכת TIDYE-1, הצעיר ביותר עד כה מנפץ את התאוריות על היווצרות כוכבי לכת

חוקרים גילו את TIDYE-1, כוכב לכת צעיר בן שלושה מיליון שנים בלבד, המקיף במהירות את הכוכב שלו * דיסקה חיצונית שלמה ומסלול ייחודי חושפים את הכוכב וכוכב הלכת שלו בזכות
חור שחור מפואר עם דיסק הקצאה וגבעת חומר קוסמית.

חורים שחורים על-מסיביים קוראים תיגר על הפיזיקה כדי להפוך לענקים קוסמיים

חוקרים קישרו בין פליטות קרני רנטגן מ-21 קוואזרים רחוקים לגדילה מהירה של חורים שחורים על-מסיביים ביקום המוקדם
חיטה ואורז צמחי המזון הנפוצים בעולם. המחשה: depositphotos.com

בסוף זה הכול עניין של כימיה (פרק 1)

בסוף זה הכול עניין של כימיה (פרק 1) * כיצד מקנים לצמחי המזון עמידות למזיקים?
צביר הגלקסיות PLCK G165.7+67.0 ו-SN H0pe כפי שצולם על ידי מכשיר NIRCam בטלסקופ החלל ווב. קרדיט: NASA, ESA, CSA, STScI, ברנדה פריי (אוניברסיטת אריזונה), רוג'יר ווינדהורסט (ASU), ס. כהן (ASU), ג'ורדן סי ג'יי ד'סילבה (UWA), אנטון מ. קוקמור (STScI), ג'ייק סאמרס (ASU)

טלסקופ החלל ווב גילה סופרנובה המעדכנת את קבוע האבל – קצב התפשטות היקום

גילוי SN H0pe, סופרנובה רחוקה שנצפתה בשלושה שכפולים באמצעות עידוש כבידתי, אפשרה לחוקרים למדוד במדויק את קבוע האבל בתקופות שונות, ולחשוף תובנות לגבי קצב התפשטות היקום
עתיד העתידנות. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

עתיד המערכות האוטונומיות – ועתיד העתידנות

ד"ר רועי צזנה פיתח כלי בינה מלאכותית המחקרה תהליך המחקר של עתידנים. ספציפית, שלו עצמו. הוא מקבל כקלט המרכזי שלו את התחום שהוא אמור לחקור, ואת שנת היעד עבורה הוא
עור מלאכותי. המחשה: shutterstock

פודקאסט: חותרים למדע , פרק 9: חשמל זורם בכפות ידיך

שורשים. איור: depositphotos.com

פודקאסט: בוטניקה — לחשוב כמו צמחים (פרק 1)

פרופ' יסמין מרוז מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת המזון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א מספרת על עולמם הסודי של הצמחים בפודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
עטיפת הספר לייבניץ. צילום יחצ

פרק מתוך לייבניץ. הטוב בכל העולמות האפשריים מאת מיכאל קֶשמְפֶּה

מגרמנית: אביעד שטיר, סדרת פילוסופיה ומדע בעריכת יהודה מלצר, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים
התפתחות החיים. המחשה: depositphotos.com

פודקאסט: התעלומות הגדולות של המדע פרק 1 – מוצא החיים

25 התמונות המעניינות ביותר שצילם טלסקופ החלל צ'אנדרה ב-25 שנותיו עד כה. קרדיט: NASA/SAO/CXC

'צ'אנדרה', מצפה קרני ה-X של נאס"א, מציין 25 שנים עם תמונות קוסמיות מרשימות

מאז שיגורו בשנת 1999, 'צ'נדרה' סייע בחשיפת תעלומות קוסמיות, תמך במחקרם של אלפי אסטרונומים, ושמר על מעמדו כאבן יסוד במחקר האסטרופיזי
כדור הארץ השטוח, אחת מתיאוריות הקונספירציה המשונות ביותר. המחשה: depositphotos.com

איך הטעיתי את העולם – ואז יצרתי את קונספירטרון: מכסח הקונספירציות

נא להכיר הקונספירטרון: מכסח הקונספירציות. כלי בינה מלאכותית שיעזור לכם להתמודד עם טיעונים רבים ושונים של קונספירטורים.
פרופ' דורית אהרונוב. צילום: אבי בליזובסקי

"המחשוב הקוונטי אינו חזון עתידי, אלא מציאות עכשווית"

כך אמרה פרופ' דורית אהרונוב, ממייסדי חברת 'קדמה פתרונות קוונטיים' ומרצה באוניברסיטה העברית במפגש פורום הסיליקון - פורום ראשי תעשיית ההייטק בישראל, שהתקיים ב-1 ביולי 2024 ועסק במיחשוב הקוונטי.
פרופ' מרטין ריס, זוכה פרס וולף בפיזיקה לשנת 2024. צילום באדיבות קרן פרס וולף

האסטרונום הבריטי המלכותי זכה בפרס וולף בפיזיקה

פרס וולף בפיזיקה לשנת 2024 מוענק לפרופסור מרטין ריס ( Martin Rees ) מאוניברסיטת קיימברידג', אנגליה, על "תרומותיו החלוציות לאסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות, יצירת גלקסיות ומבנים ביקום, וקוסמולוגיה"
ווקר S עומד לבצע סדרת משימות בתהליך ייצור הרכב. UBTech

הרובוטים דמויי-האדם כבר בדרך

קולאז' של הדמיות אמן המדגישות את הגישות החדשניות שהציעו מקבלי מענקי שלב 2 של NIAC לשנת 2024 למשימות עתידיות אפשריות. קרדיט:  משמאל: Edward Balaban, Mary Knapp, Mahmooda Sultana, Brianna Clements, Ethan Schaler

הישר מהמדע הבדיוני: נאס"א מקדמת שש טכנולוגיות חלל עתידניות

כל אחד מהם השלים את השלב הראשון של תוכנית המאיץ של נאס"א, שבו הראה שהרעיונות העתידיים שלו – כגון מערכת רכבות בירח וטלסקופים מבוססי נוזלים – אולי יספקו נקודות מבט
חוקר בוחן דג קיליפש. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה בגדר תמונה מדעית

פיצוח הקוד לאריכות חיים? פריצת דרך בהבנת הקשר בין מין ותוחלת החיים

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית פותח אפיקים חדשניים בהבנת השפעתם של תאי המין על תוחלת החיים ושופך אור על התפקיד המרכזי של תאי מין ופוריות על אריכות ימים
טריפ של דגים. איור: אתר הידען באמצעות DALEE. התמונה להמחשה בלבד אין לראות בה תמונה מדעית

טריפ של דגים

מדעני המכון פיתחו שיטה לגילוי ההשפעות העצביות של סמים פסיכדליים. האמצעי: דגי זברה על פטריות הזיה. המטרה: לסלול דרך לטיפולים יעילים יותר בדיכאון ובהפרעות מצב רוח אחרות
החיים המסתוריים של עצמים קומפקטים חמים בחלל. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE. אין לראות בתמונה כתמונה מדעית

תעלומות קוסמיות נחשפות: החיים הקצרים והמבריקים של עצמים קומפקטיים דחוסים

מחקר חדש חושף פרטים סוג עלום של גלקסיות בשם עצמים קומפקטיים דחוסים (CSOs) המוציאים סילונים הנעים בכיוונים הפוכים במהירות הקרובה למהירות האור
האיור הזה מראה איך CSOs כנראה נוצרים. כשכוכב אחד מסיבי מתקרב מדי לחור שחור (משמאל), הוא נטרף. זה גורם לחור השחור לפלוט סילון דו-קוטבי מאוד מהיר (במרכז). הסילון משתרע החוצה והקצוות החמים שלו זוהרים בפליטות גלי רדיו (מימין). קרדיט: B. Saxton/NRAO/AUI/NSF

תעלומות קוסמיות נחשפות: החיים הקצרים והמבריקים של עצמים קומפקטיים דחוסים

ה-CSOs פולטים סילונים במשך 5,000 שנים או פחות ואז נכחדים. "סילוני ה-CSOs הם סילונים מאוד אנרגטיים אבל נראה שהם נגמרים, הסילונים מפסיקים לזרום מהמקור
שרת החינוך דאז, יפעת שאשא-ביטון מעניקה את פרס ישראל לחקר הפיזיקה והכימיה לשנת 2022 לפרופ' יהושע זק

הטכניון אבל על מותו של פרופ' אמריטוס יהושע זק, ממייסדי הפקולטה לפיזיקה וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה

פרופ' זק, ניצול גטו וילנה הוביל פריצות דרך מדעיות ושתי תופעות בפיזיקה קרויות על שמו. היה תלמידו של פרופ' נתן רוזן, שותפו למחקר של אלברט איינשטיין. פרופ' זק בילה את
בעיית שלושת הגופים. האיור הוכן בעזרת תוכנת הבינה המלאכותית DALEE להמחשה בלבד ואין לראות בה תמונה מדעית

פריצת דרך בחיזוי תוצאות כאוטיות במערכת שלושת הגופים

מחקר חדש ממכון לרקח לפיסיקה חושף התקדמות משמעותית בתורת הכאוס, על-ידי אישור מפורט של התורה הסטטיסטית מבוססת השטף המנבאת תוצאות כאוטיות במערכות תלת-גופיות ניוטוניות שאינן היררכיות. פריצת דרך זו טומנת
התמונה הזו מציגה את האזור בשמים בו נמצא הקוואזר ששבר שיאים, J0529-4351. באמצעות טלסקופ הענק של המצפה האירופי הדרומי (VLT) בצ'ילה, נמצא קוואזר זה כעצם הזוהר ביותר הידוע ביקום עד כה. התמונה הזו נוצרה מתמונות שהן חלק מסקר השמיים הממוחשב 2, בעוד התמונה הקטנה מראה את מיקום הקוואזר בתמונה מסקר אנרגיה אפלה. קרדיט: ESO/סקר השמיים הממוחשב 2/סקר האנרגיה האפלה

העצם הבהיר ביותר ביקום נתגלה – מונע על ידי חור שחור עצום הבולע שמש ביום

החומר הנמשך לעבר החור השחור הזה, בצורת דיסק, פולט כל כך הרבה אנרגיה עד ש-J0529-4351 בהיר פי יותר מ-500 טריליון מהשמש
בלוטת יותרת המוח של דג הזברה. מגוון סוגי התאים מסומנים בצבעים שונים: בסגול – פיטוציטים, באדום ובירוק – שני סוגים של תאים מייצרי הורמונים

מאיפה מפריש הדג: בחזרה למקורות של יותרת המוח

מדעני מכון ויצמן מאתגרים דוקטרינה בת 200 שנה על היווצרות הבלוטה מפרישת ההורמונים. ממצאיהם עשויים להוביל לגישות חדשות בטיפול בבעיות רפואיות שונות
פרופ' אוריאל אבולוף, צילום: שני איבל

עוד לא אבדה תקוותנו?

פרופ' אוריאל אבולוף מבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, מלמד קורס על תקווה והמצב האנושי, שהוכתר כקורס המקוון הטוב בעולם במדע המדינה ובפילוסופיה
פסל עתיק של סוקרטס המוצג ביוון. המחשה: depositphotos.com

מה למדנו מהגיבורים ההיסטוריים

רבים מהסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטת בר-אילן גוייסו לשירות מילואים במלחמת "חרבות ברזל". כמה מהם, הלומדים בפקולטה למדעי הרוח, נזכרו בגיבורים ההיסטוריים שעוררו בהם השראה, וסייעו להם בהתמודדות עם האתגרים המורכבים
ניידת הרנטגן של מארי קירי במלחמת העולם הראשונה. צילום: הספריה הלאומית הצרפתית

ניידות הרנטגן הראשונות- המלחמה של מארי קירי

עם התקרבות הצבא הגרמני לפריז נאלצה מארי קירי לערוך הסבה מקצועית בהעדר יכולת לחקור את הרדיום. היא העלתה רעיון - לצייד כלי רכב במכשירי רנטגן ולהביא אותם קרוב לחזית כדי
הים התיכון. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מישראל חושפים את הדור הבא של מציאות מדומה ומודלי אקלים

מעבדות המחקר של אינטל חושפות 31 פרויקטי מחקר שמעצבים את העתיד של חדשנות בינה מלאכותית ובהם שני מחקרים מישראל
מלחמת חרבות ברזל קיבוצים בעוטף עזה חניון רעים במקום בו התרחשה מסיבה המונית ונרצחו כ- 260 צעירים Photo by Kobi Gideon / GPO

כיצד להתמודד עם שגרת מלחמה וכיצד לשמר את האופטימיות של הילדים?

ההפתעה והמהירות שבהן התרחשו הדברים, ואי הידיעה ביחס לגורלם של אנשים רבים, מעוררים בכולנו מתח ושל מצוקה. צוות התמיכה הנפשית של אוניברסיטת בר-אילן מציע כמה דרכים שיעזרו לנו להתמודד עם
באליפסה: התקופה האפלה של היקום. המחשה: depositphotos.com

גלי רדיו מהירח ישפכו אור על היקום הקדום

כ-50 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול, נוכל למדוד את התפתחות היקום ואת הרכבו באמצעות מדידת גלי רדיו מהירח

ראשית היקום בראי המדע

כתבה מיוחדת לכבוד ראש השנה המסכמת את בריאת העולם בראי המדע
פרופ' קטלין קריקו (courtesy of István Sahin-Tóth)

הטכניון הכריז על זוכי פרס Harvey 2024: חוקרי mRNA שמחקריהם סייעו לפיתוח חיסוני קורונה, וחוקרת פיזיקה תיאורטית

פרס היוקרתי יוענק למפתחי חיסון הקורונה הפרופסורים קטלין קריקו, דרו וייסמן ופיטר קאליס ולפרופ' הלן קווין על פתרונה של אחת התעלומות הגדולות בפיזיקה
מיחשוב על ליישומי בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

רשות החדשנות בחרה ב-Next silicon להקמת תשתית מיחשוב על למאגדי מו"פ בתחום הבינה המלאכותית

הרשות תשקיע עד 30 מיליון ש"ח בהקמת התשתית כך שתשרת את כלל החברות והחוקרים בישראל ותשמש למחקר ופיתוח של מאיצים, רכיבי חומרה, תקשורת ותוכנה תשתיתית. התשתית החדשה אמורה לתת מענה
- לייזר ספין בסקאלה אטומית: התמונה מתארת את מבנה מהוד הלייזר המורכב משני סוגי מבנים של ננו-אנטנות. הקרינה כלואה במבנה הפנימי בלבד (צהוב). השכבה הפעילה של הלייזר - שכבה אטומית בודדת - נמצאת על המהוד. קרן הלייזר מפוצלת לשתי קרניים בספינים הפוכים של הפוטונים (חלקיקי האור), הניתנים לשליטה בעזרת שאיבת הלייזר (credit: Scholardesigner co, LTD).

לראשונה: לייזר ספין-אופטי ברמה האטומית – אופק חדש להתקנים אופטואלקטרוניים

חוקרים מהטכניון אתגרו את גבולות האפשר בתחום של ספין-אופטיקה ברמה האטומית. הם פיתחו לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – התקן שאינו מצריך שדות מגנטיים ולא טמפרטורות נמוכות
חשש מבריחת מוחות. אילוסטרציה: depositphotos.com

ראשי האוניברסיטאות וחברי מועצת המולמו"פ לנתניהו: הנזק לאומת הסטראט-אפ כבר עומד להפוך לבלתי הפיך

במכתב הם מציינים כי הן חברי מועצת המולמו"פ והן נשיאי האוניברסיטאות, עדים לעזיבת חוקרים את ישראל, לחוסר הנכונות לשוב ארצה ולפגיעה ממשית בקשרים עם הצמרת המדעית בעולם לרבות הפסקת תרומות
פסל של הפילוסוף היווני אריסטו. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 24: גם בעת העתיקה המוזיקה היהודית הושפעה מהמוזיקה היוונית

כבר הוזכר מספר פעמים הקשר האמיץ שנרקם בין הפילוסופיה היוונית וההלניסטית לבין המוזיקה - האסכולה הפיתגוראית שייחסה למוזיקה ערך מוסרי עליון, האסכולה האפלטונית שעמדה על הזיקה בין המוזיקה לבין טבע
הליקוי ב-2017 כפי שצולם בפרויקט Chasing the Eclipse I. קרדיט: SwRI/NASA/Daniel B. Seaton

המדע של נאס"א בצללים: חמישה ניסויים מרתקים לליקוי החמה המלא ב8 באפריל 2024

באמצעות מטוס המחקר בגובה רב WB-57, באחד הפרויקטים יצלמו את הליקוי מגובה של 15 ק"מ מהקרקע. הצוות מקווה שצילום התמונות מעל רוב האטמוספרה של הארץ יאפשר לראות פרטים חדשים של