הטכניון

תאי גזע. צילום: הטכניון

הטכניון, המרכז הרפואי רמב"ם והאוניברסיטה לרפואה של דרום קרולינה ישתפו פעולה בחקר תאי גזע

בשיתוף פעולה זה ירחיבו מדענים אמריקאים וישראלים את האפשרות למימון מארגון הבריאות האמריקני ויאיצו את ההתפתחות של שיטות טיפול שיירשמו כפטנט וייושמו לכדי מוצרים מסחריים

קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. מתוך אתר האוניברסיטה

דירוג שנחאי: האוניברסיטה העברית זינקה למקום ה-57 * הטכניון מוביל במדעי המחשב

במקומות ה-102-150 נמצאים לפי הסדר הבא: אוניברסיטת תל-אביב, מכון ויצמן והטכניון ובמקומות 301-400 נמצאות אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון * אוניברסיטת חיפה נמצאת במאיה הסוגרת

צוות משרד הקישור: עומדים - מימין לשמאל: דוד שמטוב, ליאור הרפז, ג’קי לבן, בוריס הרשקוביץ’. יושבים - מימין לשמאל: מארק דויסון, קרן עטיה, מירב גוטמן, אלכס גורדון, עדי סלע, גולן עופר

חלון לעולם

העתיד: מחקר בינתחומי, פעילות בינלאומית, אופק אסטרטגי • על יעדיו ופעילותו של משרד הקישור, המגשר בין חוקרים בטכניון לבין גופים חוץ-טכניוניים המבקשים לתמוך במחקר מדעי

כדי שלא תהיה שואה נוספת. פרופסור יצחק קדרון ז”ל בצעירותו

יצחק קידרון והקמתו של המרכז למיקרו-אלקטרוניקה

השאיפה להיות “רואה ואינו נראה” ימיה כימי היות האדם. טכנולוגיית הגילוי בתחום התת-אדום (אינפרא-אדום) היא אחת מאבני הדרך המרכזיות במימושה של השאיפה הזאת. ההיסטוריה של

אלכסנדר ברוולד, שרטוט פנים אולם הכניסה של הטכניקום, 3191-2191 (דיו על נייר פרגמנט, אוסף הארכיון ההיסטורי ע”ש יהושע נסיהו בספריה המרכזית ע”ש אלישר בטכניון צלם לא ידוע

מלחמה עברית

ב-12 במרץ נפתחה במוזיאון העיר חיפה התערוכה “מלחמת השפות: ייסוד הטכניון/Technikum“. כך נפתחו ארועי שנת המאה לטכניון, שאבן הפינה שלו הונחה ב-11 באפריל 1912. בתערוכה

יוני 2007: זהר זיסאפל ובתו כליל, פרופסור יצחק אפלויג ויהודה זיסאפל בחנוכת המרכז לננו-אלקטרוניקה

קטן עליהם

תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה הישראלית צמחה מתוך המרכז למחקר במיקרו-אלקטרוניקה בטכניון •כיום, שלוש שנים אחרי פתיחת מרכז זיסאפל לננו-אלקטרוניקה, מהווים שני המרכזים אבן שואבת לגורמים מובילים בפיתוח התקנים

דילוג לתוכן