14 חוקרים מצטיינים מאוניברסיטת בר-אילן קיבלו השבוע את פרס הרקטור לחדשנות מדעית.
פרס הרקטור לחדשנות מדעית מוענק זו השנה השנייה לחוקרים פורצי דרך. בטקס הענקת הפרס, שנערך ביום רביעי, השתתפו החוקרים, בני משפחותיהם, תלמידים ועמיתים.
החוקרים שזכו השנה בפרס הרקטור לחדשנות מדעית הינם: ד”ר שירי אלון וד”ר גבריאלה גייר מהמחלקה לכלכלה, פרופ’ עידו דגן מהמחלקה למדעי המחשב, פרופ’ חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים, פרופ’ ניר לב מהמחלקה למתמטיקה, פרופ’ אליהו סלוצקין מהמחלקה לפיזיקה, פרופ’ אברהם פאוסט מהמחלקה ללימודי א”י וארכיאולוגיה, פרופ’ אבי צדוק מהפקולטה להנדסה, פרופ’ גל קמינקא וד”ר נועה אגמון מהמחלקה מדעי המחשב, פרו’פ אדוארד גרינשטיין מהמחלקה לתנ”ך, פרופ’ דוד הנשקה מהמחלקה לתלמוד ותושב”ע, פרופ’ שרון ערמון – לוטם מהמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, פרופ’ מיכל ציון מביה”ס לחינוך.
את הטקס פתח פרופ’ דניאל הרשקוביץ נשיא אוניברסיטת בר- אילן אשר ברך את זוכי הפרס ואמר: “יש עונג גדול להסתכל על הנבחרת המדעית ואני מאחל לכם שהקב”ה ימשיך לתת לכם את הכוח להיות מקור של גאווה ותפארת לא רק לאוניברסיטת בר-אילן אלא לעולם כולו וברוכים תהיו”.
פרופ’ מרים פאוסט, רקטור אוניברסיטת בר- אילן אמרה “השנה הוגשו הרבה מועמדויות והקבוצה הנבחרת היא מקור לגאווה גדולה. החוקרים שנבחרו היום הם רואים את הדברים כמו כולם, אך גם אחרת. לכל יצירה משובחת יש חיבור למציאות ובנוסף יש קומה חדשה עם הסתכלות אחרת וצריך להיות מסוגלים לחיות בדואליות הזו המהווה אתגר לא פשוט.”
פרופ’ אריה צבן סגן הנשיא למחקר באוניברסיטת בר- אילן ברך את החוקרים הזוכים: “דמיון, יצירתיות וחדשנות הם שמקדמים את האנושות ומצעידים אותה בטיפוס אל הפסגות הגבוהות. זהו מאמץ ממושך, רובו סיזיפי, לפעמים הוא אפור, אבל כאשר הניצוץ מתרחש אין דומה לו ולהרגשה המתלווה אליו. האוניברסיטה שלנו פועלת כאנסמבל וכך אנסמבל החוקרים בבר-אילן מניח, מתוך שותפות, שכבות של ידע, פיתוחים מדעיים, פיתוחים טכנולוגיים, מורשת, היסטוריה, שיטות מחקר ועוד..”.
פרופ’ אדוארד גרינשטיין נציג החוקרים הזוכים מהמחלקה לתנ”ך ברך בשמם של מקבלי הפרס “אין אנו עמלים על מנת לקבל פרס, ואין כל מי שמגיע לו פרס מקבל, אך טוב ויפה לקבל הכרה, כשאנו יודעים כמה השקענו וכמה ניסיונות בלתי מוצלחים וכמה ניסויים כושלים השקענו, עד שהוצאנו מחקרים שהיו ראויים לפירסום”.
הנימוקים לזכייתם של החוקרים בפרס הרקטור לחדשנות
ד”ר’ שירי אלון וד”ר גבריאלה גייר
הפרס מוענק לד”ר שירי אלון וד”ר גבריאלה גייר, מהמחלקה לכלכלה, על פרסום מאמר העוסק בהחלטותיהם של מתכננים חברתיים ובשאלה איך אלו מבוססות על העדפותיהם של הפרטים המרכיבים את החברה. חשיבות המאמר היא בכך שבניגוד למאמרים קודמים בספרות, המאמר אינו מניח שמתכננים חברתיים ופרטים בחברה מחליטים בהכרח באותו אופן. היות ומתכננים חברתיים נושאים באחריות לרווחת כל הפרטים בחברה, המאמר מניח שעליהם לנקוט משנה זהירות בקבלת החלטות, וזאת בשונה מפרטים בודדים, שהחלטותיהם אינן משפיעות אלא על עצמם בלבד.
פרופ’ עידו דגן
הפרס מוענק לפרופ’ עידו דגן, מהמחלקה למדעי המחשב, על פיתוח סכימה חדשה לייצוג של ידע המופיע במספר גדול של טקסטים, שכוללים הן יתירות לגבי אותן עובדות והן פרטים משלימים ותיאורים ברמות פירוט שונות. במהלך 2016 פרסם פרופ’ דגן עם הסטודנטים שלו ומספר שותפים 9 מאמרים בכנסים לגבי רכיבים של סכימה זו, כאשר 7 מהמאמרים בכנסים מהשורה הראשונה בקהילה, אחד מהם זכה בציון Outstanding paper בכנס המוביל בתחום (פחות מאחוז מהמאמרים שנשלחו לכנס) ומאמר נוסף זכה ב-Best paper award בכנס משני. הסכימה החדשה הוצגה בהרצאה מוזמנת בכנס בינלאומי שהתקיים בצ’כיה. המחקר נתמך בחלקו על ידי מענק DIP עם שותפים מגרמניה וכן על ידי קונסורציום מגנט בארץ.
פרופ’ חיים כהן
הפרס מוענק לפרופ’ חיים כהן, מהפקולטה למדעי החיים, על מציאת מנגנון בקרה חדש להארכת תוחלת ואיכות החיים. למרות העלייה הניכרת בתוחלת חיי האדם במאה האחרונה, כמעט ולא השתנתה איכות חייו של הזקן. כמאמר קהלת “הִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ”. כתוצאה מכך, מתמודדת החברה עם שורת אתגרים חברתיים, כלכליים ובריאותיים. יחד עם תלמידיו הוכיח פרופ’ כהן שביטוי ביֶתֶר של החלבון SIRT6 גורם להארכת חיים של יונקים ולעיכוב משמעותי בהתפתחות מחלות תלויות גיל כגון דלקות וסוכרת. בנוסף פענחו את המנגנון דרכו SIRT6 שומר על כבד בריא, מדכא עליה בשומנים ומונע סרטן כבד. לממצאים אלו פוטנציאל גדול לשינוי עולמי על ידי פיתוח תרופות למניעת מחלות תלויות גיל והפיכתה של האוכלוסייה הבוגרת לקבוצה תורמת ופעילה.
פרופ’ ניר לב
הפרס מוענק לפרופ’ ניר לב, מהמחלקה למתמטיקה, על מחקריו, העוסקים בתורה הספקטרלית ובריצופים מחזוריים ולא מחזוריים של המרחב, שהבשילו בשנה האחרונה לפתרון של השערת Fuglede (במקרה התלת-ממדי) ופיתוח תורה מתמטית של גבישים למחצה (קוואזי-קריסטלים). בגין עבודתו זכה במענק ERC של האיחוד האירופי ובפרס הבינלאומי “Computational Methods and Function Theory (CMFT) Young Researcher Award”. המוענק אחת לארבע שנים, וכולל מלבד הפרס הכספי הזמנה לתת הרצאה מרכזית בכנס ה- CMFT. למותר להזכיר את המעמד המרכזי שהקהילה המתמטית מייחסת לפתרון של השערות מפורסמות וותיקות, ובמיוחד כאלה שמתמטיקאים בכירים השקיעו בה את מרצם. פתרון בעיות כאלה מבטא כמעט בלי יוצא מן הכלל התקדמות משמעותית בהבנת התחום, הנובעת לא רק מן התשובה לשאלה המקורית, אלא יותר מכך מן הכלים החדשים שפותחו על מנת שאפשר יהיה לתקוף אותה בהצלחה.
פרופ’ אליהו סלוצקין
הפרס מוענק לפרופ’ אליהו סלוצקין, מהמחלקה לפיזיקה, על גילוי טיפות נוזל המקבלות באופן ספונטני צורה של פאונים ופענוח המנגנון הפיסיקלי הבסיסי של תופעה זו. התופעה חדשה ובלתי צפויה. עד עתה היו ידועות רק טיפות נוזל מעוגלת. מעבר צורה זה נשלט ע”י הטמפרטורה. צורת הטיפה נקבעת ע”י התכונות הטופולוגיות של שכבת ננו גבישית חד מולקולרית, שנוצרת באופן ספונטני על פני הטיפה, בעוד הטיפה עצמה נשארת נוזלית. תופעה ייחודית זו מאפשרת לחקור את האלסטיות של שכבות הננו. מדידות אלה יכולות לפתוח אשנב לתורת אלסטיות חדשה, שמתאימה לסקלה של מולקולות בודדות. התופעה שנתגלתה עשויה לשפוך אור על הפיזיקה של מורפוגנזה, ולאפשר יצירת פאוני-ננו בעלי גאומטריה נשלטת- אבני הבניין עבור חומרי העתיד.
פרופ’ שרון ערמון-לוטם
הפרס מוענק לפרופ’ שרון ערמון-לוטם, מהמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, על מחקריה המובילים באבחון לקויות שפה באוכלוסייה דו-לשונית בגילאי הגן בארץ ובמסגרת רשת מחקר אירופאית שהקימה ב-2009. מחקרה מאפשר להבחין ברמה המבנית וברמת העיבוד השפתי בין מאפייני שפה של התפתחות דו-לשונית תקינה לבין אלה של לקות שפה ספציפית הדורשת התערבות קלינית. מאמרה פורץ הדרך שפורסם השנה ב- International Journal of Language and Communication Disorders. מראה את ההיתכנות של כלי אבחון מיטבי בשפתם השנייה של ילדים דו-לשוניים (בדיוק של 90%). מדובר בתרומה מחקרית המשנה לחלוטין את הפרדיגמה האבחונית, שכן הכלים הקיימים מגיעים לדיוק נמוך מ50% בשפה השנייה ומובילים לאבחון יתר של לקות שפה בקרב ילדים דו-לשוניים.
פרופ’ אברהם פאוסט
הפרס מוענק לפרופ’ אברהם פאוסט, מהמחלקה ללימודי א”י וארכיאולוגיה, על עשייתו המדעית הענפה ובמיוחד על מחקר מהפכני ופורץ דרך, המעניק לארכיאולוגים כלי פשוט ויעיל, העתיד לשכלל את הסקר הארכיאולוגי בשדה. המחקר – אחד מתוצרי פרויקט החפירות והסקר של פרופ’ פאוסט בתל עיטון – נערך יחד עם יאיר ספיר ופורסם ב- Advances in Archaeological Practice (כתב העת של האגודה הארכיאולוגית האמריקאית, הבמה הטובה ביותר למחקרים מסוג זה). המאמר מציג שיטת סקר ארכיאולוגי חדשה, המתבססת על בדיקת התכולה בתלוליות חולדים. השיטה מדויקת יותר מסקר רגלי רגיל, זולה ומהירה בהרבה מכל החלופות (דוגמת סקר חפירה וכו’), וניתנת ליישום כמעט בכל העולם. המאמר מציג חלק מהתובנות של המחקר, כולל גילוי וזיהוי העיר התחתית תל עיטון. עיר זו לא התגלתה בסקרים הקונבנציונליים. איתורה התאפשר תוך יישום השיטה החדשה. החפירה שבוצעה בעקבות הסקר איששה את מה שנלמד מבדיקת תלוליות החולדים.
פרופ’ אבי צדוק
הפרס מוענק לפרופ’ אבי צדוק, מהפקולטה להנדסה, על עיסוקו בחקר תופעות התפשטות גלי אור וקול בסיבים אופטיים ובהתקנים ננו-טכנולוגיים למטרות תקשורת וחיישנים. בשנת תשע”ו קבוצת המחקר בראשותו מצאה מענה לבעיה בת עשרות שנים בתחום החיישנים האופטיים. מחד, מדידה אופטית מחייבת להביא את האור במגע עם התווך הנבדק. מאידך, סיבים אופטיים סטנדרטיים מתוכננים על מנת למנוע מהאור המתקדם בתוכם לצאת החוצה. בעזרת שימוש באפקטיביים המשלבים גלי אור וקול, הצליחה קבוצת המחקר לממש חיישן אופטי לזיהוי כימיקלים מחוץ לסיב, על אף שהאור אינו “רואה” כלל את החומר הנבדק פרופ’ צדוק זכה בשנת תשע”ו במענק היוקרתי מטעם האיחוד האירופי ERC . פרופ’ צדוק חבר באקדמיה הישראלית הצעירה למדעים
פרופ’ גל קמינקא וד”ר נועה אגמון
הפרס מוענק לפרופ’ גל קמינקא ולד”ר נועה אגמון, מהמחלקה למדעי המחשב, על פיתוח גישה מהפכנית שבה הרופא יכול לתכנת רובוטים קיימים לטיפולים חדשים מבלי להזדקק לתכנון ידני של רובוטים חדשים. במקום זאת, הרופא משתמש בשפת תכנות שפותחה על מנת לתאר את התהליך הרפואי, ותוכנה ייעודית, שנבנית במסגרת המחקר, מתאימה תבניות גנריות של ננו-רובוטים לטיפול שתוכנת. התוכנה יוצרת למעשה נחיל של ננו-רובוטים שמקיימים את התהליך הרפואי שתוכנת. תוצאות ראשונות המראות היתכנות בניסויי מחשב ומבחנה פורסמו לראשונה השנה בפורומים יוקרתיים של מדעי המחשב ושל ננו-טכנולוגיה.
