סקירת ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות שיתבצעו על ידי איתן סטיבה במשימת רקיע. מתוך 31 משימות שאושרו. סקירה שניה בסדרה
Neurowellness in Space – הערכה קוגניטיבית של האדם בתנאי מיקרו-כבידה באמצעות מערכת EEG מתקדמת
עם התכנון למשימות חלל ארוכות טווח, מעקב אחר רווחתם של אסטרונאוטים לאורך תקופות ארוכות הופך להיות הכרחי. בפרט, קיים צורך קריטי לפקח על פעילות המוח ועל התפקוד הקוגניטיבי של השוהים בתנאי מיקרו-כבידה לאורך זמן. מטרת הניסוי היא ניטור הפעילות המוחית של איתן סטיבה בכדור הארץ (לפני ואחרי) ובמהלך שהותו בתחנת החלל במצב מנוחה ובעת ביצוע פעולות קוגניטיביות שונות. בדיקות EEG (אלקטרואנצפלוגרפיה) יבוצעו על ידי מערכת EEG חדשה של חברת brain.space ברזולוציה גבוהה מבוססת חיישנים יבשים, המתאימה עצמה באופן אוטומטי לראש הנבדק. נתונים שיאספו ינותחו באמצעות מגוון מדדים מוחיים מתקדמים על ידי המעבדה של ד”ר אורן שריקי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1.
חוקרים ראשיים: חברת brain.space: אמיר שטיינברג, ישראל דויטש וד”ר ערן פריבמן. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: ד”ר אורן שריקי, אופיר אלמגור ועופר אבין.
Remote Evaluation of Emotional Distress – זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס
הקשר בין הגוף והנפש הדוק- ומוכר כי מצוקה רגשית עשויה לגרום השלכות חמורות לא פחות מאשר תחלואה גופנית. אך בעוד שישנם פתרונות המאפשרים אבחון מצבי תחלואה גופנית מרחוק, כיום עוד אין פתרון טכנולוגי המאפשר זיהוי התפתחות מצוקה רגשית ומתח. ובעידן בו המגמה מעודדת אשפוז וירטואלי ומתן טיפול רפואי מרחוק, היכולת לנטר את שלומם של מטופלינו נדרשת אף יותר. ישנם מספר אתגרים המקשים על פיתוח פתרונות אבחון מצוקה רגשית מרחוק, שכן לא ניתן לצפות מראש חשיפה לאירועים הגורמים לסטרס ומצוקה. אך בניגוד לחיי השגרה, משימות חלל הינן סביבה מבוקרת ומנוטרת. ובמהלכן אירועים סטרסוגניים משמעותיים (לשם דוגמא, שיגור על גבי טיל במשקל 500 טון) צפויים ומתוכננים מבעוד מועד. לכן, הקלינאים והחוקרים בARC- המרכז לחדשנות רפואית בשיבא, במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא ושותפיהם באוניברסיטת תומס ג׳פרסון בארה״ב, רותמים את ההזדמנות הייחודית במשימת רקיע לתחנת החלל הבינלאומית, על מנת לבדוק את השיטה לניטור מרחוק של מצוקה רגשית באמצעות שימוש באפליקצייה חדשנית ובחיישנים מתקדמים אשר מפותחת במרכז לחדשנות רפואית בשיבא.
לאורך כל שלבי המשימה לחלל, צוות המשימה יעשה שימוש באפליקציית R-CARE. האפליקציה, שפותחה במיוחד למשימה, מכילה אוסף משחקים קצרים המאתגרים ביצועים קוגנטיביים שונים- מטלות זיכרון שונות, ביצועים מוטוריים, ואת תחושת האמפתיה. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ינוטרו מדדים פיזיולוגיים שונים של הטסים לחלל- דפוסי השינה, מדדים חיוניים, והתפקוד החושי.
בנוסף, במסגרת ניסוי זה תבוצע הדגמת טכנולוגיות חדשניות המשלבות יכולת חישה וניטור מרחוק המפותחות בידי סטארטאפים ישראליים, וצפויות להעשיר את ארסנל הכלים הקליניים המאפשרים מתן רפואה מרחוק.
הממצאים השונים- הביצועים במשימות היומיות, ניטור השינה, תפקודי הראיה והשינויים במדדים הביו-פיזיולוגים- יוצלבו עם רשומות משימת AX-1 ויומני תחנת החלל הבינלאומית, וביצועי הצוות יושוו לאירועים משמעותיים לאורך המסע לחלל. הזדמנות ייחודית זו לבחינת השפעות מצבי עקה בסביבה מבוקרת ומפוקחת, אשר תאפשר המשך פיתוח טכנולוגיות ומתודולוגיה לזיהוי מרחוק של התפתחות מצבי מצוקה רגשית.
פתרונות אלו צפויים להוות נדבך משמעותי ביכולת לנטר את שלומם של חולים, ולאפשר מתן רפואה מיטבית למטופלינו באשר הם- מאושפזים במחלקות שיבא השונות, מטופלי בית החולים הוירטואלי Beyond, ואפילו בחלל החיצון.
ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1.
חוקר ראשי: ד”ר הראל בריס, ARC Space Lab של המרכז לחדשנות רפואית במרכז הרפואי שיבא.
שותפים: אוניברסיטת תומס ג’פרסון,וחברות ההזנק הישראליות X-Trodes ו-Sroke-Alert.
טרם השיגור ולאחר החזרה לכדור הארץ, יבוצע ניטור מעמיק של דפוסי השינה של הטסים לחלל באמצעות ערכת Advanced Home Sleep Monitoring של חברת X-trodes. החברה, המפתחת חיישני עור-מלאכותי, פיתחה טכנולוגיה לבישה המאפשרת ניתוח מעמיק של שלבי השינה השונים לצד פרמטרים פיזיולוגיים נוספים, הנוחים לשימוש ומאפשרים ניטור גם בסביבה הביתית. תוצאות הערכה יאפשרו הערכה של רמות המתח הנפשי, כפי שמתבטאות בשינויים בארכיטקטורת שנת הלילה של סגל משימת AX-1.
הדגמה טכנלוגית זו היא חלק מן המחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות משימת רקיע.
חוקר ראשי: חברת Xtrodes.
Stroke-Alert- נספח ב’ לניסוי זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס
חברת Stroke-Alert: החברה, אשר מפתחת ערכה לבישה לזיהוי שבץ מוחי, עושה שימוש בחיישן מתקדם וכלי למידת מכונה. לאחר חזרת המשימה לכדור הארץ, הטכנולוגיה תשמש להערכת התאוששות מערכת הלב וכלי הדם, ותסייע בזיהוי חזרה למצב הפיזיולגי הבסיסי.
הדגמה טכנלוגית זו היא חלק מן המחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות משימת רקיע.
השפעת מיקרוכבידה על הזדקנות המערכת החיסונית ומחלת האלצהיימר
הצוות של פרופ’ שוורץ חוקר השינויים החלים בהבנת אינטראקציות בין מוח/ מערכת חיסון, מתוך הכרה שלמערכת החיסון תפקיד מפתח בתפקוד ושיקום המוח לכל החיים, כמו גם בעמידות למצבי לחץ. הצוותהראה שהזדקנות חיסונית היא גורם מפתח שקובע את העיתוי, חומרתה ומהירות ההתקדמות של דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. בנוסף נמצא כי מערכת החיסון אינה הגורם העיקרי לדמנציה, תפקוד לקוי או תשישות שלה תורמים להאיץ את המחלה. תשישות המערכת החיסונית עשויה להיות מואצת על ידי גורמים סביבתיים כולל תזונה, חוסר שינה, מחזור צירקדי ומצב נפשי.
במסגרת משימת “רקיע”, הצוות של פרופ’ שוורץ מציע לחקור אם מצבים נטולי כוח הכבידה עשויים להשפיע על מערכת החיסון, עם השפעה על תפקוד המוח.
אפיון השינויים האימונולוגיים הקשורים לתנאי כבידה נמוכה עשוי לסייע בזיהוי גורמים תזונתיים שיכולים להגן מפני השפעות אלו. התוצאות עשויות לזהות מסלולי הפעלה חדשים ועשויות להדגיש הזדמנויות להתערבויות טיפוליות העשויות לשמש כדי להאט את הכשלים במערכת החיסון שיש להן השפעה על אובדן קוגניטיבי מואץ הקשור להזדקנות ומחלת אלצהיימר.
ניסוי זה אינו נכלל ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא בחודש מאי 2021, אך אושר והתווסף על ידי הועדה המדעית טכנולוגית בספטמבר 2021 בשל חשיבותו ותרומתו למחקר מקיף במכון ויצמן. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1.
חוקרת ראשית: פרופ’ מיכל שוורץ, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן, רחובות.
ניסויי משימת רקיע חלק 1: ביצוע בדיקות מרחוק והשפעת השהות בחלל על מערכת החיסון
