תוצאות חיפוש עבור: חבר – עמוד 95

בעקבות יישום המלצות של מומחי הטכניון חל ב-16 השנים האחרונות צמצום דרמטי בנפח הכולל של דליפות הדלק בישראל, בעיקר בדליפות מתחנות דלק. צילום: Photo by CEphoto, Uwe Aranas.

משמר הדלק

  • תגובה אחת
מיזוג של תמונות על ידי רשת נוירונים תוך שילוב בין תוכן (תמונת החוקרים המקורית) וסגנון (שנלקח מציור של ממתקים). לדברי פרופ‘ אלעד, ”הרשת מחפשת והוזה תוצאה שתהיה נאמנה לשני המקורות הללו“. מקור: דוברות הטכניון.

לפתוח את הקופסה

  • 3 תגובות
האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו? אילוסטרציה: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו?

  • 7 תגובות
רחפן. מקור: pixabay.com.

רובוטים בערפל

  • אין תגובות
"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

  • תגובה אחת
BASF תשתמש בטכנולוגיית ננו-פיגמנטים של לנדא במערך חדש של פיגמנטים קלים לפיזור ובעלי שקיפות אולטרה-גבוהה עבור ציפויים על בסיס מים למכוניות קרדיט צילום: BASF

ננו פיגמנטים ישראלים יאפשרו ל-BASF לשדרג את ייצור הצבעים לתעשיית הרכב

  • אין תגובות
מערכת ההנעה החשמלית של חברת ExoTerra מבוססת על אפקט הול. צילום יח"צ

ExoTerra מציגה – המנוע שיביא לוויינים קטנים לאסטרואיד

  • 12 תגובות
קיץ חם במיוחד באלסקה בשנת 2004 גרם להתמוטטות אדמת קפאון העד שנראית בצילום. מקור: NPS Climate Change Response.

הפשרת קיפאון העד עלולה להאיץ את ההתחממות הגלובלית

  • 3 תגובות
המערכת שפותחה ביבמ תוכל להחליט האם לתת למכונית לנהל את עצמה, או להעביר את השליטה לידי הנהג. אילוסטרציה: why kei.

יבמ רשמה פטנט על מערכת העברת שליטה ברכב בין הנהג למכונית האוטונומית – לפי הסיכון שבדרך

  • 2 תגובות
דנדריטים, העומדים במוקד המחקר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר. מחקר זה, יחד עם מחקרים נוספים של חוקרים מדיספלינות מחקר אחרות, מדגים את שיתוף הפעולה המעמיק בין חוקרים כדי להעמיק את המחקר והפיתוח בתחום המוח. מקור תמונה: Mathias De Roo / Wikimedia.

חוקרים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב את המחקר והפיתוח בתחום המוח

  • תגובה אחת
עזרא וסקרלט מורד ובניהם אמיר ותומר בטקס קבלת הדוקטורט הכפול בטכניון. צילום: הטכניון

ללכת רחוק, ללכת עמוק

  • 7 תגובות
הידלדלות האטמוספרה הפכה את מאדים הרטוב למדבר. הדמיה של החללית MAVEN בשמי כוכב הלכת. צילום: נאס"א

רוח השמש הסירה את מרבית אטמוספירת מאדים

  • 10 תגובות
כדי להתקיים במשך מיליוני שנה, על האנושות למצוא דרכים להגן על כדור הארץ. מקור: Don Davis.

שאלות לעתיד האנושות: האם המין האנושי יכול להתחמק מהכחדה?

  • 11 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.com.

מהנייר למסך: אלו מיומנויות יצטרכו ילדינו לרכוש כדי להתמודד עם העתיד?

  • 4 תגובות
שיגור הפאלקון 9 היום מנמל החלל קנדי בפלורידה. זהו המשגר הראשון של החברה שעושה שימוש בשלב רקטי ראשון משומש - החלק המרכזי והיקר ביותר ברקטה. מקור: SpaceX.

היסטוריה בחלל: ספייס אקס שיגרה לראשונה משגר פאלקון 9 עם שלב ראשון משומש

  • 4 תגובות
תבונה מלאכותית - מחשב קוגניטיבי. איור: PIXABAY.COM

שלושת גלי הבינה המלאכותית שיעצבו את העתיד

  • 7 תגובות
פרופ’ אילן מרק. מקור: הטכניון.

חוקרים מהטכניון הצליחו ליצור “אתרי ריאקציה” חדשים במולקולות אורגניות

  • אין תגובות
מטוס כיבוי יווני מטיל מים כחלק מסיוע כיבוי השריפה בדרך נחל הגיבורים, חיפה' 22/11/2016/ צילום: CC BY-SA 4.0 אבי בן זקן, מתוך ויקיפדיה

למנוע את השריפה הבאה

  • תגובה אחת

מדוע בדיקות גנטיות לסרטן אינן מספקות תשובות ברורות יותר?

  • אין תגובות
יתוש Culex quinquefasciatus - הנושא ומפיץ את וירוס הנילוס המערבי. מקור: CDC/Jim Gathany 2003 / Wikimedia.

יבמ, יחד עם מלנוקס הישראלית ו-NVIDIA, פענחו את גנום יתוש קדחת הנילוס

  • 2 תגובות
אילוסטרציה. מקור: University /flickrof Saskatchewan.

הלמ"ס: ירידה במספר המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות וגידול במכללות

  • אין תגובות
צילום: Martin Kleppe.

המרכיב השמיעתי של אוטיזם

  • 2 תגובות
הדמייה של ה-X37B. יש לציין שההדמייה נעשצה על ידי נאס"א ב-2003, כך שייתכן שהרכב הנוכחי של חיל האוויר האמריקאי אינו זהה למתואר בהדמייה. מקור: נאס"א.

מטוס החלל המסתורי של חיל האוויר האמריקאי שבר את שיא השהייה הקודם שלו בחלל

  • אין תגובות
צילום פוטוכרום של דייגים בכינרת בין 1890 ל-1905. מקור: ספריית הקונגרס.

יהודי אוהב דגים? – פרק שלישי – טבריה: בירת הדיג הגלילי

  • אין תגובות
האם חיי נצח של התאחדות עם מחשבים הם בלתי נמנעים? אילוסטרציה: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם תרצו לחיות לנצח?

  • 131 תגובות

שיטפון של דמעות

  • אין תגובות
אצות. מקור: pixabay.com.

האצה שתאיר את כל רמת גן?

  • אין תגובות

טראמפ חתם על חוק שמגדיל את תקציב נאס"א ל-2017; יחדש את מועצת החלל הלאומית, שבראשה יעמוד סגן הנשיא פנס

  • 3 תגובות
הדמייה של אסטרונאוטים על מאדים, לפי החזון של ספייס אקס ליישב את כוכב הלכת. מקור: ספייס אקס.

עשרים שאלות גדולות על עתיד האנושות

  • 2 תגובות
תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

  • אין תגובות
תמירון בבריכת החורף ברחובות, 2010. צילום: Gidozz, Wikimedia.

הבריכה הציבורית של הטבע

  • 4 תגובות
אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

"הכימיה של אהבת אם"

  • אין תגובות
הצמח תודרנית לבנה (אראבידופסיס), לאחר הנדסה גנטית (מימין) שבמהלכה הוחדרו אליו 11 גנים המעורבים בהפקת כולסטרול, מייצר כולסטרול בכמות גדולה פי 15 מאשר תודרנית לבנה רגילה (משמאל). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כולסטרול ירוק

  • תגובה אחת
הנשיא דונלד טראמפ בחדר הסגלגל, 13 במרץ 2017. מקור: הבית הלבן וערוץ הטוויטר של טראמפ.

הצעת התקציב של טראמפ: "מימון לחקר שינוי האקלים זה בזבוז כסף"

  • 9 תגובות
איור: pixabay.com.

מחשוב בעזרת גדילי דנ"א

  • אין תגובות
זוכי הפרס רפפורט למדע: בתמונה מימין לשמאל: הזוכה פרופ' מיכל שוורץ, מכון ויצמן למדע, ד"ר ורד דרנגר, רות רפפורט, פרופ' מיכאל סלע והזוכה ד"ר גד אשר מכון ויצמן. צילום: תומר פולטין

הוכרזו זוכי פרס רפפורט למצוינות במחקר ביו-רפואי

  • תגובה אחת
הירח אנסלדוס של שבתאי. בתחתית התמונה נראה הקוטב הדרומי שלו ובו רצועות הנמר שמהן יוצאים סילוני המים, הנובעים מאוקיינוס של מים נוזליים המתחבא מתחת לשכבת קרח חיצונית. מחקר החדש מצביע על כך ששכבת הקרח הזו דקה הרבה יותר משחשבו עד כה באזור הקוטב הדרומי, דבר שיכול לסייע רבות במשימת מחקר עתידית לירח. מקור: NASA/JPL/Space Science Institute.

האוקיינוס התת-קרחי של אנסלדוס עשוי להיות קרוב מאד לפני השטח

  • 5 תגובות
שימוש בראיה ממוחשבת לנהיגה אוטונומית. מתוך אתר מובילאיי

ישראל הפכה להיות למעצמה בתחום פיתוחים לכלי הרכב וזאת למרות העובדה שאין פה אף יצרן מכוניות

  • תגובה אחת
תחנת החלל בזמן ביצוע המשימה הצילומית. תצלום: ESA/NASA.

דיסקו חלל

  • אין תגובות
תרשים 2 - הדגמה של הטכנולוגיה שפותחה בטכניון: החמצן והמימן נוצרים ונאגרים בתאים נפרדים לגמרי. לדברי אביגיל, אפשר להחליף את אחת האלקטרודות (אנודה) באלקטרודה רגישה לאור (פוטו-אנודה), כך שהמרת המים ואנרגיית השמש לדלק מימן תבוצע ישירות, כלומר בתהליך אחד. מקור: באדיבות הטכניון.

מימן כבקשתך

  • 4 תגובות
שיפורים באמינות המכוניות. מתוך PIXABAY.COM

"הטכנולוגיה תאפשר לצמצם את תאונות הדרכים בתשעים אחוז"

  • 3 תגובות
בין הפיתוחים שנעשו במעבדה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון נכללים מדבקות לכיבים בפה, שפותחו בהשראת יכולת ההיצמדות של שממיות. צילום:  Brocken Inaglory, Wikimedia.

חיקוי עקרונות מן הטבע בפיתוח חומרים סינטטיים

  • אין תגובות
מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - UCLA גילו כי דנדריטים (המוצגים כאן בירוק) אינם רק צינורות פסיביים לזרמים חשמליים בין תאי עצב. צילום: Shelley Halpain / UC בסן דייגו

המוח פעיל פי 10 יותר מאשר סברו עד כה

  • 18 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

פסל בגובה שמונה מטרים של רעמסס השני התגלה בקהיר * דאגה משוד העתיקות במצרים

  • 4 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

ארבע החירויות של החינוך

  • 2 תגובות
ילדים במחנה פליטים בעיר דאדאב שבסומליה, בשנת 2011. הפליטים סבלו מרעב, בעקבות מלחמת האזרחים המתמשכת במדינה ובצורת כבדה. צילום: Sadik Gulec / Shutterstock.com

ייצור מזון בסכנה

  • 12 תגובות
נוף בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש. המדע הבדיוני של שנות האלפיים. איור: shutterstock

למה מדע בדיוני הכרחי להישרדותנו בעתיד

  • 12 תגובות
משטחי קרח בקוטב הצפוני. תצלום: NASA

להקפיא את הקוטב הצפוני

  • 14 תגובות
מקור: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נביס את ההזדקנות?

  • 19 תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש