תוצאות חיפוש עבור: חבר – עמוד 92

כאשר המדענים שברו את הדי-אן-אי בגן האחראי ליצירת הפיגמנט האדום, הליקופן, הניבו צמחי עגבניות רבים פירות צהובים – ובחלק מהפירות היו מקטעים צהובים (מוטנטים) ואדומים (תקינים). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מה זה אדום מבחוץ וטעים מבפנים

  • 4 תגובות
תא דלק מימני של חברת טויוטה שהוצג בתערורכה בניו יורק ב-2014. צילום: Joseph Brent.

צעד חשוב בדרך לדלק מימן

  • 2 תגובות
אילוסטרציה. מקור: University /flickrof Saskatchewan.

הלמ"ס: ב-30 השנים האחרונות כ-30 אלף מקבלי תארים בישראל שהו בחו"ל 3 שנים ויותר

  • אין תגובות
מימין לשמאל: פרופ' זאב גרוס, אופיר שמול, רינה סבוסטיאנוב, בן פילארסקי, רון סולן וד"ר איזנה ניגל-אטינגר. באדיבות דוברות הטכניון.

מדליית כסף ושתי מדליות ארד למשלחת הישראלית לאולימפיאדת הכימיה הבינלאומית בתאילנד

  • תגובה אחת
שינוי האקלים יהפוך את הטיסות של העתיד לקופצניות הרבה יותר. תצלום: jordan sanchez.

שינויים בהרגלי הטיסה

  • 22 תגובות
פרובסקיטים האלידיים לפני (למעלה) ואחרי (למטה) צריבה. צריבה באמצעות אצטון חשפה את קיומם של יחידות מבניות הקרויות "איזורים מקוטבים" (polar domains), אשר אופייניים לחומר פרואלקטרי. קנה מידה: 20 מיקרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

יש חדש תחת השמש

  • אין תגובות
תיאוריות חדשות המנסות לאחד מחשוב קוונטי ופיזיקה של המרחב־זמן עשויות לספק תובנות חדשות על מארג היקום. תרשים: Johnstone / Wikimedia.

סיביות שזורות במרחב־זמן

  • 8 תגובות
אסטרונאוט אמריקאי בחליפת חלל לבנה להליכות חלל, שהוספה לה יחידת הנעה עצמאית (Manned Maneuvering Unit), שאפשרה לאסטרונאוט להתרחק ממעבורת החלל. השימוש ביחידת ההנעה העצמאית היה מוגבל מאד, ונעשה בה שימוש רק שלושה פעמים ב-1984. צילום: NASA.

תפור עליהם

  • 2 תגובות
יקרונית התאנה, מין פולש של חיפושית ענקית (אורכה כשמונה עד עשרה סֶנטימֶטרים!) בעלת מחושים עצומים, שהִגיעה אלינו בתוך משלוחי עץ מהמזרח הרחוק ומאַפריקה עוד לפני כשבעים שנה. מקור: Jvertman / Wikimedia.

הפלישה הגדולה

  • 7 תגובות
תודרנית לבנה. עבודות חדשות הראו שכמה צמחים כמו תודרנית לבנה, קרובת משפחה של כרוב וחרדל, מייצרת חלבונים המשתתפים בהתפתחות ובתפקוד של אברונים רגישים לאור, העיניים הבסיסיות ביותר המצויות ביצורים חד־תאיים כמו אצות ירוקות. צילום: Dawid Skalec / Wikimedia.

האם צמחים רואים את העולם סביבם?

  • 5 תגובות
עובדת במרכז ימי קדה קידה בפני לווייתן. מקור: gwaar.

האם בני אדם העתיקו את תנוחת ההשתחוות מבעלי חיים?

  • 8 תגובות
הראיות תומכות בסיבות בלתי חברתיות לנטייה מינית. מקור: pixabay.

נטייה מינית: כך נולדנו

  • 33 תגובות
ננס חום מטיפוס T. איור: NASA / JPL-Caltech

שביל החלב עשוי להכיל 100 מיליארד ננסים חומים

  • 4 תגובות
הדמיית מחשב של המודל האטומיסטי של החלקיק. אפשר לראות כי החומר שהוזז על ידי מחט היהלום נצבר בפאת החלקיק ויוצר מדרגות ייחודיות, המשמשות בהמשך "מסילות מנחות" המחזירות אל העקבה, בדיפוזיה, את החומר שהוזז הצידה. לאחר זמן חוזר החלקיק לצורתו המקורית. מקור: באדיבות הטכניון.

הזהב זוכר

  • תגובה אחת
ד"ר ז'ינאו טאנג. מקור: The University of Hong Kong.

רובוטים מיקרוסקופיים מובילים תרופות בזרם הדם

  • אין תגובות
חדשות מזויפות – פייק ניוז – הן חלק מהשלכותיו המיידיות של עידן המסך. מקור: Stuart Rankin, מבוסס על קריקטורה ישנה.

דיאלוג בהפרעה

  • 7 תגובות
IBM תאפשר לחוקרים להשתמש במערך המחשב השריגי הקהילתי העולמי – World Community Grid. שירות זה נשען על מיליוני מחשבים ומכשירים של 730,000 מתנדבים שנרשמו לתמיכה במחקר המדעי. המתנדבים מורידים אפליקציה ייעודית למחשבים אישיים ולמכשירי אנדרואיד, ובכל רגע בו המכשירים אינם מנצלים את כל עוצמת העיבוד שלהם – היא מופנה באופן אוטומטי לביצוע ניסויים וירטואליים. אילוסטרציה: pixabay.

IBM תתרום לקהילה המדעית בתחום שינויי האקלים והסביבה משאבי מחשוב בהיקף 200 מיליון דולר

  • תגובה אחת

עולם ללא בשר

  • 39 תגובות
גם כשהדעות חלוקות, אפשר לנהוג בכבוד הדדי. איור: pixabay.

מה לעשות כשהעובדות אינן משכנעות?

  • 6 תגובות
במהלך עשרות השנים האחרונות השכילו מדענים להבין את הפוטנציאל הגלום בשימוש בקורי עכביש לטובת האנושות, תוך ניצול תכונותיהם המכָניות יוצאות הדופן. מקור: pixabay.

ביומימטיקה – טכנולוגיות סביבתיות פורצות דרך

  • 8 תגובות
הדמייה של חללית הקליפר. מקור: RSC Energia.

Kliper – החללית שלא טסה

  • 4 תגובות
נשים סובלות מהטיות המקשות על התקדמותן במדע. מקור: pixabay.

המדע סובל מבעיה של אפליה מגדרית

  • 3 תגובות
מתקן LHCb בסרן, גבול צרפת שווייץ. צילום: אבי בליזובסקי

מאיץ החלקיקים ב-CERN גילה חלקיק נדיר בעל שני קווארקים כבדים; מדען מאוני' ת"א חזה את מסתו כמעט במדויק

  • 6 תגובות
שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

  • אין תגובות
טלסקופ החלל NICER שיחקור כוכבי ניוטרונים במהלך בנייתו. צילום: נאס"א

הטלסקופ בתחנת החלל שישפר את הידע שלנו אודות כוכבי ניוטרון יחל לפעול

  • 4 תגובות
וירוסים. איור: shutterstock

מירוץ חימוש של מיליארד שנה נגד וירוסים עיצב את האבולוציה שלנו

  • אין תגובות
עוקצן תלת־קוצי. צילום: Jack Wolf.

גם לבעלי חיים יש אישיות – הנוטה להיטשטש בקבוצה

  • אין תגובות
המכשיר הראשון בהיסטוריה להפקת טֶכנֶציוּם 99mTc) 99m) עבור צרכים רפואיים. צולם בשנת 1958. מקור: Brookhaven National Laboratory.

מחסור באיזוטופ נדיר עומד לסכן את בריאותם של מיליונים

  • אין תגובות
דבורי דבש. מתוך PIXABAY.COM

מחקר בקנה מידה גדול אישר: חומרי הדברה מסוג ניאונוטינואידים הם הגורמים להיעלמות הדבורים

  • 3 תגובות
עובדת בריאות באתיופיה שמה דגימת דם על גבי ערכת בדיקה מהירה לזזיהוי מלריה, 2012. צילום: UNICEF Ethiopia.

רעיונות שישנו את העולם: אמצעי אבחון זולים על גבי פיסות נייר

  • תגובה אחת
אכילה של פחמימות פשוטות מעלה את הסיכון לפתח ניוון רשתית אצל עכברים. מקור: pixabay.

על עיניים ומעיים

  • אין תגובות
תרשים של התפתחות והתרחבות היקום, כשהאינפלציה הקוסמית נראית ממש בתחילתו. האם תיאוריית האינפלציה הקוסמית, המנסה להסביר את תכונות היקום שלנו, שגויה? מקור: r NASA/WMAP Science Team.

תיאוריית האינפלציה הקוסמית בצרות

  • 173 תגובות
תל אביב. האם הבעיות שנחשבות לעובדות עבור ישראלים רבים אכן קיימות? צילום: Gilad Avidan / Wikimedia.

דעות קדומות, קונספציות מוטעות והמגמות העתידיות שיצעידו את ישראל קדימה

  • 9 תגובות
טראמפ חותם על הצו הנשיאותי ביום שישי שעבר. צילום: NASA/Aubrey Gemignani.

טראמפ חתם על צו שמקים לתחייה את מועצת החלל הלאומית

  • 3 תגובות
איור גרפי המתאר כיצד סוכר ופחמן דו-חמצני מומרים לפלסטיק. באדיבות Georgina Gregory.

פלסטיק המופק מתוך סוכר ופחמן דו חמצני

  • 7 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

ובחלום ראיתי

  • אין תגובות
סופת חול בעיראק, 2005. צילום: Corporal Alicia M. Garcia, U.S. Marine Corps.

הגנטיקה של סופות האבק

  • אין תגובות
מקור: pixabay.

תופעות לוואי סמויות: מחקרים רפואיים משמיטים לעתים קרובות תוצאות שליליות

  • אין תגובות
אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות.

עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מימי המלכים דוד ושלמה

  • אין תגובות
חוקרים בתחום הרובוטיקה החלו ללמד מכונות בעלות יכולות גולמיות בהבנת שפה ובבינה מלאכותית להבחין באילו נסיבות עליהן להגיד "לא" לבני אדם. איור: pixabay.

למה רובוטים צריכים ללמוד להגיד לנו "לא"

  • 21 תגובות
בין אם אתם משקיעים שעות בחדר הכושר ובין אם אתם בוהים באותן שעות בטלוויזיה, צריכת הקלוריות הכוללת שלכם זהה. אילוסטרציה: pixabay.

פרדוקס הפעילות הגופנית

  • 7 תגובות
השיגור הראשון ברצץף השיגורים הצמודים שערכה ספייס אקס, שנערך ביום שישי. מקור: SpaceX.

ספייס אקס שיגרה שתי רקטות בתוך שלושה ימים

  • 6 תגובות
הדמייה של תא סרטני. מקור: טרייל-אין פארמה.

שירות חדש לחולי סרטן יקשר ביניהם לבין חוקרים ומחקרים עדכניים

  • 10 תגובות
ממברנה לטיהור מים. כדאיות כלכלית גבוהה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

למחזר ממברנה

  • תגובה אחת
בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

  • תגובה אחת
"המכונות הולכות והופכות חכמות, ויותר ויותר יודעות לעשות עבודות שכיום עושים אותן בני אדם. לכן, נשאלת השאלה: מה עלינו, בני המין האנושי?". אילוסטרציה: pixabay.

"הרובוטים לא רק לוקחים מקצועות אלא מאפשרים כניסה קלה יותר למקצועות טכנולוגיים חדשים"

  • אין תגובות
ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

  • אין תגובות
תרשים המציג את מערך הממצאים החדש. התגליות מסמנות מטרה אפשרית חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. מקור: מגזין מכון ויצמן.

תאי הניקוי של המוח

  • תגובה אחת
רבוטים בגלולה: חוקרים מן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בנו אבטיפוס של רובוט המסוגל לבצע הליכים פשוטים בתוך הקיבה ללא חתכים כלל וללא צורך בחיבור לציוד חיצוני: המטופל פשוט בולע את הרובוט. מקור: Melanie Gonick/MIT.

עוד רעיונות שישנו את העולם: מרובוטים בגלולה ועד לווייני תקשורת קוואנטיים

  • אין תגובות

מחקר: שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים מודרנית

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש