סיקור מקיף

הלמ"ס: 2,600 בתר-דוקטורטים בישראל, מחציתם זרים

נתוני הלמ"ס מראים שב-2015 היו בישראל 2,607 פוסט-דוקטורנטים, כמחצית מהם זרים.

מכון ויצמן - רבע מאלו שעסקו במחקר פוסט-דוקטורט בארץ בשנת 2015 היו במכון ויצמן. צילום: Yair Aronshtam.
מכון ויצמן – רבע מאלו שעסקו במחקר פוסט-דוקטורט בארץ בשנת 2015 היו מהמכון. רבע נוספים היו מהאוניברסיטה העברית. צילום: Yair Aronshtam.

תמצית נתוני הלמ"ס:

  • ב-2015 עסקו 2,607 בעלי תואר שלישי במחקר במסגרת בָּתַר-דוקטורט.
  • 24.5% מבעלי תואר שלישי שעסקו במחקר בתר-דוקטורט היו במכון ויצמן, 23.8% – באוניברסיטה העברית, 12.3% – בטכניון, 12% – באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון (בכל אחת מהן), ו-7.7% – באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בר-אילן (בכל אחת מהן).
  • בעלי תואר שלישי זרים מכ-60 מדינות בעולם עסקו במחקר במסגרת בתר-דוקטורט בישראל. בעלי אזרחות זרה היו בין היתר מהודו (22.8%), מסין (6.9%), מגרמניה (3.8%), מארה"ב (3.2%), מאיטליה (3.1%) ומצרפת (2.8%).
  • 47.6% מהבתר-דוקטורנטים הישראלים היו עד גיל 35, ו-7.1% בלבד מעל גיל 45.
  • כמחצית מהחוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט היו זרים. שיעור הזרים בהנדסה ואדריכלות עמד על 53.2%, במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – 62.3%, ובמדעים פיזיקליים – 75.9%.
  • 73% מהחוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט, קיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בחו"ל, כשליש מהם היו ישראלים.

כמו בכל העולם, אוניברסיטאות וקרנות מחקר בישראל מעניקות מלגות מחיה לתלמידי תואר שני ושלישי, ולחוקרים במסגרת בתר-דוקטורט. המידע המוצג בהודעה מתייחס לחוקרים ולחוקרות בעלי תואר שלישי ישראלים וזרים, שקיבלו ב-2015 מלגת בתר-דוקטורט (Post Doctorate) באחת מהאוניברסיטאות בישראל, ועסקו במחקר במסגרת זו. המלגות ממומנות ממקורות שונים כמו: תקציבי מחקר של האוניברסיטאות או של הוועדה לתכנון ולתקצוב וקרנות מחקר, והן מאפשרות לחוקר להקדיש את כל זמנו למחקר, ללא צורך בשילוב עבודה אחרת.

חוקר בתר-דוקטורט הנו בעל תואר שלישי המשתלם במחקר באוניברסיטה, לרוב בשנים הראשונות לאחר קבלת התואר, ובדרך כלל במוסד אחר מזה שקיבל בו את התואר השלישי. המחקר מתבצע במסגרת קבוצת מחקר קיימת או בליווי מנחה מהמוסד האקדמי. תחומי המחקר נמנים עם אחד מתחומי הלימוד הקיימים באוניברסיטאות.

למידע על העוסקים במחקר בתר-דוקטורט יש חשיבות גבוהה, משום שהוא מלמד על מעמד מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל כמוסדות מחקר, בקרב אנשים וגורמים שעוסקים במחקר בעולם. בנוסף הנתון של מספר בעלי תואר שלישי העוסקים במחקר בתר-דוקטורט משמש לחישוב אומדן כוח האדם העוסק במחקר ובפיתוח.[2]

בשנת 2010 ביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סקר קריירה של בעלי תואר שלישי, 2009.[3] בשנת 2014 החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקבל באופן שוטף נתונים על חוקרים, שהשתלמו בבתר-דוקטורט באוניברסיטאות בישראל. המידע שבהודעה מסתמך על נתונים אלה. הסקר קריירה של בעלי תואר שלישי (2009) והמידע השוטף הוזמנו ומומנו על ידי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.

חוקרים בבתר-דוקטורט לפי אוניברסיטה, אזרחות, מין וגיל החוקר

ב-2015 עסקו 2,607 בעלי תואר שלישי במחקר במסגרת בתר-דוקטורט, עלייה של 23% במספר החוקרים באוניברסיטאות בישראל לעומת 2014. מספר הזרים ב-2015 עלה ב-3%, והם היוו כמחצית (49.9%) ממספר החוקרים במסגרת בתר-דוקטורט (לוח א).

ב-2015 אחוז הזרים במוסדות מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, ואוניברסיטת בר-אילן, היה גבוה מאחוז הזרים בשאר המוסדות (לוח א).

לוח א – אחוז חוקרים בבתר-דוקטורט, לפי אזרחות ומוסד אקדמי

2015

אוניברסיטה סך הכל ישראלים זרים
סך הכל (אחוזים) 100.0 50.1 49.9
100.0
 מכון ויצמן 24.5 23.0 26.1
 האוניברסיטה העברית 23.8 25.8 21.9
 טכניון 12.3 10.3 14.3
 אוניברסיטת בן-גוריון 12.0 15.0 8.9
 אוניברסיטת תל-אביב 12.0 16.1 7.8
 אוניברסיטת חיפה 7.7 9.7 5.7
 אוניברסיטת בר-אילן 7.7 0.1 15.3

 

מנתוני 2009[3] עולה, שכשליש מבעלי תואר שלישי משתתפים לפחות פעם אחת בקריירה שלהם במחקר המוגדר בתר-דוקטורט. כמו כן, נמצא שלמרות שחלקן של הנשים בקרב בעלי תואר שלישי הוא 39.2%, שיעור ההשתלמות בבתר-דוקטורט מסך בעלי תואר שלישי דומה בין גברים לבין נשים (כ-33%).

בקרב הבתר-דוקטורנטים הישראלים, נשים משתלמות בעיקר בארץ המוצא שלהן – ישראל (47.8% ב-2009 ו-52% ב-2015; לוח ב). ב-2009[3] נמצא שבקרב הבתר-דוקטורנטים הישראלים, גברים משתלמים בעיקר מחוץ לארץ המוצא שלהם (77.4%). ממצא דומה נמצא ב-2015 בקרב בתר-דוקטורנטים זרים שהשתלמו בישראל. 70.1% מהמשתלמים הזרים בישראל היו גברים (לוח ב).

כאמור, לימודי בתר-דוקטורט נערכים בשלבי הקריירה הראשונים של החוקר. ב-2009[3] נמצא שהגיל החציוני בעת קבלת תואר שלישי היה 34 שנים. מנתוני 2015 עולה שגילם של 47.6% מהבתר-דוקטורנטים הישראלים היה עד 35, ו-7.1% בלבד היו מעל גיל 45 (לוח ב).

ב-2015 שכיחות בני 45-36 בקרב הבתר-דוקטורנטים הגברים הישראלים עמדה על 49.9%, ו-5.3% נוספים היו בני יותר מ-45 (לוח ב), ניתן לשער שגברים ישראלים בעלי תואר שלישי הבוחרים בקריירה אקדמית לאחר גיל 35, לרוב משתלמים בבתר-דוקטורט בישראל.

לוח ב – אחוז חוקרים בבתר-דוקטורט, לפי אזרחות, גיל ומין

2015

אזרחות וגיל סך הכל נשים גברים
סך הכל (אחוזים) 100.0 41.4 58.6
 זרים 100.0 29.9 70.1
 ישראלים 100.0 52.0 48.0
 מזה בגיל: 100.0 100.0 100.0
 עד 35 47.6 50.2 44.8
 45-36 45.3 41.1 49.9
 יותר מ-45 7.1 8.7 5.3


חוקרים ישראלים בבתר-דוקטורט לפי משך הזמן שעבר מקבלת התואר השלישי, ומין החוקר

ב-2015 כ-76% מהחוקרים השתתפו במחקרי בתר-דוקטורט עד 5 שנים לאחר קבלת התואר השלישי – 64.6% עד לאחר 3 שנים מקבלת התואר השלישי. פילוח משך הזמן שעבר מקבלת התואר השלישי לפי מין החוקר, אינו מגלה הבדלים משמעותיים בין שני המינים, בדפוס ההשתתפות במחקרי בתר-דוקטורט (לוח ג).

כמו כן נמצא, שאחוז החוקרים הישראלים בעלי תואר שלישי מחו"ל,[4] שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט ב-2015, עלה פי 2.6 לעומת האחוז ב-2014 – 19.6% ו-7.4%, בהתאמה (לוח ג). עלייה זו במספר החוקרים הישראלים בעלי תואר שלישי מחו"ל נמצאה בקרב הגברים הישראלים (12.8 נקודות האחוז) ובקרב הישראליות (11.8 נקודות האחוז) (לוח ג).

לוח ג – אחוז חוקרים ישראלים בבתר-דוקטורט, לפי

משך הזמן שעבר מקבלת תואר שלישי ומין החוקר

2014-2015

משך הזמן מקבלת תואר שלישי (בשנים) סך הכל ישראלים נשים גברים
2014 2015 2014 2015 2014 2015
סך הכל (אחוזים) 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0
 עד 3 שנים 66.3 64.6 65.4 66.4 67.2 62.7
 5-4 שנים 19.1 11.2 19.6 11.5 17.0 10.9
 6 שנים ויותר 7.2 4.6 9.3 4.6 6.8 4.6
 משך זמן לא ידוע6 7.4 19.6 5.7 17.5 9.0 21.8


חוקרים בבתר-דוקטורט לפי תחום לימוד

ב-2015 מחקרי בתר-דוקטורט היו שכיחים בעיקר במדעי הטבע – מדעים ביולוגיים (31%), ומדעים פיזיקליים (26.2%), בהנדסה ואדריכלות (9.6%), ובמדעים מדויקים – מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.9%) (לוח ד).

ב-2015 כמחצית מהחוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט היו זרים (לוח ד). שיעור הזרים בהנדסה ואדריכלות עמד על 53.2%, במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – 62.3%, ובמדעים פיזיקליים – 75.9% (לוח ד).

לוח ד – אחוז חוקרים בבתר-דוקטורט, לפי תחום לימוד

2015

תחום לימוד(1) סך הכל מזה:

זרים

מזה:
סך הכל (אחוזים) 100.0 49.9
 מדעי הרוח הכלליים 5.5 25.7
 שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים 1.7 36.7
 חינוך והכשרה להוראה 1.9 13.7
 אומנות, אומנויות ואומנות שימושית 0.5 7.1
 מדעי החברה 4.9 21.9
 עסקים ומדעי הניהול 0.5 14.3
 משפטים 1.3 18.2
 רפואה (2) 3.7 25.8
 מקצועות עזר רפואיים 1.5 52.5
 מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב 7.9 62.3
 מדעים פיזיקליים 26.2 75.9
 מדעים ביולוגיים (3) 31.0 43.5
 חקלאות 3.1 27.5
 הנדסה ואדריכלות (4) 9.6 53.2
 תחום לימוד לא ידוע 0.3 14.3

 

  • הקבצה של מקצועות לימוד ל-15 תחומי לימוד מדעיים.
  • לא כולל מדעי הרפואה שסווגו למדעים ביולוגיים.
  • כולל מקצועות לימוד משולבים עם מדעים ביולוגיים לדוגמה: מיקרוביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, ביוטכנולוגיה ומדעים ביו-רפואיים.
  • כולל מקצועות לימוד משולבים עם הנדסה: הנדסה ביו-רפואית, הנדסה ביו-טכנולוגית, ביו-הנדסה, והנדסת מזון וביו-טכנולוגיה.

 

ב-2015 73% מהחוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט (זרים וישראלים), קיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בחו"ל (לוח ה). בחלק מתחומי הלימוד נרשם אחוז גבוה יותר של מקבלי תואר שלישי בחו"ל – במדעים המדויקים: מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (78.7%), במשפטים (78.8%), בהנדסה ואדריכלות (82.8%), ובמדעים פיזיקליים (90.2%) (לוח ה) .

ב-2015 כשליש מהחוקרים שקיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בחו"ל היו ישראלים (לוח ה). בחלק מתחומי הלימוד נרשם אחוז גבוה יותר של ישראלים מקבלי תואר שלישי בחו"ל – ברפואה (63.8%), במדעי החברה (63.5%) בעסקים ומדעי הניהול (75%), במשפטים (76.9%), ובאומנות, אומנויות ואומנות שימושית (83.3%) (לוח ה).

לוח ה – אחוז חוקרים בבתר-דוקטורט, לפי מקום קבלת התואר השלישי, אזרחות, ותחום לימוד

2015

תחום לימוד(1) סך הכל בעלי תואר שלישי

ממוסד אקדמי בישראל

בעלי תואר שלישי ממוסד אקדמי בחו"ל(2)
סך הכל מזה:

ישראלים

סך הכל (אחוזים) 100.0 27.0 73.0 31.9
 מדעי הרוח הכלליים 100.0 49.3 50.7 50.7
 שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים 100.0 49.0 51.0 28.0
 חינוך והכשרה להוראה 100.0 64.7 35.3 61.1
 אומנות, אומנויות ואומנות שימושית 100.0 57.1 42.9 83.3
 מדעי החברה 100.0 42.2 57.8 63.5
 עסקים ומדעי הניהול 100.0 42.9 57.1 75.0
 משפטים 100.0 21.2 78.8 76.9
 רפואה (3) 100.0 28.9 71.1 63.8
 מקצועות עזר רפואיים 100.0 42.5 57.5 8.7
 מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב 100.0 21.3 78.7 20.9
 מדעים פיזיקליים 100.0 9.8 90.2 15.9
 מדעים ביולוגיים (4) 100.0 31.9 68.1 36.7
 חקלאות 100.0 55.0 45.0 38.9
 הנדסה ואדריכלות (5) 100.0 17.2 82.8 35.8
 תחום לימוד לא ידוע 100.0 0.0 100.0 85.7

 

  • הקבצה של מקצועות לימוד ל-15 תחומי לימוד מדעיים.
  • כולל חוקרים ישראלים וחוקרים זרים.
  • לא כולל מדעי הרפואה שסווגו למדעים ביולוגיים.
  • כולל מקצועות לימוד משולבים עם מדעים ביולוגיים לדוגמה: מיקרוביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, ביוטכנולוגיה, ומדעים ביו-רפואיים.
  • כולל מקצועות לימוד משולבים עם הנדסה: הנדסה ביו-רפואית, הנדסה ביו-טכנולוגית, ביו-הנדסה, והנדסת מזון וביו-טכנולוגיה.

 

הגדרות והסברים

בתר-דוקטורט: תקופת לימודים ומחקר עצמאי שנעשית לאחר קבלת התואר השלישי. העוסק במחקר במסגרת זו מכונה בתר-דוקטורנט.

תחום לימוד: היחידה האקדמית שבה נערך המחקר. יחידות אלו סווגו לתחומי מדע בהתאם לסיווג הקיים בלמ"ס והמשמש סדרות סטטיסטיות המציגות נתונים על תחומי הלימוד באוניברסיטאות.

השכלה גבוהה לתואר שלישי: לימודים אקדמיים בדרג חינוך 8, על פי סיווג 2011ISCED, המקנים תואר אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

מוסד להשכלה גבוהה – מוסד שקיבל הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה, הוסמך להעניק תארים אקדמיים ואשר קיימת בו פעילות מחקרית.

בשנת 2010 ביצעה הלמ"ס את סקר קריירה של בעלי תואר שלישי, 2009. בסקר נשאלו הנדגמים בין היתר על השתלמותם במחקרי בתר-דוקטורט בעבר ובמועד הסקר. הנתונים שנאספו כוללים את משך ההשתלמות במחקר, מקום ההשתלמות, תחום התמחות בבתר-דוקטורט, ומקורות מימון. הסקר מאפשר לאמוד פעילות מחקרית בישראל ובחו"ל, שבוצעה ע"י בעלי תואר שלישי ששהו בישראל במועד הסקר.

בשנת 2014 החלה הלמ"ס באיסוף נתונים על מחקרי בתר-דוקטורט מהאוניברסיטאות בישראל. מחקר בתר-דוקטורט מבוצע במוסד להשכלה גבוהה הרשאי להעניק תואר שלישי (אוניברסיטה).

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן