העולם משתנה, אבל האם קצב ההשתנות מואץ או מאט?

האם השינויים שהתחוללו מהמחצית השנייה של המאה ה-20 משתווים לאלו שהתחוללו ממחצית המאה ה-19 ועד 1950? העולם אמנם השתנה רבות, אך האם באותו קצב?

העולם משתנה, אבל האם קצב ההשתנות מואץ או מאט? האם אדם שהיה נרדם ב-1950 וקם בתקופתנו היה מתפלא, באותה מידה כפי שבה אדם שהיה ב-1850 וקם 50 שנה מאוחר יותר היה מופתע? בתמונה: נזיר במיאנמר מצלם במכשיר סמארטפון. מקור: Jennifer Stahn.
העולם משתנה, אבל האם קצב ההשתנות מואץ או מאט? האם אדם שהיה נרדם ב-1950 וקם בתקופתנו היה מתפלא, באותה מידה כפי שבה אדם שהיה נרדם ב-1900 וקם ב-1950 היה מופתע? בתמונה: נזיר במיאנמר מצלם במכשיר סמארטפון. מקור: Jennifer Stahn.

ידידי Ori Katz מהבלוג ועמוד הפייסבוק דעת מיעוט טען לאחרונה שקצב השינוי הטכנולוגי הולך ומאט. הוא מצטט את הכלכלן רוברט גורדון, שטוען שאדם שהיה נרדם ב- 1850, או ב-1900, והיה מתעורר חמישים שנים מאוחר יותר, היה נדהם "מהבניינים הגבוהים, מרכבים וטרקטורים שנעים ללא עזרתם של בעלי חיים, מערים שכל בתיהם מחוברים למערכת הביוב ולמערכת החשמל, מרכבות תחתיות, מזגנים, מקררים, טלגרף, מטוסים וכך הלאה."

לעומת זאת, אדם שהיה נרדם ב-1950 ומתעורר כיום, היה רואה… מחשבים. סמארטפונים. שזה נחמד, לדעת אורי, אבל כאפס וכאין לעומת השינויים מרחיקי-הלכת בכל תחומי החיים שאירעו בין 1850 ל- 1950: בתחבורה, בתשתיות, בבריאות, בבידור וכו'.

והאמת? הוא צודק, אבל (כרגיל) רק חלקית.

קודם כל, יש להודות שחלק גדול מהשינויים הלכו למקום הקל ביותר: לעולם הדיגיטלי ולתקשורת. קל וזול לשנות ביטים. קשה ויקר להרכיב מחדש ולשנע אטומים. ובכל זאת, השינויים שבעולם הדיגיטלי משפיעים גם על העולם הפיזי. התקשורת והמחשבים הביאו לכך שלקוחות אמזון יכולים לקבל חבילות תוך 24 שעות בלבד, כתוצאה מאופטימיזציה דיגיטלית של שירות המשלוחים של החברה. בזכות התקשורת והמחשבים, כל אדם שרוצה יכול לקבל היום חינוך ברמה אוניברסיטאית גבוהה, בכל מקום. כך שביטים משפיעים גם על האטומים במוח (התשתית החשובה ביותר).

אבל היו גם שינויים קצת יותר גדולים: כאלו שהופיעו בתחומים שהאדם הפשוט אינו נחשף אליהם, או מקבל אותם כמובנים מאליהם.

רוצים דוגמאות? בבקשה. נתחיל בתשתיות. חושבים שאין שינוי משמעותי בתשתיות? זה כי אתם לא חושבים על 2,271 הלוויינים ששלחנו לחלל, כל אחד מהם בעלות של בניין קטן (או של גורד שחקים), ושבזכותם כל אדם יכול לתקשר עם כל אדם אחר על פני כדור הארץ.

חושבים שאין שינוי משמעותי בבריאות? לפני חמישים שנים, היו עדיין מגיפות פוליו ואבעבועות שחורות, ולא היו קוצבי לב, ניתוחי לב, השתלות איברים, או תרופות נגד דיכאון. כתוצאה מכל הטכנולוגיות אלו ועוד, אנשים בני שישים מתנהלים כיום כפי שבני הארבעים היו מתנהלים לפני דור או שניים בלבד. "שישים הוא הארבעים החדש", כמו שאומרים. אבל אנחנו לא מבחינים בזה אפילו, כי פשוט – כולם מסביבנו ברחוב נראים בריאים יותר וצעירים יותר. אין לנו יכולת השוואה למה שהיה לפני חמישים שנים.

חושבים שאין שינוי משמעותי בתרבות (חלק מהטענה של אורי)? ספרו את זה לנשיא השחור הראשון. ספרו את זה לנשים שיצאו לעבוד במקום להישאר בבית, והפכו למנהלות בכירות. ספרו את זה לילדים שמצלמים סלפיז בכל מקום, שמשתפים תמונות וסרטונים של עצמם עם מיליוני אנשים בעולם, שרודפים אחרי פוקימונים וירטואליים בעולם הפיזי.

חושבים שאין שינוי משמעותי באמצעי הלחימה? ספרו את זה לתחנות הכוח באוקראינה שכובו מרחוק באמצעות מתקפת סייבר לפני שנה וקצת. ספרו את זה למערכות הבריאות באנגליה שקרטעו לעצירה בגלל נשק אוטונומי שמתפשט ומשכפל את עצמו דרך רשת שמחלימה מעצמה כך שהיא ממשיכה להתקיים גם תחת מתקפה ("האינטרנט", כפי שהיא ידועה כיום, וכפי שמשרד ההגנה האמריקני שיווק אותה בהתחלה).

כך ששינויים יש בהחלט. הייתי מנחש שקצב שינוי התשתיות באמת נמוך יותר במדינות המפותחות, אבל קצב השינוי התרבותי רק הולך וגובר. ההימור שלי הוא שמי שילך לישון היום לחמישים שנים, יתעורר לעולם שהתשתיות בו יהיו דומות למראית עין – אבל שהתרבות בו שונה לחלוטין, בני השמונים יהיו בני הארבעים החדשים (ואולי עשרים), וכולם בו מקושרים – מגדול ועד קטן, מאוסטרליה ועד סודן.

אז אל תלכו לישון אפילו לרגע. השינוי עלול לתפוס אתכם בהפתעה.

קישור לפוסט של אורי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. אריה, ה-747 וה-737 שטסת בהם לפני 50 שנה הספיקו להחליף כמעט כל חלק ומערכת. אבל למראית עין הם נראים אותו דבר. מה שכן אתה עדיין טס איתם במהירות תת-קולית, ויותר מזה יש לך היום פחות מקום לרגליים, ולא בהכרח כי גדלת… אבל מי אמר שטכנולוגיה מתפתחת באופן רציף וחלק? באבולוציה של הטכנולוגיה כמו באבולוציה של החיים, מתרחשות קפיצות. לכן אתה מוזמן להתנחם במספר קפיצות בתחום התעבורה, חלקן בהובלתו של גאון הדור אילון מאסק.

  2. הכל מתקדם ומשתפר בעולם וגם בארצנו, הטכנולוגיה, הבריאות , תוחלת חיים, הרפואה, רמת החיים, הביטחון האישי …
    אבל מה שנשאר תמיד ולא משתנה אף פעם זה כמות האנשים שמקטרים על המצב, וכמות האנשים שיספרו כמה היה טוב בעבר .

  3. אני מציע פרמטר קצת אחר עבור השינויים.
    אקרא לו: וואו.
    אם בתחילת המאה ה 18 לא האמינו שאפשר ליצור 'עגלה' אם סוס מכני, ואחר כך באו הרכבת והמכונית, אז זה וואו.
    או לפני המצאת המצלמה היו אומרים וואו על הרעיון של 'צייר' מכני (כלומר לא אדם).
    ההצעה שלי היא לנסות לזהות דברים שהם 'וואו' בזמנם, וכן להעריך אם יש יותר או פחות שינויים בתקופה זאת או אחרת.

  4. הקצב שינוי באמת מאיץ (בנתיים) ברמה העולמית.
    היום טכנולוגיות חודרות במהירות לכל העולם, אפילו לחלקים העניים או שמאוד מפגרים טכנולוגית.
    בעבר ההבדלים הטכנולוגים בין 1850 ל 1900 או בין 1900 ל 1950 היו כמעט רק במערב.
    היום הסמארטפונים הכי יקרים ומשוכללים תוך 3-4 שנים נמכרים במקומות הכי עניים בעולם (או מכשירים יד שניה או מכשירים שוק נמוך מאוד עם טכנולוגיה זהה למכשירי הדגל הישנים) אנשים שגרים בבתי בוץ מחזיקים סמארטפון ויכולים בעזרתו להנות משירותי בנקאות להיחשף לרעיונות מודרנים וכו…

  5. הכל מתקדם, למעט נפש האדם. אולי היא תלויה בגודל הראש , וגודל הראש תלוי בגודל פתח היציאה לאוויר העולם.

  6. לפני 12 שנים שמעתי הרצאה של צוות ישראלי שהשתתף באתגר (יחד עם צוותים מכל העולם וחברות הייטק מהשורה הראשונה) לחצות בנסיעה אוטונומית מספר קילומטרים במדבר. אף אחד לא הגיע לקו הסיום. היום האתגר הזה נראה פשוט כל כך בעוד החברות מתמודדות בנסיעה בדרכים אורבניות תוך השתלבות בתנועה.

  7. המשך
    לסיכום:
    העתיד משתנה בקצב גובר והולך מישום שהמדע מתקדם ומתפתח בקצב גובר והולך ואולם, לא ניתן לחזות מראש את ההתפתחויות הטכנולוגיות, מישום שלא ניתן לחזות מראש את התגליות המדעיות.

  8. מן העבר ניתן ללמוד כי חיזוי העתיד הנה משימה הנדונה להצלחה מועטה בלבד.
    אפשר לנסות ולהסביר זאת כך:
    בחיזוי העתיד אנו נוטים להציג את הפתרונות לבעיות הבלתי פתורות המעסיקות אותנו כיום. אנו נוטים לחשוב כי המחקר ינסה לפתור את הבעיות המעסיקות אותנו כיום אבל למעשה המחקר מתקדם באופן שונה לחלוטין, המחקר מסתמך על תגליות, שהן בלתי צפויות, ומנצל אותן ליצירת הקידמה הטכנולוגית שהן מאפשרות.
    מילים אחרות:
    הקידמה הטכנולוגית מסתמכת על מה שהתגליות המדעיות מאפשרות ולא על פי תכנית שאנשים עורכים מראש.
    למשל;
    זכורני כי הפנטזיה הנפוצה ביותר בספרי המד"ב של שנות ה-70 היתה מערכת תחבורה המונית המבוססת על יכולת כל האנשים לטוס באויר בכלי טיס אישיים קומפקטיים, שיבטלו את הצורך בתחבורה קרקעית ויפתרו את בעיית פקקי התנועה.

  9. בשנת 2050 ילדים לא יאמינו שפעם הרשו לבני אדם לנהוג בכבישים.
    לא יבינו למה היו צריכים מקלדות, עכברים ומסכים בשביל לתקשר עם המחשב, ולמה היו צריכים סמארטפון כשאפשר לעשות את הכל פשוט באמצעות החוש השישי (תקשורת נתונים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן