שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים מודרנית. עקב כך, חלק מהמקצועות במשק מצויים בסיכון לאוטומציה, כלומר העובדים שמועסקים בהם עשויים להיות מוחלפים במכונות או במחשבים. מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו פרופ’ קלוד בר רבי וקיריל שרברמן מגלה כי בשנים האחרונות חלה ירידה בחלקם של עובדים במקצועות בסיכון גבוה, אולם בקרב ערבים ועולים הירידה קטנה יותר מאשר בקרב יהודים שאינם עולים. עוד מצא המחקר כי התשואה להשכלה עלתה מאז 2003, בעיקר בקרב נשים.
מממצאי המחקר:
- בין 2013 ל-2015 חלה עלייה בחלקם היחסי של עובדים במשלחי יד בסיכון נמוך לאוטומציה, וירידה בחלקם של משלחי יד בסיכון גבוה. הירידה בקרב נשים הייתה גדולה יותר מאשר בקרב גברים.
- במגזר הערבי נרשמה עלייה בחלקם של עובדים במקצועות בסיכון נמוך יחסית, בעיקר עובדי מכירות ושירותים. לעומת זאת, בקרב עולים שיעור המועסקים במשלחי יד בלתי מקצועיים (המוגדרים בסיכון גבוה) בקרב גילאי 54–45 עלה, מה שעלול לנבוע מקשיי קליטה.
- פער השכר השעתי בין בעלי 18 שנות לימוד לבעלי 12 שנות לימוד עמד על כ-35 אחוז בקרב גברים ועל כ-40 אחוז בקרב נשים ב-2014 – עלייה ביחס ל-2003. פער השכר הקטן ביותר בין רמות ההשכלה השונות הוא בקרב עולים.
- במגזר הערבי כישורי העובדים נמוכים יחסית: שיעור בעלי מיומנויות גבוהות בקריאה ובמתמטיקה עמד על
אחוז אחד בלבד, לעומת 13–10 אחוז בקרב יהודים (לפי סקר מיומנויות מבוגרים של PIAAC).
בשנים האחרונות מתחולל דיון ער בנושא מקצועות הנמצאים בסיכון גבוה להיעלם משוק העבודה כתוצאה מתהליכי מודרניזציה, המתבטאים במעבר מכלכלה מסורתית, שבה התעשייה והייצור הם הקטר של המשק, לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים, שבה ענפים עתירי ידע והשירותים הם מנועי הצמיחה העיקריים.
מחקר חדש של פרופ’ קלוד בר רבי וקיריל שרברמן ממרכז טאוב מוסיף נדבך חדש לעיסוק בנושא, ובוחן את המגמות בסיכון לאוטומציה בשוק בין 2013 ל-2015. המחקר בודק את השינויים בחלקם היחסי של משלחי יד שונים בכלל המשק, ומציג את השינויים לפי דירוג הסיכון לאוטומציה של משלחי היד. השינויים נבחנו הן במגזר הכללי, הן בחלוקה לגברים ולנשים ולמגזרים שונים (יהודים שאינם עולים, ערבים ועולים שהגיעו לישראל מאז 1990).
המחקר מצא שהחלק היחסי של עובדים במשלחי יד בסיכון נמוך עלה, ואילו חלקם של עובדים במשלחי יד בסיכון גבוה ירד. השינויים בקרב נשים היו גדולים יותר מאשר בקרב גברים, בעיקר מפני שחלה עלייה בחלקם של העובדים בקטגוריה “מקצועות אקדמיים”, ובקרב נשים רמת ההשכלה הממוצעת גבוהה יותר. בד בבד חלקם של משלחי היד הפקידותיים בכלל המשק הצטמצם, ואחוז הנשים המועסק במקצועות אלו גבוה במיוחד.
לצד זאת מצאו בר רבי ושרברמן ירידה משמעותית בחלקן של נשים המועסקות בקטגוריית הפקידות – תהליך שעשוי להצביע על כך שעבודות אדמיניסטרציה מסוימות כבר עברו תהליך אוטומציה ומחשוב (ועדות לכך היא סגירת סניפי בנקים, מיקור חוץ של שירותי מזכירות ושימוש בתוכנות מחשב לניהול משרד).
העלייה בחלקן של משרות בסיכון נמוך, הנובעת כנראה מביקוש גובר למקצועות הדורשים מיומנות גבוהה, משפיעה על גובה השכר הממוצע.
ערבים רבים יותר עובדים כעובדי מכירות ושירותים; עולים המועסקים כעובדים בלתי מקצועיים חשופים לסיכון גבוה לאוטומציה
ממצאי המחקר של מרכז טאוב מראים כי במגזר הערבי חלה ירידה בחלקם של עובדים בתעשייה וייצור (הנחשבים לבעלי סיכון גבוה לאוטומציה) ועלייה גדולה יחסית בחלקם של עובדי מכירות ושירותים ובעלי מקצועות פקידותיים, הנמצאים בסיכון נמוך יותר. הסבר אפשרי לכך הוא שתהליך האוטומציה של עבודות ייצור, תעשייה ובינוי הוביל לכך שעובדים בעלי מיומנויות נמוכות נאלצו לעבור לעבודות בשירותים ומכירות. חל שינוי קטן (עלייה של אחוז) בחלקם של ערבים העובדים במשלחי יד אקדמיים. עם זאת, השינוי קטן ביחס לאוכלוסייה היהודית (עלייה של 1.9 אחוזים), ובהתאם גם השינוי בשכר הממוצע בקרב ערבים נמוך יותר.
סיבה אפשרית לכך היא שהכישורים הרלוונטיים לשוק העבודה במגזר הערבי נמוכים יחסית: שיעור בעלי מיומנויות גבוהות בקריאה ובמתמטיקה בקרב ערבים בגילי 65–16 עומד על אחוז אחד בלבד, לעומת 13–10 אחוז בקרב יהודים (לפי סקר מיומנויות מבוגרים בין-לאומי של PIAAC).
בקרב עולים נרשמה ירידה גדולה יותר בחלקם של העובדים המקצועיים ועלייה קטנה יותר בחלקם של העובדים במשלחי יד אקדמיים (ביחס ליהודים שאינם עולים). עלייה חריגה בחלקם של המועסקים במשלחי יד בלתי מקצועיים (דוגמת ניקיון ושמירה) ניכרת בקרב גברים בני 54–45 שעלו לישראל בשנים 1995–1990. לדברי החוקרים, “הנתונים מעידים ככל הנראה על קשיי קליטה בקרב קבוצה זו של עולים שנמצאים בישראל מעל עשור ומתקשים להסתגל לשינויים בשוק העבודה המודרני”.
נשים שעלו לישראל מ-2008 ואילך מועסקות כעובדות בלתי מקצועיות בשיעורים גבוהים כמעט בכל קבוצות הגיל, אולם השינויים בתמהיל משלחי היד בקרבן מהיר יותר – ומכאן אפשר להניח שסיכוייהן לשפר את מצבן ולעבוד במשלחי יד רווחיים יותר ובסיכון נמוך יותר לאחר ההתאקלמות בארץ גבוהים יותר משל הגברים.
עם הסיבות לקושי של עולים להיקלט בשוק התעסוקה נמנות קשיי שפה בעברית, ולעתים גם באנגלית. העולים בכלל, והנשים העולות בפרט, מאופיינים בשיעור גבוה של בעלי תארים אקדמיים שאינם תואמים את שוק העבודה המקומי, ולכן מתפשרים על תעסוקה במשלחי יד שאינם דורשים השכלה אקדמית. למרות זאת, עולים מועסקים בשיעורים מעט גבוהים מאלו של יהודים שאינם עולים.
גידול הפערים על בסיס השכלה תורם להגדלת פערי ההכנסות מעבודה, בעיקר בקרב גברים; בקרב עולים הפערים התרחבו
החלק השני במחקרם של פרופ’ בר רבי ושרברמן עסק בשינוי בתשואה להשכלה, היינו: באיזו מידה שנת השכלה פורמלית משפרת את שכרו השעתי הממוצע של העובד (בפיקוח על מאפיינים אחרים של העובדים כמו ניסיון פוטנציאלי, מגזר ומשלח יד).
הממצאים מראים כי מאז שנת 2003 חלה עלייה כללית בתשואה להשכלה. עלייה זו מעודדת עובדים (בעיקר צעירים) לרכוש השכלה נוספת, ובכך הם משפרים את האיכות והמיומנות של כוח העבודה. אולם גידול התשואה להשכלה תורם גם להגדלת הפערים בין העובדים בהכנסות מעבודה.
בשנת 2003 שכרם השעתי של גברים בעלי 18 שנות לימוד (המקבילות לתואר שני) היה גבוה בכ-31 אחוז משכרם של בעלי 12 שנות לימוד (המקבילות לסיום תיכון או תעודת בגרות). ב-2011 עמד הפער על כ-40 אחוז, בשל עלייה בתרומה של שנת השכלה לשכרו של העובד. בשנת 2014 הפער עמד על כ-35 אחוז, כלומר גבוה יותר מב-2003 אך נמוך יותר מב-2011. הצטמצמות הפערים בין 2011 ל-2014 נבעה בעיקר מעליית השכר בקרב גברים בכל רמות ההשכלה ומירידה בתרומה של שנת השכלה לשכר.
בקרב נשים, הפער במתאם בין השכר השעתי להשכלה ב-2003 של בעלות 18 שנות לימוד לבעלות 12 שנות לימוד עמד על כ-27 אחוז. ב-2011 עלה הפער לכ-37 אחוז וב-2014 הוא הגיע לרמה של כ-41 אחוז. לפי בר רבי ושרברמן, הסיבה לגידול בפער היא שינויים בתמהיל משלחי היד שנשים הועסקו בהם בין 2003 ל-2014.
בקרב גברים ערבים פערי השכר בין עובדים משכילים לעובדים בעלי השכלה נמוכה יותר היו דומים לשיעור הכללי ב-2003, אולם עד 2014 חלה ירידה בפער, בניגוד למגמה בקרב כלל הגברים. ההבדל נעוץ בכך שהעלייה בשכרם של גברים ערבים בשנים אלו הייתה מתונה יותר מאשר בקרב כלל הגברים, לכן ערכה של שנת השכלה נותר נמוך יותר.
גם בקרב גברים עולים חלה עלייה בתשואה להשכלה, אולם הפערים נמוכים יותר מאשר בקרב כלל הגברים: פער השכר בין עולה בעל 18 שנות לימוד לבעל 12 שנות לימוד היה רק כ-14 אחוז ב-2003, וכ-22 אחוז בשנת 2014. להבדלים בין התפלגות משלחי היד בקרב עולים לזו של יהודים שאינם עולים יש תרומה רבה לפערים בין הקבוצות. חלקם היחסי של העולים העובדים במשלחי יד בשכר נמוך ובינוני, גבוה ביחס ליהודים שאינם עולים, וכך גם שיעור בעלי ההשכלה האקדמית שמועסקים במשלחי יד אלו, לכן התשואה להשכלה בקרבם קטנה יותר.
מגמה שונה ניכרה בקרב נשים עולות. בקבוצה זו ירדה התשואה להשכלה בין 2003 ל-2011, בשל עלייה בחלקן היחסי של עובדות במשלחי יד בשכר ביניים או נמוך (מכירות ושירותים, מקצועות פקידותיים וטכניים) וירידה בחלקן של מועסקות כעובדות מקצועיות ובלתי מקצועיות ועובדות בתפקידי ניהול. לעומת זאת, בין 2011 ל-2014 חלה עלייה בתשואה להשכלה בקרב עולות, כתוצאה מעלייה בחלקן של מועסקות במשלחי יד אקדמיים, המשך עלייה בחלקן של מועסקות במשלחי יד טכניים וירידה במשלחי יד פקידותיים.
בין היתר, העלייה חלה הודות לנשים צעירות שהיו קטינות בעת עלייתן, שהשכלתן וכישוריהן מותאמים יותר לשוק העבודה הישראלי. שיעורן של עולות אקדמאיות המועסקות במשלחי יד בשכר בינוני ונמוך גבוה משל גברים עולים, נתון המרמז שכישוריהן מותאמים פחות לשוק העבודה ביחס לגברים.
חוקרי מרכז טאוב מציינים כי “העלייה בתשואה להשכלה, בשילוב הגידול בהיצע העבודה של בעלי השכלה גבוהה, מצביעה על המשך העלייה בביקוש לעובדים בעלי מיומנויות גבוהות, וסביר להניח שהעלייה בשכרם תימשך”.
פער השכר גדל, בעיקר הפער בין ערבים ועולים לשאר האוכלוסייה
מתחילת שנות האלפיים נצפתה מגמה של צמצום פערים בין בעלי שכר גבוה לנמוך, אולם משנת 2013 ואילך ניכרת התרחבות הפערים בשוק העבודה. אי השוויון מתבטא גם בפערי השכר בין יהודים שאינם עולים לערבים, ובין עולים ליהודים שאינם עולים. בבדיקה לאורך זמן הפער בין יהודים לערבים נמצא יציב למדי אולם הפערים בין עולים ליהודים ותיקים וילידי הארץ הצטמצמו, בשל שיפור בתמהיל משלחי היד בשנים האחרונות (בעיקר בקרב נשים עולות). גם לשיעורי תעסוקה גבוהים יותר של עולים ועולות הייתה תרומה לצמצום הפערים.
בר רבי ושרברמן מציינים כי “המגמות שתוארו לעיל תרמו להאצת תהליך הקיטוב בתעסוקה ובשכר, המלווה בגידול אי השוויון בשוק העבודה. אולם מגמות אלו משקפות גם תמורות חיוביות, כמו מודרניזציה של כוח העבודה”. לדבריהם, “הגידול בפער השכר מושפע מכניסתם של בעלי מיומנויות נמוכות לשוק העבודה, שבעבר נסמכו כנראה על מערכת הרווחה וכעת תורמים לתוצר הלאומי. אך הסיבה העיקרית היא עלייה מתמדת בחלקם של בעלי השכלה אקדמית בהיצע העבודה, בשל כניסתם של עובדים צעירים ומשכילים יותר מבעבר לשוק העבודה”.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עמן בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
ראו עוד בנושא באתר הידען:
- אף ממשלה במדינות המפותחות לא ערוכה למהפכת הרובוטים שתחסל משרות לכל אורך ההירארכיה הארגונית
- לפורשי משרות שמוחשבו לא נותר אלא לעבוד כנהגים באובר בשכר הרבה יותר נמוך
- ברוכים הבאים לכלכלת החלטורה: השלכות האינטליגנציה המלאכותית
- כ-40% מהתעסוקה בישראל היא במקצועות שנמצאים בסיכון גבוה לעבור תהליך מיחשוב בשני העשורים הקרובים
