התחפושות הירוקות של החברות הגדולות

לא כל יום פורים? דו”ח חדש חושף שעבור כמה מהחברות הגדולות בעולם, עטיית “תחפושת” שמציגה אותן כסביבתיות יותר ממה שהן באמת היא עניין שבשגרה

פורים הוא הזמן לעטות תחפושות צבעוניות ומקוריות ולהעמיד פנים שאנחנו מישהו או משהו אחר. חלק ממה שמאפשר לחג להיות משמח ומהנה הוא העובדה שאנחנו יכולים להתחזות בלי לרמות – ברור לכולם שהילדה הקטנה באדום וכחול היא לא באמת וונדר-וומן, ושהאיש עם אוזני הפרווה הארוכות הוא לא ארנב אנושי שמסתובב ברחובות. עם זאת, מסתבר שיש חברות ענק שעושות מאמצים גדולים להציג את עצמן כמשהו שהן לא, ולעטות “מסכה” ידידותית לסביבה לאורך כל ימות השנה – תופעה שזכתה לכינוי Greenwashing (או “התיירקקות”, בעברית). בדו”ח חדש נבדקו התחייבויות האקלים של 25 חברות ענק בינלאומיות (ביניהן גוגל, אפל ונסטלה), והוענקו להן ציונים בנושא. תוצאותיו המאכזבות של הדו”ח נותנות לכולנו עוד סיבה לשתות עד-דלא-ידע בחג הקרוב.

בדו”ח החדש, שנכתב על ידי מכון המחקר New Climate Institute, מפורטת מידת ה”התחפשות” של חברות שאחראיות לבדן על כ-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה העולמיות, ולכן ההתנהלות שלהן יכולה להשפיע באופן ניכר על המשך החרפתו של משבר האקלים ועל לקיחת האחריות וההתמודדות עם הבעיה מצד המגזר העסקי. החברות שנבדקו התחייבו בעצמן להגיע למצב של נטו-אפס פליטות גזי חממה (כלומר, למצב שבו נפלטת כמות מועטה בלבד של גזי חממה, וגם היא נקלטת על ידי המערכות הטבעיות של כדור הארץ ועל ידי אמצעים לספיחת פחמן מהאטמוספירה( והעמידו לעצמן יעדים בתחום. עם זאת, לפי הדו”ח, הצעדים שהחברות מפרטות יובילו בפועל להפחתה ממוצעת של 40 אחוז בלבד מסך הפליטות – ולא להפחתה של 100 אחוז, כמו שהמונח “נטו-אפס” מרמז.

התעלמות מהפליטות שבמעלה ובמורד הדרך

מחברי הדו”ח מסבירים שהלחץ הציבורי על חברות לפעול בנושא האקלים גורם להן “להתחפש”: לשחרר הצהרות שאפתניות, שלרוב אין להן כיסוי מציאותי, ולהגזים בתיאור הפעולות הסביבתיות שכן נעשות – באופן שיכול להטעות צרכנים. הם בחנו את יעדי הפחתת הפליטות שהחברות הציבו לעצמן, הצעדים שהן ביצעו בנושא ושקיפותן בתחום. בפועל, אף חברה לא זכתה לציון המשולב הגבוה ביותר האפשרי. רק חברה אחת (חברת התובלה הימית Maersk) קיבלה בדו”ח ציון “מתקבל על הדעת” (הדירוג השני הכי גבוה) בעוד ש-3 קיבלו ציון “בינוני”, 10 קיבלו ציון “נמוך” ו-11 ציון “נמוך מאוד” (הדירוג הנמוך ביותר האפשרי).

אחת הסוגיות הבעייתיות ביותר שמוצגות בדו”ח הוא הנטייה של חברות רבות לקחת בחשבון רק את גזי החממה שנפלטים כתוצאה מייצור המוצר עצמו, ולהתעלם מהפליטות שמתרחשות “במורד הדרך” (downstream) או “במעלה הדרך” (upstream) – כלומר, פליטות שנוצרות עקב ייצור ושינוע החומרים שהחברות משתמשות בהם לייצור מוצריהן, פליטות שנוצרות בעקבות השימוש במוצרים שהחברות מייצרות או נזק שנגרם בתום חיי המוצרים כשהם הופכים לפסולת. לטענת מחברי הדו”ח, מדובר לעיתים בכ-90 אחוז מהפליטות שלהן אחראיות החברות שנבדקו.

בעיה נוספת שמשותפת לפי הדו”ח לחברות רבות היא הסתמכות נרחבת על אמצעי קיזוז פחמן – השקעה באמצעים שסופחים פחמן מהאטמוספרה. אמינותם של אמצעים כאלו שנויה במחלוקת, עקב טענות שלפיהן המיזמים לא זוכים לפיקוח ראוי וייתכן שהשפעתם מוגבלת בזמן – כך לדוגמה, השקעה בשתילת יער שהעצים בו לוכדים פחמן מהאטמוספירה יכולה להתבטל במקרה של שריפה באותו היער.

גוגל, אפל ונסטלה הולכות למסיבת פורים

אחת החברות הגדולות שמופיעות בדו”ח היא גוגל, שטוענת שהיא ניטרלית מבחינה פחמנית מאז 2007. לפי הדו”ח, הטענה הזו מתבססת בעיקר על רכישת קרדיטים של קיזוז פחמן שמאזנים את פליטות גזי החממה של החברה – אבל קשה מאוד לאמת אותה. הסיבה לכך היא שלפי מחברי הדו”ח, הקרדיטים שנרכשו על ידי גוגל מגיעים ממיזמים שאמינותם מוטלת בספק, כך שקשה לדעת האם מדובר בפעילות סביבתית לגיטימית או בתחפושת צבעונית. בנוסף, על פי הכותבים, קשה לתת הערכה מלאה לגבי האפקטיביות של צעדי החברה מכיוון שהיא לא חושפת כראוי מה נמצא מאחורי ה”מסכה”, ולא מספקת פרטים חשובים רבים – למשל, בנוגע לנפח הקרדיטים שנרכשו בכל שנה מכל מיזם.

בנוסף, לפי מחברי הדו”ח, גוגל מתעלמת מלפחות 60 אחוז מהפליטות שהיא אחראית להן – שמתרחשות במורד או במעלה הדרך. לכן, מחברי הדו”ח מעניקים לחברה ציון “נמוך” ביושרה (המידה שבה החברה נוקטת בצעדים איכותיים, אמינים ומקיפים) וציון “נמוך” בשקיפות.

חברת אפל מקבלת ממחברי הדו”ח ציונים גרועים פחות – “מתקבל על הדעת” בשקיפות ו”בינוני” ביושרה. לפי הדו”ח, החברה טוענת שהיא הגיעה ב-2020 לניטרליות פחמנית בכל הנוגע לייצור המוצרים עצמם, והתחייבה להגיע לניטרליות פחמנית מלאה שכוללת גם את מורד ומעלה הדרך עד 2030. נדמה שמדובר בהישגים מרשימים, אך לפי מחברי הדו”ח הדרך עוד ארוכה, מפני שכמעט 70 אחוז מהפליטות שאפל אחראית להן מגיעות ממעלה הדרך, ונובעות מהחומרים ומהשירותים שאפל רוכשת לצורך ייצור מוצריה. אם מוסיפים לכך את שיקולי מורד הדרך, מדובר לפי הדו”ח על לא פחות מ-98.5 אחוז מהפליטות של החברה. לכן, כותבי הדו”ח מציינים שייתכן שהטענה שהחברה מציגה – ניטרליות פחמנית כבר כיום, עלולה להטעות צרכנים. כלומר, ייתכן שאפל עוטה מסכה שמציגה את מי שהיא רוצה להיות בעתיד – אך לא את מי שהיא כעת.

נסטלה, ענקית המזון והמשקאות השוויצרית שהציבה לעצמה כמטרה הגעה למצב של נטו-אפס פליטות ב-2050, קיבלה את הציונים הנמוכים ביותר האפשריים במדרג של הדו”ח. לפי מחברי הדו”ח, ניתוח מדוקדק של תכנית הפעולה האקלימית שפרסמה נסטלה ושל יעדי הביניים שלה ל-2025 (צמצום של 20 אחוז בהיקף הפליטות) ול-2030 (צמצום של 50 אחוז) מראים שמדובר בתחפושת מתעתעת, והצמצום שהחברה מתייחסת אליו הוא בהשוואה למצב של “עסקים כרגיל” – כלומר, מצב שבו החברה תמשיך להתרחב ולהגדיל את פליטות גזי החממה שלה בשנים אלה – ולא למצב כיום. למעשה, לפי הדו”ח, אם משווים את הפליטות המתוכננות של נסטלה לכמות הפליטות שהיא גרמה להן ב-2018, נסטלה תגיע ב-2030 לצמצום של כ-23 אחוז בלבד מפליטות הפחמן שלה.

לפי BBC News, כתגובה על פרסום ממצאי הדו”ח, חברת נסטלה מסרה: “אנחנו מברכים בחינה מדוקדקת של פעולותינו ומחויבויותינו בנושא שינוי אקלים. עם זאת, הדו”ח של New Climate Institute לוקה בחוסר הבנה של הגישה שלנו ומכיל אי-דיוקים משמעותיים”. גוגל מסרה: “אנחנו מגדירים באופן ברור את טווח מחויבויות האקלים שלנו ומדווחים באופן תדיר על ההתקדמות שלנו בדו”ח הסביבתי השנתי שלנו, שם מידע בנוגע לאנרגיה ופליטות גזי החממה שלנו נבדק ומאושר בידי חברת Ernst & Young”. אפל לא הגיבה ישירות לדו”ח אך מסרה ל-BBC News שיש לה תוכנית להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלה.

לבצע שינויים מהותיים

ליאת צבי, מומחית בתקשורת סביבתית, משווה את הגרינווש לאיפור בצבע ירוק, כמו זה שמשמש לתחפושת פורימית. “חברות שמבצעות גרינווש לוקחות פעולה סביבתית קטנה שהן מבצעות וצובעים בעזרתה את החברה ככזו שאכפת לה מהסביבה”, היא אומרת. “הן יוצרות מצג שווא, והדבר הרסני מאוד כי הוא עלול לגרום לחברה לא להשתנות באמת”.

“באופן כללי, אם חברה לא לוקחת את הנושא הסביבתי לליבת העיסוק שלה, כל דבר כמעט יהיה גרינווש”, מסבירה צבי. “כך לדוגמה, חברת משקאות שמהות העיסוק שלה היא לקחת פלסטיק ולהעביר אותו לצרכן לא יכולה להפוך לירוקה מבלי לשנות את המודל הקיים שלה. סודה סטרים היא דוגמה טובה לחברה שראתה איפה נמצא העתיד של משקאות כאלה – וביטלה לחלוטין את השימוש בפלסטיק חד-פעמי במוצריה”. לפי צבי, החברות הגדולות לא יכולות לעמוד ביעדים שהן הציבו לעצמן אם הן לא מכירות בכך שהן נדרשות לבצע שינויים מהותיים. “פעמים רבות, חברה חדשה תהיה זו שתייצר מוצר סביבתי יותר, מפני שהדבר דורש קווי ייצור ומפעלים חדשים. כך למשל, חברות הרכב הקיימות לא ייצרו רכב חשמלי לפני טסלה כי הוא מיוצר בצורה שונה”.

צבי מסבירה שעבור צרכנים “רגילים”, קיים קושי להבין מתי מדובר בהתיירקקות ומתי בצעד סביבתי אמיתי – אך שיש דרכים להימנע ממידע שגוי. “המקום האחרון שהייתי בודקת בו עד כמה חברה סביבתית באמת הוא האתר של החברה עצמה –האתרים האלה נותנים את הרושם שכולם מחבקי עצים”, היא אומרת. “באופן כללי, צריך לדעת שכל מה שמהיר, כמו מזון מהיר או אופנה מהירה, הוא לא טוב לסביבה. דברים איטיים ולטווח ארוך הם תמיד סביבתיים יותר”, היא מסכמת.

עוד בנושא באתר הידען:

חברה ללא מטרות נזק | זווית