אסטרופיסיקה

הגלקסיה NGC 5548. צילום: טלסקופ החלל האבל

הפרעות אכילה של חור שחור

  • 5 תגובות
כוכב הלכת HD189733b מגיח מאחורי השמש שלו. איור: נאס"א

רוצים לגלות חיים בחלל? חפשו מתאן

  • 9 תגובות
צילום של הגלקסיה NGC 3081 בטלסקופ החלל האבל. צילום: סוכנות החלל האירופית ונאס"א, ר. בוטה - אוניברסיטת אלבמה.

טלסקופ החלל האבל חושף: כוכבים נולדים סביב חורים שחורים במרכזי גלקסיות

  • תגובה אחת
ענק אדום (ולידו כוכב לכת). איור: shutterstock

כוכב היברידי- כוכב ניוטרונים בתוך ענק-על אדום

  • 5 תגובות
הגלקסיה הגדולה באנדרומדה (M81). צילום: shutterstock

"התפרצות קרני הגמא" בגלקסיית אנדרומדה התבררה כהתראת שווא

  • תגובה אחת
SN 2013cu

מדעני מכון ויצמן ניתחו את הרכב היסודות הנפלטים מכוכב נדיר, רגע לפני התפוצצותו

  • 5 תגובות
פרופ' יורם רוזן

החומר האפל – מגששים בעלטה

  • 168 תגובות
גארי פתון, סגן נשיא בכיר ביבמ ועמית IEEE בכנס ChuoEx 2014

מחקר בנייצ'ר בהשתתפות חוקר ישראלי חושף את הסימולציה המפורטת הראשונה של היקום* דרשה שלושה חודשי הרצה בשני מחשבי על

  • 8 תגובות
פרופ' אלי וקסמן. קרינה קוסמית

כיצד נוצרים פוזיטרונים בחלל? מתי, היכן ואיך הם מתקדמים בגלקסיה?

  • 13 תגובות
הדמית אמן של הננס החום WISE J085510.83-071442.5. השמש היא הכוכב הבהיר הנמצאת ממש לימינו של הננס החום. איור: רוברט הארט מ-JPL, ג'אנלה וויליאמס מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה

התגלה שכן חדש למערכת השמש – ננס חום קר וחשוך

  • אין תגובות
קצף סבון. איור: shutterstock

בראשית היה ריק – כיצד נוצר היקום שלנו? – חלק ה' ואחרון

  • 20 תגובות
בתמונה זו רואים צילומים אמיתיים של קרינת הרקע הקוסמית כפי שהיא נמדדת בשמיים (צד ימין). למעלה רואים את הקרינה הקוסמית כפי שנקלטה בפעם הראשונה בשנת 1965, התמונה צבועה והצבעים מציינים את הטמפרטורה (או התדירות) של הקרינה. שימו לב עד כמה היא אחידה בטמפרטורה (ישנו רק צבע אחד ירוק). תמונה אמצעית - בשנת 1992 הלוויין קובי מוצא הבדלים זעירים בטמפרטורה (שש ספרות לאחר הנקודה העשרונית). בתמונה התחתונה רואים תמונה דומה בעלת רזולוציה מרחבית טובה יותר שצולמה בשנת 2003. הפס האדום באמצע אינו קשור לקרינת הרקע הקוסמית, זוהי קרינת מיקרו הנפלטת ממישור הגלקסיה שלנו

בראשית היה ריק – כיצד נוצר היקום שלנו? – חלק ד'

  • 16 תגובות
וילסון (משמאל) ופנזיאס (מימין) על רקע אנטנת השופר ששימשה אותם בעת גילוי קרינת הרקע הקוסמית. מקור: ויקיפדיה

בראשית היה ריק – כיצד נוצר היקום שלנו? – חלק ג'

  • 32 תגובות
מודל מקורב של אטום המימן, האטום הפשוט ביותר והנפוץ ביותר ביקום המורכב מפרוטון במרכז ואלקטרון סביבו. כל המימן ביקום נוצר כ-380,000 שנה לאחר המפץ הגדול.

בראשית היה ריק – כיצד נוצר היקום שלנו? – חלק ב'

  • 19 תגובות
התרשים משווה את כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו עם מערכת השמש קפלר 186, מערכת בת חמישה כוכבי לכת במרחק של 500 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת ברבור. חמשת כוכבי הלכת מקיפים את קפלר 186 - ננס מסוג M, כוכב שגודלו ומסתו כמחצית מאלו של השמש. איור: מרכז איימס של נאס"א, מכון סט"י, JPL-קאלטק

דומה אך גם שונה: כוכב לכת כמעט תאום לכדור הארץ המקיף ננס אדום במסלול המאפשר חיים

  • 13 תגובות
היקום המתפשט. איור: מתוך ויקיפדיה

בראשית היה ריק – כיצד נוצר היקום שלנו? – חלק א'

  • 29 תגובות
מנכ"ל CERN, ד"ר רולף הוייר, בהרצאה באוניברסיטת ת"א, 10/4/14. צילום: אבי בליזובסקי

העתיד הזוהר של היקום האפל

  • 18 תגובות
ערפילית אוריון. צילום: נאס"א. עיבוד: shutterstock

מסלול נמוך – לוויין ULTRASAT המבוסס על טכנולוגיה ישראלית, יסרוק את השמים בתחום העל-סגול

  • אין תגובות
מדידות כוח הכבידה על ידי חללית קאסיני ורשת החלל העמוק של נאס"א מצביעות על כך שהירח אנסלדוס של שבתאי , שמהקוטב הדרומי שלו יוצאים סילונים, גם מכיל ים פנימי גדול מתחת למעטה הקרח,. איור: נאס"א/JPL-Caltech

אישוש נוסף לקיומו של אוקיאנוס מים נוזלים מתחת לקרקע הירח השבתאי אנקלדוס

  • 4 תגובות
מרק קמיונקובסקי. מתוך דף הבית שלו באתר אוניברסיטת ג'ונס הופקינס

"קיבלנו מסר חשוב משברירי השניה הראשונים של היקום לאחר המפץ הגדול"

  • 17 תגובות
לולאות מגנטיות נושאות גז ואבק מעל דיסקה ובה נוצרים כוכבי לכת המקיפה כוכבים כפי שניתן לראות בהדמיית אמן זו Credit: NASA/JPL-Caltech

המסתורין של דיסקות שמהן נוצרים כוכבי לכת זכה לפתרון בעזרת המגנטיות

  • 2 תגובות
שילוב תצפיות נפרדות של טלסקופי החלל האבל באור הנראה, וצ'אנדרה וניוטון בקרינת –X על אותו קוואזר איפשרו להבחין בפרטים רבים יותר. צילום בתחום קרני ה-X: נאס"א/CXC/אוניברסיטת מישיגן R.C.Reis et al. בתחום האופטי נאס"א/המכון המדעי של טלסקופ החלל

האבל, צ'נדרה וניוטון הצליחו לראשונה למדוד את הסחרור של חור שחור מרוחק

  • 8 תגובות
התפשטות היקום. איור: shutterstock

אינפלציה, גלי כבידה וקרינת הרקע הקוסמית: תיאוריה ואימות ניסויי

  • 24 תגובות
המפץ הגדול. איור: shutterstock

אוזן קשבת להדי המפץ הגדול / רוס ד' אנדרסן

  • 7 תגובות
בעיגול הצהוב רואים צורת קיטוב רגילה (E-mode) ובעיגול הכחול רואים את צורת הקיטוב וגודל הקיטוב שהיו חייבים ליצור רק גלי כבידה בזמן האינפלציה. אפשר לראות את אותו קיטוב מיוחד בקרינת הרקע גם בתמונה העליונה. הקווים השחורים מסמנים את כיוון וקיטוב הקרינה. ברגע שהצוות מדד את צורת קיטוב זו הוא הצליח לאשר הן את גלי הכבידה והן את שלב האינפלציה. בתמונה התחתונה רואים ציור המתחיל בצד שמאל בו התרחש המפץ הגדול ומיד אחריו האינפלציה (החלק הצהוב). אחרי גמר האינפלציה היקום מתפשט הרבה יותר לאט (החלק השחור) עד לימינו. אנו מודדים היום את קרינת הרקע הקוסמית שיצאה כשהיקום היה בן 380,000 שנה ומעבירים אותה דרך מקטבים כדי למדוד את הקיטוב של הקרינה (החלק הכחול). איור: מרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה

עדות ישירה ראשונה לקיומם של גלי כבידה שגרמו ליקום להתנפח מיד לאחר המפץ הגדול

  • 74 תגובות
הדמיית אמן ממחישה את המודל המסביר את תצפיות אלמה על הכוכב בטא פיקטוריס. בקצה החיצוני של המערכת חשים בהשפעת הכבידה של כוכב לכת ענק היפותטי הלוכד שביטים והופך אותם לנחיל שבו מתרחשות התנגשויות כל העת. איור: מרכז טיסות החלל גודארד של נאס"א/F. Reddy

הכירו את מערכת השמש בה שביטים מתנגשים כל חמש דקות

  • אין תגובות
כוכב אדום בקרבת מערכת השמש כפי שצולם במצלמת הדור הבא של סקר השמים הדיגיטלי בעקבות סקר WISE. צילום: Credit: DSS/NASA/JPL-Caltech

נאס"א: למרות סריקה מקיפה של סביבת מערכת השמש, ווייז לא גילה את כוכב הלכת X

  • 7 תגובות
כוכב לכת מסוג 'סופר כדור ארץ' מקיף ננס אדום. איור: אוניברסיטת הרטפורדשייר

כמעט לכל ננס אדום עשוי להיות כוכב לכת

  • 3 תגובות
גלקסית אנדרומדה וגלקסיות הלוויין שלה.

גם גלקסיות קטנות מתנגשות ביניהן, ולא רק 'נטרפות' על ידי הגדולות

  • 3 תגובות
כוכבי לכת מרובים. גרסת נאס"א

715 כוכבי לכת חדשים שגילתה החללית קפלר זכו לאישור בבת אחת בהם שניים גדולים מעט מכדור הארץ באיזורי החיים של השמשות שלהם

  • 18 תגובות
המחשה של גילוי כוכבי לכת מרובים. איור: ESA

סוכנות החלל האירופית תשגר טלסקופ חזק יותר לגילוי כוכבי לכת – פלאטו

  • תגובה אחת
הדמיית אמן של ULAS J222711-004547. ננס חום זה שהתגלה לאחרונה מאופיין בשכבה עבה של עננים המורכבים מאבק מינרלי. עננים עבים אלה נותנים ל - ULAS J222711-004547 את צבעו האדום החזק, המבדיל אותו מננסים חומים "נורמליים". איור: ניל קוק, המרכז למחקרים אסטרופיסיים, אוניברסיטת הרטפורדשייר.

"ננס חום, שמים אדומים"

  • 3 תגובות
ד"ר סטיבן קלר מהאוניברסיטה הלאומית האוסטרלית ליד טלסקופ Skymapper. צילום: ANU

התגלה הכוכב העתיק ביותר שנוצר זמן קצר לאחר המפץ הגדול

  • 6 תגובות
הסופרנובה 2014J כפי שצולמה ב-28 בינואר 2014 ממצפה הכוכבים ע"ש וייז של אוניברסיטת ת"א במצפה רמון. צילום: דובי פוזננסקי ושי כספי, מצפה וייז, אוניברסיטת ת"א

ממכתש רמון רואים: סופרנובה קרובה ומאובקת

  • 3 תגובות
ציור של חור שחור במערכת כפולה. גז מהכוכב השני במערכת נמשך אל החור השחור ופולט קרני X (קרדיט: נאס"א).

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו שהיקום התחמם מאוחר מהצפוי

  • 7 תגובות
איור אמן של קפלר 34b המקיף שני כוכבים.(David A. Aguilar (CfA)

כוכב לכת אחד -שתי שמשות, וזה לא טטואין

  • 39 תגובות
היווצרות היקום ותורת המידע. איור: shutterstock

איך נברא היקום יש מאין?

  • 164 תגובות
פרופ' סטיבן הוקינג בהרצאה בנאס"א, 2008. צילום: NASA. מתוך ויקיפדיה

"הדיון של הוקינג בחורים השחורים הסב את תשומת הלב לצורך באיחוד התורות הבסיסיות במדע

  • 14 תגובות
גלקסיה ספירלית וחור שחור. איור: shutterstock

הוקינג לא טען שאין חורים שחורים, אלא שלחורים השחורים אין אופק אירועים

  • 54 תגובות
הגלקסיה M82 והסופרנובה החדשה. צילום: מצפה הכוכבים למון באריזונה.

אור גדול בשמים

  • 3 תגובות
כוכבים בורחים. גרפיקה: ג'ולי טרנר, תמונת הגלקסיה ממבט על היא של נאס"א והתמונה הרוחבית - של המצפה האירופי הדרומי. Credit: Graphic design by Julie Turner, Vanderbilt University. The top view of the galaxy comes from the National Aeronautics and Space Administration and the side view comes from the European Southern Observatory.)

סוג חדש ומפתיע של כוכבים מהירים במיוחד הנמלטים מהגלקסיה

  • 4 תגובות
הרים וירח על כוכב לכת דמוי כדור הארץ. איור: shutterstock

סופר כדורי ארץ עשויים להכיל אוקיאנוסים ויבשות

  • 16 תגובות
[SBW2007] 1 - כוכב העומד להתפוצץ כסופרנובה. צילום: טלסקופ החל האבל/נאס"א/סוכנות החלל האירופית.

האבל צופה בכוכב העומד להתפוצץ

  • 8 תגובות
האם אתם רואים צורה של יד בתמונת הרנטגן החדשה? היד עשויה להיראות בדיוק כמו בצילום רנטגן אצל הרופא, אך היא למעשה ענן של חומרים שנפלטו מכוכב שהתפוצץ. מערך הטלסקופים בעלי יכולת ספטרוסקופיה גרעינית Nuclear Spectroscopic Telescope Array או בקיצור נוסטאר (NuSTAR) צילמו את המבנה בתחום תדרי ה-X הגבוהים לראשונה. צילום קודם, בקרני X בעלי אנרגיה נמוכה יותר שצולמו בידי טלסקופ החלל צ'אנדרה נראים בתמונה בצבעים ירוק ואדום. צילום: NASA/JPL-Caltech/McGill

טלסקופ החלל נוסטאר צילם את הפולסאר המכונה "יד האלוהים"

  • 12 תגובות
עוד זוית ראיה של המטאור שפגע ברוסיה ביום שישי, 15/2/2013, מתוך סרטון ביוטיוב

האירועים של 2013 במדע: פגיעת המטאוריט ברוסיה; הגולגולת בגיאורגיה; אקדח בהדפסה ביתית;

  • אין תגובות
כוכב לכת עם אטמוספירה עבה. איור: נאס"א

האם מולקולות טרום-חיים נוצרו באטמוספירות של כוכבי-לכת מרוחקים?

  • 27 תגובות
פוסטר של סוכנות החלל האירופית המתאר את משימת גאיה

סוף היקום שמאלה – שוגרה החללית גאיה שתמפה את שביל החלב

  • 12 תגובות
קווי הבליעה שנמדדו בערפילית הסרטן המתאימים להידרידים של ארגון (ArH). צילום: אוניברסיטת קרדיף

מולקולת גז אציל התגלתה לראשונה בחלל

  • 3 תגובות
עולם חייזרי עם ירח גדול. איור: shutterstock

‫השחר המפציע מעל שמים רחוקים / מייקל ד' למוניק‬

  • 3 תגובות
רחוק מהשמש, אבל לא קר. הדמיה של כוכב הלכת HD106906b. תצלום: נאס"א, אוניברסיטת אריזונה

הרחק מעין השמש: גילוי של כוכב לכת מערער את המוסכמות המדעיות

  • 24 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש