סיקור מקיף

נפטר פרופ' יובל נאמן, בן 81

נאמן היה מחלוצי המדע וממקימי תוכניות החלל והגרעין בישראל  

פרופ' יובל נאמןהלוויתו של השר לשעבר יובל נאמן, אשר נפטר היום תתקיים מחר, יום חמישי, בשעה 15:00 בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל אביב. מוקדם יותר יוכל הציבור לעבור על פני ארונו, שיוצב ברחבת בניין הסנאט של אוניברסיטת תל אביב, החל מהשעה 12:00. בשעה 13:00, יתקיים טקס אשכבה במעמד המשפחה ונשיא המדינה.

פרופסור יובל נאמן נפטר הבוקר (26 באפריל 2006) בבית החולים איכילוב בת"א. בראיון האחרון ככל הנראה, שפורסם במאי 2005 בכתב העת גלילאו, לרגל יום הולדתו השמונים, אמר לי פרופ' נאמן כי ידע בחייו ארבע קריירות: הנדסית, צבאית, מדעית ופוליטית, אך את המדעית הוא אהב יותר מכולן.
נאמן עבר ארוע מוחי ב-22 באפריל ומאז היה מאושפז, מחוסר הכרה, במחלקה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי בבית החולים. נאמן הוא חתן פרס ישראל למדעים מדוייקים. נאמן היה ממייסדי תנועת "התחייה", יושב ראשה וחבר כנסת מטעמה במהלך שלוש קדנציות, במהלכן כיהן כשר האנרגיה והתשתיות וכשר המדע והטכנולוגיה. בין יתר תפקידיו הרבים הוא ייסד את סוכנות החלל הישראלית ועמד בראשה שנים רבות מאז הקמתה בראשית שנות השמונים, למעשה רק בשנת 2005 הוא מסר את תפקיד היו"ר לפרופ' יצחק בן ישראל.

יובל נאמן גדל בתל אביב ולמד בגימנסיה הרצליה. בגיל 15 סיים בהצטיינות חסרת תקדים את התיכון ובגיל 16 החל בלימודי הנדסת מכונות בטכניון, אותם סיים בהצטיינות יתרה.

כבר בגיל 15 התגייס נאמן לשורות ארגון ההגנה. במלחמת העצמאות שירת כסגן מפקד גדוד, כקצין המבצעים של תל אביב וכסגן מפקד גדוד 51 בחטיבת גבעתי. אחר כך מונה לראש ענף מבצעים תחת פיקודו של יצחק רבין, ראש מחלקת המבצעים, שהיה ידידו הטוב. נאמן זוהה כאיש מפ"ם, ואף על פי כן קודם לתפקיד ראש מחלקת התכנון במטכ"ל ולדרגת אלוף משנה, אחרי שרכש השכלה צבאית בבית הספר הגבוה למלחמה בפריז. בתפקידו זה, הוא תכנן תסריט למלחמת בזק, 12 שנים לפני מלחמת ששת הימים.

בסוף 1954, לאחר הדחת ראש אמ"ן, בנימין גיבלי בעקבות "העסק הביש", מילא נאמן בפועל את מקומו לזמן מה, ואחר המשיך כסגנו של יהושפט הרכבי. בין השאר עסק בקידום טכנולוגיות הצפנה ופענוח צפנים. במהלך מבצע קדש ריכז את התיאום הצבאי עם בריטניה וצרפת. לאחר מכן היה אחראי על הקשר עם הכורדים בעיראק ועם קהילות יהודיות בארצות האסלאם. ב-1958 מונה לנספח צה"ל בלונדון, והתמסר ללימודים לדוקטורט בפיזיקה. בשנת 1961 השתחרר מצה"ל.

ב-1967, ערב מלחמת ששת הימים, הופקד על טיפול בעניינים מדיניים. הוא קיבל את ההחלטה לפרסם את שיחת הטלפון המפורסמת בין נאצר לחוסיין, שבה תיאר נאצר את הישגיה הגדולים של מצרים עם פתיחת המלחמה, הישגים שלא היו ולא נבראו. בתום מלחמת יום הכיפורים שימש שוב נאמן, כמו אחרי "העסק הביש", כראש אמ"ן בפועל לזמן קצר, בעקבות הדחתו של אלי זעירא. בנוסף עסק בבדיקת מחדלי המודיעין במלחמה.

בשנות השבעים שימש כיועץ לשמעון פרס במשרד הביטחון ושאיפותיו היומרניות, ביניהן שיגור לוויין ישראלי, הכעיסו את יצחק רבין ויצרו קרע ביניהם.

במקביל לפעילותו זו ובעיקר הוא החל בכך במקביל לתפקידו כנספח צבאי בלונדון, במהלך שנות החמישים המאוחרות התפנה נאמן למחקר מדעי. הוא למד לימודי דוקטורט באוניברסיטת לונדון. מנחהו היה הפיזיקאי (שלאחר מכן זכה בפרס נובל) הפקיסטני עבדוס סלאם.

הישגו המדעי הגדול של נאמן הוא בזיהוי עקרונות סימטריה בסיסיים העומדים ביסוד עולם החלקיקים האלמנטריים. הוא הראה שניתן להסביר את קיומם ותכונותיהם של החלקיקים התת-אטומיים בעזרת מודל המבוסס על חבורת הסימטריה . בפרט, הוא הראה איך הפרוטון והנייטרון הם חלק משמיניה של באריונים שמהווה הצגה של חבורה זו. נאמן הגיע לגילויים אלה, במקביל למארי גל-מאן, שכינה את החלקיקים העומדים בבסיס המודל בשם קווארקים. אחרי גילוי חלקיק (ב-1964), שקיומו ותכונותיו נחזו על ידי המודל של גל-מן ונאמן, זכה גל-מן לבדו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1969 על מודל זה, על אף שעבודתם נעשתה במקביל ובאופן בלתי תלוי. החמצת הפרס הסבה לנאמן תסכול שליווה אותו עוד שנים רבות לאחר מכן, והוא אמר על כך:

"חשתי תסכול רב שלגל-מן היה ממסד שלם שעמד מאחוריו ולי היה רק את עצמי. מבחינת אוניברסיטת לונדון הייתי כמעט האויב, שכן גזלתי כביכול את התהילה מבכיר הפרופסורים שלהם, ובארץ לא היה מי שיתמוך בי. את הוועדה לאנרגיה אטומית זה לא עניין בכלל. ברור שגם השיקול האנטי ישראלי שיחק תפקיד בשיקוליה של הוועדה. … אין לי ספק שהעבודה שעשיתי עולה בחשיבותה על הרבה מהעבודות שנעשו מאז ולפני כן." (ראיון לרונן ברגמן, ידיעות אחרונות, 18.3.05). גם בראיון עמי לגלילאו (גליון מאי 2005) אמר נאמן כי פרס נובל היה מגיע לו וכי נגזל ממנו מסיבות לא עינייניות.

נאמן הוא ממייסדי החוג לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1969. בשנים 1965 – 1966 כיהן כסגן נשיא אוניברסיטת תל אביב, ובשנים 1971 – 1975 כנשיא האוניברסיטה.

הוא הקדיש מזמנו גם לפופולריזציה של המדע, במתן הרצאות לנוער, בכתיבת ספרי מדע פופולרי, ובהרצאות בסדרת "אוניברסיטה משודרת" של "גלי צה"ל".

נאמן והגרעין הישראלי
כבר ב-1952 היה נאמן חבר בוועדה לאנרגיה אטומית. ב-1961, אחרי השלמת הדוקטורט, נעשה נאמן מנהל מדעי בכור בנחל שורק. באותה תקופה עמד שמעון פרס בראש הצוות שהוביל את הקמת הקריה למחקר גרעיני בדימונה ונאמן, שעבד תחתיו, לא היה ביחסים טובים עימו ופרש לבסוף. היה לו תפקיד בהסוואת הפעילות הגרעינית של ישראל מפני ארצות הברית. פרס טען שהמדענים היו ספקנים ממנו, אולם נראה שנאמן היה בין אלו מביניהם שתמכו מלכתחילה בהקמת הכור. לאחר מכן שימש נאמן כיו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית. ב-1981 דחף לצאת למבצע כנגד הכור הגרעיני בעיראק.

פעילות פוליטית
ב-1979 הקים עם גאולה כהן את תנועת "התחייה" ונבחר לעמוד בראשה. נאמן התנגד בנחרצות להסכמי קמפ דיוויד ולפינוי ימית. פעילותו בתחייה עוררה הרמת גבה מצד אלו שהיו מודעים להשקפותיו האתאיסטיות שעמדו בסתירה חדה לעמדות הימין הדתי מסוגו של גוש אמונים שעימו שיתף פעולה.
לאחר הבחירות לכנסת העשירית (1981) נבחר לכנסת מטעם "התחייה" ובין השנים 1982-1984 היה שר המדע. ב-30 בינואר 1990 התפטר מהכנסת, ועם הקמת ממשלת שמיר בחודש יוני אותה שנה, שב למשרד המדע והטכנולוגיה, וקיבל גם את תיק האנרגיה והתשתית.
במאי 2005 קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ישיבה מיוחדת לציון יום הולדתו ה-80 של פרופ' נאמן. לאחר ששמע שבחים על פעולותיו בתחום המדעי, הצבאי וכשר בממשלה, אמר נאמן: "אני נבוך מצד אחד לשמוע את כל הדברים על האיש הזה. זה מזכיר לי את השיר של נתן יונתן "האיש ההוא". ההספד הוא בהחלט מביך. אמנם הוא מבוסס. אינני מכחיש שעשיתי דברים לאורך חיי. חלק מהלקח הוא שבכל תנאי אם רוצים אפשר עוד להמשיך ולתרום. חייתי לפחות ארבע קריירות –מהנדס, מדען, איש בטחון וגם איש ציבור. בכל זאת, בכל אחת מהקריירות חשבתי גם על שלושת האחרים. זה בהחלט השתלם כי כל דבר התחיל מהתחלה קטנה מאוד".

נאמן הוסיף כי "גם בתחום שבו תרמתי תרומה גדולה – הפיזיקה – עדיין איננו יודעים הרבה. אנחנו בסך הכל פרעושים על פלנטה נידחת. אנחנו חייבים להיות צנועים יותר. כל מה שאנחנו יודעים בפיזיקה מתקשר ל-5% מתכולת היקום. ל-25% אנו קוראים חומר אפל ואיננו יודעים להסביר מהו ול-70% אנו קוראים אנרגיה אפלה ואותה אנחנו עוד יותר לא יודעים להסביר. בניגוד למה שהוקינג דיבר על סוף הפיזיקה – אנחנו רק בהתחלת הדרך".
נאמן סיפר כי למרות שהוא עצמו הבין דברים, לא תמיד הוא הצליח לשכנע בהם את מקבלי ההחלטות. לדוגמה, חברו לפלמ"ח, יצחק רבין כותב בספרו פנקס שירות כי כשנשאל מדוע זקוקה ישראל ללווין, אמר "לא צריך, זה בטח איזו שטות של יובל נאמן". לימים, מספר נאמן, הוא היה בין הדוחפים לפיתוח הלווינים הצבאיים הישראליים.
הוא גם קבל על כך שבימים הראשונים של המדינה היה קל יותר להרים פרויקטים גדולים כמו המוביל הארצי. ואילו היום אף אחד לא מוכן לבצע פרויקט שאורכו יותר מקדנציה, כמו למשל תעלת הימים.
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן