סיקור מקיף

פרמי גילה פולסר שקורן אך ורק בתחום קרני הגאמא

הפולסאר נמצא בתוך שאריות סופרנובה המכונה בשם CTA1, הממוקמת כ-4,600 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת הכוכבים קפאוס

בתמונה: ענני חלקיקים נעים לאורך קווי השדה המגנטי של הפולסאר (בכחול) ויוצרים אלומות של קרני גאמא (בסגול). איור: נאס''א
בתמונה: ענני חלקיקים נעים לאורך קווי השדה המגנטי של הפולסאר (בכחול) ויוצרים אלומות של קרני גאמא (בסגול). איור: נאס''א

גוויה של כוכב בת עשרת אלפים שנה, המסתובבת כ-3 פעמים בשניה משגרת אלומןת קרני גאמא לעבר כדור הארץ. קרינה זו התגלתה בידי טלסקופ החלל החדש של נאס”א, פרמי, המצלם בתחום קרני הגאמא. מדובר בפולסאר הראשון הידוע כמהבהב בתחום קרני הגאמא.

“זו הדוגמה הראשונה של סוג חדש של פולאסרים והוא מאפשר לנו תובנה בסיסית כיצד כוכבים קורסים אלה פועלים” אומר פיטר מייקלסון מאוניברסיטת סטנפורד, החוקר הראשי בטלסקופ השדה הרחב של פרמי, בפאלו אלטו, קליפורניה.

הפולסאר המשדר בקרני גאמא נמצא בתוך שאריות סופרנובה המכונה בשם CTA1, הממוקמת כ-4,600 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת הכוכבים קפאוס. הקרן דמוית קרן המגדלור חוצה את כדור הארץ כל 316.86 מילי שניות. הפולסאר, שנוצר לפני כעשרת אלפים שנה, פולט אנרגיה בעוצמה של פי אלף מהשמש.

פולסאר הוא כוכב ניוטרון המסתחרר במהירות, ואשר הליבה הקורסת שלו היא מה שנשאר לו אחרי התפוצצות אדירה שסיימה את שלב השמש של אותו כוכב. האסטרונומים קטלגו עד כה קרוב ל-1,800 פולסארים. אף כי רובם התגלו כאשר הפעימות שלהם נקלטו בתחומי הרדיו, וכמה מהעצמים הללו גם שידרו אנרגיה בטווחי ספקטרום אחרים, לרבות האור הנראה וקרני ה-X. ואולם המקור של CTA 1 פועם אך ורק בתחום קרני הגאמא.

“אנו סבורים כי האיזור האחראי לפליטת קרני הגאמא נרחב בהרבה מזה האחראי לפעימות בתדרי הקרינה בעלי האנרגיה הנמוכה יותר” מסבירה חברת הצוות אליס הארדינג ממרכז גודארד של נאס”א במרילנד. “פעימות הרדיו, קרוב לודאי אינן משודרות לעבר כדור הארץ, כך שלעולם לא היינו רואים אותו, אך פעימות האינפרה אדום הרחבות יותר נקרות בדרכנו.”

המדענים סבורים כי CTA 1 הוא רק הראשון מאוכלוסיה גדולה של עצמים דומים. “טלסקופ השדה הרחב מספק לנו אמצעי ייחודי לאיתור אוכלוסית הפולסארים בגלקסיה, וחשיפת עצמים שלא היינו יודעים על קיומם בכל דרך אחרת” אמר חבר צוות המדענים של פרמי, סטיב ריץ, אף הוא מגודארד.

“הפולסאר ב-CTA 1 אינו ממוקם במרכז מעטפת הגז המתרחקת. התפוצצויות סופרנובה יכולות גם להיות אסימטריות, לפעמים הן מקבלות דחיפה השולחת את כוכב הניוטרונים אל מרחבי החלל. בהתבסס על גיל השרידים ועל מרחק הפולסר מהמרכז, האסטרונומים מאמינים כי כוכב הניוטרונים נע במהירות של מיליון וחצי קמ”ש, מהירות טיפוסית.

טלסקופ השדה הרחב של פרמי סורק את כל השמים בכל שלוש שעות ומאתר פוטונים בעלי אנרגיה חזקה פי 20 מיליון עד לפי 300 מיליון מהאור הנראה. המכשיר קולט התפרצות קרני גאמא כל דקה מ-CTA 1, מספיק כדי לאסוף נתונים אודות התנהגות הפעימות של כוכב הניוטרונים, משך הסיבוב העצמי שלו, וקצב ההאטה שלו.

אלומות הפולסאר נובעות מכך שכוכב הניוטרון מוקף בשדה מגנטי חזק והוא גם מסתחרר במהירות. זרם של חלקיקים טעונים יוצא מתוך הקטבים המגנטיים במהירות הקרובה למהירות האור ואלו יוצרים את קרני הגאמא שפרמי רואה. בגלל שהפעימות נגרמו בידי סיבוב כוכב הניוטרון, הם מאטים בהדרגה את קצב הסיבוב של הפולסאר. במקרה של CTA 1 משך זמן הסיבוב גדל בכשניה, בכל 87 אלף שנים.

“תצפיות אלה מראות את כוחו של טלסקופ השדה הרחב” אמר מייקלסון. “הוא כה רגיש כך שיכולנו לגלות את סוג העצמים החדש רק מצפיה בהתפרצויות קרני גאמא.” מאמר על הפולסטר החדש הופיע בגליון 16 באוקטובר של סיינס אקספרס – אתר הדיווחים המהירים של המגזין סיינס.

לידיעה באתר נאס”א

עוד בנושא באתר הידען

3 תגובות

  1. צר לי לשפוך צוננים על המתלהבים אך פולסאר כזה תואר על ידי ב1999 !!
    ראו הכתבה ב ASTRONOMICL SCIENSE 5,104-107,1999

  2. לרון,
    אור הוא מושג מעורפל. קרניים גם הם מעט מעורפלות אך קרובות יותר, כך נראה לי, לשימוש הנפוץ. בסופו של דבר מדובר בגלים בתדירות מסויימת. גלי רדיו ארוכים, וגלי X קצרים וכן הלאה. האור הנראה הוא איפשהו בין 350 ל 750 ננומטר.

    חוצמזה, מגניב מאוד. זה כיף לשמוע שמכשירים חדשים מניבים פירות מעניינים.
    מה קורה לכוכב ניוטרונים שפולט כל כך הרבה אנרגיה? האם הוא מאבד משקל לנצח? האם הוא יעצור מתישהו? האם אנו מכירים כוכבי ניוטרונים או איזשהם תוצרי סופרנובות שזמן הסיבוב שלהם איטי מאוד?

    חג שמח,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.