תוצאות חיפוש עבור: חבר – עמוד 93

חוקרים מדגימים בועה המופקת מאור ומשמשת לדחיפה של מיקרו-חלקיקים. לוח (a) מציג את החלקיק העגול, בקוטר של 42 מיקרומטר, ואת קרן הלייזר, בגודל של 405 ננומטר, בתור העיגול הכהה והבהיר, בהתאמה. בלוח (b), 40 אלפיות שנייה לאחר מכן, המיקרו-עיגול עבר מרחק הגדול ממנו פי עשרה. מקור: אוניברסיטת בן גוריון.

חוקרים פיתחו טכניקה להנעת מיקרו-חלקיקים בעזרת אור ובועות זעירות

  • אין תגובות
הדמייה של הדינוזאור המנוצה ז'ניואנלונג. איור: Emily Willoughby / Wikimedia.

כיצד דינוזאורים נעשו לציפורים

  • 28 תגובות
גלים בממברנת התא. מקור: מתוך המחקר - Fronts and waves of actin polymerization in a bistability-based mechanism of circular dorsal ruffles.

חוקרים שופכים אור חדש על תנועת גלים על פני ממברנות התא, שעשוי להשפיע על חקר הסרטן ועל הטיפול בו

  • אין תגובות
תכשיטי נשים שנמצאו במטבח המגדל הצלבני. צילום: ורד בוסידן, רשות העתיקות.

תכשיטי נשים בני 900 שנה נחשפו במטבח של מגדל צלבני עתיק

  • אין תגובות
הדמייה של בקטריופאג'. מקור: naturalismus.

חוקרים פיתחו טכנולוגיה המאפשרת "תכנות מחדש" של חיידקים

  • אין תגובות
פרופ' מישל מאיור נפגש עם הנשיא ראובן ריבלין. מקור: תמונת יח"צ.

"שיפור טכנולוגי בתחום הספטרוסקופיה איפשר את גל גילויי כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש"

  • 2 תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

טיפול בסרטן: האם בדיקת דם תוכל להחליף הליך פולשני?

  • 9 תגובות
בדיקת דם לשינוי הטיפול בסרטן
מין של סלמנדרות היברידיות, שכולן ממין נקבה, מצאו נוסחה גנטית להצלחה – להזדווג עם זכרים רבים ולהשתמש בחלקים שווים מהמטען הגנטי של כל בן זוג בצאצאותיה. המחקר חושף דרכים שבהם כמה מיני בעלי חיים – אוכלוסיות כלל נקביות של דגים, לטאות ואחרים, יכולים להשתמש בגנים שלהם כדי להעלות את סיכויי ההצלחה. צילום: רוברט דנטון, אוניברסיטת מדינת איווה

הסלמנדרה המופקרת: מביאה לעולם צאצאיות שנושאות גנים מזכרים רבים – ממינים אחרים

  • 9 תגובות
תלמידי של"ח חושפים את המתקנים העתיקים בחורבת חוקוק. צילום: אנסטסיה שפירו, באדיבות רשות העתיקות.

אזור תעשייה קדום נחשף בחפירות תלמידים בחוקוק שבגליל

  • תגובה אחת
הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

צדק צריך להיראות: הישראלים שחוקרים מה מסתתר מתחת למעטה העננים של כוכב-הלכת הגדול במערכת השמש

  • 5 תגובות

טכנולוגיה צפויה להגדיל משמעותית את תזונת העולם מדגים

  • 16 תגובות

יש לחם? שישתו בירה

  • 13 תגובות
קיטנת מדע. המחשה: משרד המדע/לשכת הפרסום הממשלתית

משרד המדע מממן שבוע של קייטנות מדע וטכנולוגיה לילדים ברחבי הארץ

  • 5 תגובות
מכון ויצמן - רבע מאלו שעסקו במחקר פוסט-דוקטורט בארץ בשנת 2015 היו במכון ויצמן. צילום: Yair Aronshtam.

הלמ"ס: 2,600 בתר-דוקטורטים בישראל, מחציתם זרים

  • אין תגובות
תצלום: darius anton.

כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה

  • 2 תגובות
לפי מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן, לחמי בריאות אינם בהכרח בריאים יותר מלחם לבן לכל אחד. מקור: pixabay.com.

לחם מחמצת מחיטה מלאה אינו בריא יותר בהכרח מלחם תעשייתי לבן

  • 7 תגובות
טקס הענקת פרסי הארווי לשנת 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

פרס הארווי לשנת 2016 הוענק על גילוי גלי הכבידה ועל פיתוח האופטוגנטיקה

  • אין תגובות
תמונה זו מציגה את האזור המרהיב של היווצרות כוכבים שבו נמצא methyl isocyanate. בתוך העיגול – המחשה של מראה את המבנה המולקולרי של כימיקל זה. איור: ESO/Digitized Sky Survey 2/L. Calçada

אחת מאבני הבניין הבסיסיות של החיים התגלו במערכות שמש בשלבי היווצרותן

  • אין תגובות
ייבוש צמחי טבק. צילום: Shinya Suzuki.

נזקי הטבק

  • 4 תגובות
ניסויים באלומות קרות. גלי ההלם חוסמים את זרימת החלקיקים באלומה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

קר, קפוא, מתחמם: כיצד להפחית גלי הלם בניסויים עם אלומות חלקיקים

  • אין תגובות
בתמונה מימין: מארק פייגלין - מנהל פעילות הסקאוטינג והשותפויות בקבוצת Merck בישראל, סודרסון סינהא מאוניברסיטת תל אביב, המנטור גאל וייך (Gael Waiche) - מקבוצת Merck גרמניה, מקס קושניר ממכון וייצמן, דאוד שבן ממכון וייצמן. צילום: ליאת אלדר.

טכנולוגיה לספירה מדוייקת של מושבות חיידקים זכתה בהאקתון של Merck בישראל

  • תגובה אחת
עליית פני הים עלולה לשנות את פני השטח כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. צילום: amira_a, Flickr.

להתכונן לעליית פני הים (ולחסוך מיליארדים)

  • 16 תגובות
שילה אופק-קויפמן וצוות ניתוח מידע קוגנטיבי, מעבדת המחקר של יבמ בישראל. צילום: מירי דוידוביץ', באדיבות IBM Israel.

עוזר אישי קוגניטיבי, שימוש בראיה מלאכותית קוגניטיבית ובמציאות רבודה בתעשיה ומערכות נוספות הוצגו בכנס של IBM בת"א

  • אין תגובות
מקור: Dietmar Rabich, Wikimedia.

על חיפוש חנייה, דיפוזיה, ומערכת הדם

  • תגובה אחת
באוסף מאמרים של דייסון מ-1988, הוא מדמיין בינה המתפשטת על פני היקום כולו והופכת אותו למוח קוסמי עצום. "מה יבחר המוח לעשות כשהוא מכיר את היקום כולו ושולט בו?" אילוסטרציה: pixabay.

מה מכונה חכמה כמו אלוהים תרצה?

  • 40 תגובות
קבוצת האסטרונאוטים החדשה של נאס"א. משמאל לימין - זינה קרדימן, ג'סמין מוגבלי, ג'וני קים, פרנק רוביו, מת'יו דומיניק, וורן הובורג, רוב קולין, קיילה בארון, בוב היינס, ראג'א צ'ארי, לורל אוהרה וג'סיקה ווטקינס. מקור: NASA/Robert Markowitz.

דור המאדים? נאס"א חושפת קבוצה של 12 אסטרונאוטים חדשים

  • 6 תגובות
איור: Charles R. Knight, 1920.

"אנשי המערות"? לא בהכרח

  • 7 תגובות
לבבות עכברים 35 יום לאחר אוטם שריר הלב. רקמת הצלקת (צבועה בכחול) בלבבות שטופלו באגרין הצטמצמה בהשוואה ללבבות שלא טופלו (PBS). מקור: באדיבות מגזין מכון ויצמן למדע.

לתקן לב שבור: מדענים גילו מולקולה ייחודית שעשויה לרפא רקמת לב פגועה

  • אין תגובות
אסטרונומים באוניברסיטת אוהיו ואוניברסיטת ונדרבילט גילו כוכב לכת כה חם עד שהטמפרטורה שלו מתחרה ברוב הכוכבים. איור: רוברט הרט, נאס"א / JPL-Caltech

התגלה כוכב לכת חם מרוב הכוכבים

  • 12 תגובות
Science abroad - ארגון המדענים הישראלים השוהים בחו"ל. מתוך דף הפייסבוק של הארגון

כמחצית מהמדענים הישראלים החיים בחו"ל הם בעלי פוטנציאל גבוה לשוב לישראל

  • תגובה אחת
תצלום לוויין לילי של הדלתא של הנילוס. עורק החיים של מצרים. צילום: NASA Earth Observatory.

האסון הסביבתי שיזעזע את המזרח התיכון?

  • 6 תגובות
כנס מיקסי ביומד 2017. צילום, אלכס אלמן, MIXiii-BIOMED.

תפקיד הרובוטיקה בזקנה, חידוש תאים ופתרונות בתחום הרפואה הדיגיטלית לאוכלוסייה המתבגרת

  • אין תגובות
חללית הדרגון ששוגרה היום, במשימה הראשונה שלה לתחנת החלל בספטמבר 2014, בצילום מתחנת החלל עצמה. מקור: NASA.

ספייס אקס שיגרה לראשונה חללית משומשת לתחנת החלל

  • 2 תגובות
מה עובר בראש של טראמפ. איור: מתוך PIXABAY.COM

נזקי החלטת טראמפ לפרוש מהסכם האקלים בפריז. שלושה תרחישים

  • 9 תגובות
התחממות כדור הארץ. איור מתוך PIXABAY.COM

טראמפ עומד להודיע על יציאת ארה"ב מהסכם האקלים בפריז

  • 4 תגובות
איור: pixabay.com.

לקראת רפואה מותאמת אישית: שני מאגרי מידע חדשים על מחלות וגנום האדם

  • תגובה אחת
נדידת תאי העצב במוח של עוברי עכברים: במצב רגיל נודדים תאים רבים (נקודות לבנות) לשכבה העליונה של קליפת המוח (שלוש תמונות משמאל), אך בהיעדרו של החלבון 3C נותרו התאים פזורים לאורך מסלול הנדידה (שלוש תמונות מימין). צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סוכנים כפולים: חלבוני המערכת החיסונית מסייעים להתפתחות המוח

  • תגובה אחת
יותר ממחצית מהנקלטים בסגל הבכיר באוניברסיטאות – מדענים חוזרים. אילוסטרציה: George C. Marshall European Center for Security Studies.

יותר ממחצית מהנקלטים בסגל הבכיר באוניברסיטאות – מדענים חוזרים

  • 2 תגובות
כנס מיקסי ביומד 2017. מקור: מתוך אתר הכנס.

רפואה מותאמת אישית, תהליך ההזדקנות והשפעתם על הכלכלה העולמית

  • תגובה אחת
חפירה ארכיאולוגית בתוך שכבות האשפה מהתקופה הרומית הקדומה. צילום: אסף פרץ.

מחקר: ממה ניזונו הירושלמים במאה ה-1 לספירה

  • 2 תגובות
בתמונה משמאל לימין: ד"ר ברכה חלף, מדענית ראשית בלשכת המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים שהשתתפה בביקור; גנדי פינקלשטיין, סמנכ"ל טכנולוגיה בג'נסל; יורגו חצימרקאקיס, המזכיר הכללי של ארגון המימן האירופאי; ורמי רשף, מנכ"ל ג'נסל

המזכיר הכללי של ארגון מימן אירופה (Hydrogen Europe) ביקר בישראל

  • תגובה אחת
לווייתן כחול. מתוך PIXABAY.COM

הלווייתנים התפתחו לממדי ענק רק לאחרונה

  • 8 תגובות
ההתלבטות הסתיימה. אף אחת מהדתות. צילום: shutterstock

משמעות בעולם רציונלי

  • 18 תגובות

חוקרים פיתחו שיטה חדשה לטיפול בטרשת עורקים

  • תגובה אחת

לוויין חקר הסביבה "ונוס" עוזב את ישראל בדרך לשיגור. השר אקוניס: "מצפה להזדמנויות נוספות לשיתופי פעולה עם צרפת"

  • תגובה אחת
הדמייה של מטוס החלל במהלך השיגור. ניתן לראות על גביו את השלב הרקטי העליון שתפקידו להביא את המטען המשוגר למסלול הסופי סביב כדור הארץ, בעוד המטוס עצמו לא נכנס למסלול אלא חוזר ארצה ונחת על מסלול נחיתה. מקור: Boeing rendering.

הכירו את ה"פאנטום אקספרס": מטוס חלל שיוכל להמריא מחדש בתוך 24 שעות

  • 5 תגובות
העולם משתנה, אבל האם קצב ההשתנות מואץ או מאט? האם אדם שהיה נרדם ב-1950 וקם בתקופתנו היה מתפלא, באותה מידה כפי שבה אדם שהיה ב-1850 וקם 50 שנה מאוחר יותר היה מופתע? בתמונה: נזיר במיאנמר מצלם במכשיר סמארטפון. מקור: Jennifer Stahn.

העולם משתנה, אבל האם קצב ההשתנות מואץ או מאט?

  • 10 תגובות
אצות. מתוך PIXABAY.COM

הפקת ביו-דלקים מאצות

  • 6 תגובות
מקור: Keahi Seymour, מתוך סרטון היוטיוב.

לרוץ כמו יען

  • 2 תגובות
אחת מזוכות המלגה היא ויויאן סלון, ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה התתפחותית, שבודקת כיצד הפקת דנ"א משרידים של הומינידים קדומים תרמה משמעותית לתפיסה שלנו אודות האבולוציה האנושית. ״אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הגילוי, על בסיס דנ"א שהופק ממאובן שנמצא במערת דניסובה בסיביר (בתמונה), של קבוצה חדשה של הומינידים קדומים שהיו קרוביהם של האדם הניאנדרטלי וחיו באסיה. עד כה, רק שני מאובנים נוספים יוחסו לקבוצה הזו, אשר כונתה "האדם מדניסובה" (Denisovans). מקור: פרס דן דוד.

הוכרזו 20 הסטודנטים שזכו במלגות דן דוד לשנת 2017

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש