בעשרים השנים האחרונות גילינו המון כוכבי לכת, אז למה לא מצאנו חייזרים?

ספר חדש: “מפגשים בשביל החלב – חיפוש אחר חיים תבוניים ביקום” מאת חגי נצר ועמי בן בסט מנסה לעשות סדר בממצאים, ולהבין מה עוד צריך לקרות כדי שנגלה חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ

עטיפת הספר: מפגשים בשביל החלב מאת חגי נצר ועמי בן בסט, בהוצאת ספרי עליית הגג. מדוע לא גילינו חיים תבוניים בחלל
עטיפת הספר: מפגשים בשביל החלב מאת חגי נצר ועמי בן בסט, בהוצאת ספרי עליית הגג. מדוע לא גילינו חיים תבוניים בחלל

בעשרים השנים האחרונות גילינו המון כוכבי לכת, האצנו את הבינה המלאכותית, אז למה לא גילינו חייזרים? ספר חדש: מפגשים בשביל החלב – חיפוש אחר חיים תבוניים ביקום” מאת חגי נצר ועמי בן בסט מנסה לעשות סדר בממצאים, ולהבין מה עוד צריך לקרות כדי שנגלה חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. הספר יצא בהוצאת ספרי עליית הגג.

בשנת 1999 יצא לאור “מסע אל התבונה” ספרם הקודם של נצר – אסטרופיזיקאי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ובן בסט – עיתונאי, סופר מדע פופולארי ובדיוני, בלוגר ויועץ לחדשנות. בסוף שנות התשעים היו שני גילויים חשובים בתחום האסטרופיזיקה ושהפכו את המדע הזה על רגליו עדיין בחיתוליהם: העובדה שקצב התפשטות היקום גדל ולא מאט כפי שסברו עד אז, דבר שדרש כוח מנוגד לכוח המשיכה – תכונה המכונה “האנרגיה האפלה” (שגם היום עדיין לא מובנת לעומקה, וגם המשלים שלה – החומר האפל), והתגלית השנייה – שכוכבי לכת הם עצמים נפוצים ביקום, ובאים בכל הגדלים והמרחקים מהשמשות שלהם, כולל בין היתר גם במה שמכונה “איזור החיים”. אליהם מצטרפים חידושים בתחומים שאינם שייכים לכאורה לענף האסטרונומיה – ביג דטה ותבונה מלאכותית, שגם הם גורמים ויגרמו למהפכות בתחום האסטרונומיה.

אמצעי תצפית משוכללים, לרבות טלסקופים קרקעיים ובעיקר חלליים שנועדו לחקור את שתי התופעות הללו ואשר הביאו לתגליות רבות, בפרט של כוכבי לכת, שמניינם מגיע לאלפים אבל מספרם יעלה במהירות כאשר המדענים עוקבים אחר עשרות אלפי “מועמדים”. אין ספק שאלו רק מגבלות התצפית שלנו, וכי כמעט לכל כוכב יש מערכת פלנטרית המקיפה אותו.

בראיון לאתר הידען מסבירים השניים את הסתירה לכאורה: “מאז 1999 הידע שלנו בהרבה תחומים השתנה מקצה לקצה. פתאום אנחנו עוסקים בתחום שמדבר לציבור הרחב.” מסביר נצר.

ומוסיף בן בסט: “בעשרים השנים האחרונות התווספו יותר ויותר עובדות וגילויים מדעיים שמראים כמעט מעל לכל ספק שיש אינספור, מיליוני פלנטות רק בגלקסיה שלנו שמסתובבות סביב שמשות שחלקן די דומות לשמש שלנו. רבות מהפלנטות הלו הן דמויות ארץ עם אותם תנאים, אותו מרחק מהשמש, שאותם טמפרטורות וזאת כאשר אנחנו יודעים שהכימיה היא אותה כימיה בכל היקום (מגלים כל הזמן חומצות אמינו בחלל), ויודעים גם שאותם חוקי טבע אותה פיזיקה נמצאת כאן, וכשאתה רואה את כל הדברים האלה, איך זה יכול להיות שאנחנו יודעים שיש פלנטות דומות איך יכול להיות שנכון לרגע זה, לא התגלתה אפילו מולקולה אחת חיה מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ?”

מעט לפני הירידה לדפוס הספיקו השניים לעדכן את הספר על אודות זכייתם בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2019 של מגלי כוכב הלכת המאושר הראשון מחוץ למערכת השמש, פגסי 51b, שפתחו למעשה את העידן החדש של האסטרונומיה, שבא לידי ביטוי בספר.

מתוך הסרט מפגשים מהסוג השלישי - רגע המפגש עם החייזרים צילום יחצ
מתוך הסרט מפגשים מהסוג השלישי – רגע המפגש עם החייזרים צילום יחצ

שיחות על החיים, היקום וכל השאר, בשפה יום יומית

“בספר הבאנו את הגילויים המדעיים והעובדות המדעיות העיקריות והעלנו את השאלות לרמה גבוהה יותר.” אומר בן בסט. בספר משולבת סדרה של שיחות בין מדען וספקן, בהן אנו מדברים בלשון של יום יום על אותן שאלות בדיוק, איך זה שלא גילינו שום דבר וכמו כן נוגעים למגוון עצום של שאלות לא רק על התחלת היקום וראשית החיים.” אומר בן בסט.

נצר מסביר: יש תשע שיחות מסוג זה העוסקות בכל השאלות העיקריות. כמובן חלקן עוסקות בסוגית החיים? “איך זה שלא התגלה שום מין תבוני אחר עם דגש על האפשרות שמישהו היה צריך לבקר אותנו עד עכשיו אם במקומות אחרים התפתחו צורות חיים אפילו בדרגה דומה לשלנו.”

“כמו כן אנו דנים בשפת יום יום בשאלות גדולות על היקום והמפץ הגדול, בעתיד כדור הארץ כולל משבר האקלים, והאם נהיה מין טכנולוגי בעוד 200 שנה, והאם לא נושמד על ידי אסטרואיד.” אומר נצר ומוסיף: “אנו דנים באפשרות שהתפתחות של כל מין טכנולוגי תיעצר בשלב מוקדם. ואולי מי שיישא את התרבות יהיו מערכות המבוססות על תבונה מלאכותית? יכול להיות שאנחנו בשלב הביולוגי האחרון, אולי עשרות או מאות בודדים של שנים עד שיקום מין אחר, רובוטי טכנולוגי שידבר בשפה אחרת לגמרי שלא נהיה מסוגלים להבין אותם ולכן השאלה מה הם עושים בחלל לא רלוונטית. כל אופן המחשבה הולך להשתנות.”

בן בסט: “בכמה מהשאלות אנחנו מסתמכים על עלילות מדע בדיוני שהופכות להיות מציאותיות יותר מרגע לרגע. הספקן שואל את המדען האם יש חייזרים הרבה יותר נבונים מאיתנו שגרים בכוכבי לכת המקיפים שמשות הרבה יותר זקנות, הספקן גם שואל את המדען אם התפתחו מינים תבוניים איך הם ייראו, מה הסיפור שלהם? אם תהיה פגישה מה יהיה בפגישה מה נוכל לשאול אותם, מה הם יספרו לנו?”

לדברי בן בסט, המחברים לא מתחמקים מהדיון בשאלות הקצה, למשל רעיון הסימולציה של ניק בוסטרום לפיה אי אפשר לשלול את העובדה שאנחנו בעצם שחקנים בסימולציה של היקום, אבל נותנים לכל טיעון את הפרספקטיבה הנכונה. “אנחנו מרשים לעצמנו להעלות השערות וספקולציות. אבל תמיד בזהירות לא תקראו בספר על תיאוריות קונספירציה כגון העולם השטוח או חטיפה על ידי חייזרים שמגיעים בעב”מ.” בספר אגב יש פרק שלם העוסק בתופעת העב”מים. וגם בשאלות לא פתורות כדוגמת מה היה לפני המצץ הגדול?”
“יש פה מדען אמיץ וספקן חסר עכבות שמעלים את כל השאלות האלה.” מסכם בן בסט.

בספר יש שילוב בין עדכון ההיבטים המדעיים בשפה פופולארית, יחד עם דיון מעמיק מומלץ לכל מי שרוצה להבין מה המשמעות ארוכת הטווח של הגילויים בפרט על עתיד האנושות. את זה כדאי לקרוא בספר “מפגשים בשביל החלב – חיפוש אחר חיים תבוניים ביקום”.

עוד בנושא באתר הידען:

9 Responses

  1. אורי אתה סתם מסבך את עצמך. באותה מידה אפשר לשאול “באיזה יקום מתקיים אותו תינוק ענק שאתה מתאר”?.. לחשוב על היקום כרכיב מזערי בתוך מערכת יותר מורכבת לא פותר אותך מהשאלה “מאיפה הגיע היקום היותר מורכב הזה”? ובסוף זה סתם רדיפה בסיבובים אחרי הזנב

  2. אולי צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסא. מה אם כדור הארץ הוא כמו אלקטרון שנמצא בתוך אטום כלשהו בבטן של תינוק שגדל. החי על האלקטרון היה מבין את כח המשיכה, כי שום דבר לא מתפרק סביבו, אבל בד בבד היה מצליח לקלוט שהגוף סביבו גדל ומשתנה, ולא היה מבין איך זה קורה. אולי הגדילה של היקום נובעת מכך שאנו נמצאים בתוך משהו ובגלל קוטננו (גודלינו הקטן) לא מצליחים לתפוס שאנחנו נמצאים בתוך מערכת שגדלה ומשתנה ויש לה חיצוניות. כל הזמן מדברים על ריבוי יקומיים ועל מערכת שדומה לאמבט עם בועות סבון, אבל בועת סבון לא גדלה והיקום כן. אולי זה יותר דומה ליצור מתפתח ואנחנו נמצאים אי שם בתוכו בלי יכולת להבין שיש מערכת חיצונית ליקום?

  3. לא אוהב את האנלוגיה כלפי נמלים שהרבה “מדענים טלוויזיונים” אוהבים להשתמש בה.. אנחנו חוקרים את הנמלים ומגלים בהן די הרבה עניין גם אם הן נחותות מאיתנו בהרבה מבחינת רמת האינטליגנציה. אני מאמין שאם היו קיימים חייזרים מתקדמים, הם היו מגלים כלפינו סקרנות ומנסים ליצור קשר בדרך כלשהיא. אפשרות סבירה היא שאנחנו מוצפים בגשם של תקשורת חייזרית על בסיס יומ-יומי אך אין בידינו את הכלים לפענח אותה או אף לקלוט אותה,ממש כשם שהנמלה לא מבינה שמישהו עושה עליה זום עם מצלמה ענקית..

  4. “איך יכול להיות שנכון לרגע זה, לא התגלתה אפילו מולקולה אחת חיה מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ?”
    אולי זה בגלל שאין דבר כזה “מולקולה חיה”? יש מולקולות שהן תוצרים של תהליכי חיים ו/או אבני בניין של תהליכי חיים. כדי לגלות יצור חי צריך למצוא משהו מורכב הרבה יותר (מבחינת האינפורמטיקה) ממולקולה.
    יש שתי אפשרויות לכך:
    1. למצוא מוצר תקשורת (כמו קול, כתב חקוק בסלע, אותות רדיו וכו’)
    2. למצוא יצור מורכב לפחות ברמה של תא חי.

    כל האפשרות השניה לא רלוונטית לנו כי אנו מרותקים לפחות בשלב זה למערכת השמש. אנו לא נמצא יצור מורכב אלא אם הוא ייפול לנו על הראש.
    האפשרות השניה מתחלקת לתקשורת מקומית, ששוב – לא נפגוש אותה מהסיבה הנ”ל, ולתקשורת בין-כוכבית. חיידקים, תולעים, דגים, שימפנזים וגם בני אדם בשלב התרבותי שבו נוצרו יצירות כמו האודיסאה, מחזות שייקספיר ו”מוצא המינים” – לא מתקשרים בשום טכנולוגיה בין-כוכבית.

    גלי הרדיו שאותם אנו מחשיבים כתקשורת בין כוכבית ושאותם התחלנו לשדר רק לפני כ100 שנה ייקח להם אלפי שנים להגיע לקצה הגלקסיה, שלא לדבר על תקשורת בין-גלקטית. אנו עיוורים וחרשים לכל תקשורת בין-כוכבית אחרת, אם היא קיימת.

    אז מה הפלא?

  5. אם נמצאו הוכחות כל שהם לחיים חוצניים , בוודאי מוחבאות מהציבור .. אפשר להגיד גם שבסביבה הקרובה שלנו שנת אור אחת לדוגמה : נניח לא נמצאו חייזרים , היקום כל כך עצום שסוגים שונים של חיים בוודאי קיימים בו , נוסיף גם את מימד הזמן , כשאנו צופים בפלנטה מרוחקת ייתכן שנעלמו משם החיים או עדיין לא נוצרו . מוחנו הקטן אמנם התפתח מאוד אך אנו תינוקות ביחס לצפונות הידע שנמצא אי שם ביקום .. מעבר לכך הרצון שלנו לחפש חוצנים יכול להיות בעוכרינו אם יצורים עויינים ומפותחים ימצאו אותנו . סהכ אנו צריכים לחשוב על התקדמות בחקר הלא נודע של היקום ומה שמסתתר שם בחכמה בסבלנות ובמשנה זהירות ..

  6. איזה אנשים טיפשים מאמינים במפץ הגדול? ההיתכן שמפיצוץ כזה עצום (בסדר גודל יקומי) נוצרו אטומים עם סדר מופתי של גרעין ואלקטרון מקיף וכל זה מפיצוץ חחחחחח

  7. לא ברורה לי עטיפת הספר, החלקיקים נראים סדורים מדי בשביל לייצג כוכבים. מישהו יודע במה מדובר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.