התחרות התקיימה במוזיאון המדע ע”ש בלומפילד בירושלים, בחסות אינטל
חַיאֵל רדר ויוגב אורנשטיין בפיתוח טכנולוגי – רפואי יחד עם יגאל נזר שערך מחקר גנטי מתקדם השלושה זכו הערב, במקום הראשון בגמר תחרות מדענים ומפתחים צעירים 2008 מקיים מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד בירושלים בחסות “אינטל”.
חיאל רדר ויוגב אורנשטיין פיתחו מערכת המבוססת על מצלמת אינטרנט פשוטה המצלמת שומה ומבצעת ניתוח של התמונה על פי שיטת ארבעת הגימלים: גודל, גוון, גיאומטריה וגבולות. יגאל נזר מצא קשר בין פוליאמינים* לבין גדילה תאית הפרויקטים זיכו את המדענים הצעירים בפרס הראשון בתחרות היוקרתית
הפיתוח של חיאל ויוגב, תלמידי קריית חנוך מעיין – שחר” בקיבוץ “עין החורש” – מערכת ממוחשבת לאבחון נקודות חן מסוכנות וזיהוי שומות סרטניות. פתרון יישומי ופרקטי זה מהווה שכלול של הבדיקה הקיימת כיום, ומאפשר צמצום שגיאות וטעויות אנוש הכרוכות בשיטה הנוכחית באמצעות הגעה לרמת דיוק גבוהה יותר. המערכת הייחודית מבוססת על מצלמת אינטרנט פשוטה המצלמת את השומה ומבצעת ניתוח של התמונה לפי שיטת ארבעת הגימלים: גודל, גוון, גיאומטריה וגבולות.
במידה ועיבוד הנתונים מצביע על סבירות גבוהה לזיהוי שומה חשודה, משגרת המערכת התראה. בנוסף, באמצעות אחסון במסד נתונים רפואי, מאפשרת המערכת קיום מעקב שוטף אחר הבדיקות שביצע המשתמש על ידי השוואתם עם נתוני בדיקות קודמות.
צוות השופטים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים 2008 קבע, כי בפיתוח החדשני והמקורי תרמו חיאל ויוגב להתקדמות ולפריצת דרך של ממש בתחום. הפתרון המהווה התקדמות משמעותית בגילוי וזיהוי שומות סרטניות יוכל לשמש אבן פינה לפיתוח עתידי של מערכות מורכבות יותר לאבחון נגעי עור נוספים.
עבודת המחקר של יגאל נזר מהגימנסיה הריאלית ע”ש קררי בראשון לציון, התמקדה בקשר בין פוליאמינים לבין גדילה תאית – אחד מתהליכי החיים הבסיסיים ביותר. *פוליאמינים הם שרשראות פחמניות בעלות תפקיד מרכזי בתהליכי גדילה וחלוקה של תאים בריאים וממאירים, אשר ריכוזם מפוקח ע”י מנגנונים מורכבים, ביניהם החלבון Antizyme Inhibitor (Azl).
במהלך המחקר הוחדרו לתאי עור של עכבר הגן Azl ואחריו הגן המדווח, בשיטת טרנספקציה (החדרת מקטע גנטי זר לתא) ונבחנה השפעת התאים על ביטוי החלבון Azl.
יגאל מצא שהחומרים סרום ו- Epidermal growth factor, מביאים לעלייה בביטוי של Azl, הממלא תפקיד של בקרה חיובית על רמות פוליאמינים בתא, ובנוסף הצליח לזהות במחקרו רצף ספציפי באזור הבקרה של הגן Azl, המגיב לסימני הגדילה המצויים בסרום התא.
צוות השופטים בתחרות קבע שהתעניינותו המעמיקה והמקצועית של המדען הצעיר בעבודת המחקר שלו הובילה לממצאים בעלי תרומה מבורכת, המקרבים את היום בו ניתן יהיה לפתח תרפיות אנטי סרטניות, ספציפיות ובטוחות המבוססות על פוליאמינים.
למקום השני בתחרות הגיעו שתי עבודות מחקר מעניינות: אמיר ששון, תלמיד תיכון “אור תורה סטון” רמות בירושלים, עקב בעבודתו מתחום המשפט אחר תופעה המכונה “המהפכה החוקתית” וביקש לבדוק האם מדובר במציאות או באשליה?
מחקרו התמקד בשתי סוגיות מרכזיות הקשורות לנושא דת ומדינה: גיוס בחורי ישיבה ושאלת “מיהו יהודי”, תוך בחינתן לאורך ציר הזמן – לפני קבלת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק בשנת 1992, אחריהם ובימינו. אמיר הגיע למסקנה שהמהפכה החוקתית אכן התרחשה וכי היא בעלת השפעות נרחבות וניכרות הן ביחס לציבור הישראלי והן ביחס לכנסת ולממשלה, זאת לצד גידול משמעותי בעוצמת בית המשפט העליון בכובעו כבג”צ.
יניב שדה, מהתיכון למדעים ולאומנויות בירושלים, חקר את פשר הסינסתזיה באמצעות מודלים של רשתות עצביות . הסינסתזיה היא תופעה בה גירוי בחוש אחד מעורר תחושה גם בחוש אחר, המהווה תחום מחקר חשוב להבנת התפתחות המוח, יכולות למידה והסתגלות והאופן בו אנו תופסים את העולם. שדה פיתח מודל של רשת נוירונים לתיאור התופעה, המייצג שני אזורי מוח המקבלים קלטים תחושתיים שונים, כשהקשרים בין האזורים מתפתחים לפי כללי למידה המשפרים את ייצוג המידע במערכת. בין תוצאותיו המעניינות של המחקר – חסך תחושתי עשוי לגרום להתפתחות סינסתזיה וכן הממצא לפיו פלסטיות (גמישות) גדולה בין תאי העצב, קרי, יכולת לימוד מהירה, עשויה אף היא להוביל להתפתחות סינסתזיה.
את המקום השלישי בתחרות חולקות במשותף שלוש עבודות מחקר:
ענבל פליישר, אלון גלבר ורועי שחר, תלמידי תיכון”שרת” בנתניה, פיתחו מערכת ממוחשבת לאבחון ולטיפול בפצעי לחץ – אזור של נמק בעור שנוצר כאשר רקמה רקה נלחצת בין עצם לבין משטח חיצוני קשיח למשך תקופת זמן ממושכת.
המערכת הייחודית שפיתחו מקלה על האבחון ומקצרת תהליכים של זיהוי הפצע וטיפול בו, זאת ביישום שיטה חדשנית לחשיוב עומק, המתבססת על עיבוד מתמטי של תמונות תלת מימדיות המופקות משתי מצלמות. המערכת מציעה תהליך האבחון שאינו פולשני ומכאיב.
עבודת מחקר נוספת, בתחום החלל, היא של יורי רוז'נסקי, חייל, בוגר מכללת אורט גבעת רם בירושלים שחקר התפלגות חומר אפל וחורים שחורים סופר – מאסיביים במרכזי גלקסיות, שהיווצרותן נמצאת בחזית המחקר האסטרופיזיקאי כיום.
בכדי לחקור את התפלגות החומר האפל התבסס יורי על העובדה התצפיתית לפיה עד כה לא נראו חורים שחורים ענקיים מחוץ למרכזי גלקסיות ויצר מודל ממוחשב ייחודי של חור שחור המתנגש עם גלקסיה.
מסקנותיו מהוות מפתח להמשך מחקר בתחום.
דורון לוין, תלמיד תיכון מקיף אמי”ת באר שבע, שזכה אף הוא במקום השלישי בתחרות, חקר בתחום הפיזיקה הקוונטית את תופעת הקוהרנטיות, המהווה מדד ליכולת של חלקיק לבטא מידע.
דורון פיתח מודל פשוט ויעיל לתיאור התופעה: חלקיק על גבי טבעת בנוכחות הדמיה של הסביבה על ידי סימולציה, באמצעותו מצא כי בניגוד לטיעון המחקר כיום, משך הדקוהרנטיות מתבדר לאינסוף שהטמפרטורה מתאפסת – תוצאה חדשה לחלוטין בתחום המכניקה הקוונטית!
ששה פרויקטים נוספים זכו בציון לשבח.
יצחק (קיקי) אוחיון מנכ”ל “אינטל” ירושלים הנמנה עם חבר השופטים, מציין בסיפוק: “אינטל” תומכת בתחרות בהאמינה ביכולת ובפוטנציאל הגלום במשתתפי התחרות, שהינם בעלי ידע, סקרנות, רצון לחקור ולהתמודד עם אתגרים אינטלקטואלים. העבודות שהם הכינו מדגימות זאת היטב. אני בטוח שמתוך קבוצה זו יצמחו מדענים חשובים ובתחומים שונים שיתרמו רבות לעתידה של מדינת ישראל”.
67 בני הנוער, מכל רחבי הארץ, השתתפו ב”מרוץ המדעי”, חקרו, פיתחו והמציאו פרוייקטים בתחומי מחשבים, מדעי החברה, פיזיקה, מדעי הטבע והחיים, טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, כימיה, סביבה היסטוריה ומדעי הרוח. 120 עבודות הגיעו השנה לשלב הגמר בתחרות “מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2008”, שמארגן ומקיים מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד בירושלים, בחסות “אינטל” ובשיתוף משרד החינוך.
3 המדענים הצעירים שהעפילו למקום הראשון, זכו במלגת לימודים מחברת “אינטל “, המשקיעה מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם בתוכניות המקדמות את החינוך לטכנולוגיה ולמדעים, ונותנת חסות לתחרויות מדענים צעירים בעולם כולו ובמיוחד בישראל. המדענים הצעירים זוכי המקומות הראשונים והצל”שים, ייצגו את ישראל בתחרות Intel Isef היוקרתית מסוגה בעולם, הנערכת בארה”ב.
תגובה אחת
דוגמא לתפיסה של אדם עם סינסתזיה
https://www.facebook.com/Indie88Toronto/posts/595596777237633