תוצאות חיפוש עבור: חומר אפל – עמוד 5

כוכב ניוטרונים רגע לפני התמזגותו עם החור השחור. איור: Carl Knox OzGrav/Swinburne University of Technology

אסטרונומים גילו מיזוג של חור שחור וכוכב נייטרונים, ואז עוד אחד אחרי עשרה ימים בלבד

  • תגובה אחת
אירוע נדיר שהתרחש בינואר 2020 עדיין מרתק את המדענים, שמנסים ללמוד בעזרתו על מבנה כוכב הנייטרונים
פרקטל. צילום: depositphotos.com

פרס וולף בפיזיקה לשנת 2021 לפרופסור ג'ורג'יו פריזי, חוקר מערכות לא מסודרות

  • תגובה אחת
ליבו של הגלאי בניסוי "קסנון 1 טון". הרגיש ביותר בעולם לחומר אפל

מדעני הניסוי "קסנון 1 טון" זיהו כמות גדולה מהצפוי של אירועים אשר עשויים להעיד על קיום פיסיקה חדשה

  • 14 תגובות
תצפיות שנעשו באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) של המצפה האירופי הדרומי (ESO) גילו בפעם הראשונה שכוכב שמקיף את החור השחור העל-מסיבי שבמרכז שביל החלב נע בדיוק כפי שחזה איינשטיין בתיאוריית היחסות הכללית שלו. המסלול שלו הוא בצורת רוזטה ולא בצורת אליפסה כפי שחזה ניוטון בתיאוריית הכבידה שלו. איור: ESO

טלסקופ הענק של ESO בצ'ילה צפה בכוכב רוקד סביב החור השחור העצום במרכז שביל החלב; מוכיח שאיינשטיין צדק

  • 17 תגובות
מכיוון שהאנרגיה האפלה היא הגורם הצפוף ביותר במרחב הקוסמי, היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על היקום והיא שתקבע את גורלו. אבל לא תמיד הייתה האנרגיה האפלה זו שקבעה את הדברים. המרכיבים האחרים של היקום, כמו קרינה (אור) וחומר (כולל אטומים וחומר רגיל, אבל גם חומר אפל, היו הגורמים הדומיננטיים כשהיקום היה צעיר וקטן, מכיוון שהיו צפופים הרבה יותר. ואולם, ככל שהיקום התפשט, הקרינה והחומר נעשו דלילים יותר והשפעתה של האנרגיה האפלה עלתה על השפעתם. אם צפיפותה של האנרגיה האפלה תמשיך לעלות, ייתכן שהיא תגיע לעוצמה כזאת שתקרע לגזרים את כל המבנים הקיימים ביקום. איור: Ann Feild (STScI).

קרן וולף הכריזה על עשרה חתני וכלות פרס קריל 2020 לחוקרים ישראלים צעירים

  • תגובה אחת
פרופ' ליסה רנדל, אוניברסיטת הארווארד. צילום יחצ

סימולציה מקנה המידה הקטן ביותר ועד ליקום הנראה כולו – המפתח להבנת היקום

  • 6 תגובות

המאבק המתוקשר בין המדענים על בניית המאיץ העתידי

  • תגובה אחת

היקום הקדום היה נוזלי

  • 58 תגובות
אסטרונומיה. מתוך PIXABAY.COM

המודל הסטנדרטי ומעבר – כל מה שצריכים לדעת

  • 9 תגובות
חומר נפלט מגלקסיה ביקום המוקדם. איור: D. BERRY/NSF/AUI/NRAO

כל כך הרבה גז בורח מהגלקסיה הזו, שניתן ליצור ממנו 500 כוכבים בשנה

  • אין תגובות

שזירה קוונטית מקבלת אישוש מקוואזרים רחוקים

  • 6 תגובות
מראה מרהיב של היקום כפי שנראה בתצלום של טלסקופ החלל האבל משנת 2014. NASA, ESA, H. Teplitz and M. Rafelski (IPAC/Caltech), A. Koekemoer (STScI), R. Windhorst (Arizona State University), and Z. Levay (STScI)

קצב התפשטות היקום שנוי במחלוקת – וייתכן שנצטרך פיזיקה חדשה כדי לכמתו

  • 375 תגובות
שש תמונות אלה מייצגות את מגוון אזורי יצירת הכוכבים בגלקסיות סמוכות. הגלקסיות הן חלק מסקר Legacy ExtraGalactic UV Survey (LEGUS) של טלסקופ החלל האבל. זה הסקר הגדול והמקיף ביותר של תצפיות באור על סגול (אולטרה-סגול) של גלקסיות מייצרות כוכבים ביקום הקרוב. הסמוך. שש התמונות כוללות שתי גלקסיות גמדיות (UGC 5340 ו - UGCA 281) וארבע גלקסיות ספירליות גדולות (NGC 3368, NGC 3627, NGC 6744 ו - NGC 4258). התמונות הן תערובת של אור אולטרה סגול ואור נראה ממצלמת השדה הרחב מספר 3 של האבל ומצלמת הסקרים המתקדמת שלו. CREDIT: NASA/ESA/LEGUS TEAM

אסטרונומים הכינו בעזרת האבל את סקר הגלקסיות הסמוכות המקיף ביותר בתחום האולטרה-סגול

  • תגובה אחת
1. ג'ורג'ו פלוצ'י, המנהל המדעי של מאיץ החלקיקים האזורי SESAME שנחנך בירדן. צילום: רות לואר, דוברות הטכניון.

דינוזאורים, חורים שחורים ומאיץ החלקיקים האזורי – בכנס בינלאומי בטכניון

  • 2 תגובות
גלאי חלקיקים (המצולם בכתבה הינו גלאי החלקיקים CMS ב-CERN. מקור: Julian Knutzen.

גלאי חלקיקים ייבנה באוניברסיטת בן-גוריון

  • 4 תגובות
הדמייה של אסטרונאוטים על מאדים, לפי החזון של ספייס אקס ליישב את כוכב הלכת. מקור: ספייס אקס.

עשרים שאלות גדולות על עתיד האנושות

  • 2 תגובות
הקוואזר HE0435-1223 הנמצא במרכז התמונה רחבת השדה הוא בין חמשת הקוואזרים המעודשים הטובים ביותר שהתגלו עד כה. הגלקסיה שנמצאת בינו לבינינו יוצרת ארבע תמונות אחידות של הקוואזר המרוחק סביב הקוואזר האמתי. Credit: ESA/Hubble, NASA, Suyu et al.

מחקר חדש מגלה כי היקום המוקדם התפשט הרבה יותר מהר מאשר היום

  • 13 תגובות
צביר העל לניאקיאה. מקור: R. Brent Tully et al, The Laniakea supercluster of galaxies, Nature 513, 2014.

לניאקיאה: כתובתנו המדויקת ביקום

  • 6 תגובות
הדמייה של אטום. מקור: Argonne National Laboratory / flickr

תעלומת הנויטרון

  • 3 תגובות
מדענים ממאיץ SLAC ואוניברסיטת סטנפורד שילבו נתוני ניסוי ותיאוריה כדי להבין איך היקום נוצר ומה צופן העתיד. גושי חוטים של חומר אפל (אזורים שחורים) משמשים כפיגומים להקמת מבנים קוסמיים העשויים מחומר רגיל (אזורים בהירים), ואשר כוללים כוכבים, גלקסיות וצבירי גלקסיות. איור: ס Skillman, Y-Y. מאו, KIPAC / מעבדת המאיץ הלאומית SLAC

מה צופן העתיד ליקום? לימוד אודות העתיד מהעבר הרחוק

  • 13 תגובות
תמונת התגלית (כוכבים משתנים בגלקסיה סמוכה)

האם היקום מתפשט מהר מכפי שחשבנו?

  • 184 תגובות
פרופ' תומר וולנסקי בטקס זכייתו בפרס קריל לשנת 2013

14 זוכים ישראלים במענק ERC של האיחוד האירופי

  • 2 תגובות
ביאטריס טינסלי באוניברסיטת ייל בשנת 1977. צילום: אוניברסיטת ייל

ביאטריס טינסלי (Beatrice Tinsley) – חוקרת היקום המתפשט

  • 3 תגובות
מימין: דן שקד-רנו, אביטל דרי, ד"ר שקמה ברסלר, איילת אפרתי, מתיאס בירמן, לוקה מולרי. מבנה החומר

הפיזיקה שמעבר לאופק

  • 25 תגובות
אירוע התנגשות שהניב זוג פוטונים שנצפו על ידי גלאי CMS בסרן

פעמי פיזיקה חדשה?

  • 9 תגובות
אירוע התנגשות שהניב זוג פוטונים שנצפו על ידי גלאי CMS בסרן

חשד לקיומו של חלקיק כבד פי 6 מההיגס שאינו מתאים למודל הסטנדרטי

  • 6 תגובות
חוקרי אוניברסיטת קולומביה הבריטית מציעים שיטה חדשה לחשב מרחקים ביקום תוך שימוש בהתפרצויות אנרגיה מסתוריות. איור: Credit: Kris Sigurdson

האם התגלתה שיטה חדשה למדידת מרחקים ביקום בלתי תלויה בהסטה לאדום?

  • 5 תגובות
קטע ממנהרת מאיץ ההדרונים הגדול. צילום: CERN

קהילת הפיסיקאים מצפה לתגליות חדשות עם התנעתו מחדש של המאיץ בסרן, לאחר שידרוגו ל- TeV 13

  • 11 תגובות
השביט סיידינג ספרינג כפי שהיה עשוי להיראות מאדמת מאדים. איור: סוכנות החלל ההודית

סיכום שנת 2014 חלק ב' -אסטרונומיה ואסטרופיסיקה: מפגש נדיר בין מאדים לשביט 'בן דוד' של כדור הארץ וצביר-על

  • 10 תגובות
מטיל עופרת רומית, עם חותם של פונטליני.

‫מחלוקת כבדה / קלרה מוסקוביץ'

  • 7 תגובות
קטע של מאיץ ישן במוזיאון הפתוח ב-CERN. צילום: אבי בליזובסקי

רשמי סיור ב-CERN, חלק ד':פרופ' עילם גרוס: גילוי ההיגס הוא תחילת המדע החדש של המאה ה-21

  • 23 תגובות
גארי פתון, סגן נשיא בכיר ביבמ ועמית IEEE בכנס ChuoEx 2014

מחקר בנייצ'ר בהשתתפות חוקר ישראלי חושף את הסימולציה המפורטת הראשונה של היקום* דרשה שלושה חודשי הרצה בשני מחשבי על

  • 8 תגובות
פרופ' אלי וקסמן. קרינה קוסמית

כיצד נוצרים פוזיטרונים בחלל? מתי, היכן ואיך הם מתקדמים בגלקסיה?

  • 13 תגובות
בול שהוציאה ברית המועצות בשנת 1973 לרגל מלאת 500 שנה להולדתו של ניקולס קופרניקוס, ברקע דגם היקום ההליוצנטרי. צילום: Olga Popova / Shutterstock.com

‫תיק קופרניקוס / דניס דניאלסון וכריסטופר מ' גרניי‬

  • 3 תגובות
מעבדת אייס-קיוב באנטארקטיקה קרדיט: סוון לידסטרום, קרן המדע הלאומית של ארה"ב

‫יקום של חלקיקים / מייקל מוייר‬

  • אין תגובות
התפשטות היקום. איור: shutterstock

אינפלציה, גלי כבידה וקרינת הרקע הקוסמית: תיאוריה ואימות ניסויי

  • 24 תגובות
פוסטר של סוכנות החלל האירופית המתאר את משימת גאיה

סוף היקום שמאלה – שוגרה החללית גאיה שתמפה את שביל החלב

  • 12 תגובות
"תרשים זה מסביר כיצד האור מהגלקסיה המרוחקת הופרע על־ידי השפעה כבידתית של גלקסיה קרובה יותר הנמצאת בדרך, הפועלת כמו עדשה וגורמת לעצם המרוחק להיראות מטושטש אך בהיר. בתהליך זה נוצרות טבעות אור המוכרות בשם טבעות איינשטיין. ניתוח של ההפרעה חשף כמה מהגלקסיות המייצרות כוכבים בקצב גדול ובוהקות באור של 40 טריליון שמשות והיא הוגדלה באמצעות עדשת הכבידה עד פי 22. איור: אלמה (ESO/NRAO/NAOJ), L. Calçada (ESO), Y. Hezaveh et al.

עדשת כבידה הצליחה לספק תמונה של גלקסיה קטנה במרחק 9.4 מיליארד שנות אור

  • תגובה אחת
פרופ פיטר היגס. מתוך ויקיפידיה - צילום: מיכאל עטיה

49 שנים לאחר החיזוי: פיטר היגס ופרנסואה אנגלר זוכים בנובל לפיסיקה על בוזון היגס * ראיון בלעדי עם פרופ' עילם גרוס

  • 3 תגובות
שדה היגס. איור: shutterstock

‫מגדלורי רפאים של פיזיקה חדשה / מרטין הירש, היינריך פאס וורנר פורוד‬

  • 8 תגובות
דוקטור שגיב שיפמן (ימין) ואייל בן-דוד. צילום: האוניברסיטה העברית

מחר יחולק פרס קריל לעשרה מדענים צעירים

  • אין תגובות
MACS0647-JD - גלקסיה הנחשבת לעתיקה ביותר שנצפתה עד כה (נובמבר 2012). צילום: טלסקופ החלל האבל

מועמדת לגלקסיה הרחוקה ביותר

  • 19 תגובות
לוגו פרויקט ENCODE

הגנומיקה של הזבל

  • אין תגובות
מיפוי מיקום ותנועת הגלקסיות במרחק של עד 370 מיליון שנות אור מכדור הארץ לפי מודל המשלב בינה מלאכותית שפותח במכון ליבניץ לאסטרופיסיקה בגרמניה

תבונה מלאכותית סייעה לשרטט את מבנה היקום

  • 9 תגובות
ד"ר הגר לנדסמן (פלס) בנקודת הקוטב הדרומי. צילום: מכון ויצמן

מדע על הקרח

  • 4 תגובות
ההבדל בין מהירות החומר האפל לבין זו של החומר הרגיל (בריוני – כל החומר המורכב בעיקר ממימן והליום). הבדל המהירוץ קטן באיזורים המסומנים בכחול וגדול באיזורים האדומים. בהשוואה לתמונת הצפיפות, המהירות מראה מבנה עקבי בקנה מידה גדול בהרבה. איזורים שבהם הבדלי המהירויות גדולים הם מקומות שיש בהם פחות כוכבים מכיוון שהג נע מהר ואינו נלכד בידי הכבידה של ריכוזי החומר האפל, מקום שבו הג חייב להצטבר כדי ליצור כוכבים.

היכן נוצרו הכוכבים הראשונים?

  • 6 תגובות
נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן מרצה בפאב על האפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ במסגרת אירועי בירה, מדע ומצב רוח בשנת 2010

מדעני מכון ויצמן למדע יגישו ב-30 באפריל: מדע על הבר

  • 5 תגובות
פרופ' רוברט קירשנר בכנס האגודה הישראלית לפיסיקה שהתקיים בטכניון, 25/12/2011

"כשפוליטיקאים מדברים על מדע הם מדברים על כלכלה חזקה, חוסן לאומי ורפואה מתקדמת"

  • 28 תגובות
פורטרט של ברוך שפינוזה שצויר בשנת 1655. מתוך ויקיפדיה

מיהו האלוהים של המדען?

  • 46 תגובות
נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן מרצה בפאב על האפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ במסגרת אירועי בירה, מדע ומצב רוח בשנת 2010

עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מגישים: בירה, מדע ומצב-רוח 2 (21/7)

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש