תוצאות חיפוש עבור: חומר אפל – עמוד 10

תרשים מבצע החללית CHANGE-5 המתוכננת להביא דגימות סלעים מהירח. איור: סוכנות החלל הסינית

סין שיגרה בהצלחה את החללית Chang’e-5 שתביא דגימות מהירח לראשונה מזה 44 שנים (שידור חי)

  • 3 תגובות
האזור המאובק של קבוצת הכוכבים אוריון (אזור המכונה 'החרב של אוריון') מואר בתמונה מדהימה זו שנלקחה ממעבדת החלל הרשל של סוכנות החלל האירופאית. ערפילית קדמונית זו היא האזור הגדול והקרוב ביותר אלינו שבו נוצר כוכב, והיא ממוקמת כ-1500 שנות אור מאיתנו [באדיבות: ESA/NASA/JPL-Caltech]

אבני הבניין של החיים יכולות להיווצר בעננים הבין-כוכביים

  • תגובה אחת
צוות חוקרים בינלאומי הראה כי גליצין, חומצת האמינו הפשוטה ביותר ואבן בניין חשובה של החיים, ניתנת להיווצרות בתנאים חריפים הקיימים בחלל
מקור אור משכבה אטומית בודדת שמפרידה וממיינת בין הספינים של הפוטונים הנפלטים מהמוליך למחצה הדו-ממדי. תגלית מדעית זאת תאפשר לשלב בין ספינטרוניקה וספינאופטיקה לפיתוח מגוון רחב של התקנים בסקאלה אטומית (קרדיט: Scholardesigner co., LTD

ספינאופטיקה בסקאלה אטומית: שבבי העתיד

  • 2 תגובות
חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור חכם המבוסס על שכבה אטומית בודדת של חומר. ההישג יאפשר פיתוח יישומים קוונטיים חדשים בתחום המחשוב ובתחומים נוספים
שבב ביולוגי. מתוך Pixabay

רשות החדשנות: מאגדים ומסלולים: ביו-שבבים, עיבוד שפה טבעית ו-Bio-Convergence

  • אין תגובות
רשות החדשנות האיצה לאחרונה את הוצאת הקולות הקוראים המיועדים לאקדמיה ולתעשיית ההייטק. הנה מה שפרסמו בחודש האחרון:
המצלמה היא מעין "גו פרו לחרקים", שמתעדת את המתרחש מנקודת מבטו של החרק. תצלום: Mark Stone University of Washington

חרק עם מצלמה

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון מציגים פיתוח ייחודי בתחום: מצלמה כה קטנה וקלה, שאפילו חרקים יכולים לשאת אותה על גופם כמו תיק גב
הדגמה של לבוש חיילים רומאים. מתוך Jumpstory

כלכלת א"י 26: ארנונא ואכסניא – המסים הרומיים

  • 6 תגובות
כדי לקיים את הצבא המוצב ביהודה, וכדי להעשיר את הקיסרים, גבה השלטון הרומי סוגים שונים של מסים, חלקם כלליים ואחרים העיקו במיוחד על היהודים - אחרי המרידות
לפי תחזית של מכון ראנד משנות השישים של המאה ה-20 בעשור הנוכחי היינו אמורים להפגש עם חייזרים. המחשה: shutterstock

תחזיות כושלות מההיסטוריה – והסיבות להן

  • 17 תגובות
שלילת זכויות מרובוטים? איור: shutterstock

זכויות אזרח לרובוטים אינטיליגנטיים

  • 3 תגובות
השביט NEOWISE כפי שצולם מהחללית פארקר, ב-5 ביולי 2020, בעת הגעתו לנקודה הקרובה ביותר במסלולו לשמש. צילום: נאס"א

החל מהשבוע ניתן לצפות בשביט NEOWISE בשעות הערב

  • 2 תגובות
טטרה קווארק. איור: CERN

CERN: פיזיקאים מדווחים על גילוי של חלקיק חדש וייחודי המורכב מארבעה חלקיקי קווארק

  • 356 תגובות
חורים שחורים מתנגשים בסמיכות לחור שחור ענק. איור: CUNY

אסטרונומים מוצאים עדות להתנגשות של חורים שחורים שפלטה אור

  • תגובה אחת
טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א. קרדיט: המעבדה להמשגת תמונה (Conceptual Image Lab) במרכז לטיסות החלל גודרד של נאס"א

טלסקופ ג'יימס ווב של נאס"א יחקור את ראשיתה של מערכת השמש שלנו

  • תגובה אחת
הפעלת שדה מגנטי על מבנה ננומטרי לא אחיד. מדידת אי-האחידות במבנה בסקאלה הננומטרית מבוצעת על ידי אפקט ספין הול אופטי – מדידת פיצול הספינים של הפוטונים המפוזרים מהמבנה בעזרת "מדידה חלשה" . הסביבונים (הכחול והאדום) מיצגים את שני כיווני הספינים – דרגת הסחרור של הפוטונים המפוזרים. (קרדיט איור: Ella Maru Studio)

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המשלבת ננואופטיקה ומגנטיות לאבחון אי-אחידות ננומטרית בשבבים אלקטרוניים ובפוטונים

  • אין תגובות
בדיקת נשיפה לגילוי נגיף הקורונה. איור: Scentech ונקסט ג'ן

פיתוחים ישראליים: בדיקות קורונה בנשיפה ובאמצעות חתימת הקול של החולים

  • אין תגובות
התפשטות נגיף הקורונה. איור: shutterstock

עתיד נגיף הקורונה – בעולם ובישראל

  • 25 תגובות
עטיפת הספר: מפגשים בשביל החלב מאת חגי נצר ועמי בן בסט, בהוצאת ספרי עליית הגג

בעשרים השנים האחרונות גילינו המון כוכבי לכת, אז למה לא מצאנו חייזרים?

  • 9 תגובות
תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

בינה סביבתית – איך אפשר לנצל את טכנולוגיית הבינה המלאכותית כדי לשמור על הטבע?

  • אין תגובות

רפי ביסטריצר מזוכי פרס וולף לפיזיקה: ידעתי שהעבודה שעשיתי עם מקדונלד עשתה באז אבל לא ידעתי עד כמה

  • 5 תגובות
אנו צופים ביקום והוא נראה דומה בכל הכיוונים. מתוך אתר פרס נובל

"זוכה הנובל ג'ים פיבלס הוביל את המחקר התיאורטי בקוסמולוגיה במשך עשורים"

  • 3 תגובות
דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

  • 3 תגובות
הליום במצב על-נוזל. מתוך ויקיפדיה

על-נוזל נשלט על שבב

  • תגובה אחת

גדוליניום ב-MRI- מה לעשות כאשר יש צורך במעקב פעיל בעזרת MRI אחרי מחלה?

  • תגובה אחת
תצלומים מתוך סריקת FMRI. באדיבות שני וידרגורן

כיצד עובד fMRI?

  • אין תגובות
ההורמון אוקסיטוצין (בסגול) בנקודות ההפרשה בסינפסות (בירוק) במוחו השקוף של דג זברה מהונדס גנטית. פרופ' גיל לבקוביץ', מכון ויצמן

בועית האהבה

  • אין תגובות
ד"ר יואכים בהר. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דום נשימה בשינה

  • תגובה אחת
קרינה. איור: shutterstock

האם חשיפה לקרינה מייננת במינון נמוך יכולה להיות בריאה לנו?

  • תגובה אחת
תצלום ראשון מסוגו של חור שחור במרכז הגלקסיה M87 בידי מערך הטלסקופים EHT, המשלב שמונה טלסקופים גדולים מכל העולם. צילום: ESO

תצלום ראשון מסוגו של חור שחור במרכז גלקסיה הושג בזכות שיתוף פעולה בינלאומי

  • 38 תגובות
מתוך התערוכה הוירטואלית "המירוץ לאדום". באדיבות הספריה הלאומית

הספריה הלאומית משתתפת בפרויקט אינראקטיבי של גוגל העוקב אחר ההמצאות והתגליות הגדולות בתולדות האנושות

  • אין תגובות
מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

פלטפורמת בינה מלאכותית חדשה לניטור וחיזוי התקדמות מחלת ה-ALS

  • אין תגובות
היקום כולו ממוקם על קצה בועה מתרחבת זו. קרדיט: Suvendu Giri, אוניברסיטת אופסלה

תיאוריה חדשה: היקום רוכב על גבי בועה מתרחבת מממד אחר

  • 63 תגובות

הטבלה המחזורית של מקצועות המחר – מההירוגליפים המצריים דרך שפת האימוג'י לעבר שפה חדשה

  • 5 תגובות
אדמה חרוכה בנחל גרר כתוצאה מבלוני תעברה שהגיעו מעזה. השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח, וקשה לדעת עדיין מה תהיה השפעת האש בעתיד. תצלום: זווית

עוד הקפה מסביב לשמש – שנת 2018 בסביבה

  • אין תגובות
חתך של קליפת מוח של עכבר. תאי Ndnf (באדום) בשכבה העליונה ביותר קשורים לתאי עצב מעוררים (בירוק) בשכבות נמוכות יותר (בכחול: גרעיני התאים). באדיבות מעבדתו של פרופ' איבו שפיגל, מכון ויצמן

התגלה מנגנון עצבי המשלב בין המידע הפנימי על הלכי הרוח שלנו והמידע הנקלט בחושים

  • 3 תגובות
דייויד אפל. סגן נשיא לריחות של Symrise. צילום: יח"צ

לבינה המלאכותית יש עכשיו גם אף

  • 2 תגובות
רצפת הפסיפס מעין גדי המוצגת במוזיאון רוקפלר. איסור על התושבים לגלות לזרים את סוד הפקת שמן האפרסמון. מתוך ויקיפדיה

כלכלת א"י: ולא בא כבושם הזה …

  • 5 תגובות

מגלגלי שיניים ועד כתר לשיניים – ההדפסה התלת ממדית מתקרבת ליכולת ייצור תעשייתית

  • 3 תגובות
מעבדות ננו טכנולוגיה בחסות אוניברסיטת בר אילן

לקראת כנס הננוטכנולוגיה: התעשייה קוטפת עשר שנות השקעה במחקרים

  • אין תגובות
אדם חובש משקפי "גוגל גלאס" בלוס אנגל'ס, מאי 2013. צילום: shutterstock

משחק משפחתי בעזרת משקפי גוגל שיפר יכולת ילדים אוטיסטים לקרוא הבעות פנים

  • תגובה אחת
שרשרת אנושית. איור: shutterstock

האו"ם ו-IBM ישתפו פעולה למאבק בסחר בבני אדם

  • אין תגובות
מערך של סקירמיונים אופטיים. השדה החשמלי בכל תא במערך אינו אחיד בכיוונו אלא מצביע לכל כיוון אפשרי במרחב. איור: הטכניון

"קיפודי אור" ננומטריים הסוללים דרך ליישומים חדשים בעיבוד מידע, בהעברתו ובאחסונו

  • 5 תגובות
ממשק אדם מכונה. איור: shutterstock

השלב הבא באבולוציה האנושית – חלק ב' ממשק אדם מכונה

  • תגובה אחת
ד"ר רנית אהרונוב חוקרת במרכז המחקר של IBM בחיפה, ד"ר איה סופר -סגנית נשיא IBM העולמית למחקר תבונה מלאכותית וד"ר נועם סלונים - יוזם ומנהל Project Debater. צילום: אור קפלן

ידידי ויריבי – IBM הציגה את Project Debater: מערכת AI לתחרויות ויכוחים

  • תגובה אחת
ער בך וה-Project Debater במהלך הוויכוח הלוהט. צילום: אור קפלן

המחשב מתווכח עם אלופי הויכוחים ויוצא בתיקו

  • אין תגובות
תמונה זו מראה את מקבץ הגלקסיות MACS J1149.5 + 2223 שצולם באמצעות טלסקופ החלל 'האבל' של NASA / ESA. התמונה בריבוע ההגדלה היא הגלקסיה הרחוקה MACS1149-JD1, כפי שנראתה לפני 13.3 מיליארד שנים ונצפתה לאחרונה על ידי 'אלמה'. ריכוז החמצן שגילה 'אלמה' מתואר בצבע אדום. צילום: ESO

עדות לכוכבים שנוצרו רק 250 מיליון ש' אחרי המפץ הגדול

  • 4 תגובות
חברת CorNeat Vision, הדמייה ממוחשבת באדיבות virtual point

PixCell Medical ו- CorNeat Vision הזוכות בתחרות הסטארט-אפ החדשני במדעי החיים

  • 4 תגובות
פסולת אלקטרונית. איור: shutterstock

המחיר הסביבתי של תעשיית הטלפונים החכמים והמיחשוב

  • אין תגובות
החללית גאיה. איור: סוכנות החלל האירופית

"הנתונים של גאיה יוכלו לאפשר פריצות דרך באסטרונומיה"

  • תגובה אחת
LHC - צילום יח"צ: CERN

רשות החדשנות משתפת פעולה עם מאיץ החלקיקים CERN

  • אין תגובות
אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקר היה שלא נמצא קשר בין מגוון או כמות החרקים לסגנון החיים של תושבי הבית. תצלום: annie spratt.

בית מלון לחרקים

  • אין תגובות
פרופ' סטיבן הוקינג במטוס המאפשר אימון בתנאי חוסר כוח כבידה. צילום: נאס"א

פרופ' סטיבן הוקינג מת בשנתו * חקר חורים שחורים והיה פעיל חברתי

  • 14 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש