בעשרים השנים האחרונות גילינו המון כוכבי לכת, אז למה לא מצאנו חייזרים?

ספר חדש: “מפגשים בשביל החלב – חיפוש אחר חיים תבוניים ביקום” מאת חגי נצר ועמי בן בסט מנסה לעשות סדר בממצאים, ולהבין מה עוד צריך לקרות כדי שנגלה חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ

בעשרים השנים האחרונות גילינו המון כוכבי לכת, האצנו את הבינה המלאכותית, אז למה לא גילינו חייזרים? ספר חדש: מפגשים בשביל החלב – חיפוש אחר חיים תבוניים ביקום” מאת חגי נצר ועמי בן בסט מנסה לעשות סדר בממצאים, ולהבין מה עוד צריך לקרות כדי שנגלה חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. הספר יצא בהוצאת ספרי עליית הגג.

בשנת 1999 יצא לאור “מסע אל התבונה” ספרם הקודם של נצר – אסטרופיזיקאי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ובן בסט – עיתונאי, סופר מדע פופולארי ובדיוני, בלוגר ויועץ לחדשנות. בסוף שנות התשעים היו שני גילויים חשובים בתחום האסטרופיזיקה ושהפכו את המדע הזה על רגליו עדיין בחיתוליהם: העובדה שקצב התפשטות היקום גדל ולא מאט כפי שסברו עד אז, דבר שדרש כוח מנוגד לכוח המשיכה – תכונה המכונה “האנרגיה האפלה” (שגם היום עדיין לא מובנת לעומקה, וגם המשלים שלה – החומר האפל), והתגלית השנייה – שכוכבי לכת הם עצמים נפוצים ביקום, ובאים בכל הגדלים והמרחקים מהשמשות שלהם, כולל בין היתר גם במה שמכונה “איזור החיים”. אליהם מצטרפים חידושים בתחומים שאינם שייכים לכאורה לענף האסטרונומיה – ביג דטה ותבונה מלאכותית, שגם הם גורמים ויגרמו למהפכות בתחום האסטרונומיה.

אמצעי תצפית משוכללים, לרבות טלסקופים קרקעיים ובעיקר חלליים שנועדו לחקור את שתי התופעות הללו ואשר הביאו לתגליות רבות, בפרט של כוכבי לכת, שמניינם מגיע לאלפים אבל מספרם יעלה במהירות כאשר המדענים עוקבים אחר עשרות אלפי “מועמדים”. אין ספק שאלו רק מגבלות התצפית שלנו, וכי כמעט לכל כוכב יש מערכת פלנטרית המקיפה אותו.

בראיון לאתר הידען מסבירים השניים את הסתירה לכאורה: “מאז 1999 הידע שלנו בהרבה תחומים השתנה מקצה לקצה. פתאום אנחנו עוסקים בתחום שמדבר לציבור הרחב.” מסביר נצר.

ומוסיף בן בסט: “בעשרים השנים האחרונות התווספו יותר ויותר עובדות וגילויים מדעיים שמראים כמעט מעל לכל ספק שיש אינספור, מיליוני פלנטות רק בגלקסיה שלנו שמסתובבות סביב שמשות שחלקן די דומות לשמש שלנו. רבות מהפלנטות הלו הן דמויות ארץ עם אותם תנאים, אותו מרחק מהשמש, שאותם טמפרטורות וזאת כאשר אנחנו יודעים שהכימיה היא אותה כימיה בכל היקום (מגלים כל הזמן חומצות אמינו בחלל), ויודעים גם שאותם חוקי טבע אותה פיזיקה נמצאת כאן, וכשאתה רואה את כל הדברים האלה, איך זה יכול להיות שאנחנו יודעים שיש פלנטות דומות איך יכול להיות שנכון לרגע זה, לא התגלתה אפילו מולקולה אחת חיה מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ?”

מעט לפני הירידה לדפוס הספיקו השניים לעדכן את הספר על אודות זכייתם בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2019 של מגלי כוכב הלכת המאושר הראשון מחוץ למערכת השמש, פגסי 51b, שפתחו למעשה את העידן החדש של האסטרונומיה, שבא לידי ביטוי בספר.

שיחות על החיים, היקום וכל השאר, בשפה יום יומית

“בספר הבאנו את הגילויים המדעיים והעובדות המדעיות העיקריות והעלנו את השאלות לרמה גבוהה יותר.” אומר בן בסט. בספר משולבת סדרה של שיחות בין מדען וספקן, בהן אנו מדברים בלשון של יום יום על אותן שאלות בדיוק, איך זה שלא גילינו שום דבר וכמו כן נוגעים למגוון עצום של שאלות לא רק על התחלת היקום וראשית החיים.” אומר בן בסט.

נצר מסביר: יש תשע שיחות מסוג זה העוסקות בכל השאלות העיקריות. כמובן חלקן עוסקות בסוגית החיים? “איך זה שלא התגלה שום מין תבוני אחר עם דגש על האפשרות שמישהו היה צריך לבקר אותנו עד עכשיו אם במקומות אחרים התפתחו צורות חיים אפילו בדרגה דומה לשלנו.”

“כמו כן אנו דנים בשפת יום יום בשאלות גדולות על היקום והמפץ הגדול, בעתיד כדור הארץ כולל משבר האקלים, והאם נהיה מין טכנולוגי בעוד 200 שנה, והאם לא נושמד על ידי אסטרואיד.” אומר נצר ומוסיף: “אנו דנים באפשרות שהתפתחות של כל מין טכנולוגי תיעצר בשלב מוקדם. ואולי מי שיישא את התרבות יהיו מערכות המבוססות על תבונה מלאכותית? יכול להיות שאנחנו בשלב הביולוגי האחרון, אולי עשרות או מאות בודדים של שנים עד שיקום מין אחר, רובוטי טכנולוגי שידבר בשפה אחרת לגמרי שלא נהיה מסוגלים להבין אותם ולכן השאלה מה הם עושים בחלל לא רלוונטית. כל אופן המחשבה הולך להשתנות.”

בן בסט: “בכמה מהשאלות אנחנו מסתמכים על עלילות מדע בדיוני שהופכות להיות מציאותיות יותר מרגע לרגע. הספקן שואל את המדען האם יש חייזרים הרבה יותר נבונים מאיתנו שגרים בכוכבי לכת המקיפים שמשות הרבה יותר זקנות, הספקן גם שואל את המדען אם התפתחו מינים תבוניים איך הם ייראו, מה הסיפור שלהם? אם תהיה פגישה מה יהיה בפגישה מה נוכל לשאול אותם, מה הם יספרו לנו?”

לדברי בן בסט, המחברים לא מתחמקים מהדיון בשאלות הקצה, למשל רעיון הסימולציה של ניק בוסטרום לפיה אי אפשר לשלול את העובדה שאנחנו בעצם שחקנים בסימולציה של היקום, אבל נותנים לכל טיעון את הפרספקטיבה הנכונה. “אנחנו מרשים לעצמנו להעלות השערות וספקולציות. אבל תמיד בזהירות לא תקראו בספר על תיאוריות קונספירציה כגון העולם השטוח או חטיפה על ידי חייזרים שמגיעים בעב”מ.” בספר אגב יש פרק שלם העוסק בתופעת העב”מים. וגם בשאלות לא פתורות כדוגמת מה היה לפני המצץ הגדול?”
“יש פה מדען אמיץ וספקן חסר עכבות שמעלים את כל השאלות האלה.” מסכם בן בסט.

בספר יש שילוב בין עדכון ההיבטים המדעיים בשפה פופולארית, יחד עם דיון מעמיק מומלץ לכל מי שרוצה להבין מה המשמעות ארוכת הטווח של הגילויים בפרט על עתיד האנושות. את זה כדאי לקרוא בספר “מפגשים בשביל החלב – חיפוש אחר חיים תבוניים ביקום”.

עוד בנושא באתר הידען:

• החיפוש אחר התבונה
• פרופ’ חגי נצר מאוניברסיטת תל-אביב ומדענים מסין וצרפת פיתחו שיטה חדשה למדידת האצת התפשטות היקום
• האם חייזרים בנו מבני ענק סביב שמש רחוקה? מאמר של עמי בן בסט
• הסינגולריות כמעט כאן. מאמר של עמי בן בסט