מאיץ לשלום: ישראל, איראן, ירדן והרשות הפלסטינית חונכות מאיץ חלקיקים משותף

מאיץ החלקיקים המזרח תיכוני יוצא לדרך. בניית “ססמי” (Sesame) הושלמה בעת האחרונה במסגרת שיתוף פעולה מדעי ומדיני יחיד במינו שנתמך בישראל על ידי משרד המדע והאקדמיה הלאומית למדעים. במיזם ישתפו פעולה בפעם הראשונה מדענים מאיראן, מטורקיה, מירדן, ממצרים, מפקיסטן, מקפריסין, מהרשות הפלסטינית ומישראל. עד כה הוגשו 55 הצעות של חוקרים מהאזור למחקרים במאיץ.

המאיץ נחנך אתמול, 16 במאי 2017, בטקס חגיגי בירדן במעמד מלך ירדן עבדאללה השני, הנסיכה סומיה בנת אל-חסאן ממשפחת המלוכה הירדנית, מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ וזאן, המדען הראשי במשרד המדע פרופ’ אלכסנדר בליי, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ’ נילי כהן ומשלחות מרחבי המזרח התיכון והעולם. המשלחת הישראלית – כ-25 נציגים מהאקדמיה, ממשרד המדע וממשרדי ממשלה נוספים – הייתה הגדולה ביותר בטקס.

מאיץ החלקיקים “ססמי” הוא מתקן מעגלי בגודל אצטדיון שיוצר קרינה אלקטרומגנטית על ידי האצה של אלקטרונים במהירות הקרובה למהירות האור. המאיץ החדיש ישמש חוקרים ממדינות האזור בתחומי מדעי החיים, פיזיקה, כימיה, מדע חומרים ועוד. המאיץ יכול אף לסייע בפענוח ממצאים ארכאולוגיים ובמדידת זיהומים בסביבה. המאיץ ממוקם בקרבת העיר עלאן, כ-40 דקות נסיעה מעמאן בירת ירדן.

מנכ”ל משרד המדע פרץ וזאן אמר בטקס כי “דרך שיתוף פעולה אזורי אנו מקווים לחזק את היחסים עם המדינות השכנות. שיתוף הפעולה המדעי יחלחל לשיתופי פעולה בתחומים אחרים. בדרך של קשרים ובריתות ועל ידי חיפוש הזדמנויות עם השכנים שלנו יחד נקדם את האזור ונהיה מוכנים לאתגרי המאה ה-21”.

הנסיכה סומייה אמרה כי ירדן מסורה למיזם הנפלא ומחויבת לשוויון בין המעורבים במיזם ללא הבדל גזע ודת. “אנו רוצים לאפשר לחקירה המדעית לשגשג ולפרוח. למדע יש פוטנציאל להקרין אור על האזור ולהביא לחיים טובים יותר לכולם. לי אישית היה עונג לראות את ההתפתחות של ססמי, המשמש דוגמה לדיפלומטיה של מדע”. הנסיכה ציינה כי ירדן שותפה למיזמים נוספים תחת הססמה של ‘מדע למען שלום’ וכי המדע תורם לשיח האזורי”.

שגריר איראן בירדן מוג’טבה פרדוסי אמר: “החלום של המאיץ התגשם. זהו המיזם המדעי החשוב ביותר באזור שבוודאי ייתן זריקת עידוד לפעילות המחקרית בין המדינות ויביא את המדינות באזור לשיתוף פעולה ולהישגים. בשם המדענים האיראנים אני מזמין אתכם לעבוד עמנו, לחלוק את ההישגים המדעיים ולקדם את המדע במזרח התיכון. איראן תמכה במיזם מההתחלה והשתתפה בו תקציבית וטכנולוגית. ססמי היא בסיס לשיתוף פעולה מדעי באזור ולשיפור היחסים שלנו עם שכנותינו”.

“המתקן יהווה מקום מפגש למדענים וזירה אפשרית לשיתופי פעולה מדעיים”, אומר פרופ’ אליעזר רבינוביץ’ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יו”ר ועדת האקדמיה הלאומית למדעים לאנרגיות גבוהות אשר קידם את המיזם ב-20 השנים האחרונות. “הנחישות והשותפות של מדענים וגורמים נוספים באזור ומחוצה לו הוכיחה שאף שיש קשיים רבים ניתן לבנות באזורינו מגדלור מדעי המקרין תקווה לאורח חיים אחר. המדע היווה שפה אוניברסלית שחיברה בין המדענים ובין המדינות באזור. מהרגע שהמאיץ יושק, הוא ייבחן על פי הישגיו המדעיים”.

ד”ר חאלד טוקן, מנהל המיזם ולשעבר שר בממשלת ירדן, אמר בנאומו כי “בניית ססמי לא הייתה קלה. היינו צריכים להתגבר על אתגרים תקציביים, טכנולוגיים ופוליטיים. עדיין נותרו אתגרים רבים, אך זהו סופו של עידן ותחילתו של עידן חדש. תודה מיוחדת לכל הממשלות שראו את האור במטרות של ססמי”.

תחילת המיזם בחוקרים מהאזור, מגרמניה מארה”ב ומישראל שביקשו להקים במזרח התיכון מאיץ הדומה מבחינת מטרותיו האנושיות לאלו של המאיץ ב-CERN. בשנת 1997 הצטרפו משרד המדע והאקדמיה הלאומית למדעים ליוזמה, מתוך התפיסה ששיתוף פעולה מדעי באזור יועיל לא רק להתפתחות המדעית אלא גם יוביל לגישור ולהבנה בין מדינות המזרח התיכון. בשנת 2003 הונחה אבן הפינה למתקן ובנובמבר 2008 הושלמה בניית הבניין שיכיל את מאיץ החלקיקים. נוסף על מדינות החברות במאיץ, האיחוד האירופי, איטליה, אונסק”ו וגרמניה תרמו מיליוני דולרים לטובת המיזם ומעבדות מרחבי העולם תרמו ציוד מדעי בשווי של כ-20 מיליון דולרים נוספים. במרוצת השנים השקיעה ישראל כ-40 מיליון שקלים בבניית המאיץ.

מטרותיו המדעיות של ססמי שונות מאלו של המאיץ בז’נבה. שבעת קרני האור שיפעלו במאיץ, ששתיים מהן יתחילו לפעול כבר בחודש הקרוב, יאפשרו למדענים לחקור מאפיינים של חומרים שונים. קרן האור הראשונה שתפעל תשמש לחקור את זיהום האוויר בעמק הירדן על ידי בחינת הימצאות של מתכות בתוך דגימות של אדמה. קרן נוספת תספק גלי קרינה שיאפשרו לחקור תאים סרטניים ורקמות ביולוגיות אחרות.

בעולם קיימים כ-60 מאיצי חלקיקים דומים. ססמי הוא מאיץ מודרני, חדשני והיחיד מסוגו במזרח התיכון. מדענים ותלמידי מחקר ישראלים צפויים להשתמש בשנים הקרובות בתשתיות שמציע המאיץ. לנוחותם של החוקרים ייבנו לצד המאיץ גם מעונות לשהייה במקום.