האירוע לציון התאריך התקיים בשבוע שעבר בת”א בהשתתפות מאות מבוגריה הנושאים תפקידי מפתח במשק * דיקן הפקולטה מגדיר את מהנדס התעשיה וניהול כקצין המבצעים של המנכ”ל
הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון חגגה השבוע במוזיאון תל אביב יובל להיווסדה, בהשתתפות מאות מבוגריה הנושאים תפקידי מפתח במשק ובכלכלה הישראלים.
באותו מעמד גילה דיקן הפקולטה, פרופסור בועז גולני, כי “ד”ר יוסי ורדי יהיה בקיץ הקרוב ד”ר בריבוע – הוא יקבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון”. הנואם המרכזי באירוע היה יו”ר חברת “טבע”, אלי הורביץ, שאמר כי המשבר הכלכלי הנוכחי הוא גם משבר ערכים ומנהלים רבים רואים לנגד עיניהם רק את הרבעון הבא.
לפני חודשים אחדים ראיינתי את פרופ' גולני לכתב העת תעשיות.
קצין המבצעים של המנהל
בשנה הבאה תחגוג הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון יובל להיווסדה. הפקולטה שכ-6,000 בוגריה היו מאבני היסוד של התעשיה הישראלית, מתחדשת עם הזמן, ומתפתחת לכיוונים חדשים המוכתבים על ידי העולם הגלובלי והשטוח, שבו אנו נמצאים היום. תומס פרידמן, כתב הניו יורק טיימס, פירט את עשרת התהליכים המשטחים את העולם, לרבות ההתעוררות של סין והודו שהסירו מחסומים בירוקראטיים הנוגעים לפתיחת חברות, תופעה שהונעה על ידי נפילת ברית המועצות בזמנו, וכן את התפתחות אמצעי התקשורת, כמה מהפכות בתחום המיחשוב ועוד. הפועל היוצא הוא שכל מפעל פועל היום במסגרת של שרשרת אספקה גלובלית שבו כל מפעל יכול לייצר כל רכיב עבור כל מוצר לחברות בכל נקודה בעולם, ומי האנשים המוכנים ביותר לכך – מהנדסי התעשיה והניהול.
בראיון מיוחד ל”תעשיות” אומר פרופ' גולני כי היום מדברים על תפיסה הוליסטית, כוללת שבה מהנדסי תעשייה וניהול מטפלים במערכות מורכבות, הבנויות בשלושה ממדים עיקריים – הממד הפיזי, המערכת עצמה – מכונות, ציוד, מלאי וכד'; הממד הווירטואלי – המידע. ממד זה מחולק בעצמו לשלושה רכיבים: נתונים (DATA), מידע (Information) וידע (Knowledge) בסדר עולה של הירארכית החשיבות; והממד השלישי – הגורם האנושי המתפעל, מנהל ומבקר את שתי המערכות האחרות. השילוב של שלושת הממדים הללו באופן שיביא להשגת מטרות של ארגונים וחברות הוא היעד המרכזי של מהנדסי תעשיה וניהול.”
גולני מגדיר איפוא את מהנדס התעשיה וניהול כקצין המבצעים של המנהל שעל פיו ישק דבר בארגון משום שהוא יושב בצומת קריטית של קבלת החלטות ומידע המשלבת את הנתונים משלושת תת המערכות ויש לו את הכלים והמיומנויות לקבל החלטות אינגרטיביות לכל שלושת המערכות. אי אפשר לבודד החלטה אך ורק בתחום מערכת המידע –למשל ERP, CRM מבלי לשקול בו זמנית (ולכן השתמשתי במונח הוליסטי), את ההשפעות ההשלכות על שתי תת המערכות האחרות של הגורם האנושי ושל המערכת הפיזית.
בראשית דרכה עוצבה הפקולטה והתפתחה ברוח חזונו של פרופ' פנחס נאור ז”ל שהיה הדיקן הראשון שלה. על פי הגישה שהיתה מקובלת בשעתו ועדיין רווחת גם כיום ברוב האוניברסיטאות בעולם, קיימת הפרדה בין תוכניות להנדסת תעשיה המוצעות במסגרת בתי ספר להנדסה, לבין תוכניות לניהול המוצעות במסגרת בתי ספר למינהל עסקים. חזונו של נאור היה שונה בתכלית – הוא פעל לשילוב נושאים הקשורים בהנדסת תעשיה עם נושאי ניהול, וזאת על ידי הקמת פקולטה גדולה ורב תחומית אשר תכלול מגוון רחב של שטחי מחקר: תכן הנדסי, חקר ביצועים, כלכלה, מדעי ההתנהגות, סטטיסטיקה ועוד. הוא ראה בדמיונו את כל השטחים הללו פועלים בהרמוניה להכשרת בוגרים אשר יהווה עתודה ניהולית איכותית עבור התעשיה הישראלית, כמו גם בוגרים אשר ישתלבו באקדמיה ויעשירו את קהיליות המחקר בארץ ובעולם.
איך השפיע הניסוי הייחודי הזה על התעשיה?
פרופ' גולני: “התוצר הזה, מהנדס תעשיה וניהול, מילא צורך חיוני במשק ולראיה – הביקוש העצום שנוצר למהנדסים מהסוג הזה מאז שנות השישים ועד היום. אין היום למעשה מגזר תעשייתי כלשהו, גם בשוק הפרטי וגם במגזר הציבורי שפועל ללא נוכחות והשפעה של מהנדסי תעשיה וניהול החל בתעשיות המאוד Low Tech כגון טקסטיל וחלק מתעשיית הבניה וכלה בתעשיות המאוד מתקדמות עתירות הידע והטכנולוגיה, כמו תעשיות התקשוב למיניהן. בכל אחת מהן תמצא מהנדסי תעשיה וניהול. אחד ההסברים לביקוש הגדול הוא העובדה שבארץ לא התפתח עד היום הקונספט של בוגר תואר ראשון במינהל עסקים ומעט התוכניות שקיימות בנושא הזה מוצעות היום רק על ידי מכללות ואין להם מוניטין בשוק.
בצפון אמריקה, יש כמובן כמות גדולה מאוד של בוגרים של בתי ספר למינהל עסקים בתואר ראשון והם ממלאים חלק מהפונקציות שממלאים מהנדסי תעשיה וניהול במשק הישראלי. היתרון הגדול של מהנדס תעשיה וניהול ישראלי על בוגר של תוכנית תואר ראשון במינהל עסקים אמריקאית – BBA הוא שהבוגר שלנו מקבל גם הכשרה מדעית מעמיקה – הוא לומד בשנה הראשונה בטכניון את הקורסים המדעיים הכלל טכניוניים וגם רוכש מיומנויות חזקות בשימוש במודלים כמותיים ובנושא של מערכות מידע. השילוב הזה שאנחנו מעניקים כאן במיוחד בטכניון הוא ייחודי בעולם והוא הוכיח את עצמו והראיה – הביקוש.”
ביקוש לא רק בארץ?
פרופ' גולני: “יש גם יצוא לצערנו, זה התחיל בחברות ייעוץ גדולות מהסוג של תפן מהנדסים שפתחו חברות בנות בארה”ב ומשכו איתם לשם מהנדסי תעשיה וניהול ואחר כך זה התפשט גם לכיוונים אחרים ואני מעריך שיש היום כמה מאות מהנדסי תעשיה וניהול ישראלים שנמצאים בעמדות מפתח בדרך כלל בצפון אמריקה בעיקר. אני גם מכיר אישית חלק מהדוגמאות.”
ביניים: ניהול השירות ושרשראות אספקה
בעשור האחרון הרחיבה הפקולטה את היצע תוכניותיה, בפרט פותחה והופעלה תוכנית מאסטר במינהל עסקים (MBA) המעניקה דגש מיוחד על ניהול חברות עתירות טכנולוגיה ומבוססות ידע. “האתגר העומד בפנינו בתקופה זו הוא הצורך להבטיח ולשמר גם בשנים הבאות את מעמד הבכורה שאותו השגנו בעמל רב. משימה זו הולכת ונעשית קשה עם התגברות התחרות הניצבת בפנינו בישראל ומחוצה לה, ועם הירידה המתמשכת בתיקצוב ההשכלה הגבוהה בישראל ממקורות ציבוריים. הסוגיה המרכזית שאיתה עלינו להתמודד היא בחינה מחדש של חזון הפקולטה, כך שיתאים לצרכים העכשוויים של המשק ושל הסביבה שבה יתפקדו בוגרינו בעשורים הבאים.”
כיצד זה בא לידי ביטוי?
פרופ' גולני: “אנחנו מנסים לבחון את עצמנו באופן מתמשך גם אל מול הצרכים של המשק והתעשייה בארץ וגם כנגד כיווני ההתפתחות שאנחנו מאבחנים בשטח שלנו בעולם הרחב. אציין שתי התפתחויות חשובות שמתחוללות בעת האחרונה ובוודאי ישפיעו על תוכניות הלימודים בעתיד הקרוב.
התחום של מגזר השירות Service Industry – מצאנו בסקרים שערכנו שבסביבות 70% מהבוגרים שלנו מוצאים תעסוקה במגזר השירות לסוגיו השונים ועד אמצע שנות התשעים לא היה לנו אפילו קורס אחד בנושא הזה. לפיכך התחלנו לפתח קורסים, פרויקטים, עבודות מחקר בנושאים של שירות והיום אנחנו המובילים בעולם בנושא של שירות במסגרת הנדסת תעשיה, קיבלנו תנופה מאוד מרשימה וחזקה בשנה שעברה דרך תרומה נדיבה של ידיד הטכניון מארה”ב – מיליון דולר להקמת מעבדה להנדסת מערכות שירות – Service Enterprise Enginiring התחילה את פעולתה בפברואר 2007 ובמסגרתה כבר נעשו מחקרים ופרויקטים בתחום של מוקדי שירות טלפוניים, וכעת אנחנו נכנסים לפרויקט מאוד גדול בשיתוף פעולה עם בית החולים רמב”ם שהוא בית החולים האוניברסיטאי של הפקולטה לרפואה בטכניון וחברת יבמ באמצעות מעבדות המחקר שלה בחיפה כדי לחקור ולקדם נושאים שונים בתחום מתן השירות הרפואי.
בהחלט יתכן שלטווח זמן של בין 5 ל-10 שנים קדימה נפתח את הנושא עד כדי ערוץ נפרד שנקרא לו מהנדס שירות – ממש תואר נפרד. יש עלינו לחץ לא מבוטל מגורמים תעשייתיים לייצר בוגר שזו תהיה התמחותו. עד כדי כך הביקוש לנושא גדול והצורך אמיתי.”
נושא שני שאנו מקדישים לו תשומת לב הולכת וגוברת החוא ניהול שרשראות אספקה. הראיה הקלאסית של הנדסת תעשיה שהתחילה בימים של טיילור ווילסון ודומיהם הסתכלה ברמת המיקרו על עובד אחד שנמצא על יד תחנת עבודה אחת, אחר כך באו קווי הייצור של הנרי פורד והם חיברו תחנות עבודה זו לזו ויצרו קו וכשיש קו יש גם מלאים לאורך הקו, תזמון של עובדים, ניידות של עובדים. הגיעה מלחמת העולם השניה ובעקבותיה ההסתכלות עלתה מדרגה לרמה של מפעל שיש לו מספר קוים וצריך לקבוע סדרי עדיפויות בין הקווים ולעבור ממנת ייצור אחת למשניה.
לקראת שנות השמונים ההסתכלות עברה למצב של מספר מפעלים פזורים גיאוגרפית ובשנות התשעים – פזורים אפילו גלובלית. הספר של תום פרידמן “העולם הוא שטוח” מתאר את פני הדברים בראשית שנות האלפיים. ארגון שיש בו את המרכיבים שתיארתי מקודם והאתגר הכרוך בתיכון, בתכנון הפעולות ניהול בקרה ותחזוקה של מפלצת גלובלית האנשים הכי מתאימים הם אלו המקבלים הכשרה של הנדסת תעשיה וניהול, בגלל שהיא כוללת את הרכיבים החיוניים לצורך ההתמודדות עם האתגר הזה.”
“כדי לענות לצורך הזה פיתחנו קורסים, יש לנו מגמת לימוד מאוד מבוקשת 'הנדסת מערכות מידע עסקיות' אנחנו מפתחים בימים אלה מעבדה בשם Enterprise System Modeling – מידול מערכות עסקיות. התברכנו בסיוע מסוים מחברות כגון סאפ, נס טכנולוגיות יבמ, אינטל, ואחרות שעוזרות לנו גם בהקמת המעבדה וגם באספקת תוכנה למעבדה וכל הנושא הזה נמצא עדיין בראשית דרכו ואני צופה לה התפתחות רבה בעתיד.”
“דוגמה שלישית להתפתחות עתידית קשורה ליזמות וחדשנות. ישראל היא מעצמה עולמית בתחום הזה, יש כאן את מספר המיזמים – הסטארטאפים הגדול ביותר בעולם לנפש אבל גם במונחים אבסולוטיים אנחנו נמצאים במקום גבוה מאוד בעולם ויש הרבה מאוד סיפורי הצלחה ישראלים שהתחילו את דרכם כמיזם קטן יחסית ועד מהרה צמחו והתברר שיש בתחום הזה חסך מאוד גדול באקדמיה בכלל בכל העולם ובפרט בארץ משום שרוב המיזמים שהתפתחו גם בארץ וגם במקומות אחרים על בסיס קבלת החלטות אינטואיטיבית, החלטנו להיכנס במרץ לנושא הזה וגם הפעם, תודות לתרומה יפה שקיבלנו, הפעם מישראל – יהודה ודיטה ברוניצקי הבעלים של אורמת תרמו מיליון וחצי דולר ובאמצעותם הקמנו מרכז ליזמות וחדשנות שמטרתו לפתח ידע בתחום הזה, להפיץ את הידע גם בצורה של לימוד קורסים והשתלמויות לתעשייה וכן לעודד פעילויות של העברת טכנולוגיות מן האקדמיה לתעשייה. אנחנו מוגבלים כמו כל מקום בהתאם למצאי המשאבים שלנו.”
כמה סטודנטים וחברי סגל יש בפקולטה?
היום לומדים בפקולטה בכל תוכניות הלימוד שלנו 1,650 סטודנטים, מתוכם כאלף לתואר ראשון, בתואר שני כ-300 תלמידי מחקר שמחולקים כ-230 למאסטר – ו-70 לדוקטורט. יש לנו בסביבות 260-280 תלמידי MBA ועוד כ-60-80 סטודנטים לתוכניות תואר שני ללא מחקר ME – Master Of Engineering. כמובן שאנחנו לא יכולים לקלוט את כל מי שפונה עקב מגגבלות משאבים, גם מצאי חברי הסגל, וגם המתקנים הפיזיים העומדים לרשותנו – הבניינים, הכיתות המעבדות. בהקשר של חברי הסגל ראוי לצין, בייחוד לאור השביתה, ועדת שוחט וכד' כי אכן אנחנו סובלים כמו שתואר בחלק מהכתבות בנושא הזה מחוסר יכולת להתחרות היטב בשוק הגלובלי של ההשכלה הגבוהה. מכיוון שאנחנו מוסד ציבורי והמשכורות מפוקחות בתחומים מאוד חשובים, במיוחד בניהול, כלכלה וכדומה, המשכורות שמציעים לבעלי תואר שלישי האוניברסיטאות בצפון אמריקה הן בסדרי גודל של פי 3 עד פי 5 ממה שמציעים להם כאן ולכן יותר ויותר קשה לנו לגייס חברי סגל צעירים כדי שימלאו את השורות כאן. ללא שכר דיפרנציאלי שארגוני המרצים מתנגדים לו – אנחנו גוזרים כליה על חלק מהתחומים פה.”
מיהם הבוגרים הבולטים של הפקולטה?
“יש לנו רשימה יפה של בוגרים בולטים שהסכימו להצטרף למועצה המייעצת התעשייתית שהקמתי – ביניהם שלמה נחמה, שהיה עד לא מזמן יו,ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים – עודד טירה, נשיא פינציה ועד לא מזמן יו”ר התאחדות התעשיינים; מאיר ניסנסון מנכ”ל יבמ ישראל, רמי קליש – מנהל קרן פולאריס, יוסי ורדי. רות אלון שהיתה מנכלית נטויז'ן. יש רשימה מפוארת – חלקם מהמובילים במשק שוקי גלסברד – מנכ”ל שירותי בריאות כללית ואנשים רבים וטובים אחרים.
המטרה של חגיגות היובל היא כמובן מצד אחד אחורה להסתכל בגאווה על כל מה שנעשה, לחבר את האנשים אחד לשני, נטוורקינג ומצד שני קדימה כדי לפרוש את החזון שלנו להתפחות הפקולטה בעתיד ולשתף את בוגרנו בעשייה.”
משנה שם משנה מזל?
האחריות המשולשת של מהנדס התעשיה והניהול על ממדי המערכות הממד הוירטואלי והבקרה, גרמה לכך שהמונח הנדסת תעשיה וניהול לא מכסה היום בצורה טובה את תיאור התפקיד. בפקולטה בוחנים של שמות חלופיים.”אחד השמות שמשתמשים בו בארה”ב הוא Enterprise Engineer ואולם בשפה של היום Enterprise הוא ארגון גדול, בשפה התקנית מדובר במיזם בכל גודל שהוא. שם אחר מוצע הוא Industrial and System Engineer או בתרגום לעברית מהנדס תעשיה ומערכות, כאשר במערכות הכוונה גם למערכת המידע וגם לרכיבי המערכות האחרות שהוא אחראי עליהם.” מסכם פרופ' גולני.
• מונח זה הומצא על ידי תומס פרידמן בספרו “העולם הוא שטוח”, שיצא גם בעברית בהוצאת אריה ניר, 2006
