דור המאדים? נאס"א חושפת קבוצה של 12 אסטרונאוטים חדשים

נאס"א הכריזה אתמול על 12 אסטרונאוטים חדשים, שנבחרו מתוך מספר שיא של 18,300 מועמדויות שהוגשו. האם אלו האנשים שהסוכנות תשלח בעתיד למאדים?

קבוצת האסטרונאוטים החדשה של נאס"א. משמאל לימין - זינה קרדימן, ג'סמין מוגבלי, ג'וני קים, פרנק רוביו, מת'יו דומיניק, וורן הובורג, רוב קולין, קיילה בארון, בוב היינס, ראג'א צ'ארי, לורל אוהרה וג'סיקה ווטקינס. מקור: NASA/Robert Markowitz.
קבוצת האסטרונאוטים החדשה של נאס"א. משמאל לימין – זינה קרדימן, ג'סמין מוגבלי, ג'וני קים, פרנק רוביו, מת'יו דומיניק, וורן הובורג, רוב קולין, קיילה בארון, בוב היינס, ראג'ה צ'ארי, לורל אוהרה וג'סיקה ווטקינס. מקור: NASA/Robert Markowitz.

בטקס שנערך אתמול, במעמד סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס, הציגה נאס"א את 12 האסטרונאוטים החדשים שלה.

קבוצת האסטרונאוטים החדשה נבחרה מתוך מספר שיא של 18,300 מועמדויות שהוגשו לסוכנות. השיא הקודם נרשם בשנת 1978, בתקופה שהקדימה את עידן מעבורות החלל, אז הוגשו לסוכנות 8,000 מועמדויות. הקבוצה הקודמת של שמונה אסטרונאוטים חדשים, שהוכרזה ב-2013, נעשתה מתוך 6,300 מועמדויות "בלבד".

סוכנות החלל עדיין לא מחשיבה את חברי הקבוצה החדשה לאסטרונאוטים פעילים, אלא רק למועמדים להיות כאלה. הם יחלו כעת בתוכנית אימונים בת שנתיים, שבסופה ייתכן שיצטרפו ל-44 האסטרואוטים הפעילים של הסוכנות.

תוכנית האימונים תערך במרכז החלל ג'ונסון שביוסטון, טקסס, בו גם נערך הטקס אתמול, האחראי על הכשרת חיל האסטרונאוטים של נאס"א. במסגרת התוכנית, האסטרונאוטים יוכשרו במערכות השונות הקשורות לחלליות שישמשו אותם ובהליכות חלל. הם ילמדו גם את השפה הרוסית, שאסטרונאוטים אמריקאים נדרשים לדעתה, בשל שיתוף הפעולה עם רוסיה בתחנת החלל הבינלאומית.

האסטרונאוטים החדשים ישוגרו לתחנת החלל על גבי החלליות המסחריות של בואינג וספייס אקס, סטארליינר ודרגון 2, בהתאמה. מטרת החלליות הינה להשיב לארצות הברית את היכולת לשגר אסטרונאוטים באופן עצמאי, שאבדה לה ב-2011 עם קרקוע מעבורות החלל, וכיום היא מסתמכת בכך על רוסיה. טיסות מבחן ראשונות של החלליות החדשות צפויות להיערך בשנה הבאה.

האסטרונאוטים עשויים גם, כך לפי נאס"א, לצאת למסעות ב"חלל העמוק", על גבי החללית אוריון שנאס"א מפתחת – כשהכוונה למשימות מעבר למסלול נמוך-ארץ, בין אם זה בסביבת הירח או מאדים. נאס"א מתכננת לבצע משימות ראשונות למאדים בתחילת שנות ה-30, ואם אכן תצליח לממש את היעד השאפתני הזה, ייתכן שחברי הקבוצה החדשה יהיו אלו שישתתפו באותן משימות (אם כי לבטח תבחרנה קבוצות אסטרונאוטים נוספות עד אז).

סגן הנשיא מייק פנס וקבוצת האסטרונאוטים החדשה. מקור: NASA/Bill Ingalls.
סגן הנשיא מייק פנס וקבוצת האסטרונאוטים החדשה. מקור: NASA/Bill Ingalls.

הטקס נערך בהשתתפות סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס, שחגג אתמול גם את יום הולדתו ה-58. הוא בירך את האסטרונאוטים החדשים ואמר: "אלו הם 12 הגברים והנשים אשר המצוינות האישית והגבורה האישית שלהם ישאו את האומה שלנו לרמות גבוהות אף יותר של תגליות, ואשר אני יודע כי יעוררו השראה בקרב הילדים והנכדים שלנו, בדיוק כפי שאבותינו עשו כן בתוכנית האמריקאית האגדית הזו".

פנס חזר בדבריו על כוונת הממשל, עליה כבר הכריז בחודש מרץ השנה, להקים מחדש את "מועצת החלל הלאומית", שפורקה ב-1993 על ידי הנשיא ביל קלינטון. במידה והנשיא דונלד טראמפ יחתום על צו נשיאותי שיורה להקים את המועצה לתחייה, מייק פנס צפוי לעמוד בראשה. המועצה הייתה אחראית לתאם בין כלל הגופים והאספקטים השונים הקשורים לתוכנית החלל האמריקאית.

הקבוצה החדשה מחולקת כמעט שווה בשווה בין נשים וגברים – שבעה גברים וחמש נשים, וגילם נע בין 29 ו-42. כפי שאפשר היה לצפות, לכל אחד מהזוכים המאושרים, שנבחרו מתוך אלפים שהגישו מועמדות, יש ביוגרפיה מרשימה ביותר. נמנים עמם טייסים בחיל האוויר או הצי האמריקאים, רופאים, מדענים ואפילו מהנדס מחברת SpaceX, שכאמור, חללית שלה תשמש את האסטרונאוטים החדשים בעתיד.

האסטרונאוטים החדשים הם:

  • קיילה בארון: 29, קצינת לוחמה בצוללות הגרעיניות של הצי האמריקאי. בוגרת תואר שני בהנדסה גרעינית מאוניברסיטת קיימברידג'.
  • זינה קרדמן: 29, ביולוגית ימית המתמקדת בחקר מיקרואורגניזמים בסביבות תת-קרקעיות. בוגרת תואר שני במדעים ימיים מאוניברסיטת צפון קרוליינה.
  • ראג'ה צ'ארי: 39, טייס ניסוי בחיל האוויר האמריקאי, שצבר למעלה מ-2,000 שעות תעופה, ושירת באופן פעיל במלחמת עיראק. בוגר תואר שני באווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה ב-MIT.
  • מת'יו (מאט) דומיניק: 35, טייס בצי האמריקאי, עם יותר מ-1,600 שעות טיסה ב-28 סוגי מטוסים שונים, ו-61 משימות קרביות. בוגר תואר שני בהנדסת מערכות.
  • בוב היינס: 42, שירת במשך 18 שנה בחיל האוויר האמריקאי, ובחמש השנים האחרונות עבד כטייס מחקר עבור נאס"א. בוגר תואר שני בהנדסת טיסות מבחן ותואר שני נוסף בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל.
  • וורן (וודי) הובורג: 31, פרופסור-שותף לאווירונאוטיקה ב-MIT. בעל דוקטורט בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. טייס פרטי.
  • ג'וני קים: 33, שירת ב"אריות הים", היחידה המובחרת של הצי האמריקאי. דוקטור לרפואה ובוגר בית הספר הרפואי של הרווארד.
  • רוב קולין: 33, מהנדס בחברת SpaceX. טייס פרטי, עם ניסיון בדיג מסחרי וקדיחת קרח באנטרקטיקה. בעל דוקטורט בהנדסה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.
  • ג'סמין מוגבלי: 33, טייסת בצי האמריקאי, עם יותר מ-1,600 שעות טיסה ו-150 משימות קרביות. בוגרת תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל.
  • לורל אוהרה: 34, מהנדסת, בעלת תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל. טייסת פרטית וחובשת המסייעת במקרי חירום באזורי טבע מרוחקים.
  • פרנק רוביו: 41, רופא צבאי וטייס הליקופטרים, עם למעלה מ-1,100 שעות טיסה. שירת באפגניסטאן, עיראק ובוסניה.
  • ג'סיקה ווטקינס: 29, בעלת דוקטורט בגאולוגיה מ-UCLA. השתתפה במשימת קיוריוסיטי, רכב השטח הרובוטי של נאס"א החוקר את מאדים.

להודעה של נאס"א

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. א.בן נר, כולם מתים בסוף השאלה היא אם למות כצמח נוזל ריר בבית אבות או כגיבור של האנושות בכוכב לכת אחר. וכל חקר חלל ומשימות מסובכות דומות תורמות למדע ולאנושות גם בדברים שלא קשורים לחלל. למשל פאנלים סולריים, חקר מחלות ועוד הרבה.

  2. הבעיה בבחירת אסטרונאוטים זה שצריך אנשים עם כושר גופני ועמידות בנאים קשים, אולי בעתיד כשיהיו חלליות יותר נוחות אולי לא יזקקו לזה יותר ואפשר יהיה להטיס מדענים מבוגרים ומנוסים…

  3. בנוסף יש לשים לב, האסטרונאוטים שנבחרו, הנם בעלי מקצוע בתחומים מעשיים וישומיים: ההנדסה על ענפיה השונים, רפואה, ביולוגיה וגיאולוגיה.
    מה חסר בבחירה ?
    אין פיסיקאים, אין מתמטיקאים, אין פילוסופים. אין בעלי מקצוע תיאורטיקאים.
    אין מתווי דרך אלא רק מבצעי משימה.
    גיסו חיילים, מבצעים – לא מצביאים, מנהיגים.

  4. אכן אנשים מוכשרים אחד אחד, בעלי רקורד אישי מרשים.
    יחד עם זאת עלי לציין כי, לדעתי, ראיון שיגור אנשים למאדים הוא ראיון עיוועים הנדון מראש לכישלון ולאסון. אסון יקר (בכסף) מאין כמותו, שלא לדבר על אבדן החיים של האסטרונאוטים שישתתפו במסע למאדים.
    להערכתי, בעוד שסיכוי הצלחת הנחיתה על המאדים, אינם גבוהים אבל גם אינם אפסיים לחלוטין, הרי שסיכויי החזרה משם וההישרדות במאדים הם אפסיים ממש.
    בצד אלה, לא צפוי שמסע אנושי למאדים יביא תרומה משמעותית למדע, בעוד שעלותו הכספית תהיה אדירה.
    נראה כי הסיבה היחידה לתכנית המגלומנית הזאת היא, יחסי הציבור וגיוס הכספים של נאס"א.
    עדיף היה להקדיש משאבים אלו לחקר החלל העמוק וחקר הסוגיות היסודיות של המדע, (חומר אפל, אנרגיה אפילה, המפץ הגדול, גילוי סימני חיים חוץ ארציים ועוד, ועוד…) באמצעות טלסקופי חלל משוכללים מרחיקי ראות.
    כל אלה, בעלויות פחותות בהרבה, יקדמו את המדע באלפי מונים לעומת משימת המאדים.
    בנוסף, יחסכו באסונות ואבדן חיים מיותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן