סיקור מקיף

הוכרזו 20 הסטודנטים שזכו במלגות דן דוד לשנת 2017

התחומים בהם עוסקים הסטודנטים לתארים מתקדמים: ארכיאולוגיה ומדעי הטבע, ספרות ואסטרונומיה. בין המחקרים: הערכת תוחלת החיים הפרהיסטורית באמצעות אנליזת שיניים, הפקת דנ"א משרידים של הומינידים קדומים, חקר התנהגות ״ננסים לבנים״ וה״חומר האפל״, ועד ״הפואטיקה של האלימות״.  

אחת מזוכות המלגה היא ויויאן סלון, ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה התתפחותית, שבודקת כיצד הפקת דנ"א משרידים של הומינידים קדומים תרמה משמעותית לתפיסה שלנו אודות האבולוציה האנושית. ״אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הגילוי, על בסיס דנ"א שהופק ממאובן שנמצא במערת דניסובה בסיביר (בתמונה), של קבוצה חדשה של הומינידים קדומים שהיו קרוביהם של האדם הניאנדרטלי וחיו באסיה. עד כה, רק שני מאובנים נוספים יוחסו לקבוצה הזו, אשר כונתה "האדם מדניסובה" (Denisovans). מקור: פרס דן דוד.
אחת מזוכות המלגה היא ויויאן סלון, ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה התתפחותית, שבודקת כיצד הפקת דנ"א משרידים של הומינידים קדומים תרמה משמעותית לתפיסה שלנו אודות האבולוציה האנושית. ״אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הגילוי, על בסיס דנ"א שהופק ממאובן שנמצא במערת דניסובה בסיביר (בתמונה), של קבוצה חדשה של הומינידים קדומים שהיו קרוביהם של האדם הניאנדרטלי וחיו באסיה. עד כה, רק שני מאובנים נוספים יוחסו לקבוצה הזו, אשר כונתה "האדם מדניסובה" (Denisovans)". מקור: פרס דן דוד.

20 חוקרים צעירים, סטודנטים בשלבי הדוקטורט והבתר-דוקטורט מהארץ ומהעולם, זכו במלגות דן דוד לשנת 2017. הזוכים, מגיעים השנה משלושה תחומי מחקר: ארכיאולוגיה ומדעי הטבע, ספרות ואסטרונומיה.

פרס דן דוד, הניתן בישראל, נמנה כיום עם צמרת הפרסים הבינלאומיים. הוא נקרא של שמו של דן דוד, איש עסקים ונדבן בינלאומי, שהלך לעולמו לפני מספר שנים. במסגרת הפרס מוענקים מדי שנה שלושה פרסים בשווי מיליון דולר כל אחד, לאנשים אשר הוכיחו הצטיינות מיוחדת בתחומי המדע, הרוח, האמנות, השירות הציבורי ועולם העסקים.

השנה זכו פרופ' סוונטה פאבו ופרופ' דיויד רייך – בתחום הארכיאולוגיה, בתחום הספרות, זכו הסופרת האמריקאיתג׳מייקה קינקייד והסופר הישראלי א.ב. יהושע, ובתחום האסטרונומיה, זכו פרופ' ניל גהרלס, פרופ' שריווינאס קולקארני ופרופ' אנדריי אודלסקי.

על פי מסורת הפרס, הזוכים תורמים 10% מכספי הפרס ל-20 מלגות המיועדות לחוקרים צעירים מתחומי פעילותם וכל חוקר צעיר יקבל 15 אלף דולר שיאפשרו לו להמשיך במחקר הנוכחי בו הוא עוסק ולפתח ולקדם פרוייקטים אחרים.

רשימת הזוכים כוללת השנה 14 ישראלים: שמואל ביאלי, אייל בסן, זכריה דונסט, אביעד כהן, רון בן טובים, דוד גוקמן, נעמה חלקון, מאיה קליין, מורן נויהוף, אביב אופיר, אוהד כהן, איתי נודל, מירב קויק-קורן ואדם רובין.

הזוכים במלגות ומחקריהם

איתי נודל, מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, לדוגמה, חוקר את הערכת תוחלת החיים הפרהיסטורית באמצעות אנליזת שיניים. ״שיניים נמצאות ברמת שימור יוצאת דופן כממצא ארכיאולוגי מתקופות פרהיסטוריות״ הוא אומר. ״בחקר השיניים ניתן ללמוד על הרגלי התזונה, להפיק דנא ואף להבחין בין ניאדרתלים להומו-ספיאנס״. כחלק מהמחקר בוחן נודל, על פי ממצאי שיניים, מה היתה תוחלת החיים בתקופות שונות, כשהוא מציע לבחון את מבנה השן הפנימי כמדד לגיל, תוך הסתמכות על תהליכי בניה והרבדה המתרחשים עם העליה בגיל ברקמת הדנטין הפנימית. ״הדנטין שמור מפני שחיקה חיצונית של השיניים, ובחינת הדנטין על ידי סריקות מיקרו-סיטי עשויה לאבחן מה גיל הפרטים הנמצאים באתר הארכיאולוגי באופן שאינו פולשני והרסני. שילוב זה של מחקר דנטלי ומחקר ארכיאולוגי עומד בליבו של פרס דן דוד השנה, ומייצג את חיבור שני התחומים על מנת לגלות מידע נסתר לגבי אבותינו הקדומים״.

ויויאן סלון. מקור: פרס דן דוד.
ויויאן סלון. מקור: פרס דן דוד.

ויויאן סלון, ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה התתפחותית, בודקת כיצד הפקת דנ"א משרידים של הומינידים קדומים תרמה משמעותית לתפיסה שלנו אודות האבולוציה האנושית. ״אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הגילוי, על בסיס דנ"א שהופק ממאובן שנמצא במערת דניסובה בסיביר, של קבוצה חדשה של הומינידים קדומים שהיו קרוביהם של האדם הניאנדרטלי וחיו באסיה. עד כה, רק שני מאובנים נוספים יוחסו לקבוצה הזו, אשר כונתה "האדם מדניסובה" (Denisovans). החלק הראשון של עבודת הדוקטורט שלי התמקד באנליזה גנטית של שן חלב שנמצאה אף היא במערת דניסובה, עמוק יותר באתר הארכיאולוגי מאשר שאר השרידים האנושיים שנמצאו בה עד כה. הדנ"א שהופק מ-10 מ"ג שנדגמו מהשן הראה שהיא שייכת לנקבה מקבוצת האדם מדניסובה. רצפי הדנ"א מראים שזהו אחד ההומינידים הקדומים ביותר שנמצאו באזור הרי אלטאי עד היום, וכי הווריאציה הגנטית בין פרטים שונים השייכים לקבוצה היתה קטנה, על אף שאלפי שנים מפרידים ביניהם״.

החלק השני של עבודת הדוקטורט נועד להתמודד עם הנדירות של שרידים אנושיים קדומים, על ידי פיתוח והתאמת שיטות מעבדה ואנליזה להפקת דנ"א עתיק מסדימנטים. השיטה יושמה על 85 דגימות סדימנט משבעה אתרים ארכיאולוגיים באירופה ואסיה, המכסים תקופה של בין 14,000 ועד יותר מ-550,000 שנה. רצפי דנ"א עתיק הופקו בהצלחה מ-61 דגימות סדימנט משישה מהאתרים, וזוהו כשייכים ל-12 משפחות של יונקים, כולל מינים נכחדים כגון הממותה הצמרית והקרנף הצמרירי. דנ"א של הומינידים קדומים זוהה בתשע דגימות סדימנט מאתרים בספרד, בלגיה ורוסיה – שמונה הכילו דנ"א מהאדם הניאנדרטלי ואחת הכילה דנ"א מהאדם מדניסובה. ״השיטה מאפשרת להפיק דנ"א אנושי עתיק גם בהיעדר שרידים אנושיים, מה שפותח את האפשרות לערוך אנליזות גנטיות ולזהות אילו קבוצות של הומינידים קדומים אכלסו אתרים ארכיאולוגיים בהם לא נמצאו שלדים״.

נעמה חלקון. מקור: פרס דן דוד.
נעמה חלקון. מקור: פרס דן דוד.

נעמה חלקון, מביה״ס לפיזיקה ואסטרונומיה, באוניברסיטת תל אביב, חוקרת את תחום ה״ננסים הלבנים״. "למעלה מ-97% מכל הכוכבים, כולל השמש שלנו, יסיימו את חייהם כננסים לבנים: כוכבים קטנים ודחוסים, המתקררים באטיות במשך מיליארדי שנים. מאחר שלרוב הכוכבים דמויי-השמש יש כוכבי-לכת המקיפים אותם, תצפיות בננסים לבנים יכולות ללמד אותנו על גורלן של מערכות פלנטריות… יש כאן מגוון רחב של שאלות אסטרופיסיקליות, מהתפתחות כוכבים ועד ליצירת גלי כבידה. חקירת ננסים לבנים וסביבתם הקרובה חשובה, אם כן, לפתרון מספר שאלות פתוחות. תצפיות בננסים לבנים יכולות לגלות נוכחות של בני-לויה כמו ננסים לבנים אחרים, שאריות ממערכות שמש קדומות, ואף כוכבי-לכת בהם יתכנו חיים״.

ג'וליאן מונוז ברמג'ו. מקור: פרס דן דוד.
ג'וליאן מונוז ברמג'ו. מקור: פרס דן דוד.

ג'וליאן מונוז ברמג'ו, מאוניברסית ג׳והן הופקינס, חוקר את תחום ה״חומר האפל״. ״בעשורים האחרונים למדנו רבות אודות היקום. למרבה ההפתעה, מצאנו שהחומר האטומי הרגיל מרכיב רק חלק קטן מהמסה הכוללת של חומר ביקום, בעוד היתר אינו נראה ומכונה ׳אפל׳. במהלך הדוקטורט שלי עבדתי על דרכים שונות למצוא את החומר הזה. שותפיי למחקר ואני העלנו השערה שהחומר האפל מורכב למעשה מחורים שחורים.  חורים שחורים אלה יגרמו להדים של מקורות רדיו שמקורם מחוץ לגלקסיה, כתוצאה מעידוש כבידתי. בהתבסס על כך, פיתחתי שיטה שתוכל לבחון תוך שנים ספורות האם החומר האפל אכן עשוי מחורים שחורים…״

רון בן טובים, מהמחלקה לאנגלית באוניברסיטת תל אביב, חוקר את ״הפואטיקה של האלימות״, או ״השפעת האלימות על השפה״,  במסגרתה הוא חוקר כתיבה של חיילים אמריקניים וישראלים, אחרי שנת 1945 בהשוואה לעבודות ספרותיות שנכתבו אחרי המלחמות בעידן החדש. ״הפרוייקט מתרכז בעיקר ב׳בוגרי מלחמה׳ המהווים מעין מתרגמים לאלימות שחוו. השתמשנו בשירה של חיילים, פרוזה וסרטים והפרוייקט כולו נועד לשלב את המסגרת התיאורטית של לימודי טראומה עם העבודה של צ׳ארלס פירס, על השפעת האלימות על יחידים והחברה. תוך כדי בחנו את הכתיבה של חיילים מעבר לזהויות לאומיות, לשוניות או גבולות תרבותיים״.

לאתר הפרס

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן