תוצאות חיפוש עבור: חבר – עמוד 94

בשנת 2065 צפויה אוכלוסיית מדינת ישראל להגיע ל-20 מיליון תושבים. צילום: pixabay.com.

תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065: 20 מיליון איש

  • 7 תגובות
צילום מיקרוסקופי של תאים "מזדקנים בעכבר (Senescent Cells) – תאים אשר "פורשים לגמלאות" ומפסיקים להתחלק, אך אינם מתים – נוכחים תמיד ואף ממלאים כמה תפקידים חשובים בגוף, למשל בריפוי פצעים. אבל באיברים מזדקנים, תאים אלו אינם מסולקים בקצב הראוי, ויכולים להצטבר ולהזיק. מקור: Y tambe, Wikimedia.

להיפטר מתאים זקנים

  • אין תגובות
תגובות הדדיות בין תרופות ובין הגֶנים של המטופלים עלולות להשפיע לרעה על השפעת התרופות ואף לסכן את חיי המטופלים. בדיקות גנטיות עשויות למנוע זאת ולעזור במציאת תרופה חלופית. אילוסטרציה: National Human Genome Research Institute.

להתאים את התרופה המתאימה לכם ביותר

  • 2 תגובות
המסכים האלקטרונים מכים בנו באור כחול המשבש את בקרת השינה במוח. צילום: Aleksander Razumny Nordgarden Rødner Follow.

מסכים כחולים מעוררים את המוח

  • 2 תגובות
פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

  • אין תגובות
שתי קרניים כבר פועלות, שלישית אמורה להצטרף בקרוב. מבט על הסינכרוטרון בתוך המבנה. צילום: איתי נבו.

מאיצים את השלום

  • אין תגובות
תמונה: pixabay.com.

היכון, הכן, רוץ

  • אין תגובות
בתמונה, מאיץ החלקיקים בתמונה פנורמית 360 מעלות. (צילום: CERN)

מאיץ לשלום: ישראל, איראן, ירדן והרשות הפלסטינית חונכות מאיץ חלקיקים משותף

  • 7 תגובות
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

חורים שחורים, חורי תולעת וסודות המרחב־זמן הקוונטי

  • 4 תגובות
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

  • תגובה אחת
מנוע חשמלי מסוג Hall. מקור: NASA.

הנעה חשמלית לחלל

  • 7 תגובות
מדורת ל"ג בעומר, 2015. מקור: Yahel7777.

ל"ג בעומר: בני עקיבא, מאין?

  • 10 תגובות
סוגי צבים שונים. האבולוציה היא ההסבר ההגיוני היחיד למגוון צורות החיים על פני כדור הארץ. מקור: Ernst Haeckel, Kunstformen der Natur (1904) / Wikimedia.

חמישה דברים שהמדע יודע בוודאות שהם נכונים

  • 20 תגובות
נראה שכתוצאה ממספר מגמות טכנולוגיות שישתלבו ויתגברו זו את זו, יהפכו בתי החולים בעשורים הקרובים לפחות ופחות רלוונטיים עבור רוב החולים. הם לא ייעלמו לחלוטין, אך רוב האזרחים יוכלו להימנע מהביקור בהם, או לפחות מאשפוז לאורך זמן. אילוסטרציה: pixabay.com.

עתיד בתי החולים, הרפואה – והבריאות של כולנו

  • 12 תגובות
משתתפי רובוטראפיק. מקור: דוברות הטכניון.

הכביש הזה מתחיל כאן

  • אין תגובות
מוח עכבר במבט מלמעלה: שלוחות עצביות מחברות בין שתי האמיגדלות (שני האזורים הבוהקים ביותר, משני צידי המוח) לבין קליפת המוח (החלק העליון). מקור: מתוך המחקר.

להאיר את הטראומה באור חדש

  • 3 תגובות
משאבת אינסולין. מקור: Mbbradford / Wikimedia.

הלבלב המלאכותי כבר כאן

  • תגובה אחת
היתוש Aedes aegypt, שהוא בין מפיצי וירוס הזיקה. מקור: James Gathany / PHIL, CDC.

היתושים יצילו אותנו מפני… היתושים

  • 6 תגובות
מימין לשמאל: אמיר רוזנבלט, ד"ר מיטלי בנרג'י, ד"ר דיאנה מהלו, פרופ' עדי שטרן, ד"ר ולדימיר אומנסקי, פרופ' יובל אורג ופרופ' מוטי הייבלום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מנות קצובות של חום

  • 8 תגובות
מטוס החלל X-37B, אתמול במרכז החלל קנדי, לאחר חזרתו משהייה של 718 יום בחלל. מקור: U.S. Air Force courtesy photo.

מטוס החלל הסודי של ארצות הברית נחת לאחר 718 יום בחלל

  • 8 תגובות
בתמונה מימין לשמאל עומדים : פרופ' אריה צבן סגן נשיא למחקר, פרופ' חיים כהן ,מפרופ' אברהם פאוסט, ד"ר גבריאלה גייר, פרופ' ניר לב, פרופ' דוד הנשקה,, ד"ר נועה אגמון, פרופ' מיכל ציון, פרופ' אבי צדוק , פרופ' שרון ערמון- לוטם, יושבים מימין לשמאל: פרופ' אדוארד גרינשטיין, פרופ' אליהו סלוצקין, פרופ' גל קמינקא,פרופ' מרים פאוסט רקטור האוניברסיטה והרב פרופ' דניאל הרשקוביץ נשיא אוניברסיטת בר- אילן. צילום: משולם לוי.

פרס רקטור בר-אילן לחדשנות מדעית הוענק ל-14 חוקרים מצטיינים

  • אין תגובות
מבט כללי על סיבי עצב הנמתחים מתאים בקדמת מוח של עכבר מדגים את היתרונות של שיטת ההידרוג'ל שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחר החיווט העצבי המורכב. מקור: מעבדת דיסרות', אוניברסיטת סטנפורד.

מבט אל תוך המוח השקוף

  • אין תגובות
הרחפן החדשני שפותח בהשראת כנפי חרקים, על ידי חוקרים משוויץ. מקור: EPFL.

נוקשה, גמיש, ולא מתרסק

  • אין תגובות
כלי טיס בלתי מאויש מסוג Shadow. המקור לתמונה: משרד ההגנה האמריקני.

הרובוט ש(לא)חשב שהוא יכול: על רובוטים אוטונומיים והצלחות לא-צפויות

  • 17 תגובות
מכונת הפירוליזה הביתית של איטו יכולה להפוך את פסולת הפלסטיק שלנו לדלק נוזלי וכך להפחית את תלותנו במקורות אנרגיה חיצוניים. מקור: pixabay.

לייצר בבית דלק מפלסטיק

  • 3 תגובות
התחבושת החדשנית המבוססת על תולעת פרזיטית בשם Pomphorhynchus laevis. התמונה באדיבות Dr.Karp.

על תחבושת שלא זזה, שתלי עור, ופרזיט אחד

  • אין תגובות
חומרים חדשים נוצרים על ידי קיבועם לדיסקה ואז בחינתם לשם קביעת התכונות שלהם. [באדיבות קלטק]

חומרים חדשים הממירים מים לדלק

  • אין תגובות
האבולוציה האנושית מקנה יתרון לפסימיות. צילום: pixabay.

מדוע העצב מביס את השמחה

  • תגובה אחת
מצעד האקלים 2017, נקודת הסיום מול שגרירות ארה"ב. צילום: אבי בליזובסקי

"אנו צועדים כדי למחות על המדיניות המסוכנת של טראמפ בנושאי סביבה"

  • 6 תגובות
ד"ר עומרי קורן, הפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל. מקור: אוניברסיטת בר אילן.

מה ההשפעה של מתן פניצילין בשלבי חיים מוקדמים?

  • 5 תגובות
תרשים מתוך המאמר, המציג את השיטה החדשנית שפותחה: "אנחנו אורזים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה בכך שהן זורמות במחזור הדם אל הגידול ושם נבלעות על ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של DNA, המשמשים כקוראי-הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים. לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מן הגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו (או לא) על ידי כל תרופה.” מקור: Zvi Yaari et al., Theranostic barcoded nanoparticles for personalized cancer medicine, Nature Communications 7, 2016.

רפואה מותאמת אישית לטיפול בסרטן

  • אין תגובות
ייצוג סכמטי של מעבר האור דרך מתחם הגלאי של פוטו-קולטן וההתקדמות של האור עד לאפקטור (באדיבות: © TU Graz/IBC).

מערכת ביולוגית עם מתג של אור

  • תגובה אחת
צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

אוכלוסיית החיידקים בשד משפיעה על הסיכון להתפתחות סרטן

  • אין תגובות
איור: האגודה הישראלית לביומימיקרי

הכנס השלישי לביומימיקרי – אקדמיה ותעשייה – אוניברסיטת ת"א 8 ביוני, 2017

  • אין תגובות
טלסקופ רדיו. צילום: מתוך PIXABAY.COM

ההשקעה העצומה של מאה מיליון דולר בחיפוש אותות מחייזרים טרם הביאה תוצאות

  • 9 תגובות
חיות משק החי, שמגדלים אותן בצפיפות, מקבלות אנטיביוטיקה המעודדת עמידות אצל חיידקים, המגיעים בסופו של דבר את מזוננו. מקור: pixabay.

מסלול החיידקים העמידים לתרופות מן החווה החקלאית אל שולחן האוכל

  • 2 תגובות

בין שידוך לחיתוך

  • אין תגובות
שיגור טיל אטלס 5 הנושא את חללית האספקה סיגנוס של חברת אורביטל לתחנת החלל הבינלאומית. בין היתר מכיל מטענו את לוויין התלמידים הישראלי דוכיפת 2

הילדים התגברו על כל המכשולים שהיו בדרך בפיתוח הלוויין דוכיפת 2

  • 2 תגובות
עלמה פרידן, תלמידת כיתה י"א בביה"ס להנדסאים בהרצליה וחברה בפרויקט דוכיפת 2 במרכז למדעים בהרצליה. צילום: אבי בליזובסקי

"בנינו מערכת הכשרה שבה הבוגרים מכשירים את הצעירים הנכנסים לפרויקט דוכיפת 2"

  • אין תגובות
דידי, עצם מרוחק במערכת השמש שקוטרו המשוער 635 ק"מ ונמצא במרחק של פי 3 מפלוטו. איור: ALMA

הכירו את 'דידי', גוף פלנטרי מרוחק ועמום במערכת השמש שלנו

  • 4 תגובות
עלה גינקגו חי (משמאל) ומאובנים (מימין). צפיפות הפיוניות בעלים כאלה מספקת קירוב לריכוז ה-CO2 האטמוספרי בעבר. צילום: דנה רוייר, באדיבות אוניברסיטת סאות'המפטון.

התחממות האקלים תביא את כדור הארץ לשיא חסר תקדים של 420 מיליון שנה

  • 10 תגובות
צוות המעבדה, מימין: מהנדס המעבדה יבגני לינדר, מיה ברזילי (דוקטורנטית), אסף הרשקוביץ (מגיסטר), איתמר הולצמן (לקראת תואר שני), אלון אבידור (תואר ראשון), ד”ר ססיל שגיא (מדענית בכירה) וד”ר יכין עברי. מקור: דוברות הטכניון.

זיכרון קולקטיבי

  • אין תגובות
ראיות חדשות מביאות לשינוי פרדיגמה בתחום הבלשנות. אילוסטרציה: pixabay.

עדויות מפריכות את תיאוריית לימוד השפה של חומסקי

  • 29 תגובות
פריחה שניתן לזהות גם מהחלל. בתצלום העליון: ריכוז הכלורופיל על פני הים כפי שצולם על ידי לוויין נאס"א באוקטובר 2007. התצלום התחתון – תקריב של האזור התחום בתצלום העליון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מדבר פורח בלב ים

  • 2 תגובות
מאחור, המתחרות מימין לשמאל: ירדן מודעי (17, י"ב, תיכון אלון), שירה בן דור (18, י"ב, התיכון שליד האוניברסיטה), דנה זיידמן (17, י"ב, עתיד למדעים לוד), מאיה נוה (16, י"א, ליאו בק). מקדימה: ימין למטה - מריה גרינגלז, סגנית ראש המשלחת; שמאל למטה - דן כרמון, ראש המשלחת. זיידמן גם מחזיקה את קמע המשלחת - מינקובסקי המינק (בובת חורפן). צילום: אוניברסיטת תל אביב לנוער

שלוש מדליות כסף לישראל באולימפיאדת המתמטיקה לבנות

  • 3 תגובות
וולטר. מקור: Wikimedia.

אי אפשר ללמוד מדע וטכנולוגיה בלי וולטר

  • 3 תגובות
הרובוט החדש של בוסטון דיינמיקס. מקור: בוסטון דיינמיקס.

רובוט חדש "מעורר סיוטים"

  • 6 תגובות
מזוזה בארצות הברית. ממתי חלה חובת קביעת המזוזה בבתי ישראל בעידן הקדום, שהרי הארכיאולוגיה כלל אינה תומכת בכך. אולי התשובה לכך תימצא בעידן מאוחר, רק מן המאה השמינית לספ' בתקופת הגאונות, שאו-אז נמצאו עדויות על כתיבת קלפי מזוזה. הדעת נותנת כי העניין התעורר אי-שם לאחר חורבן הבית השני, כאשר חפשו המנהיגים מימי רבן יוחנן בן זכאי ואילך מקדמים שונים לתחושת הביטחון של הציבור ביהודה, ואולי-אולי בקשו להרגיל את הציבור היהודי למצב של העדר מקדש. צילום: retardstrength.net / Wikimedia.

מי הזיז את המזוזה ומתי הפכה לקדושה?

  • 28 תגובות
אירועים אסטרונומיים בכתבים עתיקים. איור: אוניברסיטת קיוטו

עדויות לסופות שמש חזקות במסמכים ובשירים מיפן ומסין

  • אין תגובות
תאי עצב אנושיים מוזרקים לתוך בעובר ראשוני של חזיר. מקור: Jun Wu et al.

לגדל איברי אדם בגופם של בעלי חיים

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש