פיסיקאי קוונטי: חורים שחורים אינם קיימים

העצמים המסתוריים הללו הם כוכבים העשויים מאנרגיה אפלה, טוען פיסיקאי ממעבדות לורנס ליברמור * אלמלא הידיעה הופיעה בנייצ'ר והתאריך עליה לא היה 31 במרס הייתי סבור שזו מתיחה או פיסת אנטי מדע

חורים שחורים הם בעיקר יצירי המדע הבדיוני, אך מדענים רבים עד היום סבורים שהם הצליחו לצפות בהם בעקיפין. ואולם פיסיקאי מהמעבדות הלאומיות לורנס ליברמור בקליפורניה טוען כי הפרצות הענקיות הלו במארג הזמן-חלל אינם קיימים ואף אינם יכולים להתקיים.
במהלך השנים האחרונות, הוכיחו תצפיות על תנועת הגלקסיות כי למעלה מ-70 אחוזים מהיקום נראים כמורכבים מ"אנרגיה אפלה" המניעה את ההתפשטות המואצת של היקום.
ג'ורג' צ'פלין סבור כי קריסה של כוכבים מאסיביים, שזה זמן המדענים טוענים כי גורמת ליצירת חורים שחורים, פשוט מובילה ליצירתם של כוכבים המכילים אנרגיה אפלה. "כמעט בודאות שחורים שחורים אינם קיימים". טען.
חורים שחורים הם התוצר הידוע ביותר של תחזית תורת היחסות הכללית של איינשטיין, המסבירה את המשיכה כעיקום בחלל-זמן שנגרמת בידי עצמים מאסיביים. התיאוריה מציעה כי כוכבים מאסיביים במיוחד, כאשרם הם מתים, יקרסו תחת המשיכה שלהם עצמם לנקודה אחת.
ואולם איינשטין לא האמין בחורים שחורים, טוען צ'פלין. "למרבה הצער, הוא לא יכול היה להבהיר לעצמו מדוע." בשורש הבעיה נמצאת התיאוריה המהכפנית השניה של המאה העשרים בפיסיקה, שגם אותה איינשטיין עזר לנסח: מכניקת הקוונטים.
בתורת היחסות הכללית, אין משמעות ל"זמן העולמי" הגורם לשעונים לתקתק באותו הקצב בכל מקום. במקום זאת, המשיכה גורמת לשעונים לנוע בקצב שונה במקומות שונים. ואולם מכניקת הקוונטים המתארת את התופעות הפיסיקליות בקנה מידה זעיר, היא בעלת משמעות אם הזמן ביקום הוא אחיד. אם לא, המשוואות אינן הגיוניות.
"בעיות אלה לוחצות במיוחד בגבול, או אופק האירועים של החור השחור. לצופה מרוחק נראה שהזמן שם עומד מלכת. חללית הנופלת לחור שחור תיראה, למי שצופה בה מרחוק, כאילו היא תקועה לנצח באופק האירועים, אף כי האסטרונאוטים בחללית חשים שהם ממשיכים ליפול. "תורת היחסות הכללית חוזה ששום דבר לא יקרה באופק האירועים", אומר צ'פלין.

מעברים קוונטיים
ואולם עוד בשנת 1975 טענו פיסיקאים קוונטיים כי דברים מוזרים אכן יתרחשו באופק האירועים: חומר הנשלט בידי חוקי הקוונטים הופך להיות רגיש במיוחד להפרעות קטנות. "התוצאות שלהם נשכחו במהרה", אומר צ'פלין, "משום שהם לא תאמו את התחזית של תורת היחסות הכללית, אך למעשה הם היו נכונות בהחלט." ההתנהגות המוזרה, אמר, היא החותם של "מעבר פאזות קוונטיות" של הזמן-חלל. צ'פלין טוען כי כוכב לא פשוט קורס ויוצר חור שחור. במקום זאת, הזמן-חלל בתוכו מתמלא באנרגיה אפלה שלה יש השפעות כבידתיות מסקרנות.
מחוץ לפני השטח של הכוכב בעל האנרגיה האפילה הוא מתנהג כחור שחור ומיצר תג של משיכה חזקה. ואולם בפנים המשיכה ה"שלילית" של האנרגיה האפלה חייבת לגרום לחומר לזנק החוצה בחזרה.
"אם הכוכב בעל האנרגיה האפלה גדול דיו, חוזה צ'פלין, כל אלקטרון שיצא החוצה יהפוך לפוזיטרון, ואז יתאדה ביחד עם אלקטרון אחר בהתפרצות של אנרגיה גבוהה. צ'פלין אומר כי הדבר עשוי להסביר את הקרינה הנצפית במרכזז הגלקסיה שלנו, שקודם לכן פורשה כחתימתו של חור שחור ענק. הוא גם סבור כי היקום עשוי להיות מלא בכוכבי אנרגיה אפילה ראשוניים. אלו לא נוצרו מקריסת כוכבים אלא בשל תנודות במארג החלל-זמן עצמו. כמו בועות של נוזל הנוצרות באופן ספונטני מגז מתקרר. יתכן שאלו מלאים בחומרים שיש להם את אותה השפעה כבידתית כמו חומר נורמלי אך לא ניתן לראות אותם: הישות החמקמקה שאנו מכנים אותה "חומר אפל".
לידיעה בנייצ'ר
למאמר ב=ARCIVX

חורים שחורים באסטרופדיה
החור השחור במרכז הגלקסיה
קוואזרים וגרעיני גלקסיות פעילות
ידען אסטרופיסיקה 5 – חורים שחורים

http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~124238279~~~202&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן